חברה שהפסיקה את פעילותה העסקית ולא ביצעה הליך פירוק מסודר מול רשם החברות, תמשיך להיות מוגדרת ברשם בסטטוס של חברה "פעילה", וזאת עד שתבצע הליך פירוק על פי הוראות הדין.
כל עוד חברה מוגדרת כ"פעילה", היא תמשיך להיות מחויבת בתשלום אגרה שנתית בסך של כ-1,488 ₪ לשנה.
אם החברה לא משלמת את האגרות השנתיות באופן מסודר, היא תהיה מוכרזת ע"י הרשם כ-"חברה מפרת חוק" ובהתאם לכך, תהיה חשופה לסנקציות שונות, כגון: עיצומים כספיים על החברה ועל הדירקטורים שלה לפי סעיפים 354 ו-360 לחוק החברות, איסור הקמת חברה חדשה, איסור שינוי שם של חברה קיימת ועוד.
הצעד החכם ביותר הוא פירוק של החברה בהליך שנקרא "פירוק מרצון". למעשה, מדובר בהליך אותו החברה יוזמת, כשבסופו של יום היא מפורקת וחובות האגרה לשנים בהן לא קיימה פעילות - נמחקים.
הליך פירוק מרצון המעוגן בחוק, כרוך בהטבות שונות. כך, בין היתר: בהליך פירוק מרצון, ניתן לקבל מחיקה רטרואקטיבית של החובות שהצטברו במהלך שבע השנים האחרונות, לגבי השנים שבהן החברה לא הייתה פעילה
פירוק מרצון: הליך יעיל ומיטיב
כדי להימנע מההשלכות המתוארות לעיל, כל חברה המסיימת את פעילותה, צריכה לעבור הליך פירוק מסודר, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
הליך פירוק מרצון המעוגן בחוק, כרוך בהטבות שונות. כך, בין היתר: בהליך פירוק מרצון, ניתן לקבל מחיקה רטרואקטיבית של החובות שהצטברו במהלך שבע השנים האחרונות, לגבי השנים שבהן החברה לא הייתה פעילה. במקרים מסוימים, ניתן גם לבטל חלק מהקנסות שהוטלו על החברה וחלק מהקנסות האישיים שהוטלו על חברי דירקטוריון.
הליך פירוק מרצון - שלב ראשון: הגשת תצהיר כושר פירעון לרשם החברות (אם החברה בעלת כושר פירעון). שלב שני: זימון אסיפה כללית. שלב שלישי: כינוס אסיפה סופית
כיצד מתנהל הליך פירוק מרצון?
מדובר בהליך אשר נמשך כחצי שנה וכולל שלושה שלבים: הגשת תצהיר יכולת פירעון, זימון אסיפה כללית ומינוי מפרק.
שלב ראשון: הגשת תצהיר כושר פירעון לרשם החברות (אם החברה בעלת כושר פירעון).
מדובר בתצהיר של החברה אשר נחתם על ידי דירקטוריון החברה ומאשר שביכולתה לפרוע את חובותיה בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק (מלבד חובות האגרה בשנים בהן החברה לא קיימה פעילות). אם החברה אינה יכולה לפרוע את כל חובותיה, עליה לפעול בהתאם להליך פירוק חברה מרצון ללא יכולת פירעון (ההליך יוסבר בהמשך).
שלב שני: זימון אסיפה כללית
לאחר קבלת אישור מרשם החברות על תקינות התצהיר, יש לזמן אסיפה כללית של בעלי המניות. יש לשלוח את הזימון, הכולל את מועד האסיפה, לפחות 21 יום לפני קיום האסיפה.
אסיפת בעלי המניות תמליץ על זהות המפרק ותוך 7 ימים מקבלת ההחלטה על זהות המפרק, על בעלי המניות להודיע על הפירוק לרשם החברות.
שלב שלישי: כינוס אסיפה סופית
לאחר סיום פעולות המפרק, עליו להגיש לרשם החברות דו"ח המפרט את פעולותיו בנכסי החברה, וזאת לאחר שאישר את הדו"ח עם בעלי מניות החברה. הדו"ח יוצג לבעלי מניות החברה באסיפה הכללית, שהזימון אליה יפורסם ברשומות.
בהליך פירוק מרצון של חברה ללא כושר פירעון, הנושים הם אלה אשר ינהלו את ההליך. זאת, מכיוון שיש להם זכות קדימה על נכסי החברה
כיצד יש לפעול במצב בו חברה אין יכולת פירעון?
במקרה שהחברה מעוניינת לבצע הליך פירוק מרצון, אך אינה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה, היא תפעל באותה הדרך, אך לא תגיש לרשם החברות דו"ח המצהיר על כושר הפירעון שלה.
בהליך פירוק מרצון של חברה ללא כושר פירעון, הנושים הם אלה אשר ינהלו את ההליך. זאת, מכיוון שיש להם זכות קדימה על נכסי החברה. לכן, המפרק יהיה מפרק מטעם הנושים, המוסמך לבצע כינוס נכסים וסילוק חובות (ככל הניתן) בהתאם לרשימת בעלי החוב שמגישים הנושים וסדרי העדיפויות שנקבעו לתשלומים.
המפרק נושא באחריות לתקינות התהליך, ועליו להגיש הודעה על דבר מינויו כמפרק החברה תוך 21 יום ממועד המינוי. בנוסף, הנושים יכולים להקים גוף מבקר, שיפקח על פעולות המפרק.
יצוין, כי פעמים רבות נושים "מוותרים" על החובות מאחר שעברו שנים רבות מיום יצירת החוב וכן מהסיבה שלא הוגש תצהיר כושר פירעון של החברה. בהתאם לכך הם אינם מגיעים לאספת הנושים והליך פירוק החברה נמשך.
לסיכום: נוכח האגרות והקנסות המוטלות על חברה ועל בעלי מניות (אם החברה לא שילמה אגרה שנתית או לא הגישה דו"חות שנתיים לרשם החברות) - לא ניתן "סתם" להפסיק את פעילות החברה, ללא הליך פירוק. בין אם החברה יכולה לפרוע את חובותיה או אינה יכולה לפרוע את חובותיה - יש לבצע הליך פירוק מרצון.
