לאחרונה ניתן פסק דין, בו הוכר כתאונת עבודה אירוע במהלכו עובד החליק בחניה ליד ביתו, בשעה שפרק ציוד בתום יום העבודה (ב"ל 27118-09-16 אריה פנחס תבל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-18.10.18).
כידוע, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכיר בתאונות עבודה, מכיוון שהכרה בתאונה כרוכה בעלות כספית גבוהה עבור המוסד לביטוח לאומי. הכרה בתאונת עבודה היא גם בעלת נפקות לעניין אובדן כושר עבודה לטווח ארוך.
מקרה שקרה: המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, בטענה כי האירוע התרחש בתום יום העבודה, בביתו של התובע; ולא במהלך יום העבודה או בדרכו של התובע חזרה מעבודתו
החלקה בחנייה: תאונת עבודה?
בפסק הדין עלו שתי סוגיות חשובות, לעניין הכרת אירוע תאונתי כתאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, בטענה כי האירוע התרחש בתום יום העבודה, בביתו של התובע; ולא במהלך יום העבודה או בדרכו של התובע חזרה מעבודתו.
לעומת זאת, העובד טען כי בדיוק חזר מעבודתו ורצה לפרוק את הציוד, אולם מכיוון שירד גשם ולא ניתן היה לבצע זאת, הוא המתין קמעה. לאחר שפסק הגשם, התובע פנה שוב לרכבו, כדי לפרוק את הציוד. עם זאת, מכיוון שהרצפה הייתה חלקה כתוצאה מהגשם, התובע החליק ושבר את רגל שמאל. רעייתו של התובע אצה רצה לעזור לו והיתה עדה לאירוע. כמו כן, נטען כי פריקת הציוד מהרכב מהווה חלק בלתי נפרד מעבודתו של התובע.
למזלו הרע של התובע, המסמכים הרפואיים הראשוניים (האנמנזה) לא ציינו כי האירוע התרחש כתוצאה מעבודתו או במהלך עבודתו. עם זאת, בית הדין ציין כי אנמנזה שלא מצוינים בה פרטי האירוע והקשר הסיבתי היא אנמנזה "שותקת" ואינה אנמנזה שוללת או סותרת
המסמכים הרפואיים הראשונים: אנמנזה "שותקת"
סוגיה ראשונה שעלתה במקרה זה היא העובדה שלמזלו הרע של התובע, המסמכים הרפואיים הראשוניים (האנמנזה) לא ציינו כי האירוע התרחש כתוצאה מעבודתו או במהלך עבודתו.
עם זאת, בית הדין ציין כי אנמנזה שלא מצוינים בה פרטי האירוע והקשר הסיבתי היא אנמנזה "שותקת" ואינה אנמנזה שוללת או סותרת. זאת, בהתבסס על פסיקה של בית דין הארצי לעבודה, לפיה: "נקדים ונאמר בקשר להעדר אזכור של אירוע חריג בעבודה במסמכים הרפואיים של המערער ממועדים שבסמוך לאשפוזו, כי אין במסמכים 'אנמנזה סותרת', אלא לכל היותר 'אנמנזה שותקת' או חסרה, בכל הקשור לאירוע של התרגזות חריגה בעבודה".
לבסוף, בית הדין קיבל את התביעה, כך שהפגיעה בקרסול הוכרה כתאונת עבודה; ואף פסק הוצאות בסך 4,000 שקלים
פציעה במהלך פריקת ציוד מהווה תאונת עבודה
כמו כן, נקבע כי על אף שהמקרה אינו נכנס לגדר אחת החלופות בחוק, לגביהן קיימת חזקה לכך שהאירוע מהווה תאונת עבודה, הרי שבמקרה בו יוכיח עובד כי נפגע בעת שפרק ציוד בתום יום עבודה, הדבר יוכר כתאונת עבודה.
לבסוף, בית הדין קיבל את התביעה, כך שהפגיעה בקרסול הוכרה כתאונת עבודה; ואף פסק הוצאות בסך 4,000 שקלים.
כך, בזכות פסק הדין, העובד יוכל לקבל דמי פגיעה בהתאם לגובה שכרו, למשך 90 ימי היעדרות מהעבודה; וגם לקבל בהמשך אחוזי נכות.
טיפ: מיד לאחר האירוע, יש לפנות לטיפול רפואי ולספר את נסיבות הפציעה לרופא המטפל. יש להקפיד לומר שהפציעה התרחשה בזמן עבודה, תוך כדי עבודה או כתוצאה מהעבודה
נקודות למחשבה, בעקבות פסק הדין
בעקבות פסק הדין, עולות מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת.
1. אל תוותרו, אם תביעתכם להכרה בתאונת עבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. יש לפנות מיד לאחר האירוע לעורך דין המתמחה בתחום.
2. מיד לאחר האירוע, יש לפנות לטיפול רפואי ולספר את נסיבות הפציעה לרופא המטפל. יש להקפיד לומר שהפציעה התרחשה בזמן עבודה, תוך כדי עבודה או כתוצאה מהעבודה (כמובן, רק אם כך קרה באמת...).
3. יש לצלם, לתעד ולקחת טלפונים של עדים במקרה הצורך.
לסיכום: גם כשהאנמנזה "שותקת", לא מדובר בסוף פסוק. מומלץ להיאבק, כדי לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה. יודגש: ההכרה בנכות כתוצאה מתאונת עבודה חשובה יותר מהפיצוי עצמו. זאת, מכיוון שאם בעתיד תהיה החמרה, ניתן יהיה לתבוע אחוזי נכות ולקבל פיצוי בהתאם.
* עו"ד ומגשרת שגית אברג'יל עוסקת בתחומי המשפט האזרחי.
