25 נשים נרצחו מתחילת השנה, על רקע אלימות במשפחה - מדובר בנתון מזעזע, שצריך לעורר כחברה את כולנו. כיום יש בישראל כ-200 אלף נשים הסובלות מאלימות במשפחה, חיות בטרור ומצויות בסיכון להיות קורבן הרצח הבא.
הבעיה העיקרית באיסוף הראיות, המלווה את הטיפול המשטרתי בתיקי אלימות משפחה, היא כי רוב האירועים מתרחשים בחדרי חדרים, בין 4 קירות. פעמים רבות, הנוכחים והעדים היחידים הם בני הזוג עצמם.
מחד, במקרים אלה, מקרים בהם מדובר ב"מילה כנגד מילה", המערכת רוצה בכל זאת לספק הגנה מקסימלית אמיתית לנשים, שהן קורבן לאלימות במשפחה, חיות בפחד ומצויות בסיכון אמיתי, גם במקרים שבהם אין ראיות חיצוניות המחזקות את תלונתן.
מנגד, במקרים מסוימים, הפחד של המערכת כולה מהרצח הבא, פתח צוהר מסוכן לאפשרות של ניצול המערכת ע"י נשים שבודות סיפורים, מנפחות סיטואציות או אפילו טומנות פח לבעל (בדר"כ מתוכנן ומתועד).
אחת הבעיות עמן מתמודדת המערכת היא בעיית תלונות השווא, הנעשות על גבם של לא מעט גברים חפים מפשע, כמו גם על גבן של נשים הזקוקות באמת להגנה.
לא אחת, נעשה שימוש לרעה בהליכים אלה, שנועדו להגן על נשים החוות אלימות ממשית, ומוגשות תלונות שווא על אלימות במשפחה, כדי להרחיק את הבעל מהבית, לזכות בנקודות זכות בהליכי גירושין, מאבקים על משמורת על הילדים, מאבקי רכוש וירושה ועוד.
המתלוננת זכאית לקבל מהמשטרה עדכון והודעה לגבי מצב התיק, עדכון על הגשת כתב אישום והתנאים המגבילים בהם הנאשם משוחרר, במקרים שבית המשפט הורה על כך
מהן ההגנות שמספקת המערכת לאשה המתלוננת על אלימות במשפחה?
למשטרת ישראל נוהל מיוחד לטיפול בתיקי אלמ"ב (אלימות במשפחה) - מעבר להתייחסות הדחופה, לרצינות ולחומרה שבה מטופל התיק, לאשה שמתלוננת על אלימות במשפחה מוצע באופן מובנה כחלק מהליך החקירה, לגשת להוציא צו הגנה בבית המשפט, מוצע להשתמש במסגרת של שהייה במעון לנשים מוכות וכו'.
המתלוננת זכאית לקבל מהמשטרה עדכון והודעה לגבי מצב התיק, עדכון על הגשת כתב אישום והתנאים המגבילים בהם הנאשם משוחרר, במקרים שבית המשפט הורה על כך.
מצד שני, ידוע כי ישנן נשים שמבינות שכל מה שהן צריכות לעשות, כדי להעניש או להוציא את הבעל מהבית, במסגרת מאבק גירושין למשל, הוא להתקשר למשטרה ולספר כי הגבר איים עליהן. סביר מאוד להניח שהגבר ייעצר, יבלה לילה במעצר ובמקרה הטוב ישוחרר מבית המשפט בבוקר למחרת, עם צו הרחקה.
קציני החקירות, למודי הניסיון, יעדיפו שלא לקחת סיכון ולהעביר את האחריות לבית המשפט גם במקרים שדי ברור שאין דברים בגו. כאשר מדובר במילה כנגד מילה, הסיכוי שהאשה תסתבך והתיק "יתהפך עליה" ויהפוך לחקירה כנגדה בגין תלונת שווא הוא קטן ומכאן ה"פיתוי".
מקרה שקרה: האשה הגיעה כדי להתייעץ ולבדוק האם ניתן בדרך כלשהי לשחרר את הבעל. מרגע שהאשה הבינה כי הדרך היחידה היא להתוודות ולקחת את הסיכון שתועמד בעצמה לדין, היא הודיעה שתחשוב על זה, עזבה את המשרד ולא חזרה
מדוע תלונת שווא כה בעייתית?
ניקח לדוגמה מקרה של גבר צעיר, שפנה למשרד הח"מ. אותו גבר נעצר בחשד לאיומים ואלימות קשה כנגד אשתו. אשתו טענה שהוא הלך אחריה ברחוב, איים עליה, תקף אותה ועשה בה מעשים מצמררים. אותו גבר נעצר מיד, למחרת מעצרו הוארך בהוראת שופט להמשך החקירה למספר ימים.
בזמן שהגבר היה עצור, איתר משרד הח"מ מצלמה שהיתה מותקנת במסלול ובמקום שבו האשה טענה שהותקפה. ע"פ התיעוד, היה ברור שהאשה שיקרה ולא היו דברים מעולם. עם הצגת הסרטון, המשטרה שחררה את העצור בו במקום והתיק נגדו נסגר. ללא סרטון זה, אותו אדם, היה צפוי לעונש של מאסר בפועל והרשעה פלילית שהיתה מחסלת לו את הקריירה.
במקרה אחר, הגיעה למשרד הח"מ אשה שבעלה היה עצור מזה מספר חודשים, בעקבות תלונה שהיא הגישה נגדו על תקיפה חמורה. בפועל, התברר שלא רק שהיא בדתה את הסיפור, אלא שאף שכנעה חברה טובה שלה להעיד עדות שקר לטובתה, כך שהתקבלו ראיות שהובילו למעצרו של הבעל עד לתום ההליכים כנגדו.
האשה הגיעה כדי להתייעץ ולבדוק האם ניתן בדרך כלשהי לשחרר את הבעל. מרגע שהאשה הבינה כי הדרך היחידה היא להתוודות ולקחת את הסיכון שתועמד בעצמה לדין, היא הודיעה שתחשוב על זה, עזבה את המשרד ולא חזרה. בסופו של דבר, אותו גבר נשאר במעצר ועשוי בהמשך להיענש בחומרה על מעשה שכלל לא עשה. כמובן שלאור חסיון עו"ד מידע זה נשאר חסוי.
עם זאת, ניתן לומר, כי מקרי תלונות השווא אינם רוב המקרים, אלא המיעוט.
הפגיעה בגבר שהוגשה נגדו תלונת שווא היא פגיעה ברורה: הגבר חווה את החוויה הבלתי נעימה של מעצר, הרשעה וענישה, שמו הטוב נפגע, הוא מורחק לעתים מילדיו ומביתו, יכולתו להתפרנס עלולה אף היא להיפגע. הכתם של גבר אלים דבק בו
מדוע תלונות שווא פוגעות הן בגברים הסובלים מתלונות אלה והן בנשים הסובלות מאלימות?
תלונת שווא פוגעת באופן מובהק באותם גברים שמופעלים כלפיהם ללא צורך הליכים חריפים כאלה, אך ישנה פגיעה תדמיתית גם בכל אותן נשים הסובלות באמת מאלימות במשפחה.
הפגיעה בגבר שהוגשה נגדו תלונת שווא היא פגיעה ברורה: הגבר חווה את החוויה הבלתי נעימה של מעצר, הרשעה וענישה, שמו הטוב נפגע (בסביבה הקרובה והרחוקה), הוא מורחק לעתים מילדיו ומביתו, יכולתו להתפרנס עלולה אף היא להיפגע. הכתם של גבר אלים דבק בו.
יחד עם זאת, תלונות שווא פוגעות גם בנשים משום שככל שיתבררו יותר תלונות שווא, כך עלולה להישחק ההגנה הכל כך חשובה, עבור נשים רבות שזקוקות לה. קציני משטרה, תובעים ושופטים עלולים למצוא עצמם מהססים להשתמש בהגנה ומתלבטים אם לעצור או לשחרר וכו'.
פוליגרף אמנם אינו קביל כראייה במשפט פלילי, אך הוא בהחלט כלי חקירתי ממדרגה ראשונה, בעיקר בתיקים שבהם אין ראיות או עדויות חיצוניות שיכולות לחזק או להפריך את גרסת המתלוננת
אם כך, כיצד ניתן למנוע תלונות שווא?
למעשה, השאלה היא כיצד ניתן למנוע את הרצח הבא; ועדיין, במקביל, לתת מענה להיבטים הבעייתיים שתלונות שווא מציבות בפני המערכת המשפטית. למעשה, בידי המשטרה יש כבר כיום כלי המשמש אותה רבות בחקירת עבירות אחרות, אך כמעט לא נעשה בו שימוש בעבירות אלימות במשפחה. מדובר בבדיקת פוליגרף.
פוליגרף אמנם אינו קביל כראייה במשפט פלילי, אך הוא בהחלט כלי חקירתי ממדרגה ראשונה, בעיקר בתיקים שבהם אין ראיות או עדויות חיצוניות שיכולות לחזק או להפריך את גרסת המתלוננת.
המשטרה משתמשת בפוליגרף ברוב המקרים כדי לכוון ולמקד חקירות ולפסול חשודים פוטנציאליים. אין כל סיבה שלא לעשות שימוש בפוליגרף, גם במקרים בהם מדובר בתלונות על אלימות במשפחה, כשלב מקדים לפני ביצוע המעצר וכאינדיקציה למסוכנות ולצורך במעצר.
הפוליגרף יוכל להוות כלי חקירה שיאפשר למערכת להסתמך על ראיה חיצונית נייטרלית כדי להכריע האם מדובר במידת מסוכנות המצדיקה המשך מעצר ממש או שמא ניתן להסתפק במקרה הספציפי בהרחקה ותנאים מגבילים אחרים כגון מעצר בית, איזוק אלקטרוני וכד'
מדוע יש להעניק לבדיקת פוליגרף מעמד כה משמעותי בתלונות על אלימות במשפחה?
על אף חסרונותיו, הפוליגרף מהווה כלי יעיל ואמין בהרבה, בעיקר בתיקים של עדות מול עדות, ביחס ליכולתו של החוקר/ת או אפילו השופט/ת המטפלים בתיק לקבוע, על בסיס העדויות היבשות שבתיק החקירה, מה באמת קרה.
ברוב המקרים, העדויות בתיק אינן מספקות אינדיקציה ממשית לכאן או לכאן, וכאשר לא ניתן להכריע, ברירת המחדל מן הסתם תהיה לכיוון מעצר.
הפוליגרף יוכל להוות כלי חקירה שיאפשר למערכת להסתמך על ראיה חיצונית נייטרלית כדי להכריע האם מדובר במידת מסוכנות המצדיקה המשך מעצר ממש או שמא ניתן להסתפק במקרה הספציפי בהרחקה ותנאים מגבילים אחרים כגון מעצר בית, איזוק אלקטרוני, מעצר אדם וכד' ובמקרה של תלונת שווא להכווין את החוקרים לאינדיקציות הללו ולחקור בכיוון עד גילוי האמת.
הפוליגרף לעולם לא יוכל להחליף חקירה אמיתית וראיות ממשיות, אבל הוא בהחלט יוכל להוות, לפחות בשלב הראשוני, אינדיקציה ובסיס שייתנו לקצין החקירות ולשופט המעצרים את השקט הנפשי ואת הגב שהם זקוקים להם כדי לקבל החלטות מבוססות וצודקות יותר שימנעו מעצרי שווא, הרשעות שווא ומאסרי שווא.
בדיקת פוליגרף תיתן לקצין החקירות את היכולת לתעדף נכונה את הטיפול בתלונה. הבדיקה עשויה לסייע לקצין בהחלטה האם מדובר באדם שקרן, שככל הנראה ביצע את העבירות וצריך להפעיל נגדו את מירב הכלים בכל הכוח ולמצות עמו את הדין, או שמא מדובר (כנראה) בתלונת שווא, שניתן לטפל בה בדרכים רגילות, ללא סנקציית מעצר מיידי וצו הרחקה.
בדיקת פוליגרף עשויה גם לצמצם את כמות תלונות השווא ולחזק את האמון במתלוננות אמת.
כך, תינתן לחוקרי המשטרה אפשרות להפעלת שיקול דעת יותר רחב בתיקים אלה.
לסיכום: ברור לגמרי כי המאבק באלימות במשפחה הוא בנפשנו, וכי מדובר בעבירות קשות, שבמקרים רבים מידי נגמרים ברצח מיותר. המטרה היא למנוע את הרצח הבא ואולם לעשות כן מבלי לפגוע בחפים מפשע.
לכן, טוב תעשה המשטרה אם תוסיף לארגז כלי החקירה שלה במקרים אלה גם בדיקת פוליגרף כדבר שבשגרה באופן שניתן יהיה לעשות בו שימוש בכל תיק אלמ"ב מיד עם תחילת החקירה.
כמובן שעל מנת לעשות כן, יש לתקצב את הנושא הן במכשור, והן בתקנים של כח אדם מקצועי, או לחילופין להשתמש בבודקי פוליגרף מוסמכים שיתנו חו"ד עבור המשטרה.
* עו"ד גל שר טוב, עורך דין פלילי ותעבורה, מזה כ-20 שנה. שימש בעבר ראש לשכת תביעות, ראש לשכת חקירות במשטרה וראש צוות חקירה מיוחד.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
