העסקת פרילנסר נשמעת פעמים רבות כפתרון שבו בעל עסק יכול להעסיק עובד בעסק שלו, ולחסוך מעצמו תשלום מלוא הזכויות הסוציאליות של העובד. האמנם? במאמר זה, ננסה להשיב על כך באמצעות סקירה של הפסיקה והמבחנים שנקבעו בפסיקה.
פרילנסר (משתתף חופשי) הוא עובד עצמאי, הנותן שירות מקצועי. בינו לבין מזמין השירות אין יחסי עובד מעביד, אלא חוזה שמקים את ההתחייבות של הפרילנסר כלפי מקבל השירות
פרילנסר: צורת עבודה שלא זכתה להכרה רשמית במדינת ישראל
פרילנסר (משתתף חופשי) הוא עובד עצמאי, הנותן שירות מקצועי ובינו לבין מזמין השירות אין יחסי עובד מעביד, אלא חוזה שמקים את ההתחייבות של הפרילנסר כלפי מקבל השירות. זו צורת עבודה שלא זכתה להכרה רשמית במדינת ישראל. החקיקה טרם הבחינה בין פרילנסר לבין עובד שכיר או עצמאי.
בשורה של פסיקות, ביה"ד אפיין פרילנסר כסטטוס תעסוקתי, המתקיים בטווח שבין עובד שכיר לעצמאי
בית הדין קבע: פרילנסר הוא מעמד ביניים בין עובד לבין קבלן עצמאי
בית הדין לעבודה קבע לא פעם, כי יחסיי עבודה אינם נקבעים על ידי הניסוח או הפרשנות של החוזה. מעמדו של אדם כ"עובד" מוגדר על ידי בית הדין כ"סטטוס". כך, בשורה של פסיקות, ביה"ד אפיין פרילנסר כסטטוס תעסוקתי, המתקיים בטווח שבין עובד שכיר לעצמאי. "המשתתף החופשי הוא מעמד ביניים בין עובד לבין קבלן עצמאי, אליו משתייכים מי שיצא מכלל עובד ולא הגיע לכלל קבלן עצמאי" (בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח').
כאשר בית הדין בא לבחון האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, הוא מיישם עליהם שורה של מבחנים, ומכריע בהתאם לכך
לא ניתן לקבוע בחוזה כי לא חלים יחסי עובד מעביד
יתרה מזו: כאשר בית הדין בא לבחון האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, הוא מיישם עליהם שורה של מבחנים, ומכריע בהתאם לכך. למעשה, בית הדין אינו נצמד לכלל הבסיסי לפיו "חוזים צריך לקיים", אלא סבור כי אי אפשר לקבוע את מעמדו של האדם כעצמאי או קבלן לפי המוסכם בחוזה; ואף לא ניתן לקבוע בחוזה כי לא יחולו יחסי עובד מעביד. יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו ולקבוע אם מדובר בעובד ומעסיק או במזמין שירות ונותן שירות.
בחינת הזכויות הנתבעות על ידי מי שעומדים מחוץ ליחסי העבודה המסורתיים
"לדעתי, בכל מקרה ומקרה ייבחנו הזכויות הנתבעות על ידי מי שעומדים מחוץ ליחסי העבודה המסורתיים, אלה שלא נמצאו להיות 'עובד', הלא הם: ה'עצמאי' או 'המשתתף החופשי' ואלה העשויים לבוא בגדרם ברבות הימים עם השתנות העתים. או אז תינתן הדעת להקשר הדברים בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, אל מול מטרות החוק שאותו מבקשים ליישם ותכליתן. והמטרה החברתית אותה בא המשפט להגשים ועד כמה ניתן להחיל את הזכויות הנתבעות גם על מי שאינו 'עובד'..." (ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל - גלי צה"ל).
כדי לקבוע אם מתקיימים יחסי עבודה, יבחן בית הדין את המקרה באמצעות "המבחן המעורב" וינסה לבחון את אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות למעסיק, היכולת "לפטר" את העובד ועוד
המבחן המעורב שיקבע אילו יחסים מתקיימים
כדי לקבוע אם מתקיימים יחסי עבודה, יבחן בית הדין את המקרה באמצעות "המבחן המעורב" וינסה לבחון את אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות למעסיק, היכולת "לפטר" את העובד, מי מספק את אמצעי העבודה, כיצד מנוכה מס הכנסה ומי נושא בעלויות ביטוח לאומי ומע"מ. המבחן המעורב משלב את "מבחן ההשתלבות" עם מבחני משנה נוספים.
מבחן ההשתלבות יבחן את מידת השתלבותו של העובד במקום העבודה: עד כמה הוא חלק מהמערך הארגוני, האם הפעילות שלו היא חלק אינטגרלי מפעילות העסק וכד'
מהי מידת השתלבותו של העובד במקום העבודה
מבחן ההשתלבות יבחן את מידת השתלבותו של העובד במקום העבודה: עד כמה הוא חלק מהמערך הארגוני, האם הפעילות שלו היא חלק אינטגרלי מפעילות העסק, האם הוא בעל עסק משלו, נושא בעלויות, מעסיק עובדים תחתיו ועוד. האם השירות שניתן על ידו היה חיצוני, מופרד ומובחן, באופן שאינו משתלב ב"ליבת העיסוק" של המזמין?
מבחני משנה נוספים: מבחן הפיקוח, שעות העבודה, מיקום פיזי ועוד
הקשר האישי, שעות העבודה, כפיפות, גובה ההכנסה ומשך ההתקשרות
מבחני משנה נוספים:
מבחן הקשר האישי: האם מבצע העבודה רשאי לשלוח אחר במקומו לבצע את העבודה?;
מבחן הפיקוח: האם הוא נתון לפיקוח ולמרות של מנהל?;
שעות עבודה: האם זמני העבודה מותאמים לנוחיותו? האם הוא עובד במסגרת ימים ושעות קבועים עבור אותו מעסיק בלבד? מי קבע את מועדי העבודה?;
מיקום פיזי: היכן מתבצעת העבודה? אצל המעסיק או במקום אחר?;
כלי העבודה: מי סיפק את כלי העבודה או אמצעי העבודה? האם הביא אותם "מהבית" או שכלי העבודה סופקו על ידי המעסיק?;
גובה הכנסה: האם השכר גבוה משמעותית או שהוא דומה לשכר שהיה משולם לו כשכיר?;
משך ההתקשרות: ככל שההתקשרות ארוכה יותר, ייטה בית הדין לראות את ההתקשרות כיחסי עובד מעביד;
תשלום השכר והרישום בביטוח לאומי וברשות המיסים: זהו סממן שיבחן את מהות היחסים, אך הוא כשלעצמו לא יכול לקבוע את טיב היחסים. עבודה מהבית או באמצעות חשבונית מס - אין בה כדי לסתור קיום יחסי עבודה בין עובד לבין מעסיק.
אם בית הדין יקבע כי מעמדו של הפרילנסר הינו כשל שכיר, על פי המבחנים, הוא יהיה זכאי לקבל באופן רטרואקטיבי תשלום בגין ימי חופשה, דמי הבראה, שעות נוספות ופיצויי פיטורין
תשלום רטרואקטיבי של ימי חופשה, הבראה, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות
אם בית הדין יקבע כי מעמדו של הפרילנסר הינו כשל שכיר, על פי המבחנים, הוא יהיה זכאי לקבל באופן רטרואקטיבי תשלום בגין ימי חופשה, דמי הבראה, שעות נוספות ופיצויי פיטורין. בנוסף, המעסיק יידרש לשלם את כל הכספים שהיה אמור להפריש, לצורך החיסכון הפנסיוני של העובד, בהתאם לחוק.
גם כאשר בית הדין ישלול קיום יחסי עובד-מעביד, אין משמעות הקביעה כי לא מגיע דבר לפרילנסר
לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, אך מקבל השירות ישלם פיצויי פיטורין
גם כאשר בית הדין ישלול קיום יחסי עובד-מעביד, אין משמעות הקביעה כי לא מגיע דבר לפרילנסר. כך, למשל: נפסק במספר תביעות של פרילנסרים, אשר הועסקו תקופה ארוכה, כי לא התקיימו יחסיי עבודה (מעסיק ושכיר) - אך על אף זאת, ביה"ד פסק פיצויי פיטורין בשל ההיבט הסוציאלי של העניין.
"לפיכך, על אף קביעתנו דלעיל כי התובעת נמצאת מחוץ ליחסי העבודה המסורתיים והיא היתה בגדר נותן שירותים עצמאי, הרי שסבורים אנו כי על פי תכליתם יש להחיל על התובעת, ולראותה כ'עובדת', לצורך זה בלבד, הן את חובת מתן ההודעה המוקדמת להפסקת ההתקשרות והן את חובת תשלום פיצויי פיטורין בגין ההתקשרות רבת השנים". (עב’ 3348/94 ציפורה בשן נגד מדינת ישראל, שירות התעסוקה).
עובד שתבע הכרה ביחסי עובד מעביד, לא ייענש בהשבת הכספים כפרילנסר, לעומת השכר שהיה מקבל כעובד, אלא אם קיבל תמורה גבוהה במיוחד
דרישה להשבת כספים: רק אם ניתנה תמורה גבוהה במיוחד
עובד שתבע הכרה ביחסי עובד מעביד, לא ייענש בהשבת הכספים כפרילנסר, לעומת השכר שהיה מקבל כעובד, אלא אם קיבל תמורה גבוהה במיוחד. "הכלל במקרים של קביעה בדיעבד ש'עצמאי' הינו 'עובד' הוא כי אין לערוך השבה, אולם במקרה חריג זה יש לערוך השבה, מכיוון שאייזיק דרש מתה"ל להעסיקו במעמד של עצמאי כדי לקבל תמורה שכמעט כפולה מזו שהיה מקבל כ'עובד'...". (ע"ע 300256/98 אורי אייזיק נ' תה"ל).
לסיכום: מעמדו של הפרילנסר במדינת ישראל הוא מעמד מורכב. כדי לקבוע האם הוא זכאי לזכויות בדומה לשכיר, יבדוק בית הדין את מערכת היחסים בין נותן השירות למקבל השירות, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, לאו דווקא בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים, אפילו אם נאמר בו במפורש כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. כדי לבחון האם מגיעות לך זכויות כלשהן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בחוקי העבודה, בעל ניסיון בייצוג עובדים בבית הדין.
* משרד עורכי דין ומגשרים אסדי בילאל ושות' מתמחה בדיני עבודה, דיני נזיקין, הוצאה לפועל ותביעות נגד ביטוח לאומי. עו"ד אסדי בילאל בעל ניסיון רב בניהול תביעות על זכויות עובדים ופיצויי פיטורין.
** השתתפה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
