שטח ציבורי מכל סוג שהוא ובכל ישוב, טומן בחובו סיכונים רבים לציבור הרחב. מדרכות, כבישים, מדרגות, פארקים וכד' דורשים תחזוקה שוטפת, ניקיון ותכנון נכון. כל אלו, בדרך כלל, נמצאים באחריותה של הרשות המקומית ומטילים עליה חובת זהירות כלפי השוהים בשטחה. יחד עם זאת, לא כל פגיעה בשטח ציבורי תזכה אותך בפיצוי מהרשות המקומית.
אז מה עושים אם נפגעים?
גובה הנזק יכול להוות חלק ממכלול השיקולים לגבי הדרך להשגת הפיצוי: האם כדאי להשקיע בתביעה לביהמ"ש או להסתפק בפניה לרשות המקומית, האם עדיף להגיש תביעה קטנה והאם יש צורך להשקיע בחוות דעת מומחה לצורך התביעה
שלב ראשון - הערכת הנזק
באופן פרקטי עדיף להתחיל מהשאלה - מה יצא לך מזה? כמו בהרבה דברים בחיים, עדיף להיות חכם מאשר צודק, ולכן אם לא מדובר בפציעה שתשאיר מגבלה לצמיתות (גם אם קטנה) או צלקת מכוערת, אם לא מדובר בחבלה שגורמת לך להוצאות גדולות או להיעדרות מהעבודה, יתכן שהטרחה וההשקעה הכספית הכרוכות בהשגת הפיצוי אינה כדאית. אם יש לך ספק, מוטב לפנות לעו"ד המצוי בתחום שינסה להעריך את גודל הנזק עפ"י הדין והפרקטיקה המשפטית. גובה הנזק יכול להוות חלק ממכלול השיקולים לגבי הדרך להשגת הפיצוי: האם כדאי להשקיע בתביעה לביהמ"ש או להסתפק בפניה לרשות המקומית, האם עדיף להגיש תביעה קטנה והאם יש צורך להשקיע בחוות דעת מומחה לצורך התביעה.
יש לבחון אם קיימת עילה לתביעה נזיקית. עד כמה שזה נשמע מובן מאליו, הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא מה היה הגורם לפגיעה. מהו אותו גורם שבגללו נפלת או נחבלת?
שלב שני - עילה בנזיקין
בהנחה כי הנזק גדול באופן שכדאי להשקיע בתביעת פיצויים, יש לבחון אם קיימת עילה לתביעה נזיקית. עד כמה שזה נשמע מובן מאליו, הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא מה היה הגורם לפגיעה. מהו אותו גורם שבגללו נפלת או נחבלת? האם מדובר בחפץ זר כמו לכלוך, גזם או חבק פלסטיק. האם מדובר במשהו בקרקע כמו מדרגה חלקה או מהמורה. האם מדובר במשהו המחובר לקרקע כמו ברז או עמוד. ככל שהפגיעה נגרמה כתוצאה מהתרשלות של הרשות המקומית וככל שיש קשר בין ההתנהגות הרשלנית שלה לבין גרימת הנזק, כנראה קיימת עילה נזיקית נגדה.
התרשלות יכולה להיות במעשה כמו השארת גזם על מדרכה באופן שחוסם את כל המעבר, או במחדל כמו מחסור בתאורה מספיקה.
על פי הדין, על הנפגע (הניזוק) להביא ראיות אשר באמצעותן ישכנע את ביהמ"ש כי הרשות המקומית (המזיק) התרשלה וגרמה בכך לנזק.
חשוב להבין, כי לא מדובר בהליך פלילי הדורש הוכחה מעל לספק סביר, אלא בהליך אזרחי בו מספיק לשכנע ביותר מ- 50%
ומה אם הראיות שיש לך לא מספיק חותכות?
חשוב להבין, כי לא מדובר בהליך פלילי הדורש הוכחה מעל לספק סביר, אלא בהליך אזרחי בו מספיק לשכנע ביותר מ- 50%. מלבד זאת, בדרך כלל במקרים מהסוג הנ"ל, נטל הבאת הראיה או השכנוע מועבר מהנפגע אל הרשות המקומית, שכן הגורמים השכיחים לפגיעות כאלו עונים להגדרה של "דבר מסוכן" (דבר שיש לו פוטנציאל להיות מסוכן בפני עצמו כמו בור או צינור בולט באמצע המדרכה, הנמצא בבעלות הרשות המקומית או שהיא ממונה עליו בצורה זו או אחרת). במקרה כזה לפי הדין נטל הראיה והשכנוע שלא היתה התרשלות מוטל על הרשות המקומית.
התרשלות של הנפגע או התנהגות לא זהירה מצידו, מגדילות את הסיכון לפגיעה ובעצם ניתן לומר, כי הוא עצמו תרם לנזק
האם יש רלוונטיות להתנהגותו של הנפגע עצמו?
העובדה כי הרשות המקומית התרשלה וגרמה בשל כך נזק לנפגע, לא פוטרת את האחרון מאחריות, שכן גם ממנו מצופה שינהג כאדם סביר ויישמר. התרשלות של הנפגע או התנהגות לא זהירה מצידו, מגדילות את הסיכון לפגיעה ובעצם ניתן לומר, כי הוא עצמו תרם לנזק. את תרומתו זו ניתן לכמת באחוזים ולהפחית מהנזק. החלק המופחת מכונה בלשון המשפטית "אשם תורם". כך מובטח כי המזיק יחויב בפיצויים רק על החלק בנזק שהוא אחראי לו.
הואיל ותנאי הפתיחה שונים בין ניזוק אחד למשנהו, יוערך האשם התורם בכל מקרה לגופו.
דוגמא: צחי יצא לרכיבה על הסקייטבורד שלו בפארק. בשל המהירות הגבוהה לא הבחין במהמורה שהיתה בשביל ונפגע. ברור כי מעצם העיסוק בפעילות ספורט-אתגרי שכזו, חשף עצמו צחי מראש ומרצון לסיכון שיקרה לו נזק, מאשר סתם הולך רגל המטייל לאיטו בפארק.
דוגמא נוספת היא קטינים. ברור כי יכולתו של ילד לזהות סכנות או להעריך נכונה את התוצאה הצפויה משימוש בנדנדה בגן שעשועים, אינה שוות ערך לזו של מבוגר. לפיכך, בדרך כלל לא מייחסים אשם תורם לקטין.
בין אם יש "אשם תורם" ובין אם לאו, העובדה כי קיימת עילה נגד הרשות המקומית, לא מייתרת את הצורך לבדוק אם קיימים גורמים נוספים האחראים לנזק. כל גורם כזה נקרא מזיק
מעורבותם של גורמים נוספים מלבד הרשות המקומית
בין אם יש "אשם תורם" ובין אם לאו, העובדה כי קיימת עילה נגד הרשות המקומית, לא מייתרת את הצורך לבדוק אם קיימים גורמים נוספים האחראים לנזק. כל גורם כזה נקרא מזיק. האחריות לנזק יכולה להתחלק בין כמה וכמה מזיקים בחלוקה שווה או שונה, כשכל מזיק יישא בחלקו מתוך הפיצוי הכולל.
דוגמא: אורית החנתה את רכבה בחניון ציבורי המופעל ע"י חברה פרטית, ומיד כשיצאה ברגל מהחניון אל הרחוב נפלה לתעלה שנחפרה לצורך החלפת קו ביוב. לאחר שעורך הדין שלה פנה לעירייה, הסתבר כי התעלה אמנם נמצאת בשטח של העירייה, אך העבודות בוצעו בפועל ע"י תאגיד עירוני ושני קבלני משנה. על מי תוטל האחריות? על הרשות המקומית כבעלת השטח בו חפורה התעלה? על מי שחפר אותה בפועל? על מי שהיה צריך לגדר אותה? ומה לגבי מפעילת החניון? האם העובדה שהמפגע קיים מחוץ לשטחה מסירה ממנה כל אחריות או שיש עליה חובה להזהיר ולהתריע את לקוחותיה היוצאים ונכנסים משטחה לרחוב?
האם כדאי לתבוע כמה שיותר מזיקים, או כמה שפחות? בהנחה שמדובר בנזק הניתן לחלוקה, נראה כי התשובה המתאימה היא הדרך הפרקטית ביותר לקבלת כל הפיצוי בזמן הקצר ביותר
אז את מי תובעים?
האם כדאי לתבוע כמה שיותר מזיקים, או כמה שפחות? בהנחה שמדובר בנזק הניתן לחלוקה (ולא נרחיב פה על המקרה ההפוך), נראה כי התשובה המתאימה היא הדרך הפרקטית ביותר לקבלת כל הפיצוי בזמן הקצר ביותר. מחד, ככל שיש יותר מזיקים הרי שכל אחד מהם יישא בחלק קטן יותר מהנזק והדבר יכול לסייע בהשגת פשרה. מאידך, ריבוי מזיקים יכול להביא לסרבול התביעה ולהתדיינות ארוכה בין המזיקים לבין עצמם באשר לאחריות הנזיקית ביניהם ובאשר לחלוקה ההסכמית ו/או הביטוחית ביניהם.
במקרים רבים יוכל עו"ד המנוסה בתחום לכלול רק חלק מהמזיקים (אפילו אחד) ולוותר על השאר, ובאמצעות עקרון של "אחריות ביחד ולחוד" להבטיח כי בכל מקרה ישולם כל הנזק.
כלל "הדבר מדבר בעדו"
טעות רווחת אף בקרב עורכי דין היא הסברה, כי כל נזק הנגרם על ידי נכס הנמצא בבעלות או בשליטה של הרשות המקומית, מטיל עליה אחריות באופן אוטומטי. אחד הגורמים לטעות הינו שימוש מוטעה בכלל "הדבר מדבר בעדו" (סעיף 38 לפקודת הנזיקין), המתייחס למקרים בהם הנפגע לא יודע מה גרם למקרה שהביא לידי הנזק. ראשית, בהתקיים הכלל לא מוטלת אחריות נזיקית על המזיק, אלא רק מועבר אליו נטל הראיה והשכנוע (בדומה ל- "דבר מסוכן"). שנית, הכלל חל רק אם מתקיימים תנאים נוספים (בנוסף לשליטת הרשות על הנכס) ובמקרים השכיחים של אדם הנפגע כתוצאה מנפילה או התקלות במרחב הציבורי, הם לא מתקיימים. למשל, בדרך כלל התובע יכול לדעת מה גרם למקרה שהביא לנזק, גם אם מדובר בידיעה בדיעבד ולא ברגע הפגיעה.
במקרים רבים כבר קיימת התייחסות של החוק או הפסיקה לסיטואציות השונות ולפיכך מומלץ לפנות לעו"ד המצוי בתחום, להציג בפניו את כל הנתונים הרלוונטיים ולקבל תמונה מלאה של המצב המשפטי העומד בפני הנפגע.
* עו"ד יהודה ברמן עוסק בתביעות נזיקין ובכלל זה בתביעות בגין נזקי גוף נגד רשויות מקומיות.
