עובדים רבים שנפגעים בתאונת עבודה אינם מודעים לכך שניתן לתבוע פיצויי רשלנות מהמעסיק אם התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של המעסיק. בפועל בתי המשפט מתייחסים בחומרה להתנהלות רשלנית מצד המעסיקים ולא פעם מסתיימות תביעות מסוג הזה בפסקי דין שמחייבים את המעסיקים לשלם פיצויים בגובה של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים.
רק לאחרונה, בתיק בו טפל משרד הח"מ, קיבל בית משפט השלום בבאר שבע (ת"א 12396-10-14 א.ב. נ' טרבלסי שווק (1995) בע"מ ואח') תביעת פיצויים שהגיש פועל בניין כנגד החברה שבה עבד לאחר שנפל לבור שהיה מכוסה בתלולית חול, ופסק כי העובד, שיוצג ע"י הח"מ, יפוצה בסך של כ-1.5 מיליון שקלים.
את רוב הפיצוי (70%) הטיל כבוד השופט יורם ברוזה על המעסיקה, מכיוון ש"מנהלה ניהל בשמה אתר בניה בניגוד לתקנות, הוא ביקש לחסוך כסף ועשה זאת על חשבון הבטיחות, קבלן משנה מטעמו יצר מפגע והוא התעלם ממנו, גם לאחר מעשה". את הפיצוי הנותר (30%) הטיל השופט על הגוף המנהל מכיוון שלא מילא את אחריותו לפעול כנגד המפגע הבולט שהיה בשטח.
באשר לטענת הנתבעים להטלת אשם תורם על התובע, קבע השופט כי על אף שלתובע יש ניסיון מקצועי רב באתרי בנייה, אין להטיל עליו אשם תורם משמעותי שכן: "קביעת אשם תורם משמעותי לתובע במקרה זה תהיה בניגוד לכלל ולפיו "לא יהא חוטא נשכר" ותהווה הצדקה לפעולה זו של המעסיקה".
על מעסיקים חלה למעשה חובת זהירות מוגברת באשר לשמירה על סביבת עבודה בטוחה, שכן בנוסף לחובת הזהירות "הרגילה", חלה עליהם גם החובה להקפיד על החוקים והתקנות המפורטים בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות הבטיחות בעבודה
מתי ניתן לתבוע פיצויים מהמעסיק בעילת רשלנות?
פקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח-1968) קובעת שמי שינהג ברשלנות שבגללה ייגרם נזק לאדם אחר - יחויב בפיצויים כלפי הנפגע. בעניין זה מתייחסת הפקודה לשני סוגים עיקריים של עוולות:
1. רשלנות כללית שנובעת כתוצאה מאי שמירה על כללי זהירות בסיסיים (למשל עובד שהחליק כתוצאה משטיפת הרצפה עם חומר שטיפה מחליק).
2. הפרת חובה חקוקה - רשלנות שנובעת כתוצאה מהפרת חובה שכתובה בחוק (למשל עובד שנפגע משום שהמעביד נתן לו לעבוד בגובה 5 מ' ללא רתמת בטיחות כפי שקובע החוק).
מכאן, שעל מעסיקים חלה למעשה חובת זהירות מוגברת באשר לשמירה על סביבת עבודה בטוחה, שכן בנוסף לחובת הזהירות "הרגילה", חלה עליהם גם החובה להקפיד על החוקים והתקנות המפורטים בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש, תש"ל-1970) ובתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה, התשמ"ח-1988).
בפסה"ד שלעיל קבע השופט, כי התקיימו שתי העילות: "אחריותו של המעביד נשענת על שני אדנים שונים, האחד הינו עוולת הרשלנות והשני הינו הפרת חובות חקוקות בכל הקשור לביצוע עבודות בניה".
כדי לקבוע שמדובר ברשלנות שנובעת כתוצאה מהפרת חובה חקוקה, יש להוכיח שהמעסיק לא פעל בהתאם לתקנות הקבועות בחוק
הוכחת הפרת חובה חקוקה
כדי לקבוע שמדובר ברשלנות שנובעת כתוצאה מהפרת חובה חקוקה, יש להוכיח שהמעסיק לא פעל בהתאם לתקנות הקבועות בחוק. במקרה המפורט לעיל למשל, קבע השופט שהמעסיק הפר את החוק ופעל בצורה לא תקינה כאשר העדיף לחסוך בהוצאות ולכן לא מינה מנהל עבודה כפי שדורשות התקנות.
בבחינת קיומה של רשלנות, ביהמ"ש יבדוק את המקרה לפי מבחן הסבירות ולפי מבחן הצפיות
הוכחת רשלנות "כללית"
בעוד שפשוט יחסית להוכיח רשלנות שמקורה בהפרת חובה חקוקה, הרי שקביעת רשלנות כללית אינה חד משמעית והיא בד"כ נתונה לשיקול דעתם של השופטים.
שתי השאלות העיקריות שאותן בוחן ביהמ"ש בבסיס הדיון בקביעה זו הן:
מבחן הסבירות - האם האחראי (המעסיק במקרה זה) נהג באופן שונה מזה שאדם סביר ונבון היה נוהג באותן נסיבות.
מבחן הצפיות - האם בשלב כלשהו לפני התאונה ניתן היה לצפות שמישהו יפגע כתוצאה מאותו גורם, או שמא מה שקרה היה בלתי ניתן לצפייה מראש.
כדי להמחיש את הדברים ניקח לדוגמה עובר אורח שהלך ברחוב, החליק על קליפה של בננה, נפגע ותובע את העירייה:
אם העירייה תוכיח שהיא דאגה לניקוי הרחוב באופן שוטף ומסודר, והפגיעה נגרמה בגלל קליפת בננה שמישהו השליך זמן קצר לפני כן - ביהמ"ש לא יחייב אותה לשלם פיצויים מכיוון שהיא לא יכלה לצפות או למנוע את המפגע.
אבל, אם התובע יוכיח שהרחוב לא נוקה, או שהעירייה כבר קיבלה התראות על הלכלוך, אך לא פעלה כדי לתקן את המפגע – אזי תהא עילה לחייב אותה בתשלום פיצויים.
בפסה"ד דנן, קבע השופט כי מדובר ברשלנות חד משמעית, שכן האחראים ידעו על הבור, ובמקום שידאגו לכסות או אפילו לגדר אותו, הם הסתמכו על כך שהעובדים "יודעים שהוא שם" ולכן לא יפלו לתוכו.
לסיכום, בכל מקרה של פגיעה בתאונת עבודה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום ולבדוק האם הפגיעה נגרמה כתוצאה מרשלנות של המעסיק. במידה שאכן ישנה עילה לתביעת רשלנות, יוכל עוה"ד לבחון את כל הנתונים והעדויות ולבדוק האם ישנם גופים נוספים שניתן להשיט עליהם את האחריות למפגע.
* עו"ד אבי רסיוק עוסק בדיני נזיקין
* השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
