מקרה שהיה, כך היה: עובד נחשד בגניבת ציוד יקר מהמעסיק. הוא נחקר במשטרה, הוצגו בפניו כל החשדות נגדו, הוא מסר את גרסתו וחזר לביתו. מדובר באדם נורמטיבי, שמעולם לא נחקר במשטרה ואינו מכיר את ההליך הפלילי.
כעבור זמן מה מקבל אותו העובד מכתב לקוני מהגוף החוקר, בו צוין שהוא עדיין בסטטוס של חשוד. מכתב זה נקרא "מכתב יידוע לחשוד" והוא מהווה שלב של ההליך הפלילי.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מחייב את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים) להודיע לחשוד על כך, כי בידיה חומר חקירה אשר מצביע לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו שמורה לחשוד זכות לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולקיים שימוע.
מיד נחזור לספר מה עשה העובד כשקיבל את המכתב, אך בינתיים נציין, כי חשודים רבים אינם מייחסים למכתב זה חשיבות, אלא רואים בו רק הודעה פורמלית, שלב בירוקרטי בדרך להגשת כתב אישום נגדם. לכן, רבים אינם עושים דבר כדי לנסות להימנע מהגשת כתב אישום בשלב זה, אלא מקווים כי הגוף החוקר יחליט על כך בעצמו.
חרף חזקת החפות, להליך הפלילי יש השפעה קשה על הדימוי העצמי של אדם ועל משפחתו. במקרים רבים יש לכך גם השלכות תעסוקתיות
מדוע כדאי לנסות למנוע את הגשת כתב האישום?
הגשת כתב אישום וניהול תיק פלילי בבית המשפט הם בעלי השלכות כבדות, בנוגע לחייו של כל אדם, במיוחד עבור אנשים נורמטיביים. חרף חזקת החפות, להליך הפלילי יש השפעה קשה על הדימוי העצמי של אדם ועל משפחתו. במקרים רבים יש לכך גם השלכות תעסוקתיות. עצם ההימצאות בהליך פלילי מהווה כתם שהאדם נושא שנים רבות גם אחרי שהסתיים ההליך. גם הליך פלילי המסתיים בזיכוי אינו יכול לתקן בכל המקרים את הנזק שנגרם לאדם, כתוצאה מעצם הגשת כתב אישום.
שימוע לפני הגשת כתב אישום, פירושו שלחשוד עומדת האפשרות להגיש לגוף שחקר אותו בקשה מנומקת, המסבירה מדוע לדעתו יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. יש להגיש את הבקשה בכתב תוך 30 יום, מרגע קבלת מכתב היידוע לחשוד
כיצד ניתן להימנע מהגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי?
נחזור אפוא לעובד שנחקר בחשד לכך שגנב מהמעסיק שלו. מיד עם קבלת מכתב היידוע לחשוד, הוא פנה למשרד הח"מ כדי לקבל ייעוץ משפטי. במהלך הייעוץ, הוסבר לו כי המכתב אינו הודעה פורמלית בלבד, אלא כולל בתוכו אפשרות לשימוע לפני הגשת כתב אישום.
שימוע לפני הגשת כתב אישום, פירושו שלחשוד עומדת האפשרות להגיש לגוף שחקר אותו בקשה מנומקת, המסבירה מדוע לדעתו יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. יש להגיש את הבקשה בכתב תוך 30 יום, מרגע קבלת מכתב היידוע לחשוד.
במקרים מסוימים, השימוע עשוי לסייע לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. כך, למשל: בקשה לשימוע שנומקה ונוסחה היטב עשויה לשכנע את התביעה, כי אין לה די חומר נגד החשוד, או שהחשוד כלל אינו אשם וכד'
מדוע הליך השימוע עשוי להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי?
במקרים מסוימים, השימוע עשוי לסייע לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. כך, למשל: בקשה לשימוע שנומקה ונוסחה היטב עשויה לשכנע את התביעה, כי אין לה די חומר נגד החשוד, או שהחשוד כלל אינו אשם, או שיש אדם אחר שצריך לחקור במקומו, או שאין עניין ציבורי בהגשת כתב אישום נגד החשוד.
במקרה שהובא לעיל (העובד החשוד) הח"מ לא הסתפקה בהגשת בקשה לשימוע, בהתבסס על הטיעונים של החשוד. המשרד קשר עם התביעה וקיבל את עיקרי חומרי החקירה. יצוין, כי לא בכל תיק תאפשר התביעה קבלת עיקרי חומר חקירה בשלב זה. רק לאחר עיון בחומרים, הוגשה בקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום כנגד אותו חשוד, במסגרתה הוצגו עדי ראייה נוספים שיכולים לשפוך אור לגילוי האמת ואשר כלל לא נחקרו ע"י משטרה.
במקרה זה, אף ביקשה הח"מ שהתביעה לא תסתפק בטיעון בכתב אלא תיפגש עמה. במהלך פגישת השימוע, שהתקיימה במשרדי התביעה, הציגה הח"מ את טיעוניה על מנת לשכנע את התובע כי אין מקום להגשת כתב אישום בתיק זה נגד החשוד. זאת, על סמך הראיות שהציגה הח"מ. אכן, התביעה החליטה בסופו של דבר להימנע מהגשת כתב אישום כנגד הלקוח של הח"מ.
הליך שימוע מוצלח עשוי להשפיע על סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה, עילה עדיפה על פני העילות האחרות
כיצד עשוי הליך השימוע להשפיע על עילת סגירת התיק?
לעתים, לא די בכך שהגוף החוקר יחליט על סגירת התיק. יש חשיבות רבה גם לעילת הסגירה. קיימות שלוש עילות לסגירת תיק: חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור. הליך שימוע מוצלח עשוי להשפיע על סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה, עילה עדיפה על פני העילות האחרות. זאת, משום שתיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מהמרשם המשטרתי, בעוד שתיק שנסגר בעילות של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, יופיע ברישום המשטרתי.
במקרים מתאימים, כתב האישום אינו מוגש לפני שהליך השימוע מסתיים. לכן, כשהנסיבות מתאימות, אף יכולים הצדדים - הסניגור והתביעה - להגיע להסדר טיעון, הכולל סעיפי אישום חמורים פחות
במה עשוי לסייע הליך השימוע, אם מתברר במהלכו כי לא ניתן להימנע מהגשת כתב אישום?
גם במקרים שבהם ברור שיוגש כתב אישום, יש לשימוע משמעות רבה. במסגרת השימוע, ניתן להשפיע על סעיפי האישום שיופיעו בכתב האישום שיוגש ולעתים אף על חומרת העונש.
במקרים מתאימים, כתב האישום אינו מוגש לפני שהליך השימוע מסתיים. לכן, כשהנסיבות מתאימות, אף יכולים הצדדים - הסניגור והתביעה - להגיע להסדר טיעון, הכולל סעיפי אישום חמורים פחות; ועמם גם ענישה מופחתת, ביחס למה שהתכוונה לו התביעה לכתחילה. אלה סעיפי האישום והעונש שיופיעו בסופו של דבר בכתב האישום והסדר טיעון שיוגשו לבית המשפט.
במלים אחרות: עבור החשוד, הליך השימוע הוא מקום שבו יש לו אפשרות להשפיע על נוסח כתב האישום, סעיפיו ובמקרים מתאימים על העונש שיידרש בו.
כל אדם יכול להגיש את הבקשה לשימוע, אך מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין פלילי
האם ניתן להגיש בקשה לשימוע ללא ייעוץ משפטי?
כל אדם יכול להגיש את הבקשה, אך מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין פלילי, נוכח מספר סיבות.
סיבה ראשונה: עורך דין פלילי יידע כיצד לנסח את הבקשה, בצורה שתבטיח שהחשוד אינו מפליל את עצמו שלא במתכוון. עורך הדין אף ינהל בהתאם את פגישת השימוע עם הגוף החוקר.
סיבה שניה: עורך דין המתמחה בתחום הפלילי יידע לבחון את גרסת החשוד, חומרי החקירה אם התקבלו כאלו, להעריך מה עשויים להיות סעיפי האישום ולבחור בטקטיקה נכונה ביותר בכל תיק ותיק.
סיבה שלישית: במקרים שבהם לחשוד אין ייצוג משפטי, התביעה משתדלת בדרך כלל להימנע מפגישת שימוע עם החשוד שאינו מיוצג ובוחנת את בקשתו בכתב בלבד. לעומת זאת, כשהחשוד מיוצג על ידי עורך דין, עולה הסיכוי שהתביעה תסכים לקיים פגישת שימוע עם הסניגור במשרדי התביעה ולא להסתפק בבקשה בכתב בלבד.
סיבה רביעית: התביעה מסתייגת מאוד מהעברת חומרי חקירה לחשוד, לפני הגשת כתב אישום. במקרים בהם החשוד נעזר בייצוג משפטי, עולה הסיכוי שהתביעה, לפנים משורת הדין, תעביר עיקרי חומר חקירה לעורך הדין כפי שאמנם היה במקרה שתואר לעיל.
לסיכום: מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, מיד עם קבלת מכתב יידוע לחשוד, ולא להתייחס למכתב כמו לפרוצדורה בירוקרטית בלבד. האפשרות לשימוע עשויה להיות הרת גורל במקרים מסוימים ולאפשר לחשוד לשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום, להשפיע על עילת סגירת התיק או על סעיפי האישום, אם בכל זאת יוחלט על הגשת כתב אישום.
* משרד עו"ד ילנה מילר עוסק במשפט פלילי.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
