משפטי– זאפ
משפטידיני נזיקין ופיצוייםתאונת עבודהתאונות עבודה: מדריך מיצוי זכויות בביטוח הלאומי

תאונות עבודה: מדריך מיצוי זכויות בביטוח הלאומי

עובדים רבים חוששים לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בעקבות תאונת עבודה, מתוך חשש (מוטעה!) מפני המעסיק. בפועל, ה"כתובת" לתביעה היא ביטוח לאומי

11.03.19
תאריך עדכון: 11.03.19
7 דק'
תאונות עבודה: מדריך מיצוי זכויות בביטוח הלאומי

לצערנו כמעט מדי יום, מתרחשות לא מעט תאונות עבודה, אך למרבה הצער מרבית העובדים נרתעים מלדווח על כך למעסיק ולביטוח הלאומי. מקור הרתיעה טמון בחשש (מוטעה) מפני המעסיק.

תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, תשנ"ה-1995) כתאונה המתרחשת בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. 

דוגמאות לתאונת עבודה בזמן העבודה

אדם שעבד עם מסור דיסק - במהלך העבודה, השתחרר הדיסק וקטע לו שלוש אצבעות מהיד; צעיר שעבד במאפיית מצות - נתפסה לו היד במכונת הלישה ונקטעה; אדם שעלה במדרגות בתוך מקום העבודה - נפל, סובב את הברך וקרע את הרצועה ועוד.

דוגמאות לתאונת עבודה בדרך אל העבודה או מהעבודה 

עובד שהיה בדרכו הרגילה לעבודה - ובדרך החליק, נפל ונפצע כתוצאה ממים/שמן/בור שהיו על הכביש/המדרכה; עובד שרכב על אופניו לעבודה - נפל ונפצע בעת הרכיבה; עובד שנסע ברכבו לעבודה ונפגע בתאונת דרכים ועוד.

ישנם מצבים מסוימים העשויים להיחשב כתאונת עבודה. כך, למשל: עובד שנפצע במהלך אימון/משחק של ליגת מקומות עבודה; עובד שנפצע במהלך לימודים/בדרך ללימודים או מבחן הקשורים לעבודתו ועוד

תאונות עבודה פחות מוכרות 

בנוסף למקרים "הקלאסיים" (כדוגמת הדוגמאות לעיל), ישנם מצבים מסוימים העשויים להיחשב כתאונת עבודה. כך, למשל: עובד שנפצע במהלך אימון/משחק של ליגת מקומות עבודה; עובד שנפצע במהלך לימודים/בדרך ללימודים או מבחן הקשורים לעבודתו ועוד.

חשוב להבין כי תביעת פיצוי בגין תאונת עבודה אינה נגד המעסיק, אלא מול הביטוח הלאומי. במקרה זה, תפקידו של המעסיק הוא בעיקר לסייע בהוכחה שהתאונה אכן אירעה בזמן העבודה או בדרך אל העבודה/ מהעבודה

את מי ניתן לתבוע לאחר תאונת עבודה?

עובדים רבים שנפגעים בתאונות עבודה נמנעים מלדווח על התאונה או לפנות לביטוח הלאומי, בשל החשש "להכעיס את המעסיק" ולפגוע במקום עבודתם, בעוד שלמעשה התביעה מתנהלת מול ביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי, המשמש כחברת ביטוח מטעם המדינה. המעסיק והעובד משלמים לחברת הביטוח הזו (הביטוח הלאומי) את הפרמיה, אך אינם אחראים על התשלום עצמו במקרה של תאונה. 

לכן, חשוב להבין כי תביעת פיצוי בגין תאונת עבודה אינה נגד המעסיק, אלא מול הביטוח הלאומי. במקרה זה, תפקידו של המעסיק הוא בעיקר לסייע בהוכחה שהתאונה אכן אירעה בזמן העבודה או בדרך אל העבודה/ מהעבודה. 

נקודה נוספת שחשוב לדעת: בדומה לנזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, שבהן לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975), אין חשיבות לאשמה - גם בנזקי גוף, כתוצאה מתאונת עבודה, אין חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה.

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא הגשת תביעה לביטוח הלאומי, לצורך הכרה בתאונה כתאונת עבודה

השלבים בתביעות בגין תאונת עבודה

הטיפול בתביעות של הביטוח הלאומי בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה, מתחלק לשלושה שלבים עיקריים.

הכרה בתאונה כתאונת עבודה

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא הגשת תביעה לביטוח הלאומי, לצורך הכרה בתאונה כתאונת עבודה.
יש להגיש את התביעה להכרה בתאונת העבודה סמוך ככל האפשר לקרות התאונה, כדי שהביטוח הלאומי ישלם לעובד על ימי העבודה שהפסיד, כתוצאה מאותה תאונה. 

לאחר שהביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה ומפצה את הנפגע על ימי העבודה שהפסיד כתוצאה מהתאונה, יש להגיש תביעה לקביעת סוג הנכות (זמנית או צמיתה) ודרגת הנכות

קביעת דרגת נכות

לאחר שהביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה ומפצה את הנפגע על ימי העבודה שהפסיד כתוצאה מהתאונה, יש להגיש תביעה לקביעת סוג הנכות (זמנית או צמיתה) ודרגת הנכות.

רבים חושבים בטעות, כי ניתן לתבוע את הביטוח הלאומי רק על נכות ממשית, אך למעשה נכות מוגדרת כמו כל מגבלה תפקודית הפוגעת בחיי היומיום, כגון: כאבים בצוואר, קריעת רצועה בברך הגורמת לכאבים וכו'. בנוסף, חשוב לדעת, כי חזרה לעבודה אינה פוגעת בזכות העובד לקבל אחוזי נכות זמנית ו/או צמיתה.

יש להגיש את התביעה לקביעת סוג ודרגת הנכות לאחר תום תקופת ההחלמה, כשניתן לבדוק האם כתוצאה מהפציעה נותרה מגבלה כלשהי, או שמדובר בנכות זמנית: נכות קצובה בזמן, שנמשכת מקרות התאונה ועד להחלמה מהפציעה.

ניתן להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות מיד בסמוך לקבלת אישור ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. 

קיימים שני סוגי נכויות: נכות זמנית ונכות צמיתה. בנכות זמנית יקבל הנפגע תשלום החל מהאחוז הראשון וזאת ללא קשר גם אם חזר לעבודה. לאחר מכן יבדק שנית ושם יקבעו אחוזי הנכות הצמיתה.

אם נותרה מגבלה, הביטוח הלאומי קובע את אחוזי הנכות (חומרת המגבלה); ובהתאם, את גובה הפיצוי/הקצבה:

• עד 10 אחוזי נכות - אין פיצוי; (9.75 - יקבל מענק ) 

• 20-10 אחוזי נכות - עשוי להינתן מענק חד פעמי, בהתאם לגובה אחוזי הנכות והשכר הרבע שנתי; 

• מעל 20 אחוזי נכות - זכאות לקבלת קצבה חודשית.

במקרים שבהם חלה עם הזמן החמרה במצב, ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה בהחמרת המצב ולקביעת דרגת הנכות, בהתאם למצב החדש

תביעה להחמרת מצב

במקרים שבהם חלה עם הזמן החמרה במצב, ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה בהחמרת המצב ולקביעת דרגת הנכות, בהתאם למצב החדש.

עם זאת, וזו הנקודה החשובה ביותר - אם לא מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות (גם אם מדובר בפגיעה קלה מאוד), לא ניתן יהיה להגיש בהמשך תביעה להחמרה במצב, מאחר שלביטוח הלאומי לא יהיה בסיס להשוואת הפגיעה לאחר ההחמרה.  

ניתן לתבוע את חברת הביטוח לאחר תביעת הביטוח הלאומי. ההסתכלות של ביהמ"ש על הפיצוי היא הסתכלות כללית. כלומר: לביהמ"ש מגישים תביעה על סכום הפיצוי המלא; ביהמ"ש מנכה את הסכום שכבר התקבל מהביטוח הלאומי. חברת הביטוח משלמת רק את ההפרש

חשיבות אסטרטגיית הטיפול בתביעה

להתנהלות משפטית נכונה, בכל הנוגע לתביעות נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה, יש חשיבות רבה מאוד, בנוגע למיצוי הזכויות ולקבלת פיצוי מלא, המשקף את הנזקים לאשורם.
הסיבה לכך היא שבנוסף לתביעה של הביטוח הלאומי, ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח (של המעסיק, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח פרטי וכו'). עם זאת, יש לזכור כי במקרים אלה אין כפל פיצוי.

הכוונה היא כי ניתן לתבוע את חברת הביטוח לאחר תביעת הביטוח הלאומי. ההסתכלות של ביהמ"ש על הפיצוי היא הסתכלות כללית. כלומר: לביהמ"ש מגישים תביעה על סכום הפיצוי המלא; ביהמ"ש מנכה את הסכום שכבר התקבל מהביטוח הלאומי. חברת הביטוח משלמת רק את ההפרש. 

הדברים עשויים להישמע טריוויאליים, אך יש לכך משמעות כלכלית ניכרת, מאחר שאם סך הפיצוי עומד על 100 אלף שקלים; ומהביטוח הלאומי התקבל פיצוי ע"ס 150 אלף שקלים, הרי שבמקרה הזה אין טעם לתבוע את חברת הביטוח.

חשוב לדווח על הפגיעה, סמוך ככל הניתן למועד התאונה. כן חשוב לתעד את התאונה ולאסוף את פרטי העדים שהיו נוכחים כשהתאונה התרחשה

תאונת עבודה: התנהלות נכונה

לאור כל האמור לעיל, חשוב להתנהל היטב לכל אורך הדרך, כבר מרגע קרות התאונה.

דיווח ופניה לקבלת טיפול רפואי: חשוב לדווח על הפגיעה, סמוך ככל הניתן למועד התאונה; יש להסביר כבר בפניה הראשונה, מה בדיוק התרחש. לדיווח הראשוני יש חשיבות רבה בהמשך, מאחר שהוא ההוכחה החזקה ביותר, לכך שהנזק נגרם כתוצאה מאותה תאונה (ולא כתוצאה ממשהו אחר).

תיעוד ועדים: חשוב לתעד את התאונה ולאסוף את פרטי העדים שהיו נוכחים כשהתאונה התרחשה. העדים הם אלה שיוכלו בהמשך לאשר את הטענות של התובע ולחזק את ההוכחה לעצם התרחשות התאונה, למועד ולנזק שנגרם.

דיווח מפורט של הכאב: לאחר תאונת עבודה, חשוב מאוד לדייק בדיווח על הכאבים שנגרמו. רבים מקלים ראש ואינם רואים לנכון לדווח על "כאב קל", אך יש לזכור כי ברוב המקרים הכאבים מתגברים לאחר מספר ימים. אם הכאבים לא דווחו בפנייה הראשונה, יהיה קשה להוכיח שהם נגרמו כתוצאה מהתאונה.

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי, סמוך ככל הניתן למועד התאונה: חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות נזקי גוף, קרוב ככל הניתן למועד התרחשות התאונה. תפקידו של עורך הדין הוא לכוון את הנפגע להתנהלות נכונה, שתמנע את ניתוק הקשר הסיבתי ותסייע לנפגע למצות את מלוא זכויותיו; ללוות את הנפגע, משלב ההכרה ועד שלב קבלת פיצוי מלא, לרבות קביעת דרגת הנכות, ייצוג בוועדות הרפואיות ותכנון נכון של אסטרטגיית התביעה.

בית המשפט קבע

לסיכום: בתביעות נזקי גוף, כתוצאה מתאונת עבודה, חשוב להתנהל בצורה נכונה ומחושבת, שתאפשר לכם לקבל את מלוא הפיצוי שאתם זכאים לקבל, הן בטווח הקרוב והן בטווח הארוך.

 

* עו"ד ידידיה בלויגרונד מתמחה בדיני תביעות נזיקין, בדגש על נזקי גוף.

ידידיה בלויגרונד עו"ד לנזקי גוף

ידידיה בלויגרונד עו"ד לנזקי גוף

עו"ד ידידיה בלויגרונד בעל תואר ראשון במשפטים מטעם הקריה האקדמית אונו, והוא עוסק בתחום נזקי הגוף. הוא מייצג אך ורק תובעים ולא נתבעים. בנוסף להשכלתו המשפטית, הוא עבר גם הכשרה פרה-רפואית עבור משפטנים מטעם אוניברסיטת תל-אביב.

אובדן כושר עבודה, רשלנות רפואית, רשלנות רפואית, ביטוח לאומי, תביעות חברות ביטוח, נזיקין ותאונות, תאונות אישיות, מחלות קשות, סיעוד, ביטוח לאומי, תביעות ביטוח, נזקי גוף, תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית בשיניים, רשלנות רפואית בבתי חולים, רשלנות רפואית בקופת חולים, אובדן כושר עבודה

האם מאמר זה עזר לך?

צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
ידידיה בלויגרונד עו"ד לנזקי גוף

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה