ליטיגטורים: המנטליסטים של עולם המשפט

הסדרות המשפטיות הרבות שנכנסו לחיינו בשנים האחרונות העניקו לצופים הצצה אל אולמות המשפט והפכו את עורכי הדין לסמל של הצלחה ותחכום. מי מאיתנו לא צפה פעם בסצנות בסדרות העוסקות במשפט בהן עוה"ד מגיע לביהמ"ש, נושא נאום חוצב להבות בפני השופט וחבר המושבעים, חוקר את העדים במניפולטיביות רבה ומצליח להפוך את הקערה על פיה?  

ההדיינות של עוה"ד בביהמ"ש נקראת 'ליטיגציה' ויש המכנים אותה (ובצדק) "אמנות", "שואו" ואפילו "מלכת המשפט". 

תחום הליטיגציה מכיל בתוכו תתי-תחומים הקשורים לתחום המשפטי של התיק, כגון: ליטיגציה אזרחית, ליטיגציה פלילית וליטיגציה מסחרית, אך המכנה המשותף לכל התחומים האלו הוא, שליטיגטור טוב הוא עו"ד השולט בתחומים שונים בו זמנית: החל משליטה בחוק, בפסיקה ובפרטי התיק, דרך היכרות עם אספקטים שונים מתחום הפסיכולוגיה המשפטית ועד אמנות השכנוע והטיעון.

בישראל, מקצוע הליטיגציה אמנם אינו דורש התמחות מיוחדת וכל עו"ד יכול לשמש כליטיגטור ולייצג את לקוחותיו בביהמ"ש, אך בשנים האחרונות וככל שגובר העומס רב על מערכת המשפט, הולכת וגדלה גם ההבנה, כי: 'כל ליטיגטור הוא עו"ד, אבל לא כל עו"ד הוא בהכרח ליטיגטור'

מה ההבדל בין עו"ד לליטיגטור?

בישראל, מקצוע הליטיגציה אמנם אינו דורש התמחות מיוחדת וכל עו"ד יכול לשמש כליטיגטור ולייצג את לקוחותיו בביהמ"ש, אך בשנים האחרונות וככל שגובר העומס רב על מערכת המשפט, הולכת וגדלה גם ההבנה, כי: 'כל ליטיגטור הוא עו"ד, אבל לא כל עו"ד הוא בהכרח ליטיגטור'.

במפגש הראשון של "פרלמנט המרכז האקדמי פרס", שנערך ביוני 2017 ועסק בנושא "אמנות הליטיגציה בראי בית המשפט", התייחס כבוד השופט אבי פורג מביהמ"ש המחוזי לחשיבות הליטיגציה, ואמר כי: "נכון ששופט שקרא את התיק מגבש עליו דעה ראשונית עוד בטרם הדיון מתחיל, אך עם טיעון טוב בהחלט אפשר לשכנע, אפילו במקרים שבהם לעורכי הדין נדמה שהשופט 'נעול' על דעתו".

ניתן לומר, כי אמנות הליטיגציה מבוססת כמובן על ההבנה המשפטית, אך סודה טמון דווקא בפרטים הקטנים - החל מהלבוש וההופעה, דרך נועם ההליכות והשפה וכלה בשפת הגוף

מה הופך עו"ד לליטיגטור טוב?

ליטיגציה דורשת כאמור הרבה מעבר להבנה משפטית, ובמציאות היומיומית מעטים הם עורכי הדין שמצליחים להפוך את הליטיגציה לאמנות של ממש. 

ניתן לומר, כי אמנות הליטיגציה מבוססת כמובן על ההבנה המשפטית, אך סודה טמון דווקא בפרטים הקטנים - החל מהלבוש וההופעה, דרך נועם ההליכות והשפה וכלה בשפת הגוף. היא דורשת מעוה"ד יכולת הופעה מרשימה, כריזמה והבנה בתחומים רבים נוספים. יש הטוענים, כי מדובר בכישרון מולד שקשה מאוד לרכוש אותו.

במובן מסוים, הליטיגציה דומה למשחק שחמט, בו כל אחד מהצדדים מעוניין להכריע את הצד השני באמצעות אסטרטגיות וטקטיקות מלחמה

אסטרטגיה משפטית

במובן מסוים, הליטיגציה דומה למשחק שחמט, בו כל אחד מהצדדים מעוניין להכריע את הצד השני באמצעות אסטרטגיות וטקטיקות מלחמה. ליטיגטור טוב יודע בדיוק מהן המטרות אותן הוא רוצה להשיג בכל שלב ומתכנן מראש את מהלכיו, כך שיובילו אותו להשגת מבוקשו. 
אין ספק כי ככל שלליטיגטור תהיה שליטה מלאה ובקיאות רבה יותר בחוקים, בתקנות, בפסיקות ובפרטי התיק עד לפרטים הקטנים ביותר, כך הוא יוכל לגבש אסטרטגיה משפטית נכונה ויגדיל את סיכוייו להצליח. אך בקיאות משפטית, מדוקדקת ככל שתהיה, היא רק ההתחלה...

תחקיר מוקדם

כדי שהליטיגטור יוכל לשלוט בנרטיב של המשפט, עליו לערוך תחקיר ולהכיר לפרטי פרטים גם את יתר השחקנים בזירה - החל במי שעומד בצד השני (נתבע או תובע), דרך עורך הדין הנגדי ועד לשופט. 

ככל שהליטיגטור יכיר טוב יותר את יתר השחקנים, הוא יוכל לדעת על אילו נקודות ללחוץ, על מה לשים דגש ומאילו "מוקשים" להיזהר. כך למשל, ליטיגטור שיערוך תחקיר על השופט, יכיר את קורות החיים שלו ויקרא פסקי דין קודמים שלו, יוכל להבין טוב יותר מהם תחומי העניין שלו ומהן השאלות בתיק שמעניינות אותו בדרך כלל.

ליטיגטור טוב הוא זה שמגיע למשפט עם אסטרטגיה מוכנה מראש, אך גם ניחן ביכולת להקשיב לפרטים הקטנים ביותר ולהתאים את עצמו ואת הטקטיקות שלו להלך הרוח הכללי באולם

יכולת הקשבה וגמישות

משפט הוא דבר דינמי ומשתנה, ולא פעם חוטאים עו"ד בכך שהם מנסים לקצר את דברי העדים, אך מפספסים בכך פרטים קטנים שיכולים לסייע להם משמעותית בהמשך. 
ליטיגטור טוב אם כן, הוא זה שמגיע למשפט עם אסטרטגיה מוכנה מראש, אך גם ניחן ביכולת להקשיב לפרטים הקטנים ביותר ולהתאים את עצמו ואת הטקטיקות שלו להלך הרוח הכללי באולם. 

ליטיגציה היא סוג של מופע, וככל שהליטיגטור יכיר וידע להשתמש ביותר טקטיקות פסיכולוגיות, כך הוא יוכל לנתח את המצב טוב יותר ולכוון את הדברים לנקודה שאליה הוא רוצה להגיע. כך למשל שימוש ו/או קריאה של שפת גוף יסייעו לו לדעת אם העד איתן או עומד להישבר

טקטיקות פסיכולוגיות

ליטיגציה היא סוג של מופע, וככל שהליטיגטור יכיר וידע להשתמש ביותר טקטיקות פסיכולוגיות, כך הוא יוכל לנתח את המצב טוב יותר ולכוון את הדברים לנקודה שאליה הוא רוצה להגיע. כך למשל שימוש ו/או קריאה של שפת גוף יסייעו לו לדעת אם העד איתן או עומד להישבר. שימוש במניפולציות רגשיות יוכלו לסייע לו בחקירה נגדית וכן הלאה. 

סגן נשיא בית המשפט השלום ברמלה, כב' השופט ד"ר עמי קובו, שהשתתף גם הוא במפגש של ה"פרלמנט המרכז האקדמי פרס", התייחס לעניין זה בדבריו ואמר: "כשאתם טוענים, השופט קורא את שפת הגוף שלכם והיא משפיעה עליו. ככל שתיראו משוכנעים יותר בטיעון שלכם ותאמינו בו – כך הוא ייטען טוב יותר. גם אם באמצע חקירה נגדית אתם חוטפים מהלומה מהעד - אל תראו את זה כלפי חוץ. המשיכו בקו שלכם. אם שפת הגוף שלכם משדרת שאתם עומדים להפסיד, זה משפיע על כל האנשים באולם, כולל השופט".

בביהמ"ש הזמן קצר ואחד מהתפקידים החשובים ביותר של הליטיגטור הוא לדעת לטעון את הדברים בצורה ממוקדת, מעניינת וקצרה

כישורי טיעון

הדף אולי סופג הכל, אבל בביהמ"ש הזמן קצר ואחד מהתפקידים החשובים ביותר של הליטיגטור הוא לדעת לטעון את הדברים בצורה ממוקדת, מעניינת וקצרה. לשם כך נדרשת יכולת קריטית להבדיל בין העיקר לטפל, לתכנן את משך הטיעון ולהבדיל בין השאלות שאותן כדאי לשאול לאלו שממש לא.

לסיכום

ליטיגציה היא אמנות המשפט, שביכולתה לעשות את ההבדל בין זיכוי להרשעה. לכן, לפני שאתם בוחרים בעו"ד שייצג אתכם בביהמ"ש, ודאו שיש לו ניסיון וכישרון טבעי להיות ליטיגטור. 

 

• הכותב הוא עו"ד, ליטיגטור ומגשר, עוסק בתחום האזרחי-מסחרי לרבות: חוזים מסחריים וחוזי נדל"ן, צוואות וירושות וניהול עיזבונות