חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (המכונה: חוק הפלת"ד) מסדיר את כל נושא הפיצוי בגין נזקי גוף, שנגרמו כתוצאה ממעורבות בתאונת דרכים. החוק קובע כי ביטוח החובה אחראי על כיסוי הנהג, הנוסעים והולכי רגל שנפגעו כתוצאה מהתאונה, ללא קשר לשאלת האשמה.
3 תנאים כדי לתבוע: התרחשה תאונת דרכים, במועד קרות התאונה, היה ביטוח חובה בתוקף, כתוצאה מהתאונה, נגרם נזק רפואי
מה נדרש כדי לתבוע פיצוי בגין נזק כתוצאה מתאונת דרכים?
כאמור, בתביעת הפיצוי מחברת הביטוח בגין הנזקים הגופניים שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים, אין קשר לשאלת האשמה בתאונה. שלושה תנאים צריכים להתקיים:
1. התרחשה תאונת דרכים;
2. במועד קרות התאונה, היה ביטוח חובה בתוקף (ביטוח מקיף וביטוח צד ג' אינם רלוונטיים לעניין זה);
3. כתוצאה מהתאונה, נגרם נזק רפואי (גופני או נפשי) - זוהי מהות התביעה, אשר תקבע מה יהיה גובה הפיצוי שיתקבל בגין כאב, סבל ונכות (אם נגרמה).
התנהלות נכונה לאחר תאונת דרכים
לאור האמור לעיל, כדי למצות את כל הזכויות המגיעות לכם ולקבל את הפיצוי המרבי מחברת הביטוח, חשוב להתנהל היטב מבחינה משפטית, כבר מרגע קרות התאונה.
כדי שניתן יהיה להוכיח בהמשך מעורבות בתאונת דרכים, יש חשיבות רבה לרישום ולתיעוד של כל פרטי התאונה
הוכחת קרות התאונה
כדי להוכיח שהנזק שבגינו תובעים פיצוי נגרם כתוצאה ממעורבות בתאונת דרכים, בראש ובראשונה יש להוכיח שאכן קרתה תאונת דרכים. נשמע לכם טריוויאלי? הדברים אינם תמיד כה פשוטים...
כדי שניתן יהיה להוכיח בהמשך מעורבות בתאונת דרכים, יש חשיבות רבה לרישום ולתיעוד של כל פרטי התאונה: תיעוד של כל המעורבים בתאונה, עדים לתאונה, מספרי רכבים, דו"ח מד"א, דו"ח טיפול רפואי (מבית חולים או גורם רפואי אחר), נזקים שנגרמו לרכבים המעורבים, אישור משטרה וכל נתון רלוונטי אחר שיוכל לסייע בהוכחת העובדה כי הנפגע היה מעורב בתאונת דרכים.
לכן, הדבר הראשון שיש לבצע מיד עם קרות התאונה הוא לפנות לקבלת טיפול רפואי! מדובר בפנייה שתוכל להוות בהמשך הוכחה לכך שהנזק אכן נגרם, כתוצאה מהמעורבות בתאונה
הוכחת נזק רפואי
כאמור, סך הפיצוי שיתקבל נגזר מחומרת הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהתאונה.
לכן, הדבר הראשון שיש לבצע מיד עם קרות התאונה הוא לפנות לקבלת טיפול רפואי! מדובר בפנייה שתוכל להוות בהמשך הוכחה לכך שהנזק אכן נגרם, כתוצאה מהמעורבות בתאונה (ולא כתוצאה מגורם אחר) יש להקפיד להתלונן על הכל - גם על דברים שנראים לנו שוליים, כגון: שרירים תפוסים בצוואר ובגב, מכות יבשות וכד.'
ידוע כי בדרך כלל, נפגעים שנפגעו בצורה קשה מפונים באמצעות אמבולנס לבית החולים; כך גם במקרים בהם נגרמו שברים או חבלות ממשיות. עם זאת, יש נפגעים רבים שנפגעו "קל" ומסרבים להתפנות באמצעות אמבולנס לבית החולים, היות שהם סבורים כי מכיוון שמדובר בחבלות קלות (כגון: מכות יבשות) אין צורך בקבלת טיפול.
יש להדגיש כי גם לחבלות קלות עלולות להיות השלכות לאורך זמן. לעיתים אנו סבורים כי החבלה הקלה תעבור ותחלוף, אך הסימפטומים מופיעים רק לאחר תקופה (ימים, שבועות או חודשים).
לכן, יש חשיבות רבה בפנייה לקבלת טיפול רפואי, סמוך ככל הניתן למועד התאונה, גם אם מדובר בחבלה קלה. יש לזכור כי את התביעה מגישים בדרך כלל לאחר כשנה מיום התאונה, תקופה שבמהלכה מתגבש הנזק (מחמיר או מיטיב). אם לא הייתה פניה לטיפול רפואי סמוך לתאונה, יהיה קשה מאוד להוכיח לאחר מכן כי הנזק אכן נגרם כתוצאה מאותה תאונה.
תאונת דרכים היא תאונה שנגרמת כתוצאה משימוש ברכב למטרות תחבורה. עם זאת, רבים אינם מודעים לכך שלא רק תאונות שקרו במהלך הנסיעה נחשבות תאונת דרכים, למשל: תאונה שנגרמה ביציאה מהרכב בחניה
מה נחשב כתאונת דרכים לצורך תביעה?
באופן עקרוני, תאונת דרכים היא תאונה שנגרמת כתוצאה משימוש ברכב למטרות תחבורה. עם זאת, רבים אינם מודעים לכך שלא רק תאונות שקרו במהלך הנסיעה נחשבות תאונת דרכים. גם תאונות נוספות ופחות "קלאסיות" עשויות להיחשב תאונת דרכים. כך, למשל:
תאונה שנגרמה תוך כדי עלייה או ירידה מהרכב: נזק שנגרם בעת עלייה/ירידה מהרכב (למשל: נהג משאית שמעד כשטיפס על המדרגה לתא הנהג) עשוי להיחשב כתאונת דרכים, במקרה שבו הוכח שהפעולה נעשתה למטרה תחבורתית. כלומר: שהנפגע היה בדרך לנסיעה או בסוף נסיעה (במובחן ממצב שהנהג עלה כדי להביא משהו מתא הכפפות).
תאונה שנגרמת ביציאה מהרכב בחניה: דוגמה למקרה שבו מטפל משרד הח"מ: אדם שחנה בחניה צפופה מאוד בחניון של הקניון, נדחק עם רכבו בין שני רכבים חונים. כאשר רצה לצאת מהרכב (תוך כדי השתחלות), הוא מעד וסובב את הברך. במקרה זה, מדובר בתאונת דרכים, מכיוון שהוכח כי התאונה קרתה בעת שנהג סיים את הנסיעה.
פגיעה כתוצאה מתיקון הרכב בצד הדרך: נזק שנגרם כתוצאה מתיקון הרכב במהלך הנסיעה. כך, למשל: אשה שנסעה בכביש 6 ובמהלך הנסיעה, נדלקה ברכב נורת אזהרה על חוסר אוויר בצמיג. היא עצרה בצד הדרך, כדי להחליף גלגל ונפצעה כתוצאה מג'ק (מגבה) שנפל לה על הרגל; אדם שעצר בצד הדרך, לאחר שהרכב התחמם, פתח את מכסה המנוע כדי לבדוק מים ונכווה בפניו. במקרים אלה, חשוב להדגיש כי הנזק נגרם כתוצאה מתיקון במהלך נסיעה פרטית ולא במקרה בו נעשה תיקון "רשמי" (למשל: במוסך).
תאונת אופניים רגילים/כרכרה וכו' - תאונה תיחשב כתאונת דרכים, רק אם מעורב בה גם רכב
האם תאונה עם אופניים נחשבת תאונת דרכים?
באופן כללי, תאונת דרכים מוגדרת כתאונה שאירעה במעורבות של רכב מנועי, כך שעל פני הדברים, אופניים אינם נחשבים כרכב.
• תאונת אופניים רגילים/כרכרה וכו' - תאונה תיחשב כתאונת דרכים, רק אם מעורב בה גם רכב. במקרה זה, ייחשב הרוכב כהולך רגל.
• תאונת אופניים חשמליים - הדבר מורכב יותר, הן מבחינת ההתייחסות של החוק; והן מבחינת הפסיקות בנושא.
אין פסיקה חד משמעית באשר לסיווג של אופניים חשמליים כרכב מנועי, לצורך תביעות בגין תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה ממעורבותם. נכון להיום, ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של השופט
המחלוקת הפסיקתית סביב הגדרת אופניים חשמליים כרכב מנועי
כאמור, אין פסיקה חד משמעית באשר לסיווג של אופניים חשמליים כרכב מנועי, לצורך תביעות בגין תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה ממעורבותם.
סעיף 1 לחוק הפלת"ד מגדיר "רכב מנועי" בהגדרה הבאה: "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
המחלוקת בעניין סיווג האופניים החשמליים נובעת בעיקר מהמילים: "הנע בכוח מכני", שמשמעותן כי המחוקק דרש כוח מכני המניע את הרכב. מכיוון שהאופניים החשמליים הם כלי רכב הנע בחלקו בכוח מכני על פני הקרקע, הרי שהשימוש בדוושות האופניים לצורך נסיעה הוא עניין משמעותי, המחריג את היותם רכב מנועי ע"פ החוק.
נכון להיום, ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של השופט. כך, למשל בפס"ד ת"א 43305-07-16 (פלוני נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח) קבע השופט אלדד נבו כי אופניים חשמליים אכן מהווים רכב מנועי; עם זאת, לעומתו, פסק השופט מנחם (מריו) קליין (ת"א 52142-03-16 א.מ נ' ט.נ וקרנית) כי אופניים אינם נחשבים רכב מנועי לעניין זה.
כפי שניסח השופט מנחם (מריו) קליין, שופט בית משפט השלום בת"א בפס"ד 52142-03-16 הנזכר לעיל: "עיני שופטי הערכאות הדיוניות היו נשואות לבית משפט העליון כשסוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6917/17 (שלומית אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח), אך לצערנו בית משפט העליון בחר שלא להכריע בסוגיה והעיר שושן נותרה נבוכה וללא וודאות משפטית ונותרנו במצב של 'איש (שופט) הישר בעיניו יעשה'... ".
לסיכום: תביעת פיצוי, בגין נזק רפואי שנגרם כתוצאה ממעורבות בתאונת דרכים, אינה דבר שיש להתייחס אליו בקלות ראש. פנייה באופן עצמאי לחברת הביטוח, בניסיון למצות את זכויותינו, היא פעולה שגויה ולעיתים אף חסרת אחריות.
כדי למצות את הזכויות ולקבל את מלוא הפיצוי, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, סמוך ככל האפשר לקרות התאונה, כך שיוכל להנחות את הנפגע להתנהלות נכונה, שתסייע לו בהמשך.
* עו"ד ידידיה בלויגרונד מתמחה בדיני נזיקין.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
