לא פעם נקלעים בני משפחה, בין אם אחים, בני זוג, הורים וילדים וכו', לסכסוכים משפטיים סביב גירושין, ירושות או עניינים כספיים אחרים. במסגרת ניהול ההליכים ביניהם, נוטים הצדדים להתלהט, ולהטיח טענות האחד כנגד השני.
לעתים, טענות אלה מועלות בעל פה בחדרי חדרים. ואולם, בחלק מן המקרים נותנים בני המשפחה דרור ללשונם גם בדרכים אחרות, והכל על מנת להכעיס את בן המשפחה האחר, להשפיל ולבזות אותו, בשל כעסם עליו נוכח ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים.
בעידן שבו רוב הציבור עושה שימוש תכוף ברשתות חברתיות וברשת האינטרנט, יכול כל אחד לכתוב ככל העולה על רוחו, ולפרסם זאת ברבים. זאת, גם אם אין מאחורי הדברים אמת, ופרסומם נועד רק כדי לפרוק את הזעם שהצטבר אצל המפרסם.
ואולם, למילים קשות שנאמרות או נכתבות על ידי בן משפחה אחד כלפי האחר, ולסיפורים על מה עשה פלוני כלפי אלמוני וכיצד פגע בו, יש מחיר, בעיקר כשאין מדובר באמת אובייקטיבית, כי אם באמת סובייקטיבית של המפרסם. מילים אלו שמפורסמות ברבים - מהוות לשון הרע כהגדרתו בחוק לכל דבר ועניין, גם אם אלה נאמרות בין בני משפחה.
בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי שהנפגע (התובע) נדרש להוכיח נזק כלשהו שנגרם לו עקב אותו פרסום, ובלבד שבדברים שפורסמו נגד הנפגע - אין אמת
פיצוי של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק
במסגרת סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, קבע המחוקק פיצוי של 50 אלף שקל "ללא הוכחת נזק" על עוולה אזרחית של לשון הרע.
משמעות ביטוי זה היא שבית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי שהנפגע (התובע) נדרש להוכיח נזק כלשהו שנגרם לו עקב אותו פרסום, ובלבד שבדברים שפורסמו נגד הנפגע - אין אמת. כלומר, קיימת הגנה המכונה "אמת דיברתי", המאפשרת להתגונן כנגד תביעות לשון הרע, ובלבד כשניתן להוכיח כי הטענות שפורסמו כנגד הנפגע - יש בהן אמת.
נשאלת השאלה מהי אותה "אמת", וכיצד ניתן להוכיח את טענת "אמת דיברתי"? אם יפרסם אדם כנגד חברו כי מדובר בגנב - הרי שכדי להתגונן יהיה על הנתבע להציג הכרעת דין, שבה נכתב כי אותו אדם הורשע בגניבה, אחרת לא יהיה מדובר באמת מבחינת החוק.
כל עוד לא יספק המאשים או המפרסם דבר מה, שיש בו כדי לבזות את האחר, הוכחה בדבר אמיתות אותו פרסום, הרי שיש בו משום "לשון הרע", שאין לנתבע הגנה טובה מפניו.
לשון הרע במשפחה: בית המשפט קבע, כי הוכחה תביעת התובע בגין לשון הרע, וכי בפרסומים שפרסם הנתבע יש כדי לגרום לתובע נזק, הן מקצועית והן אישית
האח השמיץ את אחיו במהלך ההספד על האם
למרות הרגישות ההדדית, שאמורה לאפיין יחסים בתוך המשפחה, מתברר כי בבתי המשפט מתנהלים לא מעט הליכים משפטיים בין בני משפחה שעניינם לשון הרע.
כך למשל, התנהלה תביעה בין שני אחים בפני כבוד השופט ארז שני בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 6694-08-16).
באותו מקרה תבע אח את אחיו, בעקבות פרסום לשון הרע נגדו באינטרנט, במכתבים ששלח לבנק ולמוסדות ממשלתיים אחרים, בתלונות סרק שהוגשו למשטרה, בהדבקת מודעות גנאי על דלת דירת אמם המנוחה ובנאום הספד רווי השמצות שנשא הנתבע בפני מלוויה של האם.
האח התובע טען כי בפרסומים אלו, כינה אותו אחיו "נבל, נבזה, זייפן, גנב, עושק קשישים, רוצח" ועוד. כינויים אלו, כך טען, הינם מבזים, מעליבים ופוגעניים, ולטענת התובע לא הוכח כל בסיס עובדתי להם.
זאת ועוד, במכתבים השונים שאותם כתב האח הנתבע למוסדות השלטון הוא ייחס לאחיו מעשי סחיטה באיומים כנגד אמו ודודו, גניבה, זיוף ומעשים פליליים אחרים.
לטענת התובע, המשמש כבורר מקצועי, הפרסומים כנגדו פגעו בעסקיו, ובזימונו לפורומים מקצועיים שונים. לדבריו, פרסומי לשון הרע נגדו נעשו בעיקר באינטרנט, וכך הגיעו לידיעת הרבים, אף שאין באף אחד מהם אמת.
מנגד, הנתבע טען כי הפרסומים שפרסם היו אמת. לחילופין, טען כי סבר בתום לב שהפרסומים הינם בגדר אמת, וכי בכל מקרה עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
בית המשפט קבע כי הוכחה תביעת התובע בגין לשון הרע, וכי בפרסומים שפרסם הנתבע יש כדי לגרום לתובע נזק, הן מקצועית והן אישית. משכך, פסק כי הנתבע יחויב בפיצוי של 90 אלף שקל. נוסף על כך, חויב הנתבע בהוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.
במקרה אחר - בית המשפט קבע, כי נוכח הנסיבות בתיק, והקהל המצומצם באופן יחסי שנחשף לאמירותיה של בת הדודה, ייפסקו לתובע פיצוי של 6,000 שקל והוצאות משפט בסך 2,000 שקל
בת הדודה האשימה את בן הדוד בגניבה
הליך משפטי אחר התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בפני כבוד השופטת אושרית רוטקופף (תא (פתח תקווה) 15910-12-12). אותו מקרה נגע לבני דודים שנקלעו לסכסוך ירושה, שאותו מנהלות ביניהן האימהות שלהם.
האירוע נשוא ההליך התרחש בבריכה בקיבוץ, כאשר בת הדודה באה לבן הדוד והחלה לצעוק עליו בפני עדים על כך שהוא חי מכספים שנגנבו ממשפחתה. היא האשימה אותו בכך שהוא ובני משפחתו הם "משפחה של גנבים". לאמירות אלו היו, כאמור, עדים, שהובאו על ידי התובע לבית המשפט.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי אינה זוכרת בדיוק מה אמרה, כי הייתה נסערת, וכי הכל החל לאחר שבן דודה סימן לעברה תנועה מגונה בידיו.
בית המשפט קבע, כי נוכח הנסיבות בתיק, והקהל המצומצם באופן יחסי שנחשף לאמירותיה של בת הדודה, ייפסקו לתובע פיצוי של 6,000 שקל והוצאות משפט בסך 2,000 שקל.
מקרה שקרה: הגרושה הגישה נגד בעלה לשעבר תביעת לשון הרע לבית המשפט, ובה טענה כי אין אמת בפרסומים, וכי אלה גרמו לה להשפלה שלה בקרב מכריה ובני משפחתה. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לגרושה פיצוי של 165 אלף שקל
הבעל האשים את גרושתו בכך שהצטרפה לכת
פסק דין אחר, שניתן על ידי כבוד השופטת בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון חגית מטלין, נגע לסכסוך בין בני זוג גרושים (תמ"ש 19248-06-13). באותו מקרה טען הבעל הגרוש כי גרושתו הצטרפה לכת, ועזבה את ביתם ואת ילדיהם.
הגרוש הנתבע התראיין בנושא בכלי התקשורת, ואף העלה מחזה בעניין זה, המגולל, כביכול, את סיפור חייו. הגרושה הגישה נגד בעלה לשעבר תביעת לשון הרע לבית המשפט, ובה טענה כי אין אמת בפרסומים, וכי אלה גרמו לה להשפלה שלה בקרב מכריה ובני משפחתה.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לגרושה פיצוי של 165 אלף שקל, לצד הוצאות משפט של 35 אלף שקל.
לעתים גם התבטאות הנופלת בגדר לשון הרע שנאמרת במסגרת הליכים משפטיים, יכולה לחייב את הפוגע בפיצוי
לסיכום, כמה עצות חשובות לעניין לשון הרע במשפחה
ראשית, יש להימנע בכל מחיר מהתבטאות בפומבי המהווה לשון הרע. התבטאות בפומבי יכולה להיות בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות בפרט או באינטרנט בכלל, או בפני קהל אנשים.
שנית, לעתים גם התבטאות הנופלת בגדר לשון הרע שנאמרת במסגרת הליכים משפטיים, יכולה לחייב את הפוגע בפיצוי. לפיכך, יש להישמר מאמירות פוגעניות ושקריות גם במסגרת הליכים משפטיים.
שלישית, טענת "אמת דיברתי" הינה הגנה טובה רק במידה שניתן להוכיח את אותה האמת, כפי שהוסבר לעיל. כל עוד אין ברשות הפוגע ראיות התומכות בטענותיו, הרי שמדובר בלשון הרע.
רביעית, יש לזכור כי "אין עונשין על דברים שבלב", וסייג לחוכמה שתיקה.
