מערכת המשפט בישראל מורכבת ביותר, בכל הנוגע לגירושין. בניגוד ליתר העניינים המגיעים לבית המשפט, שבהם יש רק ערכאה אחת מוסמכת, הרי שבעניינים הנוגעים לגירושין יש שתי סמכויות מקבילות: בית הדין הדתי (הרבני או השרעי) ובית המשפט לענייני משפחה (הערכאה האזרחית).
משמעות הדבר היא כי בענייני גירושין, נתונה בידי התובע הרשות להחליט באיזו ערכאה להגיש את תביעתו. הצד האחר נאלץ להתדיין בפני אותה ערכאה ולקבל עליו את פסיקותיה. הדבר יוצר "מרוץ" סמכויות בין הצדדים. כלומר: מי יגיש את תביעתו ראשון ולאיזו ערכאה.
לאור זאת, נשים וגברים רבים שואלים את עצמם איזו ערכאה תיטיב עמם? לאיזו ערכאה כדאי להם למהר לפנות? בכתבה זו, נציג את השיקולים השונים באופן כללי, והשיקולים המגדריים בפרט.
שתי הערכאות כפופות, בדרך כלל, לאותה מערכת חוקים, אך בית המשפט לענייני משפחה כפוף לפסיקות של בתי המשפט שמעליו (המחוזי והעליון), בעוד שבתי הדין הרבניים מתייחסים יותר לדין הדתי וכפופים לערכאות שמעליהם (למשל: בית הדין הרבני הגדול)
מהם ההבדלים בין שתי הערכאות?
ידוע כי בכל ערכאה בפני עצמה, שני שופטים יכולים להכריע אחרת באותו תיק. קל וחומר כשמדובר בשופטים משתי ערכאות שונות הדנים בתיק.
לא מדובר רק בעניין אנושי. הפסיקה המנחה כל ערכאה היא פסיקה שונה. שתי הערכאות כפופות, בדרך כלל, לאותה מערכת חוקים, אך בית המשפט לענייני משפחה כפוף לפסיקות של בתי המשפט שמעליו (המחוזי והעליון), בעוד שבתי הדין הרבניים מתייחסים יותר לדין הדתי וכפופים לערכאות שמעליהם (למשל: בית הדין הרבני הגדול).
בעולם אוטופי, לא היתה כל בעיה בסדר עניינים שכזה, מאחר שהערכאות אמורות לדון על פי אותם חוקים ולהגיע לאותן מסקנות. המציאות רחוקה מכך מאוד.
לעתים קרובות האשה תקבל הרבה יותר בבית הדין מאשר בבית המשפט, זאת גם משום שבית הדין מתבסס על נקודת המוצא המגדרית המסורתית, לפיה האשה "חלשה" וזקוקה להגנת בית הדין יותר מאשר הגבר ה"חזק"
מהו ההיבט המגדרי של ההבדלים בין הערכאות?
שנים רבות היה מקובל לחשוב - הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב ציבור עורכי הדין - כי אם אתה גבר, מומלץ כי תרוץ לבית הדין הרבני, ותקדים את אשתך, משום שהדין שם נוטה לטובת גברים. ואם את אשה - להיפך.
כך, היתה תחושה לפיה בתי הדין הדתיים פוסקים מזונות נמוכים בהרבה מבית המשפט לענייני משפחה, וכי הם נוטים לטובת הגבר גם בשאר ענייני הגירושין (כגון: רכוש ומשמורת).
עם זאת, גם בעבר - קל וחומר כיום - התחושה הזו אינה מדויקת כלל וכלל. לעתים קרובות, דווקא ההיפך הוא הנכון. האשה תקבל הרבה יותר בבית הדין מאשר בבית המשפט, זאת גם משום שבית הדין מתבסס על נקודת המוצא המגדרית המסורתית, לפיה האשה "חלשה" וזקוקה להגנת בית הדין יותר מאשר הגבר ה"חזק". נסביר זאת מיד באמצעות מספר דוגמאות.
הנטייה הטבעית היתה לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה, כדי "לתפוס סמכות" שתיטיב עמה מבחינת זכויות הרכוש. עם זאת, בחינה מדוקדקת של הדברים הביאה למסקנה הפוכה
האם תמיד כדאי להיות הראשון לתבוע ולהחליט על הערכאה שבה יתנהלו הגירושין?
גם ההחלטה האם לתבוע ראשון תלויה תמיד בנסיבות המקרה. פעמים רבות, עדיף לתת לצד האחר "לרוץ" לערכאה שהוא חושב שהיא טובה לו, ולקבל יתרון שהוא לא חשב עליו.
ניקח לדוגמה מקרה של אשה שחוותה אלימות מבעלה ומאד רצתה להתגרש ממנו. היא חששה שהוא לא יסכים לתת לה גט וכי עצם המאבק על הגט ידרוש ממנה לוותר על זכויותיה ברכוש. לכן, היא חששה מפנייה לבית הדין הרבני.
אכן, הנטייה הטבעית היתה לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה, כדי "לתפוס סמכות" שתיטיב עמה מבחינת זכויות הרכוש. עם זאת, בחינה מדוקדקת של הדברים הביאה למסקנה הפוכה.
התברר שבנסיבות הקיימות, מה שהיתה צפויה לקבל בבית הדין הרבני לא נופל למעשה ממה שתקבל בבית המשפט האזרחי. ולכן, עדיף היה להמתין שהבעל יגיש את תביעת הגירושין בבית הדין הרבני.
ההיגיון מאחורי ההחלטה היה כי אם הבעל יגיש תביעת גירושין בעצמו, הוא ייתפס כאחד שמעוניין להתגרש - ולא יוכל לטעון בהמשך כי אינו רוצה לתת לאשתו גט, ולהשתמש בכך כמנוף לחץ, לדרוש ממנה שתוותר על זכויותיה ברכוש.
בכל הקשור לרכוש, יש לדעת כי בית הדין הרבני כפוף לחוק האזרחי, הדורש חלוקה שווה של רכוש, הרשום על שם שני בני הזוג
כיצד נפתרו ענייני הרכוש במקרה האמור?
כל הנכסים של בני הזוג, שנצברו במהלך נישואיהם, היו רשומים על שם שניהם; הם עבדו והשתכרו, ולגבר אף היתה קופת פנסיה נאה ביותר. בכל הקשור לרכוש, יש לדעת כי בית הדין הרבני כפוף לחוק האזרחי, הדורש חלוקה שווה של רכוש, הרשום על שם שני בני הזוג.
כך, מרגע שהבעל איבד את מנוף הלחץ שממנו חששה האשה, לא היתה לו דרך להימנע מחלוקת הרכוש.
תארו לעצמכם את אכזבתה של עורכת הדין שלו, שהתגאתה בהצלחתה להקדים את האשה בתביעה לערכאה הנוחה לכאורה לבעל, לאחר שהבינה כי זו היתה התכנית של האשה מלכתחילה...
באילו מקרים אחרים עשוי בית הדין הרבני להיטיב דווקא עם האשה?
דוגמה נוספת היא של גבר שהגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני וכרך בה גם את ענייני הרכוש, מתוך הנחה שהערכאה הדתית תיטיב עמו. במסגרת התביעה, הוא תבע לקבל מחצית מזכויות הפנסיה של אשתו.
בפועל, בית הדין הרבני קבע שהאשה לא תחלוק עמו את הפנסיה שלה. פסיקת בית הדין נבעה גם מניתוח הלכתי של העובדות. פסיקה כזו לא היתה נפסקת בבית המשפט לענייני משפחה. סביר להניח כי ביהמ"ש לענייני משפחה היה מכריע על חלוקה שווה של הרכוש שנצבר בעת הנישואין, כולל קרנות הפנסיה.
על פי חוק, חובת המזונות של אדם לקרוביו נקבעת על פי הדין הדתי החל עליו
האם בית הדין הרבני פוסק מזונות נמוכים יותר?
כדי לענות על שאלה זו, יש להבהיר כי על פי חוק, חובת המזונות של אדם לקרוביו נקבעת על פי הדין הדתי החל עליו. ההיגיון של הדין הדתי בנושא מזונות ילדים, שהנחה עד לאחרונה גם את בית המשפט לענייני משפחה, היה שחובת המזונות לילדים היא של האב בכל מקרה, בלי קשר ליכולותיו הכלכליות וליכולותיה הכלכליות של האם, ובלי קשר לזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהם. כלומר: גם אם האבא עני והאמא עשירה, וגם אם מחצית מהזמן הילדים עם האבא, עדיין חובת מזונות הילדים היתה מוטלת על האבא במלואה, לפחות עד גיל 15.
לכל אחת מהערכאות, היתה הערכה אחרת של גובה המזונות המינימליים הנדרשים לילד. בהתאם, בית המשפט לענייני משפחה פסק מזונות שהיו באופן משמעותי גבוהים מאלה שנפסקו בבית הדין הרבני. כך, נשים העדיפו לפנות לבית המשפט, בעוד גברים ביכרו את הערכאה הדתית.
הנחת עבודה זו אינה ברורה מאליה כיום.
השינוי התרחש ביוני 2018, בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15). פסק הדין טרף את הקלפים במובנים רבים, כרך בין גובה המזונות (וזהות המשלם אותם) לבין המשמורת על הילדים ויצר שוויון יחסי בין גבר ואשה המחזיקים בילדיהם במשמורת משותפת
מתי התרחש השינוי בתחום?
השינוי התרחש ביוני 2018, בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15). פסק הדין טרף את הקלפים במובנים רבים, כרך בין גובה המזונות (וזהות המשלם אותם) לבין המשמורת על הילדים ויצר שוויון יחסי בין גבר ואשה המחזיקים בילדיהם במשמורת משותפת.
פסק הדין השפיע רבות על בתי המשפט. בפסיקות רבות שניתנו מאז פסיקת העליון, המזונות שאבות חויבו בהם הפכו לנמוכים במאות אחוזים, לעומת המזונות שנפסקו בעבר.
השינוי העצום שנוצר בבית המשפט לענייני משפחה בעקבות פסיקת העליון, לא הגיע עדיין לבית הדין הרבני (לפחות לא באותה מידה)
האם פסיקת העליון הגיעה גם לבית הדין הרבני?
השינוי העצום שנוצר בבית המשפט לענייני משפחה בעקבות פסיקת העליון, לא הגיע עדיין לבית הדין הרבני (לפחות לא באותה מידה). כך, כיום - במקרים מסוימים - בית הדין הרבני פוסק מזונות גבוהים יותר על האבא, יחסית למזונות שהיו נפסקים לו אילו התיק היה נדון בבית המשפט לענייני משפחה.
בהחלט ייתכן מצב שבו יחול שינוי בהתייחסות של כל ערכאה לנושאי התביעה, אחרי שהתביעה כבר הוגשה
האם משמעות הדבר היא כי מבחינת מזונות, עדיף כיום לגברים לפנות לבית המשפט ולא לבית הדין?
בהחלט לא! הקביעה לעיל אינה חד משמעית. השינויים בתחום דינמיים. אין כללים חד משמעיים שניתן להצביע עליהם.
בהחלט ייתכן מצב שבו יחול שינוי בהתייחסות של כל ערכאה לנושאי התביעה, אחרי שהתביעה כבר הוגשה. כלומר: אדם עשוי להחליט על ערכאה מסוימת, בשל שיקול כזה או אחר, ולגלות כי באותה ערכאה חל שינוי בתחום, לפני שתביעתו הסתיימה. כך, מה שהיה נכון בעת אחת כבר אינו נכון בעת אחרת.
מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין, לפני שמחליטים על הערכאה שאליה תוגש תביעת גירושין?
אין ספק שאם מצאת את עצמך בצומת דרכים, שבו את או אתה נדרשים להכריע בין הערכאות, ופגשתם עורך דין ש"שולף מהמותן" תגובה מיידית לשאלה לאיזו ערכאה כדאי לכם לפנות, מומלץ להיזהר ולחשוב פעמיים אם לקבל ממנו ייצוג.
כדאי להקשיב אך ורק לעצתו של עו"ד שיבדוק היטב את כל הסוגיות השנויות במחלוקת, כולל סדר העדיפויות שלכם בכל תחום, יבדוק את המצב המשפטי הרלוונטי באותו זמן, ויציג בפניכם את האופציות השונות.
לסיכום: סוגיית מרוץ הסמכויות אינה כה פשוטה, כפי שנדמה לעיתים במבט ראשון. יש לבחון כל מקרה לגופו ולהיעזר בייעוץ משפטי.
* חשוב לזכור שכתבה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי. יש לבחון כל מקרה לגופו, אצל עורך דין הבקיא בתחום, לפני שמחליטים באיזו ערכאה עדיף לנהל את הליכי הגירושין.
** עו"ד צהלה הלוי ייצגה בתיקים המתוארים לעיל (מלבד ב בע"מ )919/15
עו"ד ונוטריון צהלה הלוי, מגשרת מוסמכת, עוסקת בדיני משפחה וגירושין.
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
