לפני הכל - מהי בכלל תאונת עבודה?
המקרים הקלאסיים הם פגיעות של עובדים מכלי עבודה שמשמש אותם, למשל נגר שנפגע ממסור חשמלי או טבח שנחתך מפותחן קופסאות וכן פגיעות שקורות תוך כדי העבודה, למשל פועל בניין שנופל מפיגום או טבח שמחליק על רצפת מטבח רטובה. בדרך כלל במקרים כאלו הקשר בין העבודה לבין הפגיעה הוא ישיר ואין לגביו מחלוקת.
מקרים פחות ברורים הם סיטואציות בהן נשאלת השאלה: האם קיים קשר בין נסיבות הפגיעה לבין עבודתו של הנפגע? למשל, פגיעה בדרך לעבודה או פגיעה בדרך מהעבודה הביתה.
מקרים פחות שכיחים, הם כשהפגיעה אינה תוצאה של אירוע תאונתי בודד אחד, אלא פגיעות קטנות מאוד שחוזרות שוב ושוב לאורך זמן ממושך עד שמצטברות לכדי נזק ממשי שניתן לקשור בינו לבין אותן פגיעות חוזרות. למשל חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה מסוימת, חשיפה ממושכת לחומרים רעילים שונים, ביצוע תנועה מסוימת שוב ושוב כמו הקלדה, או הרמת משקל בצורה לא נכונה וכד'. הגם שפגיעות כאלו אינן מוגדרות כתאונת עבודה, ניתן לתבוע פיצוי בגינן, הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מהמעסיק. מטבע הדברים, בפגיעות מהסוג הזה יהיה יותר קשה למצוא את הקשר בין העבודה לבין הפגיעה במצב הרפואי, מאשר במקרים של אירוע תאונתי בודד.
בעקרון ניתן לתבוע את כל מי שהדין (החוק והפסיקה) מאפשר ותביעה אחת אינה שוללת את הזכות להגיש תביעה אחרת. יחד עם זאת חשוב לציין, כי הדין המתאים לכל תביעה הוא שונה ולפיכך במקרים מסוימים קיים קשר בין תביעה אחת לתביעה אחרת ויש לקחת זאת בחשבון
למי פונים ואת מי תובעים?
אנשים שאינם עוסקים בתחום ואפילו עורכי דין, נוטים להתבלבל בעניין הזה. האם צריך להגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק? או אולי צריך לתבוע את ביטוח לאומי? מה עושים כשהגורם לפגיעה הוא צד שלישי ומה עושים במקרה בו הוצאה פוליסת אובדן כושר עבודה בחברת ביטוח?
ובכן, בעקרון ניתן לתבוע את כל מי שהדין (החוק והפסיקה) מאפשר ותביעה אחת אינה שוללת את הזכות להגיש תביעה אחרת. יחד עם זאת חשוב לציין, כי הדין המתאים לכל תביעה הוא שונה ולפיכך במקרים מסוימים קיים קשר בין תביעה אחת לתביעה אחרת ויש לקחת זאת בחשבון. הואיל והדבר כרוך בהכרת הדין הרלוונטי והפרקטיקה הקיימת בכל תחום, כדאי לפנות לעו"ד המתמחה בתחום ולהתייעץ איתו לגבי האפשרויות העומדות על הפרק.
חשוב לדעת, ככל שהנפגע יספק לעוה"ד שלו מידע רב יותר, כך ייקל על עוה"ד לעשות את עבודתו נאמנה ולהביא לתוצאה האופטימלית.
חשוב להעביר לעוה"ד מספר פרטים, למשל: היכן עובד הנפגע, מה המקצוע שלו, מה הנסיבות שהביאו לנזק (סיפור המקרה) ומה הנזק ועוד
אילו פרטים חשובים צריך להעביר לעורך הדין?
1. היכן עובד הנפגע, מה המקצוע שלו, מה תפקידו בעבודה ומי המעסיק שלו.
2. מה הנסיבות שהביאו לנזק (סיפור המקרה) ומה הנזק.
3. מועד האירוע. תאריך האירוע המדויק הינו פרט חשוב ביותר, שכן יכולות להיות לו השלכות רבות, כמו התיישנות. מועד ההתיישנות אינו זהה בכל התביעות. למשל מועד ההתיישנות בתביעה נזיקית נגד המעסיק שונה ממועד ההתיישנות בתביעה של תאונות אישיות נגד חברת הביטוח. כמו כן, למועד הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי יש השלכות מיוחדות מבחינת הזכאות לקבלת התגמולים וגובה התגמולים שניתן לקבל וכד'.
4. מי המזיק שגרם לנזק. האם מדובר במזיק יחיד או אולי בכמה מזיקים שפעולה משותפת או מחדל משותף שלהם יחד גרמו לפגיעה.
5. מה חלקו של הנפגע בנזק. האם היה באפשרותו למנוע את הנזק. האם הוא פעל בניגוד להוראות או לנהלים של המעסיק. איזו הכשרה הוא קיבל לביצוע העבודה וכו'.
6. אלו ביטוחים קיימים אשר ניתן לקבל פיצוי באמצעותם.
עו"ד מנוסה שמכיר את ההליכים השונים והגורמים השונים, יוכל לגבש גרסה אחת לאירוע ולמנוע מצב בו יהיה צורך בשינוי הגרסה אח"כ
החשיבות בפנייה לעו"ד לפני כל דבר אחר
גיבוש גרסה ראשונה
עו"ד מנוסה שמכיר את ההליכים השונים והגורמים השונים, יוכל לגבש גרסה אחת לאירוע ולמנוע מצב בו יהיה צורך בשינוי הגרסה אח"כ. כל הוספה של פרטים או החסרה של פרטים לגרסה הראשונה, יכולה להיות משמעותית ואף להביא לדחיית תביעה.
רוצים דוגמא?
אורי ועודד התחילו לעבוד בבית דפוס. ביום העבודה הראשון שלהם עבד אורי עם מכונת ריבוד ונתקע לו דף בתוכה. הואיל ואיציק מנהל המקום לא היה נוכח, החליט אורי לפתור את התקלה בעצמו וניסה להגיע עם היד אל הדף התקוע מהפתח האחורי של המכונה. עודד שהבחין במקרה החליט לסייע לאורי וניסה לחלץ את הדף מהצד הקדמי של המכונה באמצעות סכין ארוכה. הואיל ולא היה קשר עין ביניהם ידו של אורי נחתכה מהסכין. אורי פונה לביה"ח, שם חוטא החתך העמוק ונתפר ואף נותרה לו פגיעה עצבית ביד. לאחר מספר ימים ומבלי להתייעץ עם עו"ד, הוריד אורי את טפסי הביטוח הלאומי מהמרשתת ובתיאור האירוע מילא: "נחתכתי מסכין ביד במהלך עבודתי בבית הדפוס". המוסד לביטוח לאומי קיבל את התביעה ושילם לאורי תגמולים.
עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שלאחר כמה חודשים גילה אורי כי הוא יכול לתבוע גם את המעסיק שלו (בית הדפוס) בתביעה נזיקית ופנה לשם כך לעו"ד. עוה"ד תחקר את אורי ומצא כי יש עילה לתביעה נזיקית: אורי ועודד לא עברו הדרכה על העבודה עם מכונת הריבוד אשר לכאורה הסתבר כי היא נתקעת כל שני וחמישי וגם לא הועברו להם הוראות בטיחות.
נשמע פשוט, נכון? הבעיה היא כי בגרסה של אורי במוסד לביטוח לאומי לא צוין שהוא עבד על מכונת ריבוד ולא צוינה מעורבותו של עובד נוסף (עודד). כחלק מטענות ההגנה שלו יוכל איציק לטעון כי אורי שיחק עם הסכין וחתך את עצמו בלי כל קשר למכונה. אמנם מבחינה משפטית יוכל עוה"ד להתמודד עם הטענה, אך ברור כי פנייה אליו מראש היתה מונעת את הפגיעה במהימנות של אורי ובגרסתו.
באותו אופן גם הגרסה הנרשמת בתיעוד הרפואי יכולה להיות קריטית. אילו בחדר המיון נרשמת גרסה שונה או חסרה, יתכן כי הדבר יפגע באמינותו של הנפגע כשינסה לטעון בדיעבד כי הנסיבות שונות ממה שכתוב בדו"ח ביה"ח.
תביעה נגד מבטחת רכב ניתן להגיש תוך שבע שנים, ואולם תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך שנה אחת בלבד
מועד התיישנות שונה בין תביעה לתביעה
אסף שהינו מתכנת בחברת היי-טק, נפגע בתאונת דרכים כאשר נהג במכונית וכתוצאה מהפגיעה נעדר מעבודתו. לאחר בירור קצר במרשתת הוא מצא כי יש לו שבע שנים להגיש תביעה נגד מבטחת הרכב שלו בביטוח החובה. כעבור שלוש שנים פנה אסף לעו"ד לצורך הגשת התביעה, ובשיחתם הראשונה התגלה כי התאונה אמנם היתה לאחר שעות העבודה אך אירעה בדרך מהעבודה הביתה. עוה"ד הסביר לאסף כי מבחינת המוסד לביטוח לאומי מהווה האירוע תאונת עבודה ובעקרון קיימת זכות לקבלת פיצוי בגין ההיעדרות מעבודה גם מהמוסד לביטוח לאומי. הבעיה היא, כי מדובר בדין שונה ובעוד שאת התביעה נגד מבטחת הרכב ניתן להגיש תוך שבע שנים, את התביעה לדמי פגיעה מהמוסד היה עליו להגיש תוך שנה אחת בלבד.
הדוגמאות להבדלים בין סוגי התביעות והדין השונה הן רבות ולכן מומלץ לא לסמוך על המידע שמוצאים במרשתת גם אם הוא נכון. נפגעת? צור קשר עם עו"ד המצוי בתחום בהקדם האפשרי ומנע שגיאות או טעויות שיהוו מכשול מפני מיצוי הזכויות להן אתה זכאי.
* עו"ד יהודה ברמן עוסק בתביעות נזיקין ובכלל זה בתאונות עבודה.
