משרד הפנים בישראל מעניק סוגים שונים של אשרות לנתינים זרים. כך, למשל: אחת האשרות היא אשרה הניתנת לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים. אשרה אחרת ניתנת לעובדים זרים בתחומי הסיעוד, החקלאות והבנייה. בנוסף, קיימת אשרה הניתנת לעובדים זרים המבקשים מקלט מדיני בישראל.
מאחורי כל סוג אשרה קיים נוהל ספציפי. עם זאת, קיימים מקרים בהם אזרחים זרים אינם נכנסים לאף אחת מהקטגוריות, על אף שמצבם מצדיק מתן אשרה. לצורך כך, גובש נוהל כללי, המאפשר לכל מי שלא קיים עבורו נוהל ספציפי מתאים, לקבל אשרה מטעמים הומניטריים.
הנוהל מקנה סמכות לוועדה ממשלתית, המכונה "הוועדה המייעצת", להמליץ למנכ"ל משרד הפנים על מתן אשרה לאזרחים זרים בעלי נסיבות הומניטריות ייחודיות
מה קובע הנוהל למתן ויזה הומניטרית?
כאמור, מדובר בנוהל סל. לנוהל זה נכנס כל מי שרוצה לבקש אשרת שהייה בישראל, אך אינו עומד בקריטריונים אחרים. הנוהל מקנה סמכות לוועדה ממשלתית, המכונה "הוועדה המייעצת", להמליץ למנכ"ל משרד הפנים על מתן אשרה לאזרחים זרים בעלי נסיבות הומניטריות ייחודיות.
הוועדה כוללת נציגים ממשרדי ממשלה: משרד החוץ, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטוח הלאומי. לוועדה מוגשת בקשה, שאליה מצרף המבקש נספחים המעידים על מצבו.
אזרחית זרה שנולד לה ילד בישראל: מי שנולד לה ילד בישראל ונפרדה מבן זוגה הישראלי, עשויה לקבל אשרה מטעמים הומניטריים, כדי לטפל בבנה ולהישאר בקרבתו
מהן הנסיבות ההומניטריות המצדיקות מתן אשרה?
קשה לומר באופן גורף. לצורך כך, יש לבחון כל מקרה לגופו. הנוהל כללי ואינו קובע קטגוריות קשיחות. ניתן לחשוב על דוגמאות שונות לנסיבות הומניטריות, העשויות להצדיק מתן אשרה. כך, למשל:
אזרחית זרה שנולד לה ילד בישראל: מי שנולד לה ילד בישראל ונפרדה מבן זוגה הישראלי, עשויה לקבל אשרה מטעמים הומניטריים, כדי לטפל בבנה ולהישאר בקרבתו.
אזרח זר בעל נסיבות רפואיות ייחודיות: אזרח זר הטוען כי אם ייצא מישראל, תתעורר סכנה לחייו, עשוי אף הוא לזכות באשרה. בין היתר, אם יוכיח שבמדינת המוצא שלו אין לו יכולת לקבל טיפול רפואי הולם.
קשישים שיש להם קרובי משפחה רק בישראל: גם נתינים זרים בגיל מבוגר, שקרובי המשפחה היחידים שלהם מצויים בישראל, עשויים לזכות לקבל ויזה מטעמים הומניטריים.
כמובן, הדוגמאות שהזכרנו אינן רשימה סגורה ואינן מחייבות. כל מקרה תלוי בנסיבות ספציפיות. ניתן לחשוב על מקרים רבים נוספים, המצדיקים מתן ויזה הומניטרית.
האזרח הזר שמקבל אשרה על בסיס הומניטרי יכול להיכנס ולצאת מישראל, ללא כל מגבלות או חשש שיגרשו אותו
מהי המשמעות של ויזה הומניטרית? מהן הזכויות שוויזה הומניטרית מקנה למחזיק בה?
אשרת שהייה על בסיס הומניטרי מאפשרת לנתין הזר להישאר בישראל ולעבוד בישראל. האזרח הזר שמקבל אשרה על בסיס הומניטרי יכול להיכנס ולצאת מישראל, ללא כל מגבלות או חשש שיגרשו אותו. הוא יכול גם לעבוד בארץ באופן חופשי, כשכיר או כעצמאי.
באופן עקרוני, אשרות שהייה על בסיס הומניטרי ניתנות לפרק זמן מוגבל, שנה או שנתיים. עם זאת, תקופת האשרה מוארכת בכל פעם מחדש, על פי הנסיבות הספציפיות של המבקש
האם אשרה הומניטרית היא אשרה קבועה או שמא מדובר באשרה זמנית, מוגבלת בקיום הנסיבות ההומניטריות?
באופן עקרוני, אשרות שהייה על בסיס הומניטרי ניתנות לפרק זמן מוגבל, שנה או שנתיים. עם זאת, תקופת האשרה מוארכת בכל פעם מחדש, על פי הנסיבות הספציפיות של המבקש.
מאחר שהנסיבות של כל אדם שונות, מומלץ לכל מי שמעוניין להגיש בקשה מסוג זה להתייעץ עם עורך דין, כדי לנסות להעריך מה סיכוייו לקבלת האשרה ולנסות לפנות למסלול שבו סיכויי קבלת האשרה יהיו הגבוהים ביותר.
הבקשה צריכה להיות ברורה ומפורטת, ולכלול התייחסות לכל הנסיבות הספציפיות, שעל בסיסן מבקש הנתין הזר את האשרה
מה צריכה לכלול בקשה למתן ויזה הומניטרית?
הבקשה צריכה להיות ברורה ומפורטת, ולכלול התייחסות לכל הנסיבות הספציפיות, שעל בסיסן מבקש הנתין הזר את האשרה. במסגרת הבקשה, על האזרח הזר לצרף נספחים המעידים על נסיבות קונקרטיות, המצדיקות מתן אשרה. יש להגיש את הבקשה באחת הלשכות של רשות האוכלוסין וההגירה, הפועלות ברחבי המדינה.
לאחר הגשת הבקשה, תזומן לראיון במשרד הפנים, שבמסגרתו תישאל שאלות הנוגעות לתוכן הבקשה
הגשתי בקשה למתן ויזה הומניטרית. מה צפוי לקרות עכשיו?
לאחר הגשת הבקשה, תזומן לראיון במשרד הפנים, שבמסגרתו תישאל שאלות הנוגעות לתוכן הבקשה. במסגרת הריאיון, ינסה המראיין מטעם משרד הפנים לוודא כי התוכן שמסרת הוא תוכן אותנטי, ובאמת מעיד על נסיבות הומניטריות המצדיקות מתן אשרה.
טיפ חשוב: יש להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה, כדי שיכין אותך בצורה מיטבית למעמד החקירה. לאחר ביצוע החקירה, מועברת הבקשה למתן אשרה לוועדה המייעצת שתוארה לעיל, המתכנסת אחת לחודשיים (בממוצע) ודנה בכל תיק לגופו.
הוועדה מגבשת את המלצתה: האם להיעתר לבקשה או לסרב לבקשה, ומעבירה את המלצתה למנכ"ל משרד הפנים, שנדרש להכריע בעניין באופן סופי, וחותם על כל החלטה.
ניתן לערער על החלטת מנכ"ל משרד הפנים לבית הדין לעררים, גוף חדש יחסית שהוקם בשנת 2014, ומשמש ערכאת ערעור על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה
האם החלטת מנכ"ל משרד הפנים היא החלטה סופית או שניתן לערער עליה?
ניתן לערער על החלטת מנכ"ל משרד הפנים לבית הדין לעררים, גוף חדש יחסית שהוקם בשנת 2014, ומשמש ערכאת ערעור על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה.
לסיכום: בקשה למתן ויזה הומניטרית מוגשת על ידי אזרחים זרים, שאינם עונים על אף אחת מהקטגוריות הקיימות לצורך מתן אשרה, אך יש להם נסיבות הומניטריות ספציפיות, העשויות להצדיק מתן ויזה.
כל נתין זר, המעוניין להגיש בקשה למתן אשרה, חייב לפרט באופן רחב ככל האפשר את הנסיבות האישיות שלו, ולצרף לבקשה נספחים המעידים על מצבו הייחודי. טרם הגשת הבקשה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בנושא, כדי למקסם את הסיכויים לקבלת האשרה.
* עו"ד עומרי אזולאי מתמחה בייצוג עובדים זרים מול רשויות המדינה, בעל ניסיון רב בהגשת בקשות למתן אשרה הומניטרית והכנת אזרחים זרים לחקירות במשרד הפנים.
