הגרוש בהליכי פשיטת רגל: מה דינם של תשלומי המזונות?

פשיטת רגל היא הליך של חדלות הפרעון החל על חייב אשר אינו יכול לפרוע את מלוא חובותיו לנושים. ההליך נועד להסדיר את כינוס נכסיו של החייב וחלוקתם בצורה מסודרת על פי הקדימות (סדר העדיפות) שנקבעו בחוק. במסגרת הליך זה ניתן להסדיר באופן מרוכז את פירעון כלל החובות של החייב שמוגדרים כחובות בני תביעה. מרגע שניתן צו לכינוס נכסים נגד חייב בפשיטת רגל, אסור לו לשלם את חובותיו שלא במסגרת ההליך, כולל תשלום דמי מזונות. 

אם כך, מה דינם של תשלומי המזונות כאשר החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל?

חוב וחובות קיימים או עתידיים החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל

חוב בר תביעה

סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש)תש"מ-1980, מגדיר, כי חוב בר תביעה הוא "כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל".

סעיף 71 (א) מתייחס לחובות בני תביעה, וקובע כי חוב וחובות קיימים או עתידיים החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. סעיף 72 (1) לפקודה קובע סייג לכך לפיו דרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל.

כאשר מדובר בגביית חוב מזונות במסגרת הליכי פשיטת רגל, ישנה הבחנה בפקודה בין שני מצבים: חוב מזונות עבר, טרם תחילת ההליכים שקשורים בפשיטת הרגל וחוב מזונות שנוצר לאחר תחילת ההליכים

חוב מזונות - הבחנה בין שני מצבים

כאשר מדובר בגביית חוב מזונות במסגרת הליכי פשיטת רגל, ישנה הבחנה בפקודה בין שני מצבים: חוב מזונות עבר, טרם תחילת ההליכים שקשורים בפשיטת הרגל וחוב מזונות שנוצר לאחר תחילת ההליכים, דהיינו תשלום שוטף של דמי מזונות חודשיים, אלו שעתידים להיות משולמים בכל חודש.

חוב מזונות מן העבר מוגדר כחוב בר תביעה במסגרת הליך פשיטת הרגל. אדם שזכאי לקבלת המזונות נדרש להגיש תביעת חוב על פי המועדים הקבועים בדין

חוב מזונות מן העבר

חוב מזונות מן העבר מוגדר כחוב בר תביעה במסגרת הליך פשיטת הרגל. אדם שזכאי לקבלת המזונות נדרש להגיש תביעת חוב על פי המועדים הקבועים בדין. בהתאם להוראות סעיף 78(3)(ד) לפקודה חוב עבר בגין אי תשלום דמי מזונות נהנה ממעמד של חוב בדין קדימה.

באשר לחוב מזונות שנוצר לאחר תחילת הליכי פשיטת רגל ומושתת על תשלום דמי המזונות החודשיים - לא ניתן לקבל תשלום עבורו במסגרת תביעת חוב, אלא יש צורך להגיש בקשה של "הקצבה לזכאי מזונות" לקציבת מזונות על פי סעיף 128 לפקודה

חוב מזונות שנוצר לאחר תחילת הליכי פשיטת רגל: סעיף 128 לפקודה

באשר לחוב מזונות שנוצר לאחר תחילת הליכי פשיטת רגל ומושתת על תשלום דמי המזונות החודשיים - לא ניתן לקבל תשלום עבורו במסגרת תביעת חוב, אלא יש צורך להגיש בקשה של "הקצבה לזכאי מזונות" לקציבת מזונות על פי סעיף 128 לפקודה. הסעיף קובע, כי: "ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון". 

3 תנאים מצטברים

הסעיף מציב 3 תנאים מצטברים: (1) הכרזה על החייב כפושט רגל. (2) קיומו של פסק דין אשר קובע את עצם הזכאות לקבלת תשלום מזונות. (3) זמן הפרעון חל לאחר מועד מתן צו הכינוס.

את הבקשה לקציבת מזונות יש להגיש אל בית המשפט אשר בו נדונה הבקשה לצו פשיטת רגל. במרבית המקרים יבקש בית המשפט את תגובתם של המנהל המיוחד או כונס הנכסים

הקצבת מזונות לפי סעיף 128: הליך דו-שלבי

את הבקשה לקציבת מזונות יש להגיש אל בית המשפט אשר בו נדונה הבקשה לצו פשיטת רגל. במרבית המקרים יבקש בית המשפט את תגובתם של המנהל המיוחד או כונס הנכסים. "הקצבת מזונות לפי סעיף 128 היא למעשה סיומו של הליך דו-שלבי. השלב הראשון מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה אשר פוסק סכום מזונות שהיה על החייב לשלם אילו היה סולבנטי. בשלב השני, עליו מופקד בית המשפט של פשיטת רגל, נערך איזון בין הזכאי למזונות לבין שאר נושי החייב" (רע"א 8015/12 פלוני נ פלוני). 

בית המשפט המחוזי אשר דן בבקשה יערוך איזון בין האינטרסים המתחרים: זכות הנושה (בשם הקטינים) לקבלת מזונות, זכויות נושיו האחרים של החייב וכן זכויות החייב עצמו

איזון בין האינטרסים המתחרים

בית המשפט המחוזי אשר דן בבקשה יערוך איזון בין האינטרסים המתחרים: זכות הנושה (בשם הקטינים) לקבלת מזונות, זכויות נושיו האחרים של החייב וכן זכויות החייב עצמו (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני).

"התכלית שבבסיס הליך הקציבה היא לאזן בין השיקולים הרלבנטיים להליך פשיטת הרגל, לבין האינטרס של הזכאים למזונות. איזון זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט"

בית המשפט אינו מחויב לסכום המזונות שנפסק בפסק הדין

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג התייחס לכך: "משעה שניתן צו כינוס, מנוע החייב מלשלם דמי מזונות שחויב בהם, ללא שנקצב לכך סכום על-ידי בית המשפט. התכלית שבבסיס הליך הקציבה היא לאזן בין השיקולים הרלבנטיים להליך פשיטת הרגל, לבין האינטרס של הזכאים למזונות. איזון זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שאינו מחויב לסכום המזונות שנפסק בפסק הדין, ורשאי לקצוב סכום מופחת מחוב המזונות עצמו" (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור).

השופט סולברג: "ניתן לראות בתגובה שתוגש כמעין 'בקשה': אם ההורה המשמורן יודיע שהוא מצטרף לבקשה שהגיש החייב, מה טוב; אם יסתייג מן האמור בה ויבקש לקצוב סכום אחר, ניתן יהיה לראות בכך כבקשתו לקציבת הסכום"

גם חייב יכול לבקש את הקציבה

סעיף 128 מתייחס לזכאי כמי שיכול לבקש את קציבת מזונות. אולם בית המשפט הכיר גם במצב בו החייב הוא זה שמבקש את הקציבה עבור הזכאי. בעניין זה קבע השופט סולברג, כי: "ניתן לראות בתגובה שתוגש כמעין 'בקשה': אם ההורה המשמורן יודיע שהוא מצטרף לבקשה שהגיש החייב, מה טוב; אם יסתייג מן האמור בה ויבקש לקצוב סכום אחר, ניתן יהיה לראות בכך כבקשתו לקציבת הסכום; ואם לא יגיב כלל - ניתן לראות את העדר התגובה כהסכמה (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור).

בדצמבר 2010 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה במסגרתו נקבע, כי מ.א. ישלם מזונות לשלושת ילדיו הקטינים בסך 5,100 ש"ח

פסק דין קבע כי מ.א. ישלם מזונות בסך 5,100 ש"ח 

בדצמבר 2010 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה במסגרתו נקבע, כי מ.א. ישלם מזונות לשלושת ילדיו הקטינים בסך 5,100 ש"ח. עוד נקבע בפסק הדין, כי ממועד סיום לימודיו התיכוניים של כל קטין או הגיעו לגיל 18 (לפי המאוחר) ועד לסיום שירותו הסדיר בצבא, יעמוד סכום המזונות על סך של 400 ש"ח. 

מ.א. הגיש בקשה להקצבת מזונות קטינים לפי סעיף 128 לפקודה, וביקש לקצוב את המזונות בסך 1,000 ש"ח, מהם 800 ש"ח עבור הקטין הצעיר, ו-200 ש"ח עובר קטינה נוספת המתגוררת בפנימייה

מ.א ביקש הגיש בקשה להקצבת מזונות בסך 1,000 ש"ח 

מ.א. הגיש בקשה להקצבת מזונות קטינים לפי סעיף 128 לפקודה, וביקש לקצוב את המזונות בסך 1,000 ש"ח, מהם 800 ש"ח עבור הקטין הצעיר, ו-200 ש"ח עובר קטינה נוספת המתגוררת בפנימייה. עבור הילדה הבגירה אשר משרתת בשירות סדיר בצה"ל, לא ישולמו מזונות כלל על הפי הבקשה. מ.א. הצהיר כי יש לו חובות של מעל 500,000 ש"ח וצו התשלומים שקיבל עומד על סך של 500 ש"ח. 

ש.א., המשיבה בבקשה, התנגדה לבקשה ובכלל זה לסכום הקציבה המבוקש. בתגובתה ציינה כי החייב מעולם לא שילם מזונות, ולכן יש לו חוב עבר בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח

ש.א. המשיבה התנגדה לבקשה

ש.א., המשיבה בבקשה, התנגדה לבקשה ובכלל זה לסכום הקציבה המבוקש. בתגובתה ציינה כי החייב מעולם לא שילם מזונות, ולכן יש לו חוב עבר בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח והוא אינו משלם גם את דמי המזונות השוטפים. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד חגית שוויקי, הח"מ. (פש"ר 32410-08-15 אטיה נ ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח').

רשמת בית המשפט המחוזי בנצרת, השופטת תמר נסים שי, קיבלה את עמדתם של המנהל המיוחד ושל כונס הנכסים הרשמי אשר ביקשו לקצוב את המזונות לסך של 2,855 ש"ח

המחוזי בנצרת קבע קציבת מזונות לסך של 2,855 ש"ח 

רשמת בית המשפט המחוזי בנצרת, השופטת תמר נסים שי, קיבלה את עמדתם של המנהל המיוחד ושל כונס הנכסים הרשמי אשר ביקשו לקצוב את המזונות לסך של 2,855 ש"ח. "בהתחשב בסכום תביעות החוב, בצו התשלומים השוטף ובצרכי הקטינים אני מקציבה את המזונות לסך של 2,855 ש"ח", קבעה השופטת נסים שי.

לסיכום: חוב מזונות שנוצר טרם מתן צו הכינוס הינו חוב בר תביעה שנהנה מדין קדימה, ואילו חוב מזונות על פי פסק דין, שנוצר לאחר מתן צו הכינוס אינו בר תביעה והוא יוסדר באמצעות המנגנון שנקבע בסעיף 128 לפקודה. בכל אחד מהמקרים מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום כדי לנהל את ההליך הנדרש בערכאה המתאימה.

* משרד עו"ד חגית שווקי מתמחה ניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטות רגל, דיני משפחה, דיני עבודה, מקרקעין ומשפט מסחרי. עו"ד חגית שווקי בעלת ניסיון רב בניהול הליכי פשיטת רגל ובכלל זה בייצוג בבקשות להקצבת מזונות.

** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.