כמו כל עובד אחר, גם אנשי כוחות הביטחון - סוהרים, שוטרים, אנשי קבע וחיילים בשירות סדיר - זכאים לקבל פיצוי על נזקים שנגרמו להם עקב פגיעה, חבלה, תאונה או מחלה, שהתרחשו במהלך שירותם. במקרים שבהם הפגיעה קשה או נותרת כרונית, הם זכאים להכרה בנכות ובפיצוי על הנכות.
כדי להיות מוכר כזכאי לפיצוי עקב פגיעה, על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות שלו לבין המחלה ו/או החבלה שנגרמה לו, וכי הפגיעה או המחלה נגרמו בעת השירות ומהווים תוצאה של מאפייני השירות ודרישות השירות
כיצד ניתן להוכיח זכאות לפיצוי?
כדי להיות מוכר כזכאי לפיצוי עקב פגיעה, על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות שלו לבין המחלה ו/או החבלה שנגרמה לו, וכי הפגיעה או המחלה נגרמו בעת השירות ומהווים תוצאה של מאפייני השירות ודרישות השירות.
אם התביעה מתקבלת, התובע מופיע בפני וועדות רפואיות, הקובעות את שיעור הנכות שלו והאם הוא זכאי לגמלה חד פעמית או לגמלה חודשית קבועה.
ב-27.4.17 הוכנס תיקון לחוק הנכים, ששינה את המצב ויצר שני מסלולים. התיקון לחוק צמצם את הנסיבות שבהן יכולים אנשי כוחות הביטחון להגיש תביעת נזיקין לקצין התגמולים
באיזו דרך צריכים סוהרים, שוטרים ואנשי קבע להגיש תביעה להכרה בנכות?
עד לפני כשנתיים, אנשי כוחות הביטחון שנפגעו, נפצעו או חלו במהלך שירותם ורצו לקבל פיצוי על הנזק שנגרם להם, היו מגישים את תביעתם לקצין התגמולים במשרד הביטחון. זאת, בזמן ששאר העובדים במשק נדרשים להגיש תביעות כאלה לביטוח הלאומי ולבקש להיות מוכרים כנפגעי תאונת עבודה.
ב-27.4.17 הוכנס תיקון לחוק הנכים, ששינה את המצב ויצר שני מסלולים. התיקון לחוק צמצם את הנסיבות שבהן יכולים אנשי כוחות הביטחון להגיש תביעת נזיקין לקצין התגמולים.
במקביל, נקבע בתיקון לחוק כי כל תביעת נזיקין שאינה נופלת תחת הנסיבות שהוגדרו בחוק, תוגש לביטוח הלאומי, במסלול של בקשה להכרה כנפגע תאונת עבודה.
בכל מקרה החמרה של נכות שכבר הוכרה על ידי קצין התגמולים - התביעה תוגש לקצין התגמולים
האם כל אנשי כוחות הביטחון נופלים תחת הגדרות התיקון לחוק?
ישנם ארבעה מקרים שבהם התביעה תוגש לקצין התגמולים בכל מקרה, בלי קשר לנסיבות המקרה.
מדובר במקרים הבאים:
1. חיילים בשירות סדיר, כולל חצי השנה ראשונה של שירות קבע, אם הם נכנסים למסלול זה.
2. כל תביעה המתייחסת להופעת מחלה או החמרת מחלה, שהתגלו לפני 1.1.2014.
3. כל תביעה המתייחסת להופעת חבלה או החמרתה, שהתגלו לפני הכניסה לתוקף של התיקון לחוק.
4. כל מקרה החמרה של נכות שכבר הוכרה על ידי קצין התגמולים.
לגבי מחלות, התיקון לחוק קובע כי רק מחלה שהוגדרה על ידי שר הביטחון כמחלת שירות, תוכר על ידי קצין התגמולים של צה"ל
באילו מקרים סוהר, שוטר או איש קבע יכולים להגיש את התביעה לקצין התגמולים?
התיקון לחוק מפריד בין חבלה לבין מחלה. החבלות שיוכרו על ידי קצין התגמולים כוללות כל חבלה הנגרמת בפעילות מבצעית ו/או באימון לקראת פעילות מבצעית. כמו כן, כל חבלה שהתובע יכול להוכיח שנגרמה כתוצאה מפעולה שהיא ייחודית לאופי תפקידו או דרישות התפקיד, עשויה להיות מוכרת אף היא על ידי קצין התגמולים.
לגבי מחלות, התיקון לחוק קובע כי רק מחלה שהוגדרה על ידי שר הביטחון כמחלת שירות, תוכר על ידי קצין התגמולים של צה"ל. מחלת שירות היא מחלה הנגרמת כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן או לקרינה, הידבקות במחלה במסגרת קבלת טיפול רפואי בתנאי שדה, או פגיעה שהיא תוצאה של אירוע רעש, כל עוד מקור הרעש הוא אמצעי לחימה. גם במקרה של מחלת שירות, על התובע להוכיח כי המחלה נגרמה או התפרצה על רקע אירוע או פעולה שהם ייחודיים לאופי תפקידו ודרישות התפקיד.
בכל חבלה, פגיעה או מחלה אחרת, שאינה מחלת שירות - כגון: סוכרת, פסוריאזיס, מחלות אורתופדיות, מחלות נפש, מחלות עיניים וכו' - על שוטר, סוהר או איש קבע שנפגע בעת שירותו, להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
חוק התגמולים אמנם מקנה הטבות שהביטוח הלאומי אינו מעניק, כגון: סבסוד רכבים, מימון לימודים אקדמיים ומתן זכויות סוציאליות רבות, אך הגמלה עצמה בקצין התגמולים אחידה וסכומיה קבועים מראש בחוק
מי מעניק פיצוי גבוה יותר? קצין התגמולים או הביטוח הלאומי?
אין לכך תשובה אחת ברורה. היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמסלולים תלויים בכל מקרה לגופו, ובעיקר ברמת ההכנסה של הנפגע. חוק התגמולים אמנם מקנה הטבות שהביטוח הלאומי אינו מעניק, כגון: סבסוד רכבים, מימון לימודים אקדמיים ומתן זכויות סוציאליות רבות, אך הגמלה עצמה בקצין התגמולים אחידה וסכומיה קבועים מראש בחוק.
לעומת זאת, בביטוח הלאומי הפיצוי נקבע לפי רמת ההכנסה הממוצעת של הנפגע, כך שבהחלט ייתכן שאדם שרמת ההכנסה שלו גבוהה, יקבל פיצוי גבוה יותר במסלול זה.
בעזרת ייעוץ משפטי ניתן למקסם זכויות ולוודא כי לא מוגשת תביעה העלולה להידחות או תביעה הצפויה להתקבל, אך תאפשר פיצוי יותר נמוך
במה ייעוץ משפטי עשוי לסייע?
לאור העובדה שיש לבחון בצורה מדוקדקת את נסיבות הפגיעה או המחלה, כדי להחליט האם להגיש את התביעה לקצין התגמולים או לביטוח הלאומי, מומלץ לפנות לעורך דין הבקי בתחום של תביעות משרד הביטחון או תביעות סוהרים ושוטרים על נזקי גוף, תאונות עבודה או מחלות עבודה.
הייעוץ המשפטי אינו מסייע רק בהכוונה למסלול המתאים ובמניעת בזבוז זמן ועוגמת נפש. מאחר שהתיקון לחוק מותיר קרקע נרחבת ביותר, לפרשנות השאלה מהי חבלת שירות, הרי שלעיתים ניתן לשכנע את המערכת בעזרת ייעוץ משפטי להכיר בנפגע לפי חוק התגמולים (בהנחה שמתעוררת הבנה בעקבות הייעוץ המשפטי כי הפיצוי במסלול זה גבוה יותר). כך, ניתן למקסם זכויות ולוודא כי לא מוגשת תביעה העלולה להידחות או תביעה הצפויה להתקבל, אך תאפשר פיצוי יותר נמוך.
לסיכום: לאור מורכבות התיקון לחוק והסוגים הייחודיים של פגיעות, חבלות ומחלות שאנשי כוחות הביטחון סובלים מהן, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון. כך, תוכלו לוודא כי אתם אכן ממקסמים את מיצוי זכויותיכם.
* עו"ד יניב ולטפריינד עוסק בתחום נזקי גוף, מתמחה בתביעות מול משרד ביטחון.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
