חקירה באזהרה במשטרה: מדוע מומלץ להתכונן?

חקירה תחת אזהרה היא סיטואציה מורכבת ומלחיצה אשר במהלכה מופעלים שיטות ומניפולציות מגוונות שמטרתן להגביר את הלחצים הפנימיים של הנחקר ולהביא אותו למה שנקרא "שיתוף פעולה" עם המשטרה. 
בהרבה מקרים לחצים אלו מביאים את הנחקר למסור הודאת שווא, כלומר: הודאה בדברים שלא עשה כדי להפסיק את הסיטואציה המלחיצה, וייתכן אף מאיימת, שבה הוא נתון. 

הדבר עלול לקרות לכל אדם המוזמן לחקירה תחת אזהרה, ובפרט לאנשים נורמטיביים המוצאים את עצמם לראשונה בחקירה משטרתית או לנחקרים השייכים לפלח אוכלוסייה חלש שקל יותר להשפיע עליו ולרמוס את זכויותיו כמו: קטינים.

עמדת החולשה של קטינים - הרי כולנו לומדים בילדות לפחד משוטרים - הופכת אותם לנוחים יותר להשפעה, ע"י טקטיקות החקירה השונות המופעלות עליהם

מהי הסיבה לכך שקטינים חשופים יותר למתן הודאות שווא?

מעבר לסיטואציה המלחיצה, לקטינים יש נטייה לרצות את החוקר, שהוא אדם חזק ובוגר יחסית לקטין. עמדת החולשה של קטינים - הרי כולנו לומדים בילדות לפחד משוטרים - הופכת אותם לנוחים יותר להשפעה, ע"י טקטיקות החקירה השונות המופעלות עליהם.

בחקירה תחת אזהרה בעבירות מין - חשוב להדגיש את המשקל של הגרסה הראשונה אל מול משקלן של גרסאות סותרות הנמסרות בשלב מאוחר יותר שנחשבות כגרסאות כבושות שמשקלן מועט

מה חשוב לדעת לפני חקירה תחת אזהרה בעבירות מין?

הנטייה הראשונית של נחקרים רבים בעבירת מין היא להרחיק את עצמם מהמקרה, גם אם בפועל התקיימו יחסי מין בהסכמה. התגובה הראשונה שלהם היא הכחשה מוחלטת בין אם בטענה שאינם מכירים את המתלוננת או שקיימת היכרות - אך שכלל לא התקיימו יחסי מין, מקום שפועל היו יחסי מין בהסכמה. 

במצב דברים זה, כל ראיה שתעיד על קיומה של היכרות או קיומם של יחסי מין, תפריך את גרסתו של הנחקר ותחזק את החשד הכולל נגדו.
בהקשר זה חשוב להדגיש את המשקל של הגרסה הראשונה אל מול משקלן של גרסאות סותרות הנמסרות בשלב מאוחר יותר שנחשבות כגרסאות כבושות שמשקלן מועט.

זוהי רק דוגמה אחת למקרים שבהם הכנה לחקירה עשויה לסייע לנחקר להימנע מטעויות כאלה, או לכל הפחות להבין את משמעותן העתידית.

הלחץ הרב מעצם החקירה גורם לאנשים להכחיש ולקוות שבכך יסתיים העניין

אם כך, מדוע אנשים מכחישים מעורבות בסיטואציה, אם אין להם מה להסתיר?

אנשים המצויים בחקירה במשטרה לא תמיד מפעילים חשיבה רציונלית. הנטייה להרחיק את עצמם מהעבירה שבגינה הם נחקרים מאפיינת נחקרים רבים, בכל סוגי העבירות. סיבה נוספת לכך היא הלחץ הרב מעצם החקירה, הגורם לאנשים להכחיש ולקוות שבכך יסתיים העניין. זאת כאמור מבלי להבין שהכחשה והרחקת עצמם מן האירוע עלולה לשמש כנגדם גם אם לא ביצעו כל עבירה. 

דוגמה נוספת: אדם נחקר תחת אזהרה לאחר שפלוני התלונן נגדו כי הוא תקף אותו. נניח שאותו אדם אכן תקף את פלוני אך זאת כהגנה עצמית לאחר שפלוני תקף אותו ראשון. אם אותו אדם יכחיש ויטען, כי הוא כלל לא היה מעורב באירוע, אזי כל ראיה שתצביע על נוכחותו במקום, תסבך אותו בשקרים שיחזקו את גרסתו של פלוני. 

כיצד הכנה משפטית וייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה עשויים לסייע?

הכנת החשוד לפני חקירה ע"י עורך דין המתמחה במשפט פלילי תגביר את הביטחון העצמי של הנחקר, תיידע אותו לגבי זכויותיו ותסביר לו את אשר צפוי לו, לרבות שימוש המשטרה בתרגילי חקירה כגון, שימוש במדובבים, האזנות, שיחות ומפגשים מבוקרים ושיטות אחרות.

תרגיל מוכר הוא להכניס את הנחקר ואדם נוסף לאותו חדר, כאשר בשלב מסוים החוקר יוצא מהחדר בתואנת שווא כלשהי (למשל: כאילו שהחוקר קיבל שיחת טלפון) במטרה להקליט את הדברים שהם אומרים ביניהם

אילו עוד שיטות להפעלת לחץ משמשות את החוקרים?

ניקח לדוגמה תיק שמשרד הח"מ טיפל בו. בתיק זה, הנחקר הגיע למשטרה ונחקר כחשוד בעבירת שוד. החוקרת אמרה לו "בוא תסיים, תגיד שהיית בשוד כי חבל שנביא את כל המשפחה שלך למשטרה". בשלב זה, היא פתחה את הדלת של חדר החקירות וקראה בשם של אחד מהאחים של הנחקר. בפועל, האח לא היה שם, אך היא רצתה ליצור מצג שווא כאילו המשטרה הביאה גם את האח לחקירה וזאת כדי להפעיל עליו לחץ להודות. 

תרגיל מוכר אחר הוא להכניס את הנחקר ואדם נוסף לאותו חדר, כאשר בשלב מסוים החוקר יוצא מהחדר בתואנת שווא כלשהי (למשל: כאילו שהחוקר קיבל שיחת טלפון) במטרה להקליט את הדברים שהם אומרים ביניהם. 
כל אלה הם תרגילי חקירה לגיטימיים. בלי הכנה מתאימה, תרגילים אלה עלולים לגרום לנחקרים להפעיל שיקול דעת שגוי, שיפגע בהם בהמשך. אדם המגיע מוכן לכך, ינקוט תגובות וצעדים שונים לגמרי, אם יופעלו עליו תרגילי חקירה.

שיתוף עורך הדין במה שהיה בחקירה הקודמת ובתרגילי החקירה שהופעלו בחקירה הקודמת, יסייע לעורך הדין להבין מה המשטרה מנסה להשיג; וכך, להתכונן בצורה טובה יותר לכל חקירה

נחקרתי ואף הוזמנתי לחקירה נוספת. האם כדאי לי לקבל ייעוץ נוסף?

בוודאי! שיתוף עורך הדין במה שהיה בחקירה הקודמת ובתרגילי החקירה שהופעלו בחקירה הקודמת, יסייע לעורך הדין להבין מה המשטרה מנסה להשיג; וכך, להתכונן בצורה טובה יותר לכל חקירה. זכותו המלאה של הנחקר לדרוש לקבל ייעוץ משפטי לפני כל חקירה.

לסיכום: חשוב לזכור - אל תלכו לחקירה במשטרה ואל תמסרו גרסה לפני שקיבלתם קודם לכן ייעוץ משפטי. החקירה הראשונה מעצבת את התיק כולו. קשה מאוד לתקן בהמשך הדרך טעויות שנעשות בחקירה הראשונה. 

עו"ד סאהר פאר מתמחה בדין הפלילי.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.