מעצר של נאשם, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אינו נחשב עונש כשלעצמו בישראל. קבלת בקשה למעצר עד תום ההליכים מהווה פגיעה בחירות האדם ונחשבת פעולה מחמירה. לכן, אישור בקשה כזו, המוגשת לבית המשפט, ייעשה כדי להשיג תכלית מסוימת.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996, קובע מספר תנאים, שרק בהתקיים אחד מהן, בית המשפט יורה על מעצר, בהתאם לאחת משלוש עילות המעצר: 1. מסוכנות; 2. חשש לשיבוש הליכים; 3. חשש הימלטות מהדין. לאחר שנקבעה עילת מעצר, יבחן בית המשפט האם קיימת חלופת מעצר, בה הפגיעה בחירותו של הנאשם תהיה פחותה.
מקרה שקרה: יחד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את הנאשם, אשר מיוסות לו עבירות סמים, עד תום ההליכים. בדיון בעניין הבקשה למעצר עד תום ההליכים, שהתקיים בבית משפט השלום, הציג הנאשם לבית המשפט שלוש חלופות מעצר
שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס
נגד ת.מ. הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, בו מיוחסות לו שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, במסגרת שימוש באפליקציית "טלגראס" ועבירה נוספת של החזקת סם מסוכן, שלא לצריכה עצמית, במשקל כולל של כ-18 גרם.
יחד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את ת.מ עד תום ההליכים. בדיון בעניין הבקשה למעצר עד תום ההליכים, שהתקיים בבית משפט השלום, הציג הנאשם לבית המשפט שלוש חלופות מעצר.
המדינה התנגדה לשחרור לחלופת מעצר, בטענה כי מתקיימת עילת המסוכנות של הנאשם
המדינה התנגדה לשחרור לחלופת מעצר, וטענה למסוכנות של הנאשם
המדינה התנגדה לשחרור לחלופת מעצר, בטענה כי מתקיימת עילת המסוכנות של הנאשם. המדינה הוסיפה בנימוקיה כי אם בית המשפט ירצה לשקול את שחרור הנאשם, עליו לעשות זאת רק לאחר קבלת תסקיר מעצר משירות המבחן.
בית משפט השלום הורה על שחרור הנאשם לחלופת מעצר, בה ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו, בפיקוח 24 שעות ביממה של אביו ושתי אחיותיו
בית משפט השלום הורה על שחרור ת.מ לחלופת מעצר
בית משפט השלום הורה על שחרור ת.מ. לחלופת מעצר, בה ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו, בפיקוח 24 שעות ביממה של אביו ושתי אחיותיו. בנוסף, הורה כי כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות.
בית המשפט ציין בנימוקי ההחלטה כי מדובר ב"בסמים שאינם סמים קשים, בכמויות קטנות, ובאישומים ממוקדים מאוד". בית המשפט הוסיף לנימוקיו את העובדה כי לנאשם אין כל עבר פלילי וכי הוא נעדר רישומים פליליים. במקביל לקבלת ההחלטה, הורה בית משפט השלום לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם.
ערר המדינה לבית המשפט המחוזי
המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בירושלים, על החלטת בית משפט השלום, וחזרה על בקשתה להשאיר את הנאשם במעצר עד תום ההליכים.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה וציין כי בית משפט השלום לא פירט בהחלטה את הסיבות למתן אמון מיוחד בנאשם, אשר גרם לבית המשפט לחרוג מהכלל, לפיו שחרור ממעצר ייעשה לאחר קבלת תסקיר מעצר
בית המשפט הורה על הותרת הנאשם במעצר
בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה וציין כי בית משפט השלום לא פירט בהחלטה את הסיבות למתן אמון מיוחד בנאשם, אשר גרם לבית המשפט לחרוג מהכלל, לפיו שחרור ממעצר ייעשה לאחר קבלת תסקיר מעצר. בית המשפט המחוזי הורה על הותרת הנאשם במעצר ועל הגשת תסקיר מעצר בעניינו.
על החלטה זו, הגיש ת.מ. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בש"פ 1454/18), באמצעות עורכי הדין ארז בר-צבי (הח"מ) ומיכאל זמיר.
הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון, שם נקבע, כי ביהמ"ש רשאי לשחרר נאשם לחלופת מעצר גם לפני קבלת תסקיר שירות מבחן. ביהמ"ש אינו כבול לתסקיר, לאחר הגשתו
תסקיר מעצר נועד לשמש כעזר בידי בית המשפט הדן בבקשת מעצר עד תום ההליכים
שופט בית משפט העליון, יוסף אלרון, דן בתיק (כדן יחיד) והחליט כי דין הבקשה לרשות ערעור להתקבל; וכי גם דין הערעור עצמו להתקבל. השופט קבע כי תסקיר מעצר נועד לשמש כעזר בידי בית המשפט, הדן בבקשת מעצר עד תום ההליכים, בין היתר בעת בחינת מסוכנות המבקש וטיב חלופות המעצר המוצעות על-ידו. יחד עם זאת, השופט אלרון הדגיש והבהיר כי אין בית המשפט מחויב להורות על הגשת תסקיר מעצר, טרם קבלת החלטה בנוגע לשחרור לחלופת מעצר. ביהמ"ש רשאי לשחרר נאשם לחלופת מעצר גם לפני קבלת תסקיר שירות מבחן. ביהמ"ש אינו כבול לתסקיר, לאחר הגשתו.
חלופות המעצר השונות נבחנו באופן יסודי ומעמיק
בנוסף, ציין השופט אלרון כי מהחלטת בית משפט השלום, עולה כי חלופות המעצר השונות נבחנו באופן יסודי ומעמיק. החלופה שנבחרה לבסוף, יחד עם התנאים והערבויות שנקבעו, יש בהם די כדי להפיג את מסוכנות הנאשם באופן מיטבי.
החלטת בית משפט השלום על שחרור לחלופת מעצר נשאה אופי ארעי
יתרה מכך, הדגיש השופט אלרון, כי החלטת בית משפט השלום על שחרור לחלופת מעצר נשאה אופי ארעי, מאחר שהתבקש בגדרה תסקיר מעצר; ונקבע כי תיערך בחינה מחודשת של השחרור, לאחר קבלת התסקיר.
על אף שהמקרה אינו מהמקרים בהם חל עיכוב חריג בהגשת תסקיר המעצר, כך שאי-שחרור העציר עד לקבלת התסקיר עלול לגרום לעציר עיוות דין ולפגוע באופן בלתי מידתי בזכויותיו, סבר השופט כי יש לגלות רגישות למצבו של המבקש
כמויות קטנות יחסית של סם מסוג קנאביס
על אף שהמקרה אינו מהמקרים בהם חל עיכוב חריג בהגשת תסקיר המעצר, כך שאי-שחרור העציר עד לקבלת התסקיר עלול לגרום לעציר עיוות דין ולפגוע באופן בלתי מידתי בזכויותיו, סבר השופט כי יש לגלות רגישות למצבו של המבקש: אין למבקש עבר פלילי; האישומים המיוחסים למבקש עוסקים בכמויות קטנות יחסית של סם מסוג קנאביס.
"בנסיבות האמורות, אין להקל ראש במשקלם של הערכים הניצבים על הכף, הגם שעסקינן בתקופה קצרה באופן יחסי", קבע השופט אלרון.
בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והשיב על כנה את החלטת בית משפט השלום, בדבר שחרור המבקש לחלופת מעצר, עד שיתקבל תסקיר המעצר
בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי
בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והשיב על כנה את החלטת בית משפט השלום, בדבר שחרור המבקש לחלופת מעצר, עד שיתקבל תסקיר המעצר. ביהמ"ש העליון הורה על שחרורו ת.מ. ממעצר לאלתר.
לסיכום: בית המשפט העליון קבע בפסק דינו כי הסמכות לשחרר נאשם לחלופת מעצר היא סמכות שיפוטית, הנתונה בידי בית המשפט בלבד. שירות המבחן הוא גוף מייעץ ובית המשפט אינו מחויב לחוות דעתו, בעת קבלת ההחלטה. תסקיר מעצר נועד לשמש כעזר בידי בית המשפט, אולם ביהמ"ש אינו מחויב להורות על הגשת תסקיר, טרם קבלת החלטה, ורשאי לשחרר נאשם לחלופת מעצר גם טרם קיבל לידיו תסקיר של שירות מבחן. ביהמ"ש אינו כבול לתסקיר, גם לאחר שהוגש תסקיר.
• משרד עו"ד ארז בר-צבי מתמחה במתן מלוא השירותים המשפטיים בתחום הפלילי. עו"ד ארז בר-צבי בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים, בכל הערכאות המשפטיות ובכל סוגי העבירות הפליליות.
