חברות בארגון פשיעה - מחיר התהילה

בוקר ה-22 במאי 2015 היה סוער: בזה אחר זה, הובאו לבית המשפט בראשון לציון 60 עצורים. הסיבה: התפוצצות פרשיית 512, תיק הדגל של המשטרה, עליו עמלה שנים רבות. יחידות משטרה מובחרות, לה"ב 433 (יאחבל) וימ"ר ת"א נבחרו לטפל בתיק הנוגע לביצוע חיסולים בעולם התחתון ועסקאות סמים חובקות עולם מלפני עשור ויותר.

גל המעצרים לווה בכותרות ענק. בכירי ארגוני הפשע מצאו את עצמם נעצרים- חלקם עצורים חלקם אסירים, כולם נעצרו במסגרת פרשיית 512. המשטרה השקיעה מאמצים אדירים בחקירת הפרשה ובימי המעצר התגייסו שישה עדי מדינה בזה אחר זה כדי להחזיק את התיק של המשטרה צף מעל פני המים. לבסוף לאחר למעלה מ30 ימי מעצר, הוגש כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. לצד ההערכה לפעילות המאומצת של המשטרה, מספר העצורים האדיר בפרשה עורר שאלות קשות. מי קיבל את ההחלטה, שלפיה מספר כה גדול של אנשים אכן משתייכים לארגון פשע? איך נקבע המבנה ההיררכי של הארגון? מה הדרישות שהחוק מקים על מנת להיכלל כחלק מארגון פשיעה, האם אין סכנה שלתוך הקלחת הוכנסו עבריינים "פשוטים" שאינם חלק מהארגון הנטען?

כפי שנבקש להסביר בשורות הבאות, השתייכות לארגון פשיעה היא עבירה פלילית כשלעצמה. לתיוג כזה יש משמעויות קשות ביותר, הכוללות בין היתר ענישה מחמירה בהרבה, יד קלה על ההדק בכל הנוגע למעצר, חיפוש, האזנות סתר וחובת חילוט כספו של החשוד בהשתייכות לארגון ועוד.

על רקע זה, נבקש לטעון כי קיימת בעייתיות רבה באופן שבו המשטרה בוחרת להגדיר מראש חשודים בפלילים, כמי שמשתייכים לארגון פשיעה. סטיגמה זו מאומצת בהתלהבות על ידי כלי התקשורת, אולם עלולה להפוך להרשעת שווא בבית המשפט.

אין סטנדרטים הקובעים מתי פשיעה הופכת לפעילות מאורגנת ומתי קבוצה של אנשים מוגדרת כארגון פשיעה. ראוי שפירוש החוק ייבחן על ידי בית המשפט כדי שיבחן האם הוכחו כל יסודות העבירה

המשמעויות הקשות של חברות בארגון פשיעה

בשנת 2003 נחקק החוק למאבק בארגוני פשיעה.

לצד התכלית של החוק, עולות שאלות רבות לגביי אופן פירושו.

מהו בעצם ארגון פשיעה? איך ניתן לדעת כיצד אדם משתייך לארגון פשיעה? מדוע יש צורך לנקוט במשנה זהירות כלפי אותם אלה שהמשטרה משייכת כ"חברים" בארגון?

הגדרת המושג ארגון פשיעה אינה קלה. קל להבין את המונח "פשיעה", אך קשה "לתרגם" את המונח "ארגון" לפרקטיקה פלילית. אין סטנדרטים הקובעים מתי פשיעה הופכת לפעילות מאורגנת ומתי קבוצה של אנשים מוגדרת כארגון פשיעה. ראוי שפירוש החוק ייבחן על ידי בית המשפט כדי שיבחן האם הוכחו כל יסודות העבירה. 

מחוץ לכותלי בית המשפט, המשטרה, על פי מידע מודיעיני שמצטבר אצלה, עורכת טבלאות עם שמות של מי שמשתייכים, לשיטתה, לארגוני פשיעה. המשטרה בונה את ההיררכיה ומסמנת דמויות בתפקידים שונים בארגון. הבעייתיות מתחילה ברגע שאדם מתויג כחבר בארגון פשיעה, אוטומטית מוצמדת אליו סטיגמה קשה, אות קין למצחו.

ייתכן כי אותו אדם הנטען כי הוא חלק מארגון פשיעה, היה שותף לביצוע עבירה נקודתית, עבירה שדרכה היא לדיני השותפות הרגילים, כך, למשל: האם אותו אדם שבנה את מטען החבלה בפיגוע ברחוב יהודה הלוי בתל אביב (שנחקר ונעצר בפרשיית 512), הוא חלק מארגון פשיעה או שמא ביצע פשע נקודתי עליו חלים דיני השותפות? הבעייתיות היא שההבדל בין מי שנחשב לשותף לביצוע פשע נקודתי לבין מי שביצע פשע, כאשר היה חבר בארגון פשיעה, הוא הבדל תהומי. 

הסכנה החמורה יותר היא שהתווית המוצמדת לחשוד כחבר בארגון פשיעה תגרום להרשעת שווא שלו

מה ההבדל בין פשע נקודתי שמבוצע על ידי אדם לבין פשע המבוצע ע"י חבר בארגון פשיעה?

ראשית, פעילות במסגרת ארגון פשיעה היא עבירה כשלעצמה. מי שעומד בראש ארגון פשיעה, מממן אותו או נותן לו שירותי ייעוץ, מסתכן בעשר שנות מאסר (או ב-20 שנות מאסר, אם הוא חשוד גם בעבירה חמורה נוספת, שהעונש עליה עולה על 20 שנות מאסר).

שנית, מדובר בנסיבה מחמירה לביצוע עבירה אחרת. כלומר: מי שעובר עבירה, במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, מסתכן בכך שעונשו על ביצוע העבירה המקורית יוכפל.

שלישית, קיימת חובת חילוט רכוש, של מי שהורשע בפעילות בארגון פשיעה, אלא אם בית המשפט מצביע על נימוקים מיוחדים. העונש הכלכלי עלול לגרום לחשוד לפגיעה קשה מדי, אולי אף חמורה יותר מעונש המאסר הצפוי לו כמו כן ישנה סמכות נרחבת יותר לבצע מעצרים, לערוך חיפושים ללא צו וכן להאזין האזנת סתר

רביעית, ההגדרה של אדם כחבר בארגון פשיעה יוצרת סטיגמה, שעלולה לחלחל אל תודעת השופט. במקרה בו מדובר בארגון פשיעה, עצם העובדה שמביאים אדם בפני שופט ובדו"ח הסודי כתוב, כי הוא חלק מארגון פשיעה, כבר מקימה נגדו חשד סביר למסוכנות, מבלי שנבחנה העבירה שבה הוא חשוד, מה שהופך את הארכת מעצרו לכמעט אוטומטית.

הסכנה החמורה יותר היא שהתווית המוצמדת לחשוד כחבר בארגון פשיעה תגרום להרשעת שווא שלו. נכון כי השופט הדן במעצר אינו השופט שדן בתיק העיקרי והשופט הדן בתיק העיקרי אינו חשוף לעברו הפלילי של אדם. אך ככל אדם גם השופט חשוף לידיעה על "השתייכות לארגון פשיעה" מכלי התקשורת. האם אין לו דעה כי לבטח החשוד כחלק מארגון פשיעה, ביצע את העבירה שהובאה בפניו. 

האצבע המשטרתית קלה על ההדק, בהגדרת חשודים כחברים בארגון פשיעה, על אף שמדובר בעבירה פלילית כשלעצמה, הטעונה הוכחה ועל אף שלחשוד עומדת חזקת החפות

הקושי להוכיח השתייכות לארגון פשיעה

האצבע המשטרתית קלה על ההדק, בהגדרת חשודים כחברים בארגון פשיעה, על אף שמדובר בעבירה פלילית כשלעצמה, הטעונה הוכחה ועל אף שלחשוד עומדת חזקת החפות. המשמעות היא שחשודים עלולים להיות מורשעים בביצוע עבירה זו, כבר כאשר המשטרה מכניסה אותם לטבלת אקסל מודיעינית!

הקושי בתיוג כזה מתחדד, כאשר מבינים כי במסגרת החוק הפלילי, קשה להוכיח את רכיבי העבירה של חברות בארגון פשיעה ויש צורך בבחינת החוק ובדיקת קריטריונים לקיומו. זאת, בין היתר, מאחר שקיים קושי להוכיח את האופן שבו מנוהל ארגון פשיעה, נקבעת ההיררכיה בו, מחולקים תפקידים. יש צורך להוכיח תבנית ייחודית, המשכיות, שימוש בלתי חוקי בכוח ושוחד, התמקצעות ובעלי תפקידים, מונופול על שווקים, יכולת לגייס חברים, פעולות סחטנות, חדירה לעסקים לגיטימיים, כללים מפורשים בארגון ואף הכרה מצד הקהילה בארגון כארגון פשיעה.

אין זה מקרי כי מספר המקרים שבהם הורשעו חשודים בהשתייכות לארגון פשיעה מועט מאוד. ידוע על מקרים בודדים כאלה בעבר. כך, למשל, הורשעו נאצר שורפי, אסי אבוטבול ואילן בן שטרית בניהול ארגון פשיעה.  מאידך זוכו פינטו וזגורי כאשר בית המשפט החליט שלא התקיימו יסודות העבירה במקרה שלהם.

מלאכת השופטים קשה בבואם לבחון האם התקיימו רכיבי העבירה. על מנת להביא להרשעה בעבירה זו, עליהם לבחון התקיימות רכיבים רבים. אם קשה מלאכת השופטים, האם ראוי כי אנשי המשטרה ישתמשו במושג כה בקלות?

ראוי להכניס לחוק סעיפים המתייחסים להגדרה כבר בשלב הראשוני של התיוג, כדי שלא ייוצר מצב בו המשטרה מתייגת אדם לפני שהוכחה אשמתו ובכך עלולה להביא לסטיגמה קשה כלפיו למול מערכת המשפט 

בעיה קיימת, אך אפשר לחשוב מה ניתן לעשות

על רקע הקשיים המשמעותיים שמעוררת הגדרת חשודים כחברים בארגון פשיעה, יש צורך ממשי לנקוט במשנה זהירות.

ראשית, מוטלת על המשטרה החובה להשתמש בהגדרה זו במשורה, על אף הפיתוי הרב בניהול חקירה בפרופיל תקשורתי גבוה שהרי יש צורך לבדוק קריטריונים מאוד נקודתיים בחוק כדי שאדם יהיה חשוב כחלק מארגון פשיעה. 

שנית, ראוי להכניס לחוק סעיפים המתייחסים להגדרה כבר בשלב הראשוני של התיוג, על מנת שלא ייוצר מצב בו המשטרה מתייגת אדם לפני שהוכחה אשמתו ובכך עלולה להביא לסטיגמה קשה כלפיו למול מערכת המשפט או לכל הפחות לא לאפשר את התיוג עוד לפני שהדבר הגיע לכותלי בית המשפט.

שלישית, העוסק בפלילים, המכיר את החוק הפלילי, יכול להבין מבין שורות החוק כי ישנן דרישות רבות שצריכות להתקיים כדי שאדם יורשע כחלק מארגון פשיעה. לפי לשון החוק ס'1 צריך להתקיים: פעולה ב"תבנית מאורגנת, שיטתית מתמשכת לעבור עבירות". על כן ראוי כי כל העוסק בדיני הנפשות ילמד לעומקם של דברים את פירוש החוק ראוי לציין כי מטרת החוק היא בהחלט למגר פשיעה ולהילחם בפשיעה מאורגנת. החוק הגיע מתוך הבנה שארגוני פשיעה החלו להרחיב את אזורי פעילותם ליותר ויותר מדינות והופכים לכוח כלכלי בינלאומי ורב עוצמה. פירוש נכון של החוק, שימוש בין כותלי בית המשפט על-מנת להוכיח את אלו הנמצאים בגדרו, יכול שיהיה כלי מצוין לצורך מלחמה בפשע ובפשע המאורגן בפרט. אך אל לנו לקחת חוק ולהשתמש בו בקלות, ללא ידע, ללא גבולות ולרמוס בכך את חזקת החפות על כל המשתמע מכך.

סוף דבר

עלינו לדעת כי אין התיוג הקשה נגמר בין כותלי בית המשפט, כאשר אדם משויך לארגון פשיעה, מורשע ונגזר עליו "לבלות" זמן מה מאחורי סורג ובריח. התיוג ממשיך לו ונודד לתוך כותלי בית הסוהר. 

שלילת זכויות בסיסיות, בידוד האסיר, תאי ענישה, "הפרדה ארצית"- (המשמעות היא שאדם כלוא בתא לבדו, לעיתים בהפרדה זוגית, מבודד ממגע אדם, 23 שעות ביממה כאשר יש לו שעה אחת ביום בחצר), אלו הן דוגמאות בודדות המעידות על הקושי מאחורי הסורגים. מה ההשלכות של תנאי כליאה כה קשים? מהי בעצם מטרת הענישה? האם אדם המשתחרר ממתקן כליאה בו שהה שנים בתנאים לא אנושיים יכול להיות אדם?