בני זוג הבוחרים לפתוח בהליכי גירושין צריכים להחליט, לבד או ביחד, באיזו ערכאה משפטית לנהל את הליכי הגירושין: בית המשפט לענייני משפחה (הדין האזרחי) או בית הדין הרבני (הדין הדתי). לכל אחת מהערכאות גישה שונה לענייני הגירושין השונים, כגון: חלוקת רכוש, משמורת על ילדים, דמי מזונות (אשה וילדים). כל אחד מבני הזוג מעוניין לפנות לערכאה שבה יוכל למקסם את זכויותיו.
ברוב המקרים, הערכאה שתדון בסופו של דבר בכל אחד מענייני הגירושין היא זו שאחד מבני הזוג פנה אליה ראשון, לפני שבן הזוג השני פנה לערכאה המקבילה
מהו "מרוץ הסמכויות" בתחום הליכי הגירושין?
אחד העקרונות החשובים שנקבעו בפסיקה (בג"ץ 8497/00 פלמן נ' פלמן, משנת 2001) הוא כי ברוב המקרים, הערכאה שתדון בסופו של דבר בכל אחד מענייני הגירושין היא זו שאחד מבני הזוג פנה אליה ראשון, לפני שבן הזוג השני פנה לערכאה המקבילה. ייתכנו הליכי גירושין שכל אחד מענייניהם יתנהל בערכאה אחרת. לכן, מתגרשים עשויים לנהל ביניהם "מרוץ": מי יפנה ראשון, לאיזו ערכאה ובאיזה נושא.
מרוץ כזה, כשהוא נעשה מטעמים טקטיים בלבד, עלול לגרום להחמרת הסכסוך בין בני הזוג, למריבות ויצירת סכסוכים נוספים. לעתים, מרוץ הסמכויות אף מוביל לביזיון בית המשפט.
הבחירה בין הערכאות היא בחירה טקטית. לכל אחד מבני הזוג יש אינטרס לפנות ראשון לערכאה, שתיטיב עמו יותר
מדוע נוצר מרוץ הסמכויות?
יש נטייה כללית להניח כי הדין הדתי מיטיב יותר עם הגבר, בעיקר בתחום המזונות, שבו הדין הדתי נוטה לפסוק דמי מזונות נמוכים יותר, אך גם בעניינים אחרים. לעומת זאת, הדין האזרחי נתפס כמיטיב יותר עם נשים. כפי שראינו רק לאחרונה, הדין הדתי עשוי לשקול בגידה של אשה כשיקול בחלוקה לא שוויונית של הרכוש, דבר שאין לו מקום בכלל בדין האזרחי.
כך, הבחירה בין הערכאות היא בחירה טקטית. לכל אחד מבני הזוג יש אינטרס לפנות ראשון לערכאה, שתיטיב עמו יותר.
בכל הקשור למזונות ילדים, החוק קובע כי השיקול העיקרי בהכרעה הוא טובת הילד
האם ישנם נושאים שהם "מחוץ למרוץ"?
כן. בעוד שענייני משמורת ילדים, חלוקת רכוש ומזונות אשה, נדונים בערכאה שאליה פנה ראשון מי מבני הזוג, הרי שבכל הקשור למזונות ילדים, החוק קובע כי השיקול העיקרי בהכרעה הוא טובת הילד.
לכן, לבית המשפט לענייני משפחה נתונה סמכות להחליט כי מזונות הילדים יידונו אצלו, גם אם הגבר הגיש ראשון תביעה בנושא לבית הדין הרבני. המטרה היא כי טובת הילד, המגולמת בדמי המזונות של הילד, לא תוכפף לשיקולים הטקטיים של מי מהוריו ולסכסוכי הגירושין המתנהלים ביניהם בעניינים האחרים.
ניתן להגיש התנגדות. אדם המצוי בהליכי גירושין יכול בהחלט לטעון כי לערכאה שאליה פנה (פנייה ראשונה) בן הזוג השני, אין סמכות לדון בעניין; או שהפנייה נעשתה מטעמים לא עניינים
האם ניתן להגיש התנגדות לערכאה שנבחרה על ידי בן הזוג השני?
אכן, ניתן להגיש התנגדות. אדם המצוי בהליכי גירושין יכול בהחלט לטעון כי לערכאה שאליה פנה (פנייה ראשונה) בן הזוג השני, אין סמכות לדון בעניין; או שהפנייה נעשתה מטעמים לא עניינים. בטיעון כזה, יש להראות שהפנייה לערכאה מסוימת לא הייתה כנה, אלא נבעה משיקול טקטי בלבד, שנועד לחסום את דרכו של בן הזוג השני, מלדון בעניין בערכאה האחרת.
כך, למשל: ניתן לבחון את הראיות או המסמכים שהגיש בן הזוג לאותה ערכאה ולהראות כי הם אינם רלוונטיים וכי כל מטרתם לחסום את הגישה לערכאה השנייה.
הפסיקה בבית הדין הרבני אמנם נוטה לטובת הגבר ובדין האזרחי לטובת נשים, אך בשנים האחרונות חל גם בכך שינוי
האם באמת עדיף לנשים לנהל את הגירושין תחת סמכות הדין האזרחי ולגברים תחת הדין הדתי?
התשובה לכך אינה חד משמעית ותלויה בכל מקרה לגופו. הפסיקה בבית הדין הרבני אמנם נוטה לטובת הגבר ובדין האזרחי לטובת נשים, אך בשנים האחרונות חל גם בכך שינוי. מעבר לכך, יש מספר נושאים שבהם בית הדין הרבני מעניק דווקא לנשים את הזכות לתבוע סעדים מסוימים, שאינם נגישים לגברים, הנותנים לנשים יתרונות שאינם נגישים להן בדין האזרחי.
כך, למשל: יש סעד הנקרא "מדור ייחודי" או "מדור ספציפי". אם בית הדין הרבני מורה עליו, הסעד מבטיח לאשה את הזכות להמשיך לחיות בדירת המגורים, עד להשלמת הליכי הגירושין. סעד כזה נדרש במקרים שבהם הבעל מגיש דווקא לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לפירוק השיתוף בדירת המגורים.
בקשה כזו, משמעותה כי דירת המגורים תימכר, עוד לפני שהליכי הגירושין יסתיימו. הסכום יחולק אמנם שווה בשווה, אך האשה עלולה למצוא עצמה ללא קורת גג, משך תקופה ארוכה, עד להסדרה מלאה של חלוקת הרכוש. צו "מדור ייחודי" מונע מהגבר לממש את הליך הפירוק ומאפשר לאשה להמשיך להתגורר בדירה, עד להסדרה מלאה של ענייני הרכוש בהסכם הגירושין הסופי.
מהי חשיבות הייעוץ המשפטי בהכרעה בין הערכאות?
עורך דין המצוי בתחום ומכיר את התחום לעומקו יוכל לבחון את כל נסיבות הגירושין, אופי הרכוש המשותף, כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג, גיל הילדים ועוד. בתום הבחינה המעמיקה, עורך הדין יוכל לייעץ לכם היכן כדאי לכם להגיש את התביעה, בנוגע לכל אחד מהנושאים השונים.
לסיכום: מרוץ הסמכויות הוא בהחלט חלק מהשיקולים שכל אחד מבני הזוג צריך לשקול, בבואו לפתוח בהליכי גירושין. עם זאת, הקביעה כי עדיף לגבר לפנות לבית הדין הרבני ולאשה לבית המשפט לענייני משפחה היא קביעה מוטעית. ההחלטה תלויה בנסיבות. יש לקבל החלטה בהתאם לנסיבות, בכל מקרה לגופו.
* עו"ד אריה לרנר עוסק בדיני משפחה.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
