לא אחת אנו נתקלים בסיפורים קשים על מומים שלא התגלו במהלך ההריון או לידות שהסתבכו והותירו את התינוק והאם פגועים לשארית חייהם.
בניהול מעקב הריון ומעקב לידה ישנם שני מטופלים: האשה והעובר. שניהם משפיעים אחד על השני ועל כן קיימת חשיבות רבה למעקב רפואי נכון ומסודר ועל האשה ובוודאי על הרופא לגלות עירנות רבה לכל שינוי.
אז מתי בעצם נדע כי היתה רשלנות רפואית?
אי התייחסות לתלונות האשה
על רופא הנשים להיות ער לתלונות האישה וכן לבדיקות המעבדה. תלונות על טשטוש ראיה, בצקות יחד עם חלבון בשתן יכול לעורר חשד לרעלת הריון - מחלה היכולה לפגוע בין היתר בתפקוד השליה ובגדילה התוך רחמית של העובר.
חשוב לדעת שלא כל הבדיקות ממומנות ע"י הקופה, ועל כן על הרופא הנשים המבצע את מעקב ההריון חלה חובה ליידע את האשה ולהסביר לה על כל היצע הבדיקות הקיים, לרבות אלו אשר ניתן לבצען באופן פרטי
אי הפניה לבדיקות מתאימות במהלך ההריון
כאמור, במהלך ההריון נדרשת האשה לבצע מספר רב של בדיקות ובכללן: בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית חלבון עוברי, סקירת מערכות ועוד. חשוב לדעת שלא כל הבדיקות ממומנות ע"י הקופה ועל כן על הרופא הנשים המבצע את מעקב ההריון חלה חובה ליידע את האשה ולהסביר לה על כל היצע הבדיקות הקיים, לרבות אלו אשר ניתן לבצען באופן פרטי. רוב הבדיקות מבוצעות בשבועות מסוימים ועל כן יש חשיבות רבה לשבוע ההריון ולביצוע הבדיקה במועדה.
אי הפניה לבדיקות במועד או אי פענוח נכון של ממצאי הבדיקה, למשל, היקף ראש קטן או גדול, אשר לא זוהה; אי הפניה לבדיקת מי שפיר בעקבות תוצאה לא תקינה בבדיקת החלבון העוברי היא רשלנות רפואית העלולה להוביל לעיתים למומים קשים אצל היילוד (פיגור שכלי, תסמונת דאון).
ההמלצה הידועה היא לבצע 3 בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההריון. כאשר באחת הבדיקות הללו מופיע ממצא חריג, על הרופא המטפל מוטלת החובה להפנות לבדיקות מקיפות יותר (סקירה מורחבת, ייעוץ גנטי ועוד)
אי אבחון של מומים בעובר בבדיקת אולטרה סאונד
ההמלצה הידועה היא לבצע 3 בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההריון. כאשר באחת הבדיקות הללו מופיע ממצא חריג, על הרופא המטפל מוטלת החובה להפנות לבדיקות מקיפות יותר (סקירה מורחבת, ייעוץ גנטי ועוד).
חשוב לדעת שכאשר ההריון מתנהל כשורה, קופת החולים מספקת סקירות בסיסיות בלבד, וניתן ואף רצוי לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי שמטרתה לזהות מומים ולבדוק איברים שלא נבדקו במהלך הסקירה הבסיסית (גפיים, פנים ועוד).
כאשר הרופא אינו מיידע את האישה בדבר קיומן של הבדיקות הללו ובסופו של דבר נולד תינוק עם מום שניתן היה לאבחנו בסקירת מערכות, הרי שמדובר ברשלנות רפואית, בגינה ניתן לתבוע.
בכל תכנון הריון על הרופא להסביר לאשה על קיומן של בדיקות סקר גנטיות. אף אם מדובר בהריון שני ושלישי ובוצעו בעבר בדיקות סקר, על הרופא לעדכן כי קיימות בדיקות סקר חדשות ובמידת הצורך לבצע בדיקות אלה טרם ההריון
רשלנות באי הפניה לבדיקות סקר גנטי
בכל תכנון הריון על הרופא להסביר לאשה על קיומן של בדיקות סקר גנטיות. אף אם מדובר בהריון שני ושלישי ובוצעו בעבר בדיקות סקר, על הרופא לעדכן כי קיימות בדיקות סקר חדשות ובמידת הצורך לבצע בדיקות אלה טרם ההריון.
ישנם מצבים המחייבים הפניה לייעוץ גנטי למשל אם ישנו ילד נוסף הסובל ממחלה גנטית או מום, נישואי קרובים ועוד.
לעיתים ההפניה לייעוץ גנטי עשויה להתעורר דווקא במהלך ההריון לאור ממצאי בדיקות שבוצעו (מום שהתגלה בסקירת המערכות). אי הפניה לבדיקות סקר כנדרש ואי יידוע האישה בדבר קיומן של בדיקות אלה מקימות עילת תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המטפל או נגד קופת החולים.
מקרה שקרה: נולדה תינוקת עם תסמונת דאון, דבר שיכול היה להימנע אילו רופא הנשים היה מעיין בשני הדפים שהונחו בפניו ולא רק בדף העליון (הכתוב בעברית)
התעלמות מממצאים או פענוח שגוי של בדיקות
ישנם מצבים בהם כבר נעשו הבדיקות, אולם הן פוענחו באופן שגוי או לא ניתנה התייחסות לממצאי הבדיקות.
במשרד הח"מ טופל תיק רשלנות רפואית שענייננו לידת תינוקת עם תסמונת דאון לאחר בדיקת NIPT (דנ"א עוברי). מדובר ביולדת בת 40, אשר בקשה לעשות בדיקת NIPT לאחר שבדיקת חלבון עוברי העלתה סיכון גבוה לתסמונת דאון. תשובת הבדיקה התקבלה באנגלית שם נקבע שהסיכוי לתסמונת דאון בעובר הוא 99%. בהקלדת התשובה לעברית הוקלד בטעות כי אין סיכוי כלל לתסמונת דאון (סיכון של 0.01%). עם ממצאי הבדיקה המשיכה האם את מעקב ההריון, אולם איש מהצוות הרפואי שטפל באם (רופא נשים וטיפת חלב) לא עיין בתשובה באנגלית, אלא בתשובה הכתובה בעברית בלבד, שעה ששתיהן היו צמודות יחדיו.
בסופו של יום נולדה תינוקת עם תסמונת דאון, דבר שיכול היה להימנע אילו רופא הנשים היה מעיין בשני הדפים שהונחו בפניו ולא רק בדף העליון (הכתוב בעברית).
מצב שיכול להתפרש כרשלנות רפואית הינו אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד. מצוקה עוברית המתבטאת במוניטור מחייבת במקרים מסוימים ביצוע ניתוח קיסרי דחוף לחילוץ העובר
רשלנות במהלך הלידה
רשלנות רפואית יכולה להתבטא לא רק במהלך מעקב ההריון אלא גם במהלך הלידה עצמה. הערכה לא נכונה של משקל העובר כאשר מדובר בעובר גדול (מעל 4 קילוגרמים) בשילוב עם נתונים אימהיים נוספים, עשויה להוביל למצב של כליאת כתפיים - זהו מצב בו הראש יוצא, אך הכתף נתקעת בתעלת הלידה ויכול להתבטא בסיבוכים לאם הכוללים בין היתר קרע בפירנאום, וסיבוכים קריטיים לעובר, כגון: פגיעה עצבית במקלעת עצבי הזרוע (Erb's palsy), שברים בקלביקולה (עצם הבריח) ולעיתים אף תשניק לידתי.
מצב נוסף היכול להתפרש כרשלנות רפואית הינו אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד. מצוקה עוברית המתבטאת במוניטור מחייבת במקרים מסוימים ביצוע ניתוח קיסרי דחוף לחילוץ העובר. עיכוב בהחלטה על הניתוח או עיכוב בביצוע יכולים להיות הרי אסון ולהביא לתוצאות קשות כגון, שאיפת מקוניום, שיתוק מוחין ולעיתים אף מוות.
חשוב מאוד לשמור את תיק מעקב ההריון וכן את דיסק סקירות המערכות גם לאחר הלידה
כיצד אני כאשה הרה יכולה לצמצם את הסיכוי לרשלנות רפואית?
במהלך ההריון מומלץ להיות עם אצבע על הדופק, לשאול את כל השאלות וכמובן לבצע את הבדיקות אליהן הפנה הרופא המטפל. אמנם האחריות המלאה מוטלת על הרופא הן לגבי המעקב והן לגבי היידוע אודות הבדיקות הקיימות, אך מומלץ כי המטופלת תהיה שותפה מלאה ותגלה עירנות בכל הנוגע למעקב ההריון והלידה.
כמו כן, חשוב מאוד לשמור את תיק מעקב ההריון וכן את דיסק סקירות המערכות גם לאחר הלידה. מסמכים אלה הינם כלי חשוב עבור עורך הדין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית להוכחת התביעה.
* המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.
