הליכים משפטיים בתביעות קטנות הינם בגדר חזון נפרץ בקרב הציבור הרחב וכמות התביעות ובהתאם גם כתבי ההגנה המוגשים לפתחם של בתי המשפט (היושבים בבתי משפט השלום הפזורים ברחבי הארץ).
ביהמ"ש לתביעות קטנות נוסד במטרה להקל על העומס בביהמ"ש הרגילים ולאפשר מתן יומם ומיצוי זכויותיהם של מתדיינים רבים, גם ובמיוחד למי שידם אינה משגת ייצוג וליווי משפטי. היתרון הגדול ביותר להתדיין בבית משפט זה הוא בעצם פשטות ההליכים, יחסית, המתנהלים בו שמסתיימים לרוב בתוך יום דיונים אחד.
תביעות קטנות - מדובר בהליך שנועד לאפשר להגיע להכרעה צודקת בצורה מהירה ויעילה, ועל כן סדרי הדין גמישים ולא נוקשים
אילו תביעות ניתן להגיש במסגרת תביעות קטנות?
תחום התביעות שניתן להגיש במסגרת ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא רחב מאוד וכל אדם זכאי להגיש באותו בימ"ש עד חמש תביעות קטנות בכל שנה קלנדרית.
מושבו של ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא בתוך בימ"ש השלום והיות שמרבית התביעות אינן מצריכות ידע משפטי או היערכות מרובה ו/או עדים, הן מעניקות מענה לצרכים שכיחים של הציבור ומאפשרות להגיש תביעות בנושאים שונים כגון החלפת מוצר, ביטול עסקה, הפרות הסכמים (למשל הסכמי שכירות), לשון הרע והגנת הפרטיות ואפילו תאונות דרכים.
מדובר בהליך שנועד לאפשר להגיע להכרעה צודקת בצורה מהירה ויעילה, ועל כן סדרי הדין גמישים ולא נוקשים וההליך מסתיים בדרך כלל לאחר דיון אחד ומשתרע על פני יום אחד, או לאחר מספר דיונים מצומצם במקרים מורכבים יותר, המצריכים עדויות.
ביהמ"ש לתביעות קטנות מיועד בעיקרו לאנשים פרטיים
מי יכול לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות?
ביהמ"ש לתביעות קטנות מיועד בעיקרו לאנשים פרטיים, אך במקרה שבו מוגשת התביעה כנגד גוף (חברה/תאגיד) חייב הנתבע להתגונן ובנוסף, הוא רשאי להגיש במקביל תביעה נגדית עד לסכום התקרה. יודגש כי בערכאה זו, חברה איננה יכולה לתבוע בתביעה ראשית אלא רק במסגרת תביעה שכנגד.
סכום הפיצוי שניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות הוא עד 33,900 שקלים (נכון לינואר 2019)
סכום הפיצוי
סכום הפיצוי שניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות הוא עד 33,900 שקלים (נכון לינואר 2019).
בדומה לסדר הדין האזרחי, כאשר אדם שמעוניין לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם לו, הוא חייב להוכיח את גרסתו ולספק לביהמ"ש ראיות בכתב לנזק שניתן להסתמך עליהן (חשבוניות, קבלות, צילומים, חוזים וכו').
ביהמ"ש יבחן את הראיות ויפסוק את סכום הפיצוי כאשר במסגרת הדיון רשאי ביהמ"ש לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב, תשמ"ד-1984) ולהתוות לצדדים טווח פשרה: טווח פיצוי שנע בין סכום מינימום למקסימום שבמסגרתו יוכלו הצדדים להגיע להסכם.
במקרים בהם נגרם לתובע נזק כספי גדול יותר מהתקרה המותרת במסגרת תביעות קטנות, הוא רשאי, ככל שהוא חפץ בכך, לפצל את סעדיו: לתבוע עד לתקרה בביהמ"ש לתביעות קטנות ועל היתרה העודפת להגיש תביעה בבימ"ש השלום.
כדאי לדעת כי פיצול התביעות בדרך כלל אינו מומלץ, שכן אם כבר מנהלים הליך משפטי עדיף לרכז את הכל יחד, אך לעיתים לאחר שתביעה כבר נדונה בבימ"ש לתביעות קטנות, ההליך בבימ"ש השלום עשוי להיות פשוט יותר. אם יש ספק מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום.
בשנים האחרונות נהוג גם להפנות את הצדדים, ככל שהתיק מתאים, להליך גישור אצל מגשר מוסמך מטעם מערכת בתי המשפט, וזאת עוד בטרם הדיון הקבוע בתיק, במטרה להביא לייעול מרבי של המערכת
על הליך גישור בבתי משפט לתביעות קטנות
בשנים האחרונות נהוג גם להפנות את הצדדים, ככל שהתיק מתאים, להליך גישור אצל מגשר מוסמך מטעם מערכת בתי המשפט, וזאת עוד בטרם הדיון הקבוע בתיק, במטרה להביא לייעול מרבי של המערכת, לפשט הליכים ולהגיע לפשרות אפקטיביות שלא פעם עדיפות על פני הכרעה חד-חד ערכית ("שחור" או "לבן") של גורם שיפוטי.
חשוב לציין כי הליכי הגישור נהנים משיעורי הצלחה גבוהים יחסית, מבלי שהצדדים נדרשים לתשלום נוסף או לדחיית מועד הדיון ואינם מחייבים את מי מהצדדים (כלומר צד רשאי להפסיק את הליך גישור לאחר ישיבה אחת), מבלי שהסכמה או אי הסכמה של צד להליך זה משפיעים על תוצאות המשפט.
חשוב מאוד להגיש את התביעה בהתאם לכללי הסמכות ולהקפיד למלא בכתב התביעה את כל פרטי הנתבע
כיצד מתנהל הליך של תביעה קטנה?
הליך תביעה קטנה מתנהל בדומה להליך רגיל בהתאם לסדר הדין האזרחי וכללי הסמכות המקומית חלים גם פה.
על כן חשוב מאוד להגיש את התביעה בהתאם לכללי הסמכות ולהקפיד למלא בכתב התביעה את כל פרטי הנתבע - שם מלא, כתובת, ת.ז/ח.פ, מקום המגורים של הנתבע, מקום ההתקשרות שבו נערך הסכם, או שבו נמסר המוצר או הנכס.
הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה בגובה של עד 1 אחוז משיעור התביעה (בניגוד ל-2.5 אחוזים בתביעות רגילות), ובלבד שסכום האגרה לא יפחת מ-50 שקלים.
עדים
לרוב אין צורך בעדים, אך אם אחד מהצדדים מעוניין להביא עדים מטעמו הוא רשאי לעשות זאת. במקרה כזה, עליו להודיע על כך לביהמ"ש לפחות 35 יום לפני מועד הדיון, או לחילופין להפקיד בביהמ"ש פיקדון עבור טרחת העד.
בתביעות קטנות לא ניתן להיות מיוצג ע"י עו"ד, אלא במקרים חריגים שבהם ביהמ"ש התיר ונימק את הייצוג
האם יש צורך בייצוג עו"ד?
בתביעות קטנות לא ניתן להיות מיוצג ע"י עו"ד, אלא במקרים חריגים שבהם ביהמ"ש התיר ונימק את הייצוג.
כך למשל במקרה שבו התובע הוא עו"ד במקצועו, יכול הנתבע לבקש מביהמ"ש להיות מיוצג ע"י עו"ד כדי שיהיה שוויון בין הצדדים.
עם זאת חשוב לדעת כי על אף שעו"ד אינו יכול לייצג בדיון תביעות קטנות, הוא יכול לנסח עבור התובע/הנתבע את כתב התביעה ו/או ההגנה, כאשר הצד הזוכה יכול לדרוש גם תשלום עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במקרים חריגים בהם מעוניינים לערער על פסה"ד, ניתן להגיש לביהמ"ש המחוזי בקשה ל"ערעור ברשות", בתוך 15 יום ממתן פסה"ד
האם ניתן לערער על ההחלטה?
באופן עקרוני, פסה"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות הינו סופי ולא ניתן לערער עליו, גם אם אינו מנומק.
עם זאת במקרים חריגים שבהם מעוניינים לערער על פסה"ד, ניתן להגיש לביהמ"ש המחוזי בקשה ל"ערעור ברשות", בתוך 15 יום ממתן פסה"ד.
במקרים אלו מומלץ מאוד להיוועץ בעו"ד לפני הגשת ערעור, כדי שיבחן את התיק ופסה"ד ויוכל לייעץ בצורה אובייקטיבית באשר לסיכויי הערעור.
לסיכום
תביעות קטנות הן כלי יעיל שבאמצעותו ניתן להגיש תביעות המתנהלות בפשטות יחסית ועם סדרי דין גמישים לטובת נוחות ויעילות הדיון. במקרים מורכבים או במקרים שבהם יש ספק, מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום ואף להסתייע בו לצורך ניסוח כתב התביעה/ההגנה/תשובה.
* משרד עו"ד לירן ינקוביץ מסייע בהגשת כתבי טענות לבימ"ש לתביעות קטנות, לרבות עריכת כתבי תביעה, הגנה ותשובה.
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
