ייפוי כוח מתמשך מוסדר במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962), שנכנס לתוקף באפריל 2017. יש בו משום תיקון לעוול שנגרם עד כה.
בניגוד לצוואה רגילה, שאותה כותב המצווה כאשר הוא צלול לגמרי מבחינה קוגניטיבית, כדי שלאחר מותו - ורק אז - יפתחו אותה היורשים הפוטנציאליים ויראו כיצד רצה המצווה לחלק את נכסיו, ייפוי כוח מתמשך הוא למעשה "צוואה בחיים"
מהו ייפוי כוח מתמשך?
בניגוד לצוואה רגילה, שאותה כותב המצווה כאשר הוא צלול לגמרי מבחינה קוגניטיבית, כדי שלאחר מותו - ורק אז - יפתחו אותה היורשים הפוטנציאליים ויראו כיצד רצה המצווה לחלק את נכסיו, ייפוי כוח מתמשך הוא למעשה "צוואה בחיים", שיש לקיים כל עוד המצווה בחיים ולא לאחר מותו. כל זאת, בלבד שע"פ הנסיבות המצווה אינו יכול עוד לקבל החלטות עבור עצמו.
בדומה לעריכת צוואה, גם עריכה של ייפוי כוח מתמשך מחייבת שהמצווה יהיה צלול לגמרי מבחינה קוגניטיבית, "מפוקס" וכשיר משפטית. עם זאת, המטרה בייפוי כוח מתמשך אינה לצוות מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אלא מה ייעשה בו וברכושו בעודו בחיים, אם חלילה יאבד את צלילות דעתו ואת יכולתו הקוגניטיבית (למשל, במצב דמנציה).
עד לתיקון החוק, במקרים שבהם אדם לא היה כשיר קוגניטיבית או הפסיק להיות כשיר, ביהמ"ש לענייני משפחה היה זה שקבע מי ימונה כאפוטרופוס לאותו אדם חוסה, בין אם מדובר בבן משפחה ובין אם מדובר במינוי אפוטרופוס מטעם המדינה
מהו העוול שמתקן ייפוי הכוח המתמשך?
עד לתיקון החוק, במקרים שבהם אדם לא היה כשיר קוגניטיבית או הפסיק להיות כשיר, ביהמ"ש לענייני משפחה היה זה שקבע מי ימונה כאפוטרופוס לאותו אדם חוסה, בין אם מדובר בבן משפחה ובין אם מדובר במינוי אפוטרופוס מטעם המדינה (במקרים שבהם החוסה ערירי או שיש סכסוכים קשים בתוך המשפחה).
לרוב, מינוי האפוטרופוס התבצע ע"פ המלצה של פקידת סעד, בד"כ לאחר שאחד מבני המשפחה ביקש למנות אותו כאפוטרופוס על גוף ורכוש, גוף בלבד או רק רכוש. לאחר מינוי אפוטרופוס, החוסה איבד למעשה כל יכולת לקבל החלטות לגבי עצמו. כך, למשל, האפוטרופוס יכול היה למכור את ביתו של החוסה ולשכן אותו בבית אבות, מבלי שהחוסה יוכל להתנגד לכך.
כתוצאה מכך, היו לא מעט מקרים, שבהם מונו אפוטרופוסים גם לאנשים שלא באמת היו פסולי דין ו/או לא יכלו להבחין בין טוב ורע, אלא היו מבוגרים וקצת מבולבלים. כך, מבלי להתכוון, שללה מהם המדינה את האוטונומיה שלהם, גם אם חלקית.
כך, לדוגמה, פנתה למשרד הח"מ ניצולת שואה מבוגרת, לאחר שביהמ"ש מינה לה אפוטרופוס בהליך מהיר מאוד, שנה לאחר שלקתה בשבץ מוחי, על אף שהייתה צלולה בדעתה. במקרה זה, שני ילדיה היו מסוכסכים מאוד. הבן שרצה להשתלט על רכושה ביקש להתמנות כאפוטרופוס.
כדי למנוע זאת, הקדימה אותו הבת והתמנתה בעצמה כאפוטרופוסית יחד עם קרובת משפחה נוספת. למרות התנגדותה, גילה המתקדם של אותה ניצולת שואה והיותה חסרת אמצעים, מנעו ממנה לערער על ההחלטה הזו בביהמ"ש. היא נאלצה לקבל עליה את גזר הדין.
כך, עריכת ייפוי מתמשך, המהווה זכות וולונטרית (ולא חובה!) מאפשרת לכל אדם למנוע את העוול הזה!
בייפוי הכוח המתמשך, הממנה הוא זה שמחליט מי יהיה מיופה הכוח שלו, ויכול גם למנות יותר ממיופה כוח אחד
מה כולל הליך עריכת ייפוי כוח מתמשך?
אדם המעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך, מגיע לעו"ד שקיבל הכשרה מיוחדת מטעם האפוטרופוס הכללי. על האדם הפונה לעו"ד להיות צלול ו"מפוקס" לחלוטין, ולקבוע מי יהיה מיופה הכוח שלו ומה הוא רוצה שייעשה בכל תחומי החיים (בריאותו, רכושו וענייניו הפרטיים), אם חלילה יאבד את כושרו הקוגניטיבי.
בייפוי הכוח המתמשך, הממנה הוא זה שמחליט מי יהיה מיופה הכוח שלו, ויכול גם למנות יותר ממיופה כוח אחד. כך, למשל: הוא יוכל למנות מיופה כוח שיהיה אחראי על כל ענייניו; או, לחילופין: מיופה כוח נפרד שיהיה אחראי על ענייניו הבריאותיים, מיופה כוח אחר שיהיה אחראי על ענייניו האישיים ומיופה כוח שלישי שיהיה אחראי על ענייניו הרכושיים.
בנוסף למינוי מיופה הכוח, רשאי הממנה למנות גם "מיודע", שיהיה מעודכן בהחלטות של מיופה הכוח ויהווה מעין עין בוחנת נוספת על המיופה.
כאמור, מעבר לבחירת מיופה כוח, יכול הממנה בייפוי הכוח המתמשך להחליט מה ייעשה בו וברכושו, אם יאבד את כשירותו הקוגניטיבית. כך, למשל: אם הוא אדם דתי, הוא יוכל להחליט שמיופה הכוח שלו ידאג כי יישמר עבורו (עבור מייפה הכוח) אורח חיים דתי; לקבוע כי יכניסו אותו לדיור מוגן במקום מסוים; לקבוע כי ברצונו להמשיך את הפעילות השגרתית שלו, ככל האפשר; לקבוע כי הבית שלו יימכר, לטובת כניסה לדיור מוגן, או להיפך: שבשום אופן לא יוציאו אותו מביתו, אלא יביאו לו מטפלת סיעודית צמודה.
מה חלקו של עורך הדין בהליך עריכת ייפוי הכוח?
לעורך הדין שעורך את ייפוי הכוח המתמשך יש חשיבות רבה, מאחר שעליו להקשיב קשב רב לרצונו של הממנה ולהסביר לו ולמיופה הכוח את המשמעויות השונות, בצורה ברורה ומדוקדקת.
כך, למשל: אחת השאלות החשובות ביותר, המתעוררת מעת לעת: אם מיופה הכוח יחליט לאשפז את הממנה בכפייה (במחלקה פסיכיאטרית סגורה) - האם יש לאשר לו זאת, גם אם החוסה יתנגד לכך באותו רגע? אם הממנה עונה על שאלה זו בחיוב, יש לצרף לייפוי הכוח המתמשך חוות דעת פסיכיאטרית שתאשר את כושר השיפוט של הממנה במועד עריכת ייפוי הכוח.
ייפוי הכוח ייכנס לתוקף רק אם וכאשר הממנה לא יהיה עוד כשיר לקבל החלטות בעצמו
מתי נכנס לתוקף ייפוי הכוח המתמשך?
לאחר סיום עריכת ייפוי הכוח המתמשך אצל עורך הדין ומילוי כל הטפסים הרלוונטיים, על עורך הדין להגיש את הבקשה לאפוטרופוס הכללי, תוך 14 יום מסיום החתימות. ייפוי הכוח ייכנס לתוקף רק אם וכאשר הממנה לא יהיה עוד כשיר לקבל החלטות בעצמו.
במצב כזה, על מיופה הכוח להגיש לאפוטרופוס הכללי בקשה להפעיל את ייפוי הכוח, בצירוף חוות דעת גריאטרית או פסיכו-גריאטרית, המעידה על חוסר כשירותו של הממנה. רק אז ייכנס ייפוי הכוח לתוקף ויהיה תקף כל עוד הממנה בחיים.
לסיכום: ייפוי כוח מתמשך מעניק לכל אדם אוטונומיה מלאה על חייו, ומאפשר לו לקבוע מה ייעשה בו וברכושו, אם חלילה לא יוכל עוד לקבל החלטות בעצמו. אין ספק שמדובר במהלך חיוני, עבור הממנה וסביבתו הקרובה. מעבר להכשרה המיוחדת שעל עורך דין לקבל, כדי שיהיה מוסמך לעריכת ייפוי כוח מתמשך, חיוני לפנות לעורך דין שיידע להסתכל על התמונה המלאה ולהסביר לממנה ולמיופה הכוח את כל ההשלכות העתידיות האפשריות.
* עו"ד מינה קלמן עוסקת בדיני משפחה, מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.