חמש עובדות בנוגע לבדיקת אבהות

לכל איש יש שם שנתנו לו הוריו ולעתים רק אימו: כל ילד בישראל נרשם במרשם האוכלוסין ולצד זהותו נרשמת גם זהות אימו וזהות אביו. במקרים מגוונים זהות האב לא ידועה וכדי לבררה יש לפתוח בהליך משפטי, הליך לבירור אבהות. 

חמש עובדות על ההליך, הבדיקה וההשלכות של הכרה באבהות:

במקרה בו לא ידועה זהות האב ורוצים לבררה על ידי ביצוע בדיקה גנטית, על הגורם המעוניין בביצוע הבדיקה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה

עובדה ראשונה: בדיקת אבהות - רק בעזרת צו בית משפט

סעיף 28 א לחוק מידע גנטי שכותרתו "עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה" קובע, כי לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה. כלומר, במקרה בו לא ידועה זהות האב ורוצים לבררה על ידי ביצוע בדיקה גנטית, על הגורם המעוניין בביצוע הבדיקה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה. על פי רוב הליך הבדיקה משתלב בתביעה לאבהות שמגישה האם בשמו של הילד.

ברוב המקרים מדובר בנסיבות בהן אשה הרה או אשה שילדה זה מכבר מעוניינת שאבי הילד יכיר בו וישלם עבורו דמי מזונות והיא זו שמגישה את התביעה. אולם ישנם גם מקרים שכיחים פחות, בהם האב עצמו רוצה להיות מעורב בחיי הילד ודורש את הבדיקה כדי להיות בטוח בקשר המשפחה ביניהם ולקבל את הזכויות המגיעות לו מתוקף כך

עובדה שנייה: תביעת אבהות - לא על ידי נשים בלבד

כאמור, כאשר ישנו ספק בנוגע לזהות האב יש צורך בצו משפטי המורה על ביצוע בדיקת אבהות, צו המתבקש בהליך לבירור אבהות, אשר מתחיל על פי רוב בתביעה לאבהות המוגשת על ידי האם, בשם הילד. 

ברוב המקרים מדובר בנסיבות בהן אשה הרה או אשה שילדה זה מכבר מעוניינת שאבי הילד יכיר בו וישלם עבורו דמי מזונות והיא זו שמגישה את התביעה. אולם ישנם גם מקרים שכיחים פחות, בהם האב עצמו רוצה להיות מעורב בחיי הילד ודורש את הבדיקה כדי להיות בטוח בקשר המשפחה ביניהם ולקבל את הזכויות המגיעות לו מתוקף כך. במקרים שכיחים אף יותר הילד עצמו, עם התבגרו, מגיש תביעה כדי לתבוע מאביו את מילוי חובותיו כלפיו. 

עצם ההכרה באבהות מקימה זכויות לצד חובות ומשפיעה לא רק על עניין המזונות אלא על עניינים נוספים, וביניהם: זכות למשמורת וזכויות ירושה

עובדה שלישית - לא רק מזונות

הליך לבירור אבהות נפתח פעמים רבות על רקע רצונה של האם להשית על האב תשלום מזונות. אכן, מי שיוכר כאב לילד יישא בתשלום מזונות בהתאם לחוק ולפסיקה בישראל, אך לא רק. עצם ההכרה באבהות מקימה זכויות לצד חובות ומשפיעה לא רק על עניין המזונות אלא על עניינים נוספים, וביניהם: זכות למשמורת וזכויות ירושה.

כך, מי שהוכר כאב לילד יכול לתבוע להיות משמורן של הילד ולהיות מעורב בחייו, כשהזכות לאבהות כוללת גם זכות להסדרי ראייה וזכות לבלות עם הילד וליטול חלק פעיל ונרחב בטיפוחו וגידולו. בנוסף לכך, יכולה ההכרה באבהות להשפיע גם על מעמדו של הילד כיורש, כאשר במקרים בהם לא נכתב אחרת בצוואה, ילדיו של המנוח הם חלק מיורשיו על פי החוק. 

לא ניתן להכריח מי מהצדדים לעבור את הבדיקה. אולם מאחר שמדובר בבדיקה שאיננה פולשנית ולאור החשיבות הרבה של זכותו של ילד להיות מוכר על ידי אביו, לחוסר שיתוף הפעולה עם צו בית המשפט יש השלכות

עובדה רביעית - למרות הצו האב, האם והילד לא חייבים לעבור את הבדיקה

בדיקת אבהות היא בדיקת רקמות הבודקת התאמה של DNA. לשם הבדיקה ניטלים מהנבדקים - האב והילד - דגימות של שיער ורוק, לעתים גם דם, לשם עריכת השוואה. אם קיים ביניהם קשר משפחה, ההתאמה תגיע לכדי 80%. במקרים בהם גם האם מוסרת דגימה, ההתאמה מגיעה לכ-100%. 

כמובן שבשל טבעה של הבדיקה, כדי להשלים אותה יש צורך בהסכמה ובשיתוף פעולה של הנבדקים. במקרים מסוימים האב עצמו מסרב לעבור את הבדיקה, במקרים אחרים האם לא משתפת פעולה. כמובן שניתן להשלים הבדיקה ללא האם, אולם אם היא האפוטרופסית של הילד והוא מתחת לגיל 16, הרי שללא הסכמתה, לא תילקח דגימה מהילד וההליך ייבלם. 

סעיף 28ב(א)(1) לחוק מידע גנטי קובע, כי לא תיכפה על אדם ביצועה של בדיקה גנטית. כלומר, לא ניתן להכריח מי מהצדדים לעבור את הבדיקה. אולם מאחר שמדובר בבדיקה שאיננה פולשנית ולאור החשיבות הרבה של זכותו של ילד להיות מוכר על ידי אביו, לחוסר שיתוף הפעולה עם צו בית המשפט יש השלכות. כך, יוכל בית המשפט להטיל עונשים על המסרב לאחר הרשעתו בהפרת פקודת ביזיון בית המשפט; כמו כן, כשמדובר באב שמסרב לשתף פעולה, ייתכן שיושתו עליו מזונות תוך שסירובו לבצע הבדיקה ייחשב כהודאה והכרה באבהותו. 

יתירה מכך, במקרים מסוימים ובכפוף לחוק מידע גנטי, יכול בית המשפט, למרות הקבוע בסעיף 28ב, לצוות על עריכת בדיקה גם כשהנבדק סרבן ולהוציא בכל זאת צו אכיפה לצו הראשוני. בית המשפט יפעל כך רק אם הוא שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים ורק לאחר שניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

עובדה חמישית - נחוץ ליווי משפטי

בשל ההשלכות של בדיקת האבהות ו/או סירוב לשיתוף פעולה חשוב כי כל אחד מהצדדים להליך יצטייד בליווי משפטי של עורך דין שמתמחה בענייני משפחה שיבהיר את כל השלכות ההליך ויבנה אסטרטגיה רצויה שתגן על האינטרסים של מיוצגו באופן הולם ומיטבי. 

לסיכום, בדיקת אבהות נעשית רק לאחר שבית משפט לענייני משפחה הורה בצו על ביצועה. צו לבירור אבהות יתן, לרוב, במסגרת תביעה המוגשת על ידי האם, אך גם האב והבן עצמו יכולים להגישה. מי שמתנגד לשתף פעולה עם צו בית המשפט צפוי להיענש או שביצוע הבדיקה ייאכף עליו. תוצאות הבדיקה משפיעות על זכויותיו וחובותיו של האב כלפי בנו בענייני מזונות, משמורת והסדרי ראייה וכן ירושה. 

 

* עו"ד אריה לרנר, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, ייצוג מול בתי משפט לענייני משפחה, בתי דין רבניים וכן בתי המשפט המחוזיים, עריכת הסכמי גירושין, הסכמים לחיים משותפים וכן הסכמי ממון.