לפני כשנתיים (ב-27.4.17) נכנסו לתוקף מספר שינויים מהותיים בכללי הזכאות של אנשי כוחות הביטחון, לתביעה בגין חבלה/מחלה. השינויים האמורים הפרידו לראשונה בין התביעות שניתן להגיש נגד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון לבין התביעות שניתן להגיש לאגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
עד השינוי האמור (כלומר: עד ה - 27.4.17) כל איש ביטחון (אנשי קבע ואנשי ביטחון אחרים) שנפגע במהלך השירות, במסגרת מילוי תפקידו, יכול היה להגיש תביעה להכרה בפגיעה לאגף שיקום נכים של משרד הביטחון
תביעה בגין חבלה/מחלה נגד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון
עד השינוי האמור (כלומר: עד ה - 27.4.17) כל איש ביטחון (אנשי קבע ואנשי ביטחון אחרים) שנפגע במהלך השירות, במסגרת מילוי תפקידו, יכול היה להגיש תביעה להכרה בפגיעה לאגף שיקום נכים של משרד הביטחון; ובמקרה פטירה, לאגף משפחות והנצחה, עד שלוש שנים מיום השחרור.
השינוי הגדול ביותר שנעשה הוא ההבחנה בין פגיעות, שבגינן ניתן להגיש את התביעה למשרד הביטחון, לבין פגיעות שבגינן יש להגיש את התביעה לאגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי
מהם השינויים העיקריים?
השינוי הגדול ביותר שנעשה הוא ההבחנה בין פגיעות, שבגינן ניתן להגיש את התביעה למשרד הביטחון, לבין פגיעות שבגינן יש להגיש את התביעה לאגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
חבלה שאופייה, מהותה ונסיבותיה ייחודיים לשירות במשטרה, תוכר כ"חבלת שירות", שבגינה ניתן להגיש את התביעה לאגף שיקום נכים של משרד הביטחון. תביעות בגין החבלות האחרות, יש להפנות לביטוח לאומי
חבלה
• חבלה שאופייה, מהותה ונסיבותיה ייחודיים לשירות במשטרה, תוכר כ"חבלת שירות", שבגינה ניתן להגיש את התביעה לאגף שיקום נכים של משרד הביטחון.
• תביעות בגין כל החבלות האחרות, שאינן ייחודיות לשירות במשטרה (לרבות פגיעות בדרך ממקום השירות ובדרך אל מקום השירות), יש להפנות לאגף נפגעי עבודה בביטוח לאומי.
חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 קובע רשימה מוגבלת של מחלות, שיוכרו כ"מחלת שירות", המזכה בפנייה לאגף השיקום
מחלה
• ככלל, קובע השינוי כי כל התביעות בגין מחלה יופנו לאגף נפגעי עבודה בביטוח לאומי.
• עם זאת, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 קובע רשימה מוגבלת של מחלות, שיוכרו כ"מחלת שירות", המזכה בפנייה לאגף השיקום. כך, למשל: מחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן; פגיעה בשמיעה, כתוצאה מחשיפה לרעש אמצעי לחימה וכו'.
ע"פ השינוי, פגיעות נפש יוגדרו כמחלה ולא חבלה. המשמעות היא שהן לא יוכרו עוד לפי החוק כמחלת שירות
פגיעות נפש
• ע"פ השינוי, פגיעות נפש יוגדרו כמחלה ולא חבלה. המשמעות היא שהן לא יוכרו עוד לפי החוק כמחלת שירות. לכן, תביעות בגין פגיעות נפש יש להגיש לאגף נפגעי עבודה בביטוח לאומי.
• השינוי אינו חל על פוסט טראומה שנגרמה כתוצאה מאירוע חריג או מקרה ספציפי. פוסט טראומה כתוצאה ממצבים אלה עדיין מוגדרת כחבלת שירות, שבגינה ניתן לפנות למשרד הביטחון.
לאחר השינוי, ניתן יהיה להגיש למשרד הביטחון תביעה להחמרת מצב, רק אם הנכות הוכרה ע"י אגף השיקום בהתאם לשינויים בחוק
החמרת מצב
• לפני השינוי, הוגשו כל הבקשות להכרה בהחמרת מצב למשרד הביטחון.
• לאחר השינוי, ניתן יהיה להגיש למשרד הביטחון תביעה להחמרת מצב, רק אם הנכות הוכרה ע"י אגף השיקום בהתאם לשינויים בחוק.
חשוב לציין שהכללים החדשים חלים אך ורק על שוטרי קבע, גמלאי משטרת ישראל וגמלאי צה"ל. כל התביעות של החיילים הסדירים עדיין מופנות למשרד הביטחון.
יש משמעות רבה להבחנה בין אופן הגשת התביעות, בהתאם לסוג הפגיעה. השינוי מהווה הרעה עבור אנשי הביטחון, מאחר שיש הבדל משמעותי בין אגף השיקום במשרד הביטחון לבין ביטוח לאומי
מהי משמעות השינוי?
יש משמעות רבה להבחנה בין אופן הגשת התביעות, בהתאם לסוג הפגיעה. השינוי מהווה הרעה עבור אנשי הביטחון, מאחר שיש הבדל משמעותי בין אגף השיקום במשרד הביטחון לבין ביטוח לאומי, הן לגבי חישוב הזכאות לאחוזי נכות והן לגבי ההטבות השונות שניתן לקבל.
חבלות: החל מ-27.4.17 ניתן להגיש תביעה לאגף השיקום, רק אם מדובר בחבלת שירות; כאמור, ביתר המצבים יש לפנות למוסד לביטוח לאומי
כיצד יש לפעול באופן מעשי?
כאמור, השינויים החדשים נכנסו לתוקף ב-27 באפריל 2017.
• חבלות: החל מ-27.4.17 ניתן להגיש תביעה לאגף השיקום, רק אם מדובר בחבלת שירות; כאמור, ביתר המצבים יש לפנות למוסד לביטוח לאומי.
• מחלות: תביעה בגין מחלה שהתגלתה עד ה-1.1.14 ניתן להגיש לאגף השיקום, אך תביעה בגין מחלה שהתגלתה החל מה-1.1.14 יש להפנות לאגף נפגעי עבודה בביטוח לאומי (אלא אם מדובר במחלת שירות).
מועד ה"התיישנות" נותר בעינו גם לאחר השינויים. ככלל, ניתן להגיש את התביעה במהלך השירות - ועד שלוש שנים לאחר תום השירות, אלא אם מדובר במקרים חריגים
עד מתי ניתן להגיש תביעה להכרה בפגיעת שירות?
מועד ה"התיישנות" נותר בעינו גם לאחר השינויים. ככלל, ניתן להגיש את התביעה במהלך השירות - ועד שלוש שנים לאחר תום השירות, אלא אם מדובר במקרים חריגים (במקרים אלה, חשוב שיהיה תיעוד שיוכיח את הקשר הסיבתי).
מקרה חריג לדוגמה, שבו טיפל משרד הח"מ: שוטר ששירת כ-27 שנים בבית מעצר, נחשד בהעברת סמים לעצורים. השוטר נעצר, נחקר ע"י מח"ש ולבסוף זוכה. במהלך התקופה הזו, הוא נאלץ להישאר בבית קרוב לשנה, באופן שהשפיע מאוד על מצבו הנפשי. הוא פנה לפסיכיאטר ושוחרר מהשירות עקב אי התאמה.
השוטר הגיע למשרד הח"מ כעשר שנים לאחר שחרורו, וביקש לתבוע פיצויים בגין הפוסט טראומה שנגרמה לו. בפניית משרד הח"מ לביהמ"ש, הסתמכנו על תיק החקירה של מח"ש, על זיכויו ועל המסמך הרפואי הראשוני, שהוכיח כי הוא אכן פנה לפסיכיאטר באותה תקופה. כל אלה הוכיחו את הקשר הסיבתי בין הדברים. לכן, תביעתו התקבלה והוא הוכר כנפגע פוסט טראומה.
לסיכום: השינויים בחוק אינם מיטיבים עם אנשי כוחות הביטחון, ולמעשה מפחיתים משמעותית את מספר אנשי הביטחון הזכאים להגיש תביעה למשרד הביטחון. לכן, לאור המשמעות הרבה שיש לשינויים שנעשו בחוק, מומלץ מאוד להגיש את התביעה בליווי עורך דין, לאורך כל הדרך. עורך הדין יוכל לבחון את החומר הרפואי, לבדוק האם הוגש דו"ח פציעה במהלך השירות, למלא את טופס התביעה בצורה נכונה, ואף לייצג את איש הביטחון מול הוועדה הרפואית, מה שיגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של התביעה.
* עו"ד נזאר סלאלחה עוסק בדיני נזיקין, תביעות נגד משרד הביטחון, ביטוח לאומי, תאונות עבודה ורשלנות רפואית.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
