ניסיון רב שנים מלמד כי פנייה להליכי גישור, לצורך פתרון סכסוכים ומחלוקות בענייני משפחה, חוסכת מאבק משפטי יקר וממושך, המעמיק לעתים קרובות את הסכסוך במקום לפתור אותו, ופוגע בכל המעורבים בדבר. הדברים אמורים במיוחד בסכסוכי גירושין, שבהם הנפגעים העיקריים הם בני הזוג והילדים, אך גם בסכסוכי ירושה וסכסוכים עסקיים, שבהם משפחות נקרעות בשל מאבקים כספיים.
בגישור, בני הזוג עשויים להגיע להבנות והסכמות ביניהם, בהליך קצר מאוד (3-5 מפגשים; לעתים אף מפגש אחד או שניים בלבד)
מדוע גישור בענייני גירושין עדיף על פני מאבק משפטי?
יש להבין שבגירושין, כמו בכל סכסוך משפחתי, עיקר הקושי להגיע להבנה ולהסכמה נובע כתוצאה מכעס, עלבון, פגיעה מתמשכת וטינה שחברי המשפחה המסוכסכים נושאים עמם משך שנים רבות, זה כלפי זה.
במקרי גירושין, שבהם הכעס והטינה הובילו מלכתחילה את בני הזוג לגירושין, התקשורת היא קשה, לעתים בלתי אפשרית. רבים נוטים לפנות להליך משפטי, כדי להסדיר ענייני רכוש, מזונות ומשמורת על הילדים.
עם זאת, ידוע לרוב כי בקרבות משפטיים כולם מפסידים: כלכלית, נפשית ומשפחתית. בגישור, בני הזוג עשויים להגיע להבנות והסכמות ביניהם, בהליך קצר מאוד (3-5 מפגשים; לעתים אף מפגש אחד או שניים בלבד!). כל זאת, מבלי לפגוע ביחסים בין בני המשפחה.
מקרה שקרה: הגישור, במקום להעמיק את הקרע בין האב לבנותיו, דווקא אפשר מציאת פתרון, שייתן מענה לצרכים של כולם: האם, האב והילדות
כיצד הגישור מאפשר לשמור על יחסי הורה-ילד לאחר הגירושין?
סכסוכי גירושין סביב משמורת והסדרי ראייה מובילים פעמים רבות לפגיעה בילדים עצמם ו/או בקשר של אחד ההורים עם ילדיו. ניקח לדוגמה זוג שהגיע לגישור אצל הח"מ. לאחר כעשר שנות נישואין, במהלכן נולדו לזוג שתי בנות, החליטו השניים להיפרד, ללא גירושין.
לאחר הפרידה, האב נאלץ לעבור להתגורר בחו"ל בשל ענייני פרנסה ונושאים נוספים. הילדות נשארו בישראל עם האם, ונסעו לבקר את האב מדי פעם. באחת הפעמים, איחר האב בהחזרת הבנות ויצר אצל האם חששות.
בעקבות זאת, האם לא הסכימה שהילדות ייסעו שוב אל האב. מנגד, האב לא רצה להגיע לישראל, כדי לפגוש את בנותיו, משום שחשש שהאם תוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, בשל עניינים כלכליים אחרים, שהיו במחלוקת ביניהם, לאחר שהחליטו למסד את הפרידה בגירושין.
הטינה והכעס רק הלכו והתגברו והם פנו לגישור. הליך הגישור החל בנסיבות בהחלט בלתי שגרתיות: האם ישבה במשרד הח"מ, ובן זוגה לשעבר השתתף בפגישה בשיחת טלפון מחו"ל.
בפגישה זו, על אף כל האתגרים הברורים הכרוכים בעצם קיומה, נבנה אמון ראשוני שעל בסיסו, האב חזר לישראל להשלמת הליך הגישור. תוך מספר מפגשים, הגיעו השניים להסכם גירושין, שכלל הסדרי ראייה המתחשבים בצורך של האב לשמור על קשר עם בנותיו ולהמשיך לחיות ולעבוד בחו"ל; והבטיחו לאם כי הבנות יחזרו אליה כפי שהוסכם וכי הבנות לא ישמשו בנות ערובה במאבק הגירושין.
הגישור, במקום להעמיק את הקרע בין האב לבנותיו, דווקא אפשר מציאת פתרון, שייתן מענה לצרכים של כולם: האם, האב והילדות.
במקרה שטופל במסגרת גישור, האם וילדתה זכו להמשיך להתגורר בדירת המגורים. האם אף קיבלה זכות למכור את הדירה ולקנות דירה אחרת תמורתה. לאב הובטח, בצורה משפטית, כי החלק היחסי של דירתה האחרונה של האם יעבור לבעלות הבת שלו בלבד
מהם יתרונותיו של הליך הגישור בחלוקת רכוש במסגרת גירושין?
לעתים, כשמצבו הכלכלי של האב טוב יותר, הוא מסכים במסגרת הליך הגישור שזוגתו לשעבר תמשיך להתגורר בדירת המגורים שלהם לאחר הגירושין, בעוד שהוא קונה לעצמו דירת מגורים משל עצמו/עובר לדירה אחרת בבעלותו.
במקרה כזה, שטופל על ידי הח"מ, נוצר סכסוך. האב אמנם רצה להגיע להסכם שיאפשר לאם ילדתו להתגורר בדירה כל חייה, אך הוא רצה גם להבטיח שהדירה תעבור בירושה לבתם המשותפת בלבד, כך שלא תצטרך לחלוק בדירה עם ילדים אחרים (שאולי יהיו לגרושתו מנישואים נוספים) או לחלוק בדירה עם בני משפחה אחרים.
מדובר בעניין משפטי סבוך, הנוגע בדיני משפחה לרבות ענייני ירושה, בין אם על פי חוק הירושה ובין אם על פי צוואה. סביר להניח כי מאבק משפטי היה מסתיים במכירת הדירה ובחלוקת הרכוש, מבלי שלאם תובטח קורת גג משלה.
הכעסים והמטענים הרגשיים הקשו עליהם להגיע להסכם שיעגן את הצורך של האם בקורת גג ואת הצורך של האב להבטיח את הורשת הדירה לבתו בלבד. הליך גישור אפשר לפרוק כעסים, לבנות אמון, ולהגיע להסדר משפטי, במסגרתו האינטרסים של שניהם קיבלו הגנה.
כך, האם וילדתה זכו להמשיך להתגורר בדירת המגורים. האם אף קיבלה זכות למכור את הדירה ולקנות דירה אחרת תמורתה. לאב הובטח, בצורה משפטית, כי החלק היחסי של דירתה האחרונה של האם יעבור לבעלות הבת שלו בלבד.
מדובר בהסכם מורכב ביותר. פסק דין של בית משפט לא היה מגיע לתוצאה דומה, אלא רק מורה על מכירת הרכוש וחלוקת התמורה, ללא הבטחת קורת גג לאם לאריכות ימיה.
פרט לעלות הזולה יותר של גישור - 1-5 פגישות, במקום שנים ארוכות של דיונים משפטיים - למשך הזמן הקצר של הליך גישור יש משמעויות כלכליות פוטנציאליות נוספות, עבור בני זוג המתגרשים
מדוע למשך הזמן הקצר שגישור נמשך יש יתרונות כלכליים?
פרט לעלות הזולה יותר - 1-5 פגישות, במקום שנים ארוכות של דיונים משפטיים - למשך הזמן הקצר של הליך גישור יש משמעויות כלכליות פוטנציאליות נוספות, עבור בני זוג המתגרשים.
כך, לדוגמה: זוג עורכי דין שביקשו להתגרש, הגיעו למשרד הח"מ במהלך מאבק גירושין משפטי. הבעל עמד לאבד הצעת עבודה יוקרתית בחו"ל, משום שללא הסכם גירושין הכורך בחובו הסכמה על מזונות ילדתם הפעוטה והסדרי הראייה לגביה הוא לא יכול היה לצאת מהארץ (הוא היה צריך להגיע למשרד עורכי הדין הנוצץ במנהטן כעבור שבוע, אחרת היה מאבד את המשרה). משרד הח"מ ערך הליך גישור אינטנסיבי יומיומי משך שבוע, במסגרתו בני הזוג הגיעו להבנות, גיבשו הסכם גירושין מלא ואף הספיקו לגשת לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לתת להסכם תוקף; ואף להגיע לבית הדין הרבני כדי להתגרש. כל זאת, משך שבוע (!) שבסיומו נסע האב - עורך הדין כגרוש לעבוד בחו"ל.
אילו המאבק המשפטי היה נמשך, בני הזוג היו מגיעים לסיום לאחר זמן ממושך והבעל היה צריך לוותר על העבודה היוקרתית.
רוב הליכי הגישור מובילים לגירושין בהסכמה, עדיין יש מיעוט מקרים משמחים בהם בעקבות הליך הגישור חוזרים בני הזוג לחיים משותפים
האם אחת ממטרות הגישור היא לאפשר לבני הזוג להמשיך לחיות יחד ולא להתגרש?
יש להבין כי רוב הזוגות מגיעים לגישור לאחר שכבר עברו הליכים מקיפים של טיפול, בדיקה וייעוץ זוגי, אך לא הצליחו למצוא דרך משותפת. השלב הראשוני של הגישור אמנם כולל בדיקה של הסיכוי כי בני הזוג ימשיכו לחיות יחד, כדי למנוע את המחיר הכבד של פירוק המשפחה. עם זאת, רוב הליכי הגישור מובילים לגירושין בהסכמה, עדיין יש מיעוט מקרים משמחים בהם בעקבות הליך הגישור חוזרים בני הזוג לחיים משותפים.
מקרה שטופל בגישור: הליך הגישור אפשר לאחים להתגבר על מטעני העבר. מאותו רגע, נסללה הדרך ליצירת הסכם פירוק, שענה על הצרכים של שני האחים, מבלי שינהלו מאבק משפטי ארוך ויקר, שהיה עלול להחריף את הקרע ביחסים ולפגוע בעסק
מהם היתרונות של גישור בסכסוכי ירושה?
יוסבר שוב, דרך מקרה שטופל על ידי הח"מ. שני אחים, שניהם עורכי דין, ירשו מאביהם את משרד עורכי הדין המשפחתי. נתגלע ביניהם סכסוך בשל הרצונות הסותרים של כל אחד מהם: אחד האחים רצה להמשיך עם המשרד המשפחתי; האח השני רצה לפרק את השותפות ולעבור למשרד עורכי דין גדול, עם הלקוחות שלו.
הכעס, הקשיים והמטענים הרגשיים האחרים שצברו האחים, אחד כלפי השני, לאורך חייהם, הקשו עליהם להגיע להסכמה על חלוקת הלקוחות הפעילים והכספים שנצברו בעסק המשפחתי. כך, נוצר סכסוך לא קל.
הליך הגישור אפשר לאחים להתגבר על מטעני העבר. מאותו רגע, נסללה הדרך ליצירת הסכם פירוק, שענה על הצרכים של שני האחים, מבלי שינהלו מאבק משפטי ארוך ויקר, שהיה עלול להחריף את הקרע ביחסים ולפגוע בעסק.
חשוב לא פחות: הליך גישור אפשר לאחים לשמור על המחלוקת ועל ההסכם בפרטיות, בתוך המשפחה, מבלי שיצטרכו לתת פומביות למחלוקת ו"לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ". לעומת זאת, סכסוך ממושך היה עלול לפגוע בשימור הלקוחות וגם בשם הטוב של האחים, מבחינה מקצועית.
מדוע כדאי לגשת לגישור, כדי לפתור סכסוכים כספיים במשפחה?
מקרה נוסף שהגיע לח"מ: אב שנקלע עם רבים מילדיו לסכסוך משפטי ממושך, בענייני רכוש, כסף ומקרקעין. הסכסוך רב המשתתפים היה מלווה בתביעות של כל חלק מהילדים נגד האב ותביעות נגדיות שלו כלפיהם. הסכסוך אף הגיע לערכאות שונות.
בין היתר, משיקולי מס, האב רשם דירה שהיתה שלו על שמו של אחד הבנים. בשלב מסוים, הבן רצה למכור את הדירה ללא הסכמת האב ולקחת את הכסף לעצמו. השניים הגישו תביעות הדדיות בעניין. מול ילד אחר, האב הגיש תביעה, בטענה שגנב מהכספת האישית סכום כסף עצום. התביעות הללו יצרו גם קרעים במשפחה, בין האב לילדים, אך גם בינם לבין עצמם.
עורכי דין מודעים ליתרונות העצומים של גישור, על פני הליך משפטי, מבחינת זמן, עלויות ומתן מענה מיטבי לצרכים של כולם. וחשוב לא פחות: מבחינת יכולתו של גישור להביא לאיחוי של קרע משפחתי, לא רק למנוע החרפה של הקרע
מדוע החליטו האב ובניו לפנות להליך גישור?
פעמים רבות, דווקא עורכי הדין של צדדים לסכסוך משפטי, מפנים אותם לגישור, נוכח יתרונותיו של הגישור. כך היה גם במקרה המתואר לעיל.
עורכי דין מודעים ליתרונות העצומים של גישור, על פני הליך משפטי, מבחינת זמן, עלויות ומתן מענה מיטבי לצרכים של כולם. וחשוב לא פחות: מבחינת יכולתו של גישור להביא לאיחוי של קרע משפחתי, לא רק למנוע החרפה של הקרע.
באותו מקרה, דווקא גישור אפשר לצדדים "לשחרר" חלק מהמטענים, להפסיק לנהל קרבות משפטיים ולהגיע להסכמות. זאת, על אף ריבוי הצדדים לסכסוך ועל אף המטענים הרגשיים הקשים, שהצטברו משך שנים ארוכות.
לסיכום: פנייה לגישור מאפשרת לצדדים לסכסוך משפחתי - יהא אשר יהא נושא הסכסוך - התקרבות במידת מה, פריקה של מטעני עבר והגעה להבנה ולהכרה אמתית ועמוקה, בצרכים וברצונות של כל אחד מהם. בעקבות הליך גישור, הגעה להסכם שייטיב במידת האפשר עם כולם, הופכת לאפשרית ומהירה הרבה יותר. כך, היחסים המשפחתיים נשמרים.
* מגשר ועו"ד ביני בר לב - מייסד ועומד בראש גישור ישראל מהמובילים בתחום הגישור בארץ; עוסק בגישור זה העשור השלישי, בעל ניסיון רב בגישור בענייני משפחה ויצירת הסכמים.
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
