רבים מהנאשמים אינם מודעים למשמעות הקריטית שיש לשירות המבחן בהליך הפלילי, אינם נערכים נכון לפגישה בשירות המבחן, ולמעשה מחמיצים הזדמנות פז לשפר את מצבם ולהשיג תוצאות משפטיות טובות יותר. במאמר זה נבחן לעומק את חשיבותו של שירות המבחן ונסביר כיצד יש להיערך לפגישה מול שירות המבחן, במטרה להשיג תוצאה טובה יותר.
מטרת שירות המבחן היא לסייע לביהמ"ש לבחון בצורה מקצועית ואובייקטיבית את התמונה הרחבה בעניינו של הנאשם
מהו שירות המבחן?
שירות המבחן הוא גוף שהוקם מכוח פקודת המבחן (נוסח חדש, תשכ"ט-1969); האחריות עליו נתונה בידי משרד העבודה והרווחה. קציני המבחן הם למעשה עובדים סוציאליים בהכשרתם.
המחוקק הכיר בכך שכשנאשם מובא בפני ביהמ"ש, למעשה ביהמ"ש רואה רק נקודה אחת בחייו - הנקודה שבה הוא עבר את העבירה - ולא את תמונת חייו המלאה של הנאשם, מצבו (על כל המורכבות שבמצבו). חשוב מכל: ביהמ"ש אינו רואה את הנסיבות שהובילו את הנאשם לביצוע העבירה; ואין לביהמ"ש מידע על סיכויי השיקום של הנאשם.
לכן, מטרת שירות המבחן היא לסייע לביהמ"ש לבחון בצורה מקצועית ואובייקטיבית את התמונה הרחבה בעניינו של הנאשם (מצבו המשפחתי, הכלכלי, הבריאותי, הנסיבות שהביאו לביצוע העבירה וכו') ולהגיש לביהמ"ש חוות דעת והמלצה (תסקיר מבחן) על העונש שיוכל לדעת שירותם המבחן לסייע בשיקומו של הנאשם, אם קיימת אפשרות כזו.
מכיוון ששירות המבחן הוא גוף אובייקטיבי ומקצועי, שאין לו זיקה ו/או קשר ישיר לתביעה או לנאשם, ביהמ"ש מייחס להמלצותיו משקל עצום. לכן, חשוב מאוד לקחת ברצינות את שירות המבחן ולהיערך כראוי למפגש בשירות המבחן!
מתי ביהמ"ש נעזר בשירות המבחן?
לשירות המבחן יש משקל רב בשתי נקודות מרכזיות בהליך הפלילי - שלב המעצר ושלב העונש.
ביהמ"ש רשאי להורות על קבלת תסקיר מבחן לפני שיגזור את דינו של אדם (בגיר) שהורשע בעבירה פלילית
תסקיר לעניין העונש
סעיף 37 לחוק העונשין (תשל"ז-1977) קובע כי ביהמ"ש רשאי להורות על קבלת תסקיר מבחן לפני שיגזור את דינו של אדם (בגיר) שהורשע בעבירה פלילית. בכל מקרה, "לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר". כלומר, קבלת תסקיר מבחן היא בגדר חובה רק במקרים בהם מדובר בעונש מאסר; ובגדר רשות, ביתר המקרים.
עם זאת, החוק קובע מצבים מסוימים שבהם לא תחול חובת תסקיר מבחן, גם במקרים בהם מדובר בעונש מאסר:
• אם הנאשם עבר את גיל 21;
• אם בעת מתן גזר הדין, הנאשם כבר מרצה מאסר בפועל;
• אם בשנה הקודמת כבר הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם;
• אם הנאשם עבר עבירה שהעונש בגינה הוא מאסר עולם חובה;
• אם הנאשם עבר עבירות ביטחון;
• אם הנאשם הוא תושב חוץ.
במהלך דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, רשאי ביהמ"ש להורות על הגשת תסקיר מעצר ו/או על שחרור החשוד תחת פיקוח של שירות מבחן, אך תסקיר המעצר לא ישמש כתסקיר לעניין העונש
תסקיר לעניין מעצר
בנוסף לשימוש בשירות המבחן לפני מתן גזר דין, תסקיר המבחן משמש גם לדיונים בעניין עצורים.
סעיף 21א' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996 קובע, כי במהלך דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, רשאי ביהמ"ש להורות על הגשת תסקיר מעצר ו/או על שחרור החשוד תחת פיקוח של שירות מבחן, אך תסקיר המעצר לא ישמש כתסקיר לעניין העונש.
המטרה בעניין קבלת תסקיר מבחן עבור עצורים היא לאפשר לביהמ"ש לבחון בצורה הטובה ביותר אם קיימת חלופה, שתאפשר להשיג את תכלית המעצר בדרך שלא תפגע כל כך בחירותו של הנאשם, חובה שחלה על ביהמ"ש ע"פ חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996.
תסקיר המעצר מעניק לביהמ"ש "תמונה", באשר למצבו הכללי של העצור. כך, למשל: האם מדובר בהסתבכות יחידה או בהסתבכות אחת מיני רבות? האם הנאשם מבין את חומרת מעשיו ומקבל עליהם אחריות? האם קיימת בעיית התמכרות לסמים ו/או אלכוהול? האם יש נסיבות מיוחדות שהובילו לביצוע העבירה וכו'.
בנוסף, לתסקיר המבחן יש חשיבות רבה באשר לבחינת האפשרות למצוא חלופה ראויה למעצר.
כך, למשל: קצין המבחן עשוי להמליץ על חלופה מוסדית (כגון: אשפוז במרכז לטיפול בהתמכרויות או באלימות) ולבחון אפשרות של שחרור תחת פיקוח ע"י בני משפחה/קרובים. במקרה כזה, קצין המבחן לא יסתפק רק בפגישה עם העצור בבית המעצר, אלא ייפגש גם עם המפקח האופציונלי, במטרה להתרשם ממנו ולבחון האם הוא מספיק סמכותי, מודע לחובתו ולאחריותו כמפקח.
מאחר שעיקרון העל של חוק הנוער הוא לשקם קטינים ולהחזירם למוטב, יש לשירות המבחן לנוער חשיבות קריטית, שכן העדיפות היא תמיד לבחון אפשרות של טיפול ושיקום, על פני ענישה
שירות מבחן לנוער
כאמור, לשירות המבחן יש חשיבות רבה בהליך הפלילי של בגירים; ראוי לציין כי חשיבותו רבה אף יותר לאורך כל ההליך פלילי של בני נוער (מגיל 12 עד גיל 18).
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971 מקבע את מעמדו של שירות המבחן בגילאים אלה ומגדיר את שירות המבחן כגוף שאחראי לפקח ולסייע, לאורך כל ההליך הפלילי, כבר מרגע הגשת התלונה/פתיחת התיק.
המשמעות היא כי מיד לאחר החקירה ופתיחת התיק הפלילי, מועבר דיווח לשירות המבחן לנוער, שאחראי לזמן את הקטין והוריו לפגישה ולכתוב לתביעה חוות דעת (תסקיר) עוד טרם הגשת כתב אישום.
מאחר שעיקרון העל של חוק הנוער הוא לשקם קטינים ולהחזירם למוטב, יש לשירות המבחן לנוער חשיבות קריטית, שכן העדיפות היא תמיד לבחון אפשרות של טיפול ושיקום, על פני ענישה.
מתוך העיקרון הזה, יכול שירות המבחן לבצע כבר בשלב המקדמי פעולות שונות עם הקטין, שיסייעו לו להשתקם ולחזור למוטב. פעמים רבות, הדבר עשוי אף להביא לסגירת התיק. כך, למשל: לשלוח את הקטין לטיפול של גמילה מסמים/אלכוהול, לנהל הליך של מעין גישור ("צדק מאחה") בינו לבין הנפגע, לשלבו בקבוצה טיפולית וכד'.
לכל פרט יש חשיבות בשירות המבחן. ללא היערכות מתאימה והדרכה נכונה, הנאשם עלול לגרום לעצמו יותר נזק מתועלת
היערכות נכונה לפגישה בשירות המבחן
רבים אינם מודעים לחשיבות (החיובית) הרבה שיש לשירות המבחן בהליך הפלילי, למשקל הרב שמייחס ביהמ"ש לשירות המבחן; ובעיקר לכך שהתסקיר אמור ויכול למעשה לסייע לנאשם..
כדי להשיג את המטרה ולהביא לבימה"ש תסקיר חיובי עם המלצות שיובילו להקלה בעונש, חשוב מאוד להיוועץ בעו"ד לפני הפגישה בשירות המבחן, לקבל הדרכה על התהליך וחשיבותו, ולהיערך היטב לכך שקצין המבחן יקבל את כל המידע בצורה נכונה, שתגרום לו להתגייס לטובת הנאשם.
לכל פרט יש חשיבות בשירות המבחן. ללא היערכות מתאימה והדרכה נכונה, הנאשם עלול לגרום לעצמו יותר נזק מתועלת. תפקידו של עורך הדין הוא להסביר לנאשם מה תפקידו של שירות המבחן, איך תתנהל הפגישה, מה מצופה ממנו, אילו מסמכים עליו להביא, איך להציג את הנסיבות והנתונים בצורה הטובה ביותר וכו'.
אחד הדברים המהותיים הנבדקים הוא נכונותו של הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן, ועם ההמלצות הטיפוליות שיינתנו על ידו, וכן הכרתו בבעיה שהובילה להסתבכותו בביצוע עבירה
כך, למשל, יש לתת את הדעת על הגורמים הבאים:
חשיבות שיתוף הפעולה: אחד הדברים המהותיים הנבדקים הוא נכונותו של הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן, ועם ההמלצות הטיפוליות שיינתנו על ידו, וכן הכרתו בבעיה שהובילה להסתבכותו בביצוע עבירה. נאשם שלא יהיה מודע לכך, יציג עצמו כמי שהכל אצלו תקין ללא שום בעיה או צורך בעזרה ולא יסכים לשתף פעולה, עלול להזיק לעצמו ולהוביל לכך שהתסקיר לא יכלול המלצה טיפולית ו/או חלופת מעצר.
הצגת מסמכים: דוגמה נוספת לחשיבות קבלת הדרכה ע"י עו"ד היא הצגת מסמכים לקצין המבחן, שיעידו על אופיו של הנאשם, התנהגותו, ותפקודו במהלך חייו. כך, למשל: מסמכים המעידים על מצב רפואי ו/או על טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי שקיבל הנאשם, המלצות המעידות על אופיו של הנאשם (למשל: המלצה מהמעסיק, או הוכחה לכך שבעבר התנדב במקום כלשהו) או כל מסמך אחר שעשוי להאיר את נקודות הזכות שלו, הנסיבות המיוחדות שהובילו אותו לבצוע העבירה, ולהצביע על רצונו של הנאשם לשוב לדרך הישר.
הכנה מנטלית: ההכנה המנטלית של הנאשם לקראת הפגישה חשובה ביותר, מאחר שפעמים רבות הנאשם אינו מודע לשאלות שיישאל. ברגע האמת, הנאשם עלול להתפרץ בזעם על קצין המבחן שישאל אותו שאלות קשות ו"מעצבנות". התפרצות עלולה ליצור רושם של אדם המתקשה לשלוט בכעסיו. לעומת זאת, אם הנאשם יהיה ערוך לכך מראש, הסיכוי כי ייצור רושם חיובי יהיה גדול בהרבה.
כך, למשל: אחת הטעויות הנפוצות ביותר, במסגרת שירות המבחן לנוער, נובעת דווקא מהרצון הטבעי של ההורים לגונן על ילדם. לא פעם, הורים שאינם מקבלים הדרכה, מגיעים לפגישה בשירות המבחן ומגנים על ילדם בחירוף נפש, תוך הסתרת האמת, מבלי להבין כי תפקידו של קצין המבחן הוא לסייע לקטין. ההסתרה מובילה לחוסר שיתוף פעולה של הקטין מול שירות המבחן ומונעת למעשה משירות המבחן לסייע לו.
לסיכום: תסקיר מבחן הוא כלי חשוב מאוד בהליך הפלילי, שבאמצעותו ניתן להשיג יתרון משפטי משמעותי.
לכן, חשוב מאוד להבין לעומק את המטרה של הפניה לשירות המבחן, להיערך למפגש בשירות המבחן בצורה נכונה, ולהגיע למפגש עם כל המידע; באופן שיוביל לתוצאה מיטבית.
* עו"ד מירב נוסבוים עוסקת בתחום הפלילי.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
