אלמנה, שהיתה נשואה במשך שנים רבות לבעלה, גילתה רגע לפני מותו כי הוא שיטה בה לאורך שנים. בווידוי חושפני, על ערש דווי, הודה הבעל בפני האשה, כי בלי שהבחינה בכך הוא רוקן את חשבון הבנק שלה מכספים שהיו שייכים לה, ולא הותיר בו דבר.
הפרשה המדהימה נחשפת בתביעה בהיקף של מאות אלפי שקלים שהגישה האשה לבית משפט השלום בירושלים בחודש מרץ 2017. התביעה הוגשה כנגד בנק מסד, הבנק שבו פתחה האשה את חשבון הבנק הפרטי שלה ואשר בו הוא התנהל לאורך השנים.
במסגרת התביעה, מעלה האשה טענות קשות כלפי התנהלותו של הבנק לאורך השנים, ותוהה כיצד הוא אפשר לבעלה המנוח, שכלל לא היתה לו זכות חתימה בחשבון הבנק, לעשות בו כבתוך שלו ולהוציא ממנו כספים בהיקף גדול, בלי שנדלקו לאיש במקום נורות אדומות.
מקרה שקרה: הבעל, כך הסתבר לאשה, היה שקוע בחובות כבדים, וחדשות לבקרים נהג לקחת הלוואות ולפרוע אותן, באמצעות כספים שהוא נטל ללא רשות מחשבון הבנק של אשתו, ללא ידיעתה
הבעל פדה גם את קרנות ההשתלמות
בני הזוג, תושבי מועצה מקומית באזור ירושלים, הכירו זה את זו לפני שנים רבות. האשה עבדה כמורה במשרד החינוך, והיתה בטוחה שכל משכורותיה נכנסות לחשבון ונחסכות בו, לצד קרן ההשתלמות שלה שהולכת ותופחת. היא גם היתה בטוחה כי בעלה עובד כמדריך תיירים, סיפור שהתברר אף הוא כמצוץ מן האצבע.
הכל השתנה בחודש דצמבר 2014, מועד פטירתו של הבעל. רגע לפני מותו ממחלת הסרטן, התוודה הבעל בפני האשה, כי רוקן את חשבון הבנק שהיה רשום על שמה בלבד. לדבריו, הוא נהג למשוך מהחשבון כספים, ולפזר צ'קים. זאת, אף שחתימתה של האשה בעברית, וחתימתו שלו - בערבית.
הבעל, כך הסתבר לאשה, היה שקוע בחובות כבדים, וחדשות לבקרים נהג לקחת הלוואות ולפרוע אותן, באמצעות כספים שהוא נטל ללא רשות מחשבון הבנק של אשתו, ללא ידיעתה.
בתביעה טענה האשה, בין היתר, כי הבנק התרשל לאורך השנים כאשר נתן לבעל גישה לחשבון הבנק של אשתו, ללא הרשאתה, מבלי שהציג ייפוי כוח
האשה: "הבנק התרשל כשנתן לבעל גישה לחשבון"
קצת יותר משנתיים לאחר מות הבעל, במרץ 2017, הגישה האשה, באמצעות הח"מ, תביעה בהיקף של 700 אלף שקל נגד בנק מסד, שבו נוהל החשבון. במסגרת התביעה, דרשה האשה מהבנק להשיב לה את כל הסכומים שמשך הבעל מהחשבון ללא הרשאה - בקיזוז הכספים שהוא הפקיד בחשבון.
בתביעה טענה האשה, בין היתר, כי הבנק התרשל לאורך השנים כאשר נתן לבעל גישה לחשבון הבנק של אשתו, ללא הרשאתה, מבלי שהציג ייפוי כוח, ללא כל סינון או בדיקה וכאשר כיבד צ'קים שלא נחתמו על ידה וביצע פעולות שלא אושרו על ידה. עוד טענה האשה, כי הבנק הפר את חובתו החוזית כלפיה, מכוח ההסכמים בין הצדדים, שבהם התחייב לשמור על כספיה ולא עמד בחובות הנאמנות והזהירות המוטלות עליו מכוח מעמדו המיוחד כפי שהוכר בפסיקה במסגרת יחסי בנק-לקוח.
התובעת טענה, כי משיקולי הבנק, החתימה על הצ'קים לא נבדקה כלל ואף לא נעשתה השוואה לדוגמת החתימה, וכי בנקאי סביר, שהיה עורך השוואה בין החתימות בערבית שעל גבי הצ'קים שנפרעו מחשבונה לבין דוגמת חתימתה בעברית השמורה בבנק, יכול וצריך היה בנקל להבחין בשוני שבין שתי החתימות ולהורות על סירובם.
טענה נוספת שהעלתה האשה היא להפרת חובה חקוקה. זאת, מאחר שלטענתה הבנק הפר את הוראות בנק ישראל באשר לדרכי ניהול החשבון שלה. האשה טענה, כי הבנק אפשר לצד שלישי ליטול את הכסף שלה, בניגוד לזכויות החתימה בחשבון ובניגוד להסכם פתיחת החשבון.
הבנק טען, כי האשה מושתקת ומנועה מלהעלות טענות כלפיו, היות שלא עקבה אחרי המתרחש בחשבון, בניגוד להתחייבות שנטלה על עצמה לבדוק את החשבון שלה, במסגרת ההתקשרות החוזית
הבנק: "האשה מושתקת מלהעלות טענות כלפינו"
ביולי 2017 הגיש הבנק כתב הגנה מטעמו, ובו הכחיש את כל טענותיה של האשה. הבנק טען כי התביעה לוקה בשיהוי, היות שהאשה לא העלתה, כביכול, את טענותיה בדבר המעשים של בעלה בזמן אמת, והיות שהתביעה הוגשה באיחור היא אף גרמה לנזקים ראייתיים לתיק.
זאת ועוד, טען הבנק כי האשה מושתקת ומנועה מלהעלות טענות כלפיו, היות שלא עקבה אחרי המתרחש בחשבון, בניגוד להתחייבות שנטלה על עצמה לבדוק את החשבון שלה, במסגרת ההתקשרות החוזית בינה לבין הבנק.
במקביל לניהול הגנתו כנגד תביעת האשה, הגיש הבנק גם הודעת צד ג' נגד יורשיו של האב - האשה ושני ילדיה הקטינים
הבנק הגיש הודעת צד ג' כנגד האשה וילדיה הקטינים
במקביל לניהול הגנתו כנגד תביעת האשה, הגיש הבנק גם הודעת צד ג' נגד יורשיו של האב - האשה ושני ילדיה הקטינים. לטענת הבנק, אם יש חוב כלשהו שגרם המנוח, על יורשיו לכסות אותו.
בכתב ההגנה שהגישו האשה וילדיה נגד הודעת הבנק הם דוחים אותה מכל וכל. לטענתם, הבעל הלך לעולמו מבלי להותיר צוואה או נכסים כלשהם, ולכן לא היה צורך להגיש צו לקיום צוואה או לחלק את העיזבון, שכלל איננו קיים.
לדברי האם והילדים, על פי חוק הירושה, יורשים אחראים לחובות המנוח רק עד לגובה העיזבון – אבל זאת רק ככל שקיים עיזבון. היות שבמקרה זה, לא ניתן צו ירושה, אין עיזבון וממילא כלל לא חולק עיזבון, אין יריבות כלשהי בינם לבין הבנק, והם כלל אינם בתמונה.
למען הסר ספק, ציינו האם והילדים כי ככל שקיים עיזבון כלשהו - הם מסתלקים ממנו - ומבקשים מהבנק ליטול את כולו. על רקע זה, ביקשו היורשים לבטל את ההליך המקביל לתביעה העיקרית, שאין כל היגיון מעשי בניהולו.
כעת, עומד התיק לפני קדם משפט. ניסיון גישור בין האשה והילדים לבין הבנק לא עלה יפה, לאור הפערים הגדולים שהתגלעו ביניהם. כעת הם ממתינים לניהול המשפט.
* הכותבת מתמחה בתחומי המשפט האזרחי, וייצגה את התובעת במסגרת הליך זה.
