בעונת החורף הגשומה מתגלים או נגרמים נזקי רטיבות רבים, אם כתוצאה ישירה מהגשמים ואם כתוצאה עקיפה (רטיבות אצל השכן שמחלחלת לדירה אחרת למשל). בשני המקרים ניתן לתבוע מחברת הביטוח לתקן את הנזק ואף לתבוע פיצוי על נזקי הרכוש שנגרמו מהגורם שאחראי למקור הבעיה.
גם כאשר חברת הביטוח נושאת באחריות לפיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה מהחורף, היא תגיש לרוב תביעת שיבוב כנגד צד שלישי שהוא זה שאחראי לטענתה לנזק
מתי ניתן לתבוע את חברת הביטוח בגין נזקי רכוש כתוצאה מהחורף?
באופן כללי, האחריות של חברת הביטוח על נזקי החורף נכללת בתנאי הפוליסה הבסיסיים (ללא צורך בפרמיה מיוחדת או מוגדלת) של 'ביטוח מבנה', שהינו ביטוח חובה לכל מי שמעוניין לקחת משכנתא, לרבות נזקים שנגרמו כתוצאה מגשם, שטפון, סערה, שלג ו/או ברד.
אולם כידוע, חברות הביטוח אינן פילנתרופיות גדולות, ועל כן לא פעם מגיעה התביעה לפתחו של בית המשפט.
כך למשל, פוליסת הביטוח הסטנדרטית לא מכסה נזקים שנגרמו כתוצאה ממי גשם שחדרו למבנה דרך הגג או הקירות, נזקים שנגרמו כתוצאה מקרה (למשל פיצוץ בצנרת או קיפאון של המים בדודים), ובכלל, ההגדרה של "שיטפון" ו/או "סערה" היא הגדרה שנתונה לפרשנות.
גם כאשר חברת הביטוח נושאת באחריות לפיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה מהחורף, היא תגיש לרוב תביעת שיבוב כנגד צד שלישי שהוא זה שאחראי לטענתה לנזק. כך למשל, אם למרתף של המבוטח נגרם נזק כתוצאה משלוליות ענק, תוכל חברת הביטוח לתבוע את רשות הניקוז, שכן ע"פ חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות (תשי"ח-1957), היא זו שצריכה להיות אחראית לבצע פעולות לניקוז יעיל שימנע את ההצפות באזורים שתחת אחריותה.
השלב הראשון והחשוב ביותר בתהליך הוא הדיווח לחברת הביטוח על הנזק. לאחר קבלת הדיווח חברת הביטוח תשלח שמאי מטעמה, כדי שיאתר את מקור הנזק, יאתר את מי שאחראי לנזק, יוודא שהנזק נגרם כתוצאה מפגעי החורף ויעריך את העלות הכספית הנדרשת לתיקון הנזק
התנהלות נכונה מול חברת הביטוח
להתנהלות הנכונה מול חברת הביטוח במקרה של נזק רכוש שנגרם כתוצאה מפגעי החורף, יש חשיבות רבה הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק (אם וכאשר יגיע העניין לכדי תביעה).
השלב הראשון והחשוב ביותר בתהליך הוא הדיווח לחברת הביטוח על הנזק. לאחר קבלת הדיווח חברת הביטוח תשלח שמאי מטעמה (ללא עלות מצד המבוטח), כדי שיאתר את מקור הנזק, יאתר את מי שאחראי לנזק, יוודא שהנזק נגרם כתוצאה מפגעי החורף ויעריך את העלות הכספית הנדרשת לתיקון הנזק.
בדרך כלל, כדי שהמבוטח לא ייאלץ להמתין עד שהגורם לנזק יאותר וישלם, חברת הביטוח מאפשרת לו להפעיל את פוליסת הביטוח (עם תשלום השתתפות עצמית) והיא זו שמתקנת וסופגת את הנזק. לאחר שמאותר האחראי לנזק,
חברת הביטוח תבוא בשיבוב אל מקור הנזק ותתבע ממנו את כל העלויות.
בלי שהשמאי יעריך את עלות הנזק, לא ניתן יהיה לדעת על כמה לתבוע, ובלי שהשמאי יאתר את מקור הנזק לא ניתן יהיה לדעת את מי לתבוע (כך למשל אם מקור הרטיבות הוא מהדירה שמעל ייתכן שהגורם האחראי הוא הקבלן).
במקרים בהם המבוטח לא מודיע על הנזק מיידית לחברת הביטוח ומזמין שמאי מטעמו, יכולה חברת הביטוח לטעון שהנזק החמיר כתוצאה מכך שהשמאי לא הגיע/ הגיע באיחור, ובחלק מהמקרים גם ביהמ"ש רואה בכך אשם תורם
אשם תורם
לדיווח על הנזק לחברת הביטוח בסמוך ככל האפשר לקרות הנזק ולהגעת השמאי מטעמם, יש חשיבות גם מבחינה משפטית, שכן בדומה לכל תביעה נזיקית אחרת, על התובע להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מפגעי החורף וכי לא ניתן היה למנוע את הנזק.
כך למשל, במקרים בהם המבוטח לא מודיע על הנזק מיידית לחברת הביטוח ומזמין שמאי מטעמו, יכולה חברת הביטוח לטעון שהנזק החמיר כתוצאה מכך שהשמאי לא הגיע/ הגיע באיחור, ובחלק מהמקרים גם ביהמ"ש רואה בכך אשם תורם.
נזק שנגרם כתוצאה מכוח עליון, בדרך כלל מוחרג בפוליסת ביטוח הדירה
כוח עליון
נזק שנגרם כתוצאה מכוח עליון, בדרך כלל מוחרג בפוליסת ביטוח הדירה. אך מהו כוח עליון?
הפוליסה הסטנדרטית מכסה כאמור נזקי סערה ו/או שיטפון, אך מושגים אלו אינם מוגדרים באופן חד משמעי ועל כן יש לא מעט מחלוקות בעניין זה.
כך למשל, ברוב המקרים כדי לקבוע האם הנזק הוא כתוצאה מסערה, יבדקו חברות הביטוח עם השירות המטאורולוגי מה היתה עוצמת הרוחות בקרות האירוע כדי לקבוע אם אכן מדובר בסערה או לא. בפועל, אם עוצמת הרוח היתה בדרגה נמוכה, חברת הביטוח תטען שלא מדובר בסערה. אך אם עוצמת הרוח היתה בדרגה גבוהה, תטען חברת הביטוח שלא מדובר בסערה אלא בסופה (שהיא בגדר כוח עליון ועל כן לא חורגת מהפוליסה).
על פניו, חברת הביטוח אמורה לכסות את הנזק הספציפי שנגרם כתוצאה ישירה מהאירוע התאונתי (פגעי החורף במקרה הזה), אולם לא פעם הנזק גורר הוצאות נלוות ואז מתגלעת מחלוקת
היקף הפיצוי
על פניו, חברת הביטוח אמורה לכסות את הנזק הספציפי שנגרם כתוצאה ישירה מהאירוע התאונתי (פגעי החורף במקרה הזה), אולם לא פעם הנזק גורר הוצאות נלוות ואז מתגלעת מחלוקת. כך למשל, אם כתוצאה מפיצוץ בצנרת הניקוז שנגרם כתוצאה מפגעי החורף, נפגעו חלק מהרצפות (בלטות) - חברת הביטוח תבקש לכסות רק את עלות הבלטות שנפגעו, בעוד שהמבוטח ייאלץ להחליף שטח גדול של ריצוף - אם כתוצאה מהצורך לתקן את הצנרת ואם כתוצאה מכך שלא ניתן למצוא ריצוף דומה לזה שנפגע.
המחלוקת שעוסקת בשאלה האם חברת הביטוח צריכה לשלם על כל הנזק שנגרם או רק על הנזק הספציפי, הגיעה לא פעם לערכאות משפטיות. ברוב המקרים העניין נסגר בפשרה בין הצדדים, אך במקרים שבהם הוא מגיע לביהמ"ש, ניתן לראות כי המגמה היא לבוא לטובת המבוטח, שמבחינתו רכש פוליסת ביטוח לכיסוי הנזק.
לסיכום, בכל מקרה שבו נגרם נזק לרכוש כתוצאה מפגעי החורף, חשוב לתעד את הנזקים ולדווח על כך לחברת הביטוח סמוך ככל האפשר לקרות הנזק. בכל מקרה, כדי שתוכלו לקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם - מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום דיני הנזיקין.
* הכותבת היא עו"ד, עוסקת בדיני ביטוח ונזיקין, עובדת חברת ביטוח לשעבר
** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
