ניכור הורי הוא תופעה מוכרת למדי בתיקי גירושין, שבמסגרתה אחד ההורים מסית את הילדים כנגד ההורה האחר. מדובר בתופעה קשה, שהשלכותיה עלולות להיות חמורות, ולנוע מזלזול של הילדים בהורה האחר ועד כדי נתק של ממש במקרים קיצוניים.
בתי המשפט לענייני משפחה מתייחסים בחומרה לתופעה זו ומנסים להיאבק בה, ובשורה של פסיקות הם גינו את התופעה וקבעו כי במקרים שבהם בני הזוג מתגרשים חלה על ההורה המשמורן חובה מוגברת לשימור הקשר בין ההורה האחר לילדים.
אבל מה קורה באותם מקרים שבהם ההורה המשמורן פועל כדי לסכל את הקשר שבין ילדיו לבן זוגו לשעבר? אילו כלים יש לבית המשפט כדי להתמודד עם התופעה? על כך נבקש להרחיב כעת.
במסגרת הבירור העובדתי, ייעזר בית המשפט בחוות דעת מטעם רשויות הרווחה, שיסייעו לו להבין איך נוצר הפגם בקשר, וכיצד - אם בכלל - ניתן לתקנו
מומחים מסוגים שונים שמנסים לגשר על הפערים
בית המשפט לענייני משפחה מקנה חשיבות רבה לתיקי ניכור הורי, מחשש למדרון חלקלק שיגרום לקשר בין הילדים להורה שאיננו משמורן להתפרק, באופן שאיננו ניתן לאיחוי.
דגש זה שם בית המשפט, במיוחד כאשר מעורבים בתיק ילדים בגילאי ינקות (שנתיים עד שש), גילאים שבהם מעוצבת תפיסת הילד ביחס לסביבתו, והוא לומד להכיר את בני משפחתו.
ברגע שנוצר משבר בתא המשפחתי, בתי המשפט מנסים לעשות הכל כדי למנוע את אותו מדרון תלול, ולעיתים ימנו באופן מיידי פקידת סעד לטיפול במשבר או שימנו מומחים פרטיים שיספקו חוות דעת בפרק זמן קצר ביותר באשר לנסיבות שהובילו לקרע במשפחה.
תחילה יבחן בית המשפט מיהו ההורה המשמורן, ומה הסיבות שבעטיין נמנע הקשר בין הילדים לבין ההורה שאיננו משמורן.
במסגרת הבירור העובדתי, ייעזר בית המשפט בחוות דעת מטעם רשויות הרווחה, שיסייעו לו להבין איך נוצר הפגם בקשר, וכיצד - אם בכלל - ניתן לתקנו.
לא אחת מסתייע בית המשפט גם במתאמים הוריים, פסיכולוגים המזמנים אליהם למפגש את כל המשפחה, במטרה לבדוק איך ניתן לגשר על אותם פערים ועל החללים שנוצרו בתוך התא המשפחתי ולקרב בין הנצים.
אותם מתאמים מוסמכים לערוך חוות דעת ביחס לגורם האחראי לקרע, ולהמליץ לבית המשפט על דרכי פעולה. לאותן המלצות עשוי להיות משקל רב בהחלטות שיתקבלו על ידי בית המשפט.
ככל שבית המשפט מתרשם, כי ההורה המשמורן אכן אחראי להסתה של ילדי המשפחה כנגד ההורה שאיננו משמורן, הוא עשוי לנקוט שורה של סנקציות חמורות, שיכולות לנוע מפסיקת הוצאות כנגד ההורה המסית ועד העברת המשמורת להורה שאיננו משמורן, וביטול המזונות
מהעברת משמורת ועד שלילת מזונות
ככל שבית המשפט מתרשם, כי ההורה המשמורן אכן אחראי להסתה של ילדי המשפחה כנגד ההורה שאיננו משמורן, הוא עשוי לנקוט שורה של סנקציות חמורות, שיכולות לנוע מפסיקת הוצאות כנגד ההורה המסית ועד העברת המשמורת להורה שאיננו משמורן, וביטול המזונות.
עם זאת, בתי המשפט אינם ממהרים לנקוט בסנקציות חמורות כמו ביטול דמי המזונות להורה המשמורן. זאת, מאחר ומהלך כזה עלול לפגוע בסופו של דבר בקטינים עצמם, שעליהם בית המשפט מבקש להגן, וכך עלול בית המשפט "לשפוך את התינוק עם המים".
לכן, בתי המשפט מעדיפים לדחות את ההכרעה בעניין הטלת הסנקציה לסוף ההליך, וזאת לשלב שבו מוצו כל האפשרויות לנסות ולהציל את הקשר, ולאחר שמסתבר כי הפסקת תשלום המזונות לא תפגע בקטינים.
לעיתים בית המשפט בוחר בפתרון ביניים, וקובע למשל כי דמי המזונות יוקפאו לתקופה מוגדרת מראש – למשל, לפרק זמן של חצי שנה.
בתקופה זו, בית המשפט ממנה מומחים, ועל בסיס המלצותיהם קובע אם אחד ההורים הסית את הילדים כנגד האחר, ואם כתוצאה מכך נגרמה פגיעה בקשר בין הצדדים. על בסיס המלצות אלה, יכול בית המשפט לקבוע כי דמי המזונות יבוטלו כליל, ולא רק יוקפאו.
בתי המשפט יכולים לקבוע כי דמי המזונות יועברו לחשבון נאמנות או לקופת בית המשפט עד שיתברר אם ההורה המשמורן מתנהג באופן פוגעני, ואם בעטיו נפגם הקשר בין ההורה האחר לבין ילדיו.
בית המשפט תמיד יעדיף קשר כלשהו בין האב לבין הקטינים על פני היעדר קשר, ובלבד שקשר כזה לא פוגע בקטינים, והוא עקבי ורציף
דיונים על הסדרי קשר בין קטינים לאביהם שבחו"ל
במהלך דיונים על ניכור הורי והסתה של הורה אחד נגד הורה אחר, נדרש בית המשפט לענייני משפחה לדון בסוגיות מעניינות ומורכבות. אחת מסוגיות אלה נוגעת למשל לכינון הסדרי קשר בין קטינים לאביהם המצוי בחו"ל.
בית המשפט תמיד יעדיף קשר כלשהו בין האב לבין הקטינים על פני היעדר קשר, ובלבד שקשר כזה לא פוגע בקטינים, והוא עקבי ורציף.
גם אם אב נמצא בחו"ל למשל, ומרכז חייו נמצא שם, והוא לא מגיע לארץ מסיבות כלשהן, אך מעוניין לשמור על קשר עם ילדיו, תמיד יעדיף בית המשפט את קיום הקשר על פני אי-קיומו.
יצוין, כי בתי המשפט אינם ממהרים לקבל טענות של הורים משמורנים, שלפיהם הקשר מההורה האחר נותק בשל האופי ההרסני שלו. במקרים כאלה ניתנות לא אחת חוות דעת חסויות, שנסגרות בכספת בית המשפט, כאשר רק השופט חשוף אליהן.
לסיכום, על הורה משמורן חלה חובה מוגברת לשמר את הקשר בין ילדיו לבין ההורה האחר, גם אם קשר זה איננו מוצא חן בעיניו.
מוטב כי הורים ישקלו צעדיהם, וייזהרו מלהסית את ילדיהם כנגד ההורה האחר. זאת, לאור האופן שבו עלולה להיתפס התנהגות כזאת, והסנקציות המשמעותיות שעלולות להיות מוטלות עליהם, ולהגיע אף כדי העברת המשמורת להורה האחר וביטול המזונות.
* הכתבה מופנית לאב/לאם באותה מידה.
