כל אדם שמעוניין לפעול במסגרת עסקית יכול לבחור האם להתנהל באופן עצמאי (כעוסק מורשה או במסגרת שותפות), או האם להתאגד כחברה שהיא למעשה ישות משפטית בפני עצמה.
בניגוד לעוסק מורשה, שבו מקים החברה הוא בעצמו הישות המשפטית, חברה היא ישות משפטית עצמאית שבה מקים החברה הוא "רק" בעל תפקיד
במה שונה חברה מעוסק מורשה?
בניגוד לעוסק מורשה, שבו מקים החברה הוא בעצמו הישות המשפטית, חברה היא ישות משפטית עצמאית שבה מקים החברה הוא "רק" בעל תפקיד.
בהיבט המשפטי יש לכך משמעות רבה בעיקר במקרים שבהם החברה נתבעת או נקלעת למשבר כלכלי, שכן בעוד שעוסק מורשה הוא האחראי הישיר להחזר החובות - כאשר מדובר בחדלות פירעון של חברה, החברה עצמה היא האחראית הישירה והאחריות האישית של בעלי המניות בה היא לרוב מוגבלת (חברה מהסוג הזה נקראת חברה בע"מ).
כל אדם רשאי לייסד חברה, גם אם הוא בעל המניות היחיד, ובלבד שאף אחת ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור
מי יכול להקים חברה?
עפ"י חוק החברות (תשנ"ט-1999) - כל אדם רשאי לייסד חברה, גם אם הוא בעל המניות היחיד, ובלבד שאף אחת ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור.
כדי להקים חברה צריכים בעלי המניות בה להגיש לרשם החברות בקשה לרישום חברה, שלאחריה (בהנחה שהבקשה עומדת בכל התנאים) מאשר הרשם את הקמת החברה ומעניק לה מספר ח.פ
תהליך הקמת חברה
כדי להקים חברה צריכים בעלי המניות בה להגיש לרשם החברות בקשה לרישום חברה, שלאחריה (בהנחה שהבקשה עומדת בכל התנאים) מאשר הרשם את הקמת החברה ומעניק לה מספר ח.פ, שהוא למעשה תעודת הזהות של הישות (העסקית) החדשה שנולדה.
הבקשה לרישום חברה היא הליך בירוקרטי בעיקרו, שבמהלכו נדרשים בעלי המניות בחברה למלא את טופס הבקשה שמופיע בתוספת הראשונה לתקנות החברות (דיווח, רישום וטפסים תש"ס-1999) ולהגישו לרשם החברות בצירוף כל המסמכים הנדרשים, לרבות תשלום אגרה.
הפרטים והמסמכים הנדרשים לצורך רישום חברה
מכיוון שמהות רישום החברה הוא למעשה להקים ישות משפטית חדשה, בעת הגשת הבקשה צריכים בעלי המניות להעניק לרשם החברות את כל המידע הנוגע להם ולחברה:
לפי החוק ניתן לקרוא לחברה בכל שם שרוצים ובתנאי שלא קיימת כבר חברה באותו שם ו/או עם אותו סימן מסחר; ו/או בשם דומה שעלול להטעות את הציבור, ו/או בשם שיש בו משום פגיעה בתקנת הציבור או ברגשותיו
שם החברה
לפי החוק ניתן לקרוא לחברה בכל שם שרוצים ובתנאי שלא קיימת כבר חברה באותו שם ו/או עם אותו סימן מסחר; ו/או בשם דומה שעלול להטעות את הציבור, ו/או בשם שיש בו משום פגיעה בתקנת הציבור או ברגשותיו.
בטופס הבקשה צריכים בעלי המניות לציין שלושה שמות אופציונאליים (בעברית) לחברה שאותה הם מעוניינים להקים לפי סדר העדיפות שלהם, ואם מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת - עליהם להוסיף לשם החברה את המילים "בעירבון מוגבל" או את ראשי התיבות "בע"מ".
בעניין זה חשוב לציין, כי שם החברה לא חייב להיות זהה לשם העסק, אבל כל הפעולות המשפטיות של החברה צריכות להתבצע תחת שם החברה הנבחר.
בטופס הבקשה יש למלא את כל הפרטים והנתונים הקשורים לחברה ולבעלי המניות
פרטים ונתונים
בטופס הבקשה יש למלא את כל הפרטים והנתונים הקשורים לחברה ולבעלי המניות בה לרבות: פרטי בעלי המניות, כתובת החברה וכתובות בעלי המניות, מטרות החברה, ההון שברשותה, אופן חלוקת והקצאת המניות, בעלי התפקידים, חברי הדירקטוריון וכו'.
כל חברה חייבת למנות דירקטור אחד לפחות ולטופס הבקשה לרישום חברה יש לצרף את הצהרת הדירקטורים
הצהרת דירקטורים
כל חברה חייבת למנות דירקטור אחד לפחות ולטופס הבקשה לרישום חברה יש לצרף את הצהרת הדירקטורים (מאומתת ע"י עו"ד) על נכונותם לכהן בתפקיד זה.
בנוסף להצהרת הדירקטורים, יש לצרף הצהרה של כל אחד מבעלי המניות בחברה על כך שהוא כשיר להחזיק במניות
הצהרת בעלי המניות
בנוסף להצהרת הדירקטורים, יש לצרף הצהרה של כל אחד מבעלי המניות בחברה על כך שהוא כשיר להחזיק במניות (גם היא חתומה ומאומתת ע"י עו"ד).
עריכת תקנון בצורה יסודית ומקצועית, כך שהוא יכיל בתוכו את המנגנונים המשפטיים המתאימים לחברה - עשויה למנוע סכסוכים ועוגמת נפש עתידית
תקנון
אחד מהמסמכים החשובים ביותר שיש לצרף לבקשה הוא תקנון החברה. התקנון מהווה למעשה את חוזה ההתקשרות בין בעלי מניות לבין עצמם ובין החברה כלפי בעלי המניות וצדדים שלישיים ועל כן מומלץ מאוד להיוועץ בעו"ד בעת עריכתו.
החוק אמנם מגדיר את הפרטים הבסיסיים שיש לכלול בתקנון, אך מכיוון שלכל עסק יש צרכים משלו, לכל מערכת יחסים יש את החוקים הלא כתובים שלה וכל שותפות עסקית היא אחרת - עריכת תקנון בצורה יסודית ומקצועית, כך שהוא יכיל בתוכו את המנגנונים המשפטיים המתאימים לחברה - עשויה למנוע סכסוכים ועוגמת נפש עתידית.
כך למשל יכולים בעלי המניות לקבוע בתקנון אם יש/אין זכות ראשונים במקרה שאחד מבעלי המניות יחליט למכור את חלקו בחברה; כיצד יחולקו הרווחים במקרה של פירוק; האם קיימת אופציה להכנסת בעלי מניות נוספים; וכך הלאה.
חשוב לזכור, כי בעת הקמת חברה לא ניתן לצפות את העתיד ובמקרה של סכסוך עתידי, התקנון הוא זה שקובע וכלל, הוא גובר על הסכמי התקשרות ו/או על הסכם מייסדים שנחתם קודם לכן, ולכן חשוב מאוד לפרט בו בצורה ברורה וחד משמעית את כל ההסכמות בין הצדדיים.
לסיכום
רישום חברות הוא הליך משפטי שבאמצעותו ניתן להקים חברה שתהא ישות משפטית בפני עצמה ובמובן מסוים, תגן על בעלי המניות בה מפני תביעות עתידיות. עם זאת ומכיוון שיש חשיבות משפטית רבה לטפסים, להצהרות ולתקנון החברה שאותם יש לצרף לבקשה - מומלץ מאוד לבצע את התהליך בסיוע עו"ד המתמחה בתחום כבר מהשלב הראשוני ולמנוע בכך בעיות עתידיות.
* הכותבים הם עו"ד בתחום המסחרי והמקרקעין, בעלי משרד עוה"ד טולדנו מיוסט ושות', המתמחה במתן שירות לעסקים בתחום העסקי, המסחרי והתאגידי.
