בתביעות רשלנות רפואית, הנפגע יכול לבקש סוגים שונים של פיצויים, הנקראים "ראשי נזק". במאמר זה, נציג סקירה של ראשי הנזק הרלוונטיים, שניתן לתבוע בהתבסס עליהם, בהתאם לנסיבות.
רשלנות רפואית - מתן שירותים רפואיים ללא נקיטת מידת הזהירות הסבירה המצופה מרופא (או כל אדם העוסק במקצוע רפואי), שכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא מצב שבו בעל מקצוע רפואי מתרשל בביצוע עבודתו. כלומר: מתן שירותים רפואיים ללא נקיטת מידת הזהירות הסבירה המצופה מרופא (או כל אדם העוסק במקצוע רפואי), שכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.
הניזוק זכאי לתבוע את הרופא בדיני נזיקין. מטרת הפיצויים בדיני נזיקין היא להעמיד את הניזוק (ככל האפשר) במונחים כספיים, במצב בו היה אילו מעשה הנזיקין לא היה נגרם.
הסעד שמעניק בית המשפט הוא סעד "תרופתי", שמטרתו לפצות את הניזוק באמצעות פיצוי כספי
מהו הסעד המוענק במקרים בהם התרחשה רשלנות רפואית?
הסעד שמעניק בית המשפט הוא סעד "תרופתי", שמטרתו לפצות את הניזוק באמצעות פיצוי כספי (ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח).
שלושה ראשי נזק עיקריים: רפואיים, מיוחדים וכלליים
מהם ראשי הנזק העיקריים?
ישנם שלושה סוגי פיצויים (ראשי נזק) עיקריים: רפואיים, מיוחדים וכלליים. כל נפגע יכול לבקש סוג פיצוי, בהתאם לפגיעות ולנזק שנגרם לו.
ראשי נזק רפואיים - מדובר בנזקים שנגרמו לגופו או לנפשו של אדם. בית המשפט יתבסס על חוות דעת מומחים שברפואה שלפניו והמלצותיהם ויעריך את הנזקים ואת אחוזי הנכות
ראשי נזק רפואיים
מדובר בנזקים שנגרמו לגופו או לנפשו של אדם. בית המשפט יתבסס על חוות דעת מומחים שברפואה שלפניו והמלצותיהם ויעריך את הנזקים ואת אחוזי הנכות בתחומים הבאים:
• נזק גופני;
• נזק נפשי;
• פגיעה תפקודית (במקרים בהם מצבו הנפשי ומצבו הפיזי של התובע משליכים על תפקודו בעבודה ובבית) (זהו ראש נזק המצטרף לאובדן כושר ההשתכרות בעתיד, עליו יורחב בהמשך).
לעיתים נכות תפקודית שונה מנכות רפואית. אדם שנקבעה לו 10% נכות בגין פגיעה בידו, יכול לטעון כי סובל מ100% נכות תפקודית מכיוון שעיקר פרנסתו מציור ואומנות, וכעת לא יכול לעסוק בפרנסה זו עקב הפגיעה בידו.
ראשי נזק מיוחדים - בעיקר מדובר בנזקים אשר כסף כבר בוזבז בגינם ע"י הנפגע או משפחתו, או הפסד נגרם וישנם אסמכתאות/קבלות
ראשי נזק מיוחדים
בעיקר מדובר בנזקים אשר כסף כבר בוזבז בגינם ע"י הנפגע או משפחתו, או הפסד נגרם וישנם אסמכתאות/קבלות.
• הוצאות רפואיות ונסיעות;
• אובדן הכנסה בעבר - אובדן הכנסה לאחר הפגיעה, עד למועד פסק הדין;
• סיוע מצדדים שלישיים, בעבר, כולל מקרובי משפחה, מטפלים/ות.
ראשי נזק כללים, למשל: פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע, פגיעה בכושר ההשתכרות של הורי הנפגע ועוד
ראשי נזק כלליים
• פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע (:"הפסדי שכר בעתיד")
ראש נזק זה מוכר במקרים בהם הנפגע אינו יכול לעבוד באותה עבודה או בעבודות מסוג מסוים, או כאשר התפוקה שלו נפגעה כתוצאה מהפגיעה.
בית המשפט ייקח בחשבון בחישוביו את המשכורת הפוטנציאלית של הנפגע לו היה בריא, אחוז הנכות הרפואית ובמיוחד הנכות התפקודית של הנפגע. כמו כן, יתחשב בית המשפט באובדן אפשרויות הבחירה של הנפגע בעבודה. בית המשפט מנסה לחשב את אובדן כושר ההשתכרות בעתיד, לעומת המצב בעבר. לכן, ראש נזק זה חל מיום מתן פסק הדין.
• פגיעה בכושר ההשתכרות של הורי הנפגע
לעיתים, הנפגע הוא אדם צעיר והוריו נאלצים להירתם למענו ולשנות את המצב התעסוקתי שלהם. במקרה כזה, הורי הנפגע יכולים לבקש פיצויי בגין אובדן השתכרותם או השינוי לרעה בתעסוקתם.
• פגיעה בזכויות סוציאליות והפרשות סוציאליות
לדוגמה, בזכויות כגון: קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, מקובל לפסוק פיצוי בשיעור אחוזים מסוימים משיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות, עבור אובדן פוטנציאל ההפרשות המשלימות לקרנות הפנסיה.
בית המשפט יבחן את הפיצוי הראוי שיש להטיל, בגין היזקקות הנפגע למטפל ו/או עזרת צד ג'. מדובר בהוצאה העשויה להגיע לאלפי שקלים רבים בכל חודש
• עזרת הזולת, בעתיד
בית המשפט יבחן את הפיצוי הראוי שיש להטיל, בגין היזקקות הנפגע למטפל ו/או עזרת צד ג'. מדובר בהוצאה העשויה להגיע לאלפי שקלים רבים בכל חודש.
הפיצוי בגין עזרת הזולת נגזר מאחוזי הנכות שנקבעו לתובע.
• הוצאות רפואיות בעתיד
הוצאות בהתאם לסוג הפגיעה הרפואית. לעתים קיימות הוצאות רפואיות לטווח ארוך. כגון: היזקקות לטיפולים מיוחדים אשר אינם מכוסים בסל הבריאות, טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, טיפולים פארארפואיים, טיפולים פסיכיאטרים, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, עיסויים, רופאים פרטיים היזקקות לתרופה מסוימת.
• אביזרים ומכשירים מיוחדים
מיטה חשמלית מיוחדת, מנוף הרמה, כסא גלגלים חשמלי, זחליל, מעלון למדרגות, מצעים מיוחדים, טיטולים, מזרן וכריות נגד פצעי לחץ.
• הוצאות התאמת דיור ואביזרי עזר
אדם נכה יהיה זקוק להתאמת הדיור וסביבתו לנכים. כך, למשל: במקלחת יש צורך במקום מרווח, אליו ניתן להכניס כיסא גלגלים או כיסא רחצה. המסדרונות בבית, הכניסות לחדרים וחדרי המדרגות, צריכים להיות מותאמים לכיסא גלגלים ועוד.
• הוצאות ניידות ונסיעות מוגברות בעתיד
לדוגמא: צורך לרכוש רכב מותאם לנכים, עם מעלון לכיסא גלגלים.
• הוצאות מחייה מוגברות
לעיתים כתוצאה מהפגיעה נגרמות הוצאות מחייה מוגברות בגין חשמל, כביסה וייבוש, מיזוג אוויר וכיוב'.
• מינוי אפוטרופוס
לעיתים נוכח מצב רפואי ונפשי לא יכול המטופל לדאוג לענייניו ועל כן יזקק לאפוטרופוס בתשלום שידאג לענייניו וכן להוצאות הכרוכות במינוי ובניהולו.
• נזק לא ממוני: כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים
בפסיקת בית המשפט העליון, הומלץ לאחד את רכיבי הנזק הבלתי ממוני הזה, תחת ראש נזק אחד, הכולל כאב וסבל, אובדן הנאות חיים וקיצור תוחלת חיים (ע"א 4576/08 ליה עטרה בן-צבי ואח' נגד פרופ' יהודה היס ואח').
לא מדובר כאן בפיצוי בגין אובדן כספי או בגין הוצאות כספיות, אלא בניסיון לפצות את הנפגע עקב סבלו, כאבו ו/או קיצור תוחלת חייו. הפיצוי מבטא את עוצמת הפגיעה שחש אדם.
פגיעה באוטונומיה - כדי לקבל פיצוי בגין ראש נזק זה, יש להוכיח כי הרופא המטפל לא הסביר למטופל באופן מלא את כל המידע, או שלא הסביר את הסיכונים הכרוכים בטיפולים או שלא פירט אלטרנטיבות לטיפול
• נזק לא ממוני, פגיעה באוטונומיה
הזכות לאוטונומיה גורסת כי לאדם זכות על גופו ועל כן יש לו חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו. עריכת פרוצדורה רפואית ללא הסכמה אמיתית פוגעת באוטונומיה של המטופל. פגיעה זו מאפשרת קבלת פיצוי. הפיצוי אינו בגין נזק ממוני, אלא בגין נזק לאוטונומיה של המטופל. המושג הסכמה מדעת, אשר מהווה מושג מרכזי בפיצויים אלה, משמעותו הסכמה מושכלת של החולה לטיפול רפואי. כדי לקבל פיצוי בגין ראש נזק זה, יש להוכיח כי הרופא המטפל לא הסביר למטופל באופן מלא את כל המידע, או שלא הסביר את הסיכונים הכרוכים בטיפולים או שלא פירט אלטרנטיבות לטיפול. לפי החוק, במקרים רבים, על הרופא לקבל את הסכמתו של המטופל בכתב. למשל, כאשר מדובר בניתוח, כירורגיה.
• פיצויי בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד
החזר הוצאות בית המשפט, לרבות שכר טרחת עו"ד, בדיקות רפואיות לצורך התביעה וכו'.
פיצויים עונשיים - פיצויים המעניקים לניזוק פיצוי העולה על נזקו. הרציונל העומד מאחוריהם הינו "עונשי והרתעתי"
• פיצויים עונשיים
פיצויים המעניקים לניזוק פיצוי העולה על נזקו. הרציונל העומד מאחוריהם הינו "עונשי והרתעתי". הפיצויים "נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק". פיצויים עונשיים יינתנו אך ורק במקרים חריגים (א (ירושלים) 19833-09/15 *** פלוני נ' אחמד מונה, מבלסי אטלס).
לסיכום: בתביעות בגין רשלנות רפואית, יש אפשרות לתבוע עבור ראשי נזק (סוגי נזק) שונים, בהתאם לנסיבות המקרה. חשוב להכיר את ראשי הנזק השונים, כדי לדעת אילו עילות תביעה קיימות, למצות את הזכויות המשפטיות וכדי למקסם את גובה הפיצויים
* עו"ד ראובן יצחקוב מתמחה ברשלנות רפואית.
