הליך הגישור הינו הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים אזרחיים מחוץ לכותלי בית המשפט - הולך ותופס תאוצה בישראל ובכל העולם המערבי. בשנת 2009 החל במערכת בתי המשפט בישראל פיילוט, שהוחל בשלב זה על מספר בתי משפט, במסגרתו קיימת חובה לקיים פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות להסדיר וליישב את הסכסוך באמצעות הליך גישור. הפיילוט נוחל הצלחה והיקף פעילותו הורחב. במאמר זה, נסקור את הניסיון שהצטבר במהלך העשור האחרון במסגרת הפיילוט.
פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) היא למעשה פגישה מקדמית, לפני תחילת תהליך הגישור עצמו, במהלכה הצדדים נפגשים עם גורם חיצוני, שיכול להיות המגשר בעצמו
מהי פגישת מהו"ת
פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) היא למעשה פגישה מקדמית, לפני תחילת תהליך הגישור עצמו, במהלכה הצדדים נפגשים עם גורם חיצוני, שיכול להיות המגשר בעצמו. הם מקבלים הסבר מפורט כיצד נערך הליך הגישור והצדדים בוחנים את ההיתכנות המעשית לקיומו של הליך גישור בעניינם, ובמילים פשוטות, מה הסיכוי שבאותו המקרה הליך הגישור יוכל לסייע בידי הצדדים להגיע להסכמות, מבלי לקיים את בירור התביעה במסגרת ההליך השיפוטי.
בית המשפט ידון בתיק לאחר ישיבת מהו"ת
סעיף 99ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד-1984) קובע כי לאחר הגשת כתבי הטענות, בית המשפט לא ידון בתיק וגם לא ינהל הליך של קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה ישיבת מהו"ת.
תובענות כספיות אזרחיות שסכומן עולה על 75,000 שקלים
החובה חלה רק על תובענות כספיות אזרחיות, שסכומן עולה על 75,000 שקלים. הפיילוט מתקיים נכון לכתיבת שורות אלה (מרס 2019) רק בתשעה בתי משפט בשלושה מחוזות: בתי משפט השלום בירושלים, תל אביב, ראשון לציון, רחובות, נתניה, כפר סבא, פתח תקווה, הרצליה וברמלה.
בתקנות נקבע כי 7 ימים לאחר הגשת כתבי הטענות, תומצא לבעלי הדין הזמנה לפגישת מהו"ת. בהקשר זה, חשוב לדעת כי דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט
הצדדים לסכסוך חייבים להתייצב לפגישה
בתקנות נקבע כי 7 ימים לאחר הגשת כתבי הטענות, תומצא לבעלי הדין הזמנה לפגישת מהו"ת. בהקשר זה, חשוב לדעת כי דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט. לכן, הצדדים לסכסוך חייבים להתייצב לפגישה. צד שלא יתייצב לפגישה עלול להיות מחויב על ידי בית המשפט בהוצאות המגשר ובהוצאות הצדדים שהגיעו לפגישה. סעיף 99ז(א) לתקנות קובע כי בעלי הדין עצמם מחויבים להיות נוכחים בפגישה וכי הם רשאים להגיע אליה עם עורכי דין.
במקרים רבים ניתן ליישב את הסכסוך בהליך הידברות והסכמה
הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, בראשה עמדה השופטת מיכל רובינשטיין, כתבה בדו"ח המסכם כי החובה המוטלת על הצדדים להתייצב לישיבה טומנת בחובה מסר חשוב, לפיו במקרים רבים ניתן ליישב את הסכסוך בהליך הידברות והסכמה, מבלי להידרש להכרעה שיפוטית.
פגישת המהו"ת תתקיים תוך 45 ימים
פגישת המהו"ת תתקיים תוך 45 ימים אצל מגשר, שנכלל ברשימת מגשרי מהו"ת. ניתן להסכים עם יתר בעלי הדין על שינוי מועד או מיקום הפגישה. עם זאת, במקרה שקיימת מחלוקת בעניין מועד הפגישה, מקומה או זהות המגשר, רשאים המגשר או בעלי הדין להפנות את העניין לשופט שיכריע במחלוקת.
המגשר יסביר לצדדים את עקרונות פגישת המהו"ת, ימסור להם מידע בנוגע להליך הגישור, עקרונותיו ומטרותיו, ויפרט את היתרונות הגלומים בהליך זה
מידע, היכרות ותיאום
ראשי התיבות מהו"ת, פירושם מידע, היכרות ותיאום.
מידע - המגשר יסביר לצדדים את עקרונות פגישת המהו"ת, ימסור להם מידע בנוגע להליך הגישור, עקרונותיו ומטרותיו, ויפרט את היתרונות הגלומים בהליך זה.
בית המשפט אינו מקבל דיווח על הדברים שנאמרים במסגרת הישיבה. תוכן הפגישה חסוי באופן מלא
מהות הסכסוך באופן תמציתי
היכרות - מדובר בהיכרות בין הצדדים לסכסוך לבין עצמם, משום שלא תמיד כל הצדדים מכירים זה את זה, והיכרות של הצדדים עם המגשר. לאחר ההיכרות, יציגו הצדדים את מהות הסכסוך באופן תמציתי, מבלי להיכנס לכל פרטיו, ויבחנו יחד עם המגשר את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות הליך גישור ולא בין כותלי בית המשפט. חשוב לציין כי בית המשפט אינו מקבל דיווח על הדברים שנאמרים במסגרת הישיבה. תוכן הפגישה חסוי באופן מלא.
בתום הישיבה, יחליטו הצדדים האם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור; אם כן - יתואם המשך ההליך
החלטת הצדדים על המשך הליך גישור
תיאום - בתום הישיבה, יחליטו הצדדים האם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור; אם כן - יתואם המשך ההליך. הצדדים יכולים גם להחליט כי הם מעוניינים ליישב את המחלוקות באמצעות גישור, אבל אצל מגשר אחר.
הליך מקדים להליך גישור
אם הצדדים אינם מעוניינים להמשיך בהליך גישור, יוחזר התיק לבית המשפט. למעשה, פגישה הזו היא מעין הליך מקדים להליך גישור, שנועד להרחיב את ההזדמנות להידברות ולפתרון המחלוקות בהסכמה. הפגישה אינה הליך הגישור עצמו וכל מטרתה היא לבחון האם בעלי הדין מוכנים להסדיר את הסכסוך באמצעות הליך גישור.
בחלוף 10 ימים ממועד פגישת המהו"ת, בעלי הדין יודיעו לבית המשפט אם הם מעוניינים להעביר את התובענה לגישור או מבקשים להמשיך לדון בה בבית המשפט
בעלי הדין יודיעו לבית המשפט אם הם מעוניינים להעביר את התובענה לגישור
בחלוף 10 ימים ממועד פגישת המהו"ת, בעלי הדין יודיעו לבית המשפט אם הם מעוניינים להעביר את התובענה לגישור או מבקשים להמשיך לדון בה בבית המשפט. ישיבת מהו"ת אינה כרוכה בתשלום מצד בעלי הדין. המגשר לא יגבה שכר טרחה בגינה.
שכר הטרחה: 400 שקלים לשעה (תשלום ע"י כל צד)
שכר הטרחה שישלמו בעלי דין המחליטים להמשיך בהליך גישור שנקבע בעקבות פגישת מהו"ת, קבוע בתוספת הראשונה לתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח-2017. שכר הטרחה המירבי עומד כיום (מרץ 2019) על 400 שקלים בתוספת מע"מ לשעה, שמשלם כל צד. ובכל מקרה, לא יותר מ-1,200 שקלים לשעה, בתוספת מע"מ, אם משתתפים בגישור למעלה משלושה צדדים.
משך הזמן שנדרש לסיום הסכסוך והגעת הצדדים להסכם גישור קצר בממוצע פי שלושה, יחסית למשך הזמן הממוצע לסיום תיק בהליך משפטי בבית המשפט
גישור ממוצע בתוכנית נמשך שלוש שעות
משך הזמן שנדרש לסיום הסכסוך והגעת הצדדים להסכם גישור קצר בממוצע פי שלושה, יחסית למשך הזמן הממוצע לסיום תיק בהליך משפטי בבית המשפט. משך ממוצע של גישור בתכנית הוא שלוש שעות (סך הכול!) כשמדובר בתיקים בהם הסכסוך עומד על סכומים בין 75,000 שקלים ל-2,500,000 שקלים.
פתרון סכסוך בהליך גישור מגדיל את הסיכוי למצוא פתרונות יצירתיים ליישוב הסכסוך, שיותאמו לצרכיהם הייחודיים של הצדדים, והוא מותיר את הצדדים בשליטה מלאה על התהליך לכל אורכו
מהיר יותר וזול בצורה משמעותית
מדובר אפוא בהליך מהיר יותר וזול בצורה משמעותית, יחסית לבית המשפט. יתרה מכך: פתרון סכסוך בהליך גישור מגדיל את הסיכוי למצוא פתרונות יצירתיים ליישוב הסכסוך, שיותאמו לצרכיהם הייחודיים של הצדדים, הוא מותיר את הצדדים בשליטה מלאה על התהליך לכל אורכו ובכך, הוא מפחית את הסיכון של כל אחד מהצדדים "להפסיד" בבית משפט.
ע"פ הנתונים, רבע מהתיקים בהם צדדים התייצבו לפגישות מהו"ת כלל לא הגיעו לפתחה של מערכת בתי המשפט והסתיימו עוד לפני הדיון הראשון של קדם משפט
למעלה מ-60% הצליחו ליישב את הסכסוך ולהגיע להסכם במסגרת ההליך
מנתונים שהציגה עו"ד נטלי לוי, מנהלת מחלקת הגישור בהנהלת בתי המשפט, לוועדת חוקה חוק ומשפט (מאי 2017) עולה כי 50% מבעלי הדין שהתייצבו לפגישת מהו"ת פנו להליך גישור. מתוכם, למעלה מ-60% אכן הצליחו ליישב את הסכסוך ולהגיע להסכם במסגרת ההליך.
למעשה, הנתונים משנת 2017 מראים כי רבע מהתיקים בהם צדדים התייצבו לפגישות מהו"ת כלל לא הגיעו לפתחה של מערכת בתי המשפט והסתיימו עוד לפני הדיון הראשון של קדם משפט, כך שההליך גם מפחית בצורה משמעותית את העומס בבתי המשפט.
לסיכום: פגישת מהו"ת היא חובה בחלק מההליכים המשפטיים האזרחיים. ניתן לראות כי בבתי משפט בהם מתקיימת פגישת מהו"ת, עולים משמעותית הסיכויים להפניית התיק להליך גישור מלא. למעלה מ-60% מהמקרים שהמשיכו להליך גישור מלא הסתיימו מבלי להגיע לבית המשפט. סכסוכים משפטיים שהסתיימו כך היו מהירים יותר וזולים יותר. לכן, מומלץ לפנות למגשר מהו"ת שהוא גם עורך דין הבקיא במשפט האזרחי ויכול לסייע לצדדים ליישב את המחלוקות ביעילות ולשביעות רצונם.
* עו"ד אברהם יהב - מכון גישור ובוררות "שוחר שלום" הנמצא בפריסה ארצית מאזור חיפה שבצפון, עובר דרך ת"א ואזור השרון ועד ב"ש שבדרום.
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
