דיני הירושה של מדינת ישראל קובעים, כי כאשר נפטר אדם מבלי להותיר אחריו צוואה, רכושו יחלוק בהתאם להוראות חוק הירושה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה").
הוראות חוק הירושה מהוות למעשה מין "צוואה כללית", ובאין צוואה ספציפית, הרכוש מחולק על פי הוראות אלה.
לעומת זאת, כאשר אדם עורך צוואה, יחולק רכושו בהתאם להוראות שנתן בצוואתו, וזאת, בתנאי שהצוואה תעמוד בתנאי החוק ויינתן צו לקיום צוואתו על ידי רשם הירושה וכן בתנאי שהצוואה תהא חזקה וברורה מספיק כדי לעמוד בפני התנגדויות, אם וככל שיוגשו לבית המשפט, על ידי אחד היורשים או אדם אחר שייטען לזכויות בעיזבון.
חוק הירושה קובע, כי אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, יחולק רכושו בהתאם ל"צוואה הכללית" בחוק הירושה ליורשיו על פי דין
אם לא אערוך צוואה, כיצד יחולק רכושי?
כאמור, חוק הירושה קובע, כי אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, יחולק רכושו בהתאם ל"צוואה הכללית" בחוק הירושה ליורשיו על פי דין. סעיף 10 לחוק הירושה קובע שהיורשים על פי דין הם מי שהיה בן זוג של הנפטר בזמן מותו (הכוונה לבני זוג נשואים, אולם גם בני זוג ידועים בציבור עשויים להיחשב בתנאים מסוימים בני זוג); ילדיו של הנפטר, צאצאיהם, הוריו של הנפטר וצאצאיהם (אחים של הנפטר), הורי הוריו (סבים וסבתות) וצאצאיהם.
הרכוש יחולק ליורשים (למעט חריגים) באופן הבא: בן הזוג של הנפטר יקבל את המטלטלין כולל מכונית נוסעים שהייתה שייכת לנפטר. בנוסף לכך, יקבל בן הזוג 50% מיתרת הרכוש, ואם אין למוריש קרובי משפחה מלבד בן זוגו, יירש בן זוגו 100% מהעיזבון.
ילדי המוריש, ובאין ילדים היורשים האחרים על פי דין, יקבלו את 50% מיתרת הרכוש הנותרים מהעיזבון, בחלקים שווים. לדוגמא: אדם נפטר והותיר אחריו בת זוג וארבעה ילדים. לנפטר היו חסכונות בשווי 500,000 ₪; בית מגורים ותכולת הדירה (בה התגורר יחד עם בת זוגו); מכונית נוסעים. רכושו יתחלק באופן הבא: האישה תירש את תכולת הדירה, את מכונית הנוסעים, 50% מהזכויות בדירת המגורים, ו-250,000 ₪. ילדיו של המוריש יירשו 12.5% מהזכויות בדירת המגורים (כל אחד) ו-62,500 ₪ כל אחד.
מומלץ לערוך צוואה, ראשית, כאשר לבן אדם יש רצון להותיר הוראות ליורשים שלו לאחר לכתו. הוראות אלה יכולות להיות הוראות מגוונות ואפילו "הוראות אווירה ובקשות", כאלה שלא ניתן באמת לאכוף על היורשים
מתי מומלץ לערוך צוואה?
בראש ובראשונה - כאשר לבן אדם יש רצון להותיר הוראות ליורשים שלו לאחר לכתו. הוראות אלה יכולות להיות הוראות מגוונות ואפילו "הוראות אווירה ובקשות", כאלה שלא ניתן באמת לאכוף על היורשים, אם כי מעבירות את הלך רוחו ורצונו של הנפטר, והציפיות שלו מיורשיו. למשל: אם שנפטרה, מותירה בקשה לבעלה, כי ידאג שילדיהם הקטינים ישמרו על קשר רציף עם משפחתה של האם. כמו כן, הנפטר יכול להותיר הוראות בנוגע למקום קבורתו, בקשות שונות בקשר לאופן האזכרות שיערכו לו יורשיו וכדומה. דוגמא: נפטר יכול להורות במלוא שנה לפטירתו, כי יורשיו יתרמו ספר תורה שיירכש לזכרו לבית הכנסת אליו נהג ללכת בחייו.
סיבות נוספות יכולות להיות רצון של אדם לחלק את רכושו באופן שונה מהאופן בו מחולק הרכוש בצוואה הכללית שבחוק הירושה - לדוגמא: כאשר הורה מעוניין לנשל את אחד מילדיו מהירושה (משום שיש ביניהם סכסוך) או להוריש את דירת המגורים לאחד מילדיו בלבד או לתרום את רכושו למדינת ישראל או ליורשים אחרים.
כמו כן, מומלץ לכתוב צוואה אף כאשר בני זוג עומדים בפני הליך גירושין שכן, כל עוד לא ניתן גט, בני הזוג נחשבים נשואים לכל דבר ועניין בנוגע לדיני הירושה הכלליים. כמו כן, מומלץ לערוך צוואה בנוסף וכהשלמה להסכם ממון / הסכם לחיים משותפים ואף כאשר מדובר בפרק ב' / ג' כדי להבטיח את זכויותיהם של ילדי המוריש מפרק א'. סיבה נוספת וחשובה ביותר היא מניעת סכסוכי ירושה עתידיים.
צוואה בפני עדים - זוהי הדרך הנפוצה כיום לעריכת צוואות במדינת ישראל. צוואה זו נערכת על ידי עורך דין ונחתמת בפני שני עדים, בגירים, שהם דוברי השפה בה נכתבה הצוואה וכשירים לשמש כעדים
אני רוצה לערוך צוואה, באילו דרכים ניתן לעשות זאת ומהי הדרך הבטוחה ביותר?
דיני הירושה של מדינת ישראל קובעים ארבע דרכים לעריכת צוואה:
1. צוואה בכתב ידו של המוריש - כשמה כן היא, נכתבת על דף בכתב ידו של המוריש ונחתמת על ידו. חיסרון מובהק בצוואה זו היא שאדם שאינו בקיא בדיני הירושה עלול לנסח את הצוואה באופן שמשתמע לכמה פנים ובכך ליצור סכסוכים בין יורשיו, דבר שיאלצם לפנות לבית המשפט.
2. צוואה בעל פה - או בשמה בפסיקה "צוואת שכיב מרע". זוהי צוואה אשר ניתן לערוך אותה במקרים מצומצמים ביותר, ובתנאי שהיא עומדת בתנאים המדויקים הקבועים בסעיף 23 לחוק הירושה לעניין זה. על המצווה שרואה עצמו בפני המוות לומר את צוואתו בפני שני עדים, אשר יכתבו את דבריו מיד כשיתאפשר להם בצירוף הנסיבות והתאריכים, יחתמו על האמור ויפקידו את הצוואה אצל רשם הירושה. אם המצווה נותר בחיים חודש ימים לאחר שניתנה הצוואה, הצוואה בטלה. בתי המשפט מאוד דקדקנים בכל הנוגע לתנאי צוואת שכיב מרע. בנוסף, העדים עלולים להבין את דברי המצווה באופן שונה מכוונתו האמתית.
3. צוואה בפני רשות - צוואה בפני רשות היא צוואה שעורכים (תמורת תשלום אגרה) בפני בית משפט, דיין בבית הדין הרבני, בפני הרשם לענייני ירושה או בפני נוטריון. מאחר שבכל מקרה עריכת הצוואה במצב כזה דרושה תשלום אגרה, ואין סיוע מעורך דין, דרך זו הינה הדרך הפחות נפוצה.
4. צוואה בפני עדים - זוהי הדרך הנפוצה כיום לעריכת צוואות במדינת ישראל. צוואה זו נערכת על ידי עורך דין ונחתמת בפני שני עדים, בגירים, שהם דוברי השפה בה נכתבה הצוואה וכשירים לשמש כעדים. היתרון בצוואה כזו היא שקשה לערער על אמינותה, ובכל זאת, יש לוודא כי היא נעשית בדרך שתבטיח את קיומה בבוא העת, שכן אפילו נוסח שלא בהתאם לדין בהצהרת העדים עלול להביא לפסילת צוואה. נוכח האמור, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
טיפ לעריכת צוואה: אם נתתם לבן הזוג זכות מגורים בדירה עד מאה ועשרים, הקפידו שעורך הדין יתייחס לזכות מגורים של בן זוגכם עם בן זוג עתידי
8 טיפים שיעזרו לכם להבטיח כי הצוואה שלכם חזקה מספיק:
1. בחרו עורך דין שמתמחה ומבין בדיני הירושה - צוואה אינה עניין של מה בכך, ויש לוודא כי ששכרתם שירותיו בעל מקצוע שמבין במדויק כיצד לפעול על מנת שרצונכם ימומש בבוא העת.
2. ודאו כי עורך הדין שבחרתם מסריט את הפגישה, החל מהפגישה הראשונה - אל תמסרו לעורך הדין אינפורמציה בטלפון. הגיעו למשרדו של עורך הדין ובקשו כי כל הפגישות בדרך לעריכת הצוואה יוסרטו וישמרו אצל עורך הדין. כך, במקרה שבבוא היום אחד היורשים יחלוק על צוואתכם, יוכל עורך הדין להופיע בפני בית המשפט ולהציג אתכם מפרטים בפניו את רצונכם בסרטון. הצגת הסרטון בצירוף לצוואה יכול לשמש רשת ביטחון גדולה לכך שרצונכם יקוים ככל ומישהו יחליט לערער עליו.
3. אם עברתם את גיל 50, הביאו אישור מרופא כי הנכם כשירים קוגניטיבית (שכלית) לעריכת צוואה - רצוי כי האישור הרפואי יהיה נכון ליום עריכת הצוואה או בקירוב ליום זה ככל הניתן ולא יותר מכמה ימים בודדים קודם לכן.
4. צרפו מכתב אישי בכתב ידכם לצוואה המסביר הוראות מיוחדות - ככל שיש הוראות מיוחדות בצוואה, למשל: נישול בן. צרפו מכתב אישי בכתב ידכם לצוואה והסבירו את הסיבות לנישולו של הבן. כך, בית המשפט יבין כי בחרתם בכוונת מכוון שלא להוריש לבן דבר, ולא ניתן יהיה להסיק כי "שכחתם" לחלק לו רכוש בשוגג.
5. אמרו לעורך הדין את כל האמת - ככל שעורך הדין יותר מקצועי, כך הוא ישאל אתכם יותר שאלות, אשר עשויות להתפרש לעיתים כ"חטטניות". עם זאת, שאילת שאלות רבה מאפשרת לעורך הדין לצפות קשיים עתידיים אשר עלולים להתעורר ולהסדיר בצוואה מנגנונים שימנעו אותם. אל דאגה, ביניכם לבין עורך דינכם ישנו חיסיון עו"ד לקוח – שהינו אחד החסיונות החזקים ביותר. החיסיון שייך לכם, ולעורך הדין אסור למסור את המידע שמסרתם לו, אלא אם כן תאשרו לו לעשות כן.
6. ככל שנתתם לבן הזוג זכות מגורים בדירה עד מאה ועשרים, הקפידו שעורך הדין יתייחס לזכות מגורים של בן זוגכם עם בן זוג עתידי - שימו לב, כי בן זוג עתידי שיתגורר עם בן זוגכם בדירה לאחר מותכם, עשוי להיות זכאי לקבל זכויות בדירה מכח הלכת השיתוף ו/או חוק יחסי ממון. זכויות אלה, עלולות לפגוע בזכויות יורשיכם, ויש לתת לכך את הדעת. ישנם פתרונות שונים לעניין זה, למשל: ניתן לקבוע הוראה אשר קובעת כי בן זוגכם לא יוכל להתגורר עם בן זוג בדירה, אולם הוא יוכל להמיר את זכויות המגורים בדירה בהשכרת הדירה לצד ג', ותיעול שכר הדירה שיתקבל לטובת שכירות של דירה חלופית משותפת לו ולבן זוגו החדש. באופן כזה, לא תפגעו בבן זוגכם מחד, ותבטיחו מאידך את זכויות היורשים שלכם בדירה במקביל.
7. דאגו שאף יורש על פי הצוואה אינו נמצא עמכם בעת עריכת הצוואה - יורש שמעורב בעריכת הצוואה עלול לגרום לפסילת הצוואה או ההוראה בצוואה לטובתו. לכן, דאגו כי יורשים על פי הצוואה אינם נמצאים בעת עריכת הצוואה. כמו כן, ככל שיורש על פי הצוואה מפנה את המוריש לעורך הדין, יש לשים לב כי היורש לא מדבר עם עורך הדין על הצוואה, או מה המצווה מעוניין לכתוב בצוואה – רק המצווה עצמו רשאי להורות לעורך הדין כיצד לערוך את הצוואה, והתערבות של מי מהיורשים עלולה להוות עילה לפסילת הצוואה או חלק מהוראותיה בעתיד. הקפידו על כלל זה בקנאות.
8. הפקידו עותק מקורי אחד מצוואתכם בידיו של הרשם לענייני ירושה - עלות ההפקדה נכון לחודש 1/19 הינה 107 ₪. הדבר יבטיח לכם כי כולם ידעו שערכתם צוואה, גם אם יורשכם יבחרו שלא להגיש אותה לביצוע. שימו לב: צוואה שהופקדה על ידי המצווה ניתנת למשיכה בכל עת ותמיד תוכלו להפקיד צוואה אחרת במקומה.
לסיכום: כדי לערוך צוואה חזקה, אשר תעמוד איתנה במידת הצורך בפני התנגדות שתוגש לבית המשפט, יש לעמוד בכללים מאוד ברורים ולשים לב לדקויות רבות. הקפידו לשכור עורך דין המתמחה בדיני הירושה ויודע לצפות פני עתיד.
* עו"ד צליל דפני קנזי היא בעלת תואר שני (LL.M) במשפט מסחרי מטעם אוניברסיטת תל-אביב וחלק מצוות המייסדים של דפני קנזי משרד עורכי הדין. המשרד הינו משרד בוטיק המתמחה בדיני המקרקעין, דיני צוואות וירושות, דיני החברות (הקמת וליווי חברות), משפט מסחרי ודיני לשון הרע.
** האמור אינו מהווה תחליף ייעוץ משפטי, ובכל מקרה מובהר כי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
