החל ממאי 2017, חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, מחייב מעסיקי עובדים מסתננים להפקיד עבורם כספים בקופת פיקדון מסתננים אצל משרד הפנים. חובה זו הינה חובה אזרחית ובת עונשין, כלומר: ניתן להגיש על הפרתה גם תביעה אזרחית וגם תביעה פלילית.
בהתאם לתיקון לחוק, כיום, עבור עובדים זרים, על המעסיק להפריש כספים לקופת פנסיה כמו שהוא עושה לגבי כל עובד אחר, % 6.5 על גמל ו-6% על פיצויים בהתאם לצו ההרחבה הכללי לפנסיה במשק
מה מקור החובה?
חובת הפרשות לפנסיה למסתננים נולדה בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי, בר"ע עבדאללה נגד טלרן אחזקות 36959-06-15, אשר קבע כי יש להשוות את זכויות הפנסיה של המסתננים לזו של עובדים זרים.
בית הדין קבע בפסק דין זה, כי חובה על המעסיק להפריש הפרשות לקופת פנסיה עבור מסתנן, כפי שנקבע לגבי עובד זר.
לאחר מכן, נולד התיקון לחוק עובדים זרים אשר הבחין את אוכלוסיית המסתננים מאוכלוסיית העובדים הזרים. בהתאם לתיקון לחוק, כיום, עבור עובדים זרים, על המעסיק להפריש כספים לקופת פנסיה כמו שהוא עושה לגבי כל עובד אחר, % 6.5 על גמל ו-6% על פיצויים בהתאם לצו ההרחבה הכללי לפנסיה במשק. לעומת זאת, עבור מסתננים, על המעסיק להפריש סכומי כסף לפיקדון מסתננים במשרד הפנים, דרך אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה.
חשוב לציין, כי החובה חלה גם על מעסיקים שמעסיקים מסתנן או עובד זר בצורה ספורדית, כגון: משק בית, מטפל סיעודי וכדומה. מעסיק גדול כמעסיק קטן צריך להפקיד סכומי כסף לפיקדון למסתננים.
פיקדון המסתננים במשרד הפנים הוא קופה אשר מתנהלת דרך בנק המזרחי, אליה המעסיק צריך להעביר באופן מקוון סכום כסף חודשי
מהו פיקדון מסתננים במשרד הפנים
פיקדון המסתננים במשרד הפנים הוא קופה אשר מתנהלת דרך בנק המזרחי, אליה המעסיק צריך להעביר באופן מקוון סכום כסף חודשי. סכום הפיקדון הנדרש מהמעסיק להפקיד הינו 16% ממשכורת העובד על חשבון המעסיק, עליו יוטל גם מס הכנסה, וכן 20% נוספים ממשכורת העובד, אותם יש לנכות על חשבונו של העובד.
את הכסף שמכיל הפיקדון, אמור כביכול העובד למשוך לאחר יציאתו מהארץ. עם זאת, המדינה מנכה אחוזים מהפיקדון, אם המסתנן לא יצא מהארץ במועד שנקבע לו. ככל שהמסתנן משתהה ביציאתו מהארץ, לאחר הודעה ממשרד האוכלוסין וההגירה או קביעה של פסק דין כי עליו לצאת מן הארץ, כך השיעורים שהיא יכולה לנכות מקופת הפיקדון גדלים. זאת, עד לניכוי של 100% מהפיקדון, אם העובד השתהה במשך שישה חודשים ומעלה ביציאתו מהארץ לאחר קבלת ההודעה.
אם הנך מעסיק מסתנן, עליך להפריש כספים לפיקדון משרד הפנים. אם הנך מעסיק עובד זר - עליך להפריש כספים עבורו לקופת פנסיה ככל עובד אחר
כיצד ניתן להבחין בין עובדים זרים למסתננים?
כדי לדעת אם הינך מעסיק עובד זר או מסתנן, עליך לבחון את אשרת העובד ואת נסיבות הגעתו לארץ.
כך, על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מסתנן הינו שוהה בישראל אשר נכנס לארץ שלא בצורה חוקית, שלא דרך תחנת גבול מוסדרת, שוהה בארץ ללא אשרת עולה או אזרחות, ומחזיק באשרת שהייה לפי סעיף 2(2)(2) או 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
כך תדע - אם הנך מעסיק מסתנן, עליך להפריש כספים לפיקדון משרד הפנים. אם הנך מעסיק עובד זר - עליך להפריש כספים עבורו לקופת פנסיה ככל עובד אחר.
המעסיק שלא יפריש כספים חשוף בשני אופנים: במישור האזרחי - הוא חשוף לתביעה מהעובד, ובמישור הפלילי - הוא חשוף לקנסות מנהליים וכתב אישום פלילי מהמדינה
מהן הסכנות המשפטיות של מעסיק מסתנן אשר אינו מפריש כספים לפיקדון משרד הפנים?
בעוד שישנם מעסיקים אשר לא כלל לא מצייתים להוראה החדשה ולא מנכים או מפקידים לפיקדון, הרי שישנם מעסיקים שפועלים בצורה חמורה יותר, כאשר הם מנכים מהעובד את חלקו לקופה, אך לא מפקידים את הסכום שניכו, עבירה הגובלת בגניבה מעובד ממש.
המעסיק חשוף בשני אופנים: במישור האזרחי - הוא חשוף לתביעה מהעובד, ובמישור הפלילי - הוא חשוף לקנסות מנהליים וכתב אישום פלילי מהמדינה.
במישור הפלילי - המדינה יכולה לבחור אם להטיל על המעסיק קנס מנהלי או להגיש כתב אישום. סכום הקנסות משתנה בהתאם לביצוע העבירה בתחום עסקו של המעסיק או לא, והוא מגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים.
כיום, מתנהלות חקירות שונות של מעסיקים על הפרת חובת הפקדת הפיקדון. ניתן לשער, כי בגין עבירות אלו יוגשו כתבי אישום, בהתאם למדיניות ההחמרה שנוקטת בה המדינה בשנים האחרונות עם המעסיקים.
ההשלכה המרכזית היא הרשעה פלילית. לרוב, יש חשש ממשי שהרשעה כזו תהיה גם כנגד בעל העסק כנושא המשרה או כבעל המניות, ולא רק נגד החברה המעסיקה
מהן ההשלכות של הגשת כתב אישום פלילי במקרה של אי הפרשה לפיקדון?
ההשלכה המרכזית היא הרשעה פלילית. לרוב, יש חשש ממשי שהרשעה כזו תהיה גם כנגד בעל העסק כנושא המשרה או כבעל המניות, ולא רק נגד החברה המעסיקה. כמו כן, הרשעה פלילית של חברה יכולה להפריע לה בקבלת עבודה באמצעות מכרז או מול הרשויות השונות.
האופציות שעומדות בפני מעסיק הן ניהול תיק עד למתן הכרעה או להגעה להסדר טיעון עם המדינה. לעתים, המדינה גם יכולה לחזור בה מהאישום לאחר שעורך הדין פונה אליה, אם הוא מצליח להוכיח שאין הרשעה מעל ספק סביר. חשוב לפנות לעורך דין לפני שמגיעים לחקירה, כדי לנצל את זכות הייצוג ולתכנן את ההגנה.
בפן האזרחי, המעסיק חשוף לתביעות מצד העובד עצמו על סכומי כסף גדולים. כאמור, לעתים מעסיקים מנכים את סכומי הכסף מהעובד, אך לא מעבירים אותם לפיקדון. ניכוי הסכומים ואי העברתם לפיקדון מהווה עבירה על חוק הגנת השכר, מלבד אותה עבירה פלילית, וכך מקנה סמכות לבית הדין לעבודה להשית פיצויים בגין אי העברת סכומים אלה. כך, ניתן לתבוע ממעסיק שלא העביר כלל כספים לפיקדון, את אותם סכומים שהוא היה אמור להעביר, כמו במקרה של פנסיה. אלו סכומים שמגיעים לעובד ובית הדין גם יכול להוסיף על כך פיצויים נוספים לפי שיקול דעתו.
לסיכום, קיימת כיום חובה החלה על כל מעסיק של מסתנן, להפריש עבורו כספים לפיקדון מסתננים במשרד הפנים. הפרשת הכספים נעשית באופן חודשי, בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק, באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין. אי הפקדה כאמור יכולה להסתכם בהרשעה פלילית או בחיוב אזרחי של פיצויים. בשני המקרים ההפרה עלולה לגרור חיובים של סכומי עתק, כפיצויים אזרחיים או כקנסות למדינה.
* משרד עו"ד דור שחר מתמחה בדיני עבודה ובהגנה על מעסיקים, עובדים זרים ועובדים ישראלים.
