הליך גירושין בין בני זוג הוא הליך מורכב, מסובך המעורר רגשות עזים ואף קשים בין בני הזוג. הפרידה כשלעצמה כואבת, וכשהיא כרוכה בפתרון מחלוקות קשות בנושאים אמוציונליים כמו המשמורת על הילדים או חלוקת הרכוש, היא עלולה להיות לקשה מנשוא.
בדיוק לשם כך נועד הליך הגישור. רגע לפני שפונים למסלול הרגיל, הכולל התכתשות חסרת תוחלת בבית המשפט, ראוי שזוגות העומדים להתגרש ישקלו לבחור בהליך נעים וידידותי יותר, שכולל גם חיסכון בלתי מבוטל בזמן ובכסף - גישור בדרך לגירושין.
הליך זה הוא וולנטרי, נעשה שלא בכפייה, תוך הסכמה הדדית, במסגרתו פותרים הצדדים את המחלוקות ביניהם בעצמם באופן אפקטיבי יותר מבבית המשפט. אם אחד הצדדים אינו מרוצה מהגישור, הוא תמיד יכול לפרוש ולפנות לבית המשפט.
הגישור היה מהיר ואפקטיבי. הוא כלל שמונה פגישות, שאליהן הגיעו בני הזוג יחד. במהלך הגישור הוקצה חלק מהזמן לפגישה משותפת, וחלק אחר בו התקיימה פגישה בין כל צד בנפרד
ויכוח עקרוני על לימודי הקטין בחו"ל
על אופן ניהול ההליך ניתן ללמוד מגישור, שנערך לאחרונה על ידי הח"מ. ההליך היה בין בני זוג מחיפה באמצע שנות הארבעים לחייהם, שעלו לישראל לפני כעשור מארגנטינה, עם ארבעה ילדים, בני 6, 10, 12 ו-17.בני הזוג היו נשואים לאורך שנים רבות, אולם מספר שנים לאחר שרכשו בית משותף, עלו היחסים ביניהם על שרטון, והם ביקשו להיפרד. שני הצדדים החליטו, בהסכמה, כי במקום לפנות לבית המשפט, יפנו להליך גישור, יגבשו באמצעות המגשרת הסכם גירושין ולאחר מכן יפנו לאשר את ההסכם בבית המשפט.
הגישור היה מהיר ואפקטיבי. הוא כלל שמונה פגישות, שאליהן הגיעו בני הזוג יחד. במהלך הגישור הוקצה חלק מהזמן לפגישה משותפת, וחלק אחר בו התקיימה פגישה בין כל צד בנפרד. בשלב מסוים, נשלחו בני הזוג "לעשות שיעורי בית", ולבחון את הנתונים השונים.
סלע מחלוקת משמעותי בהליך היה בנוגע לבן הבכור, עדיין קטין, שעמד על סף גיוס לצה"ל. האב התנגד לרצונו של הבן לעזוב את ישראל כדי ללמוד בחו"ל ודרש שיתגייס לצה"ל. מנגד, האם תמכה בכל החלטה של הבן, על כל השלכותיה.
בסופו של דבר, לאחר שלוש פגישות בהן הדיון העיקרי היה בנושא רגיש זה, הושג מתווה מוסכם על שני ההורים ביחס לסוגיה זו. במסגרת זאת, הושג הסדר דחיית שירות עם הצבא, שאפשר לבן לא להשתמט משירות, וכך לענות על רצונותיו של האב, ולחזור לארץ בסוף כל שנה בלי להיחשב לעריק.
במסגרת הגישור, הסכימו ההורים כי ילדיהם ימשיכו להתחנך במוסדות שבהם הם שוהים היום. עם זאת, במקביל נקבע מנגנון גישור נוסף למקרה שיתעוררו מחלוקות בסוגיה זו
הסכמות על החינוך של הילדים
סוגיה נוספת, שהיתה נתונה במחלוקת בין הצדדים, נגעה לזהות מוסדות החינוך שאליהם יישלחו הילדים ולאופי החינוך שלהם. שני ההורים מגיעים מרקע דתי, האב שמרן מעט, לעומת האם שמחזיקה בתפיסת עולם ליברלית יותר.
במסגרת הגישור, הסכימו ההורים כי ילדיהם ימשיכו להתחנך במוסדות שבהם הם שוהים היום. עם זאת, במקביל נקבע מנגנון גישור נוסף למקרה שיתעוררו מחלוקות בסוגיה זו.
הצדדים אימצו את המלצת השופט, שינו את נוסח הסעיף, כך שזמני השהות עם הילדים חולקו ביניהם, אך לא צוין בהסכם כי האב יגיע בהכרח לדירת האם, ותיקון הסעיף הסיר את המכשול בדרך לקבלת גט מצד בית הדין הרבני
השופט ביקש לשנות את ההסכם
גם ביחס לדירה שרכשו בני הזוג הושגה הסכמה, לפיה האם תמשיך להתגורר בה, והאב יגיע למקום כאשר יצטרך לשמור על הילדים. ואולם, כאשר הוגש הסכם הגישור לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, רמז השופט לצדדים כי כדאי להם לשנותו.
לדבריו, בית הדין הרבני, שאליו יידרשו הצדדים להגיש את ההסכם כדי לקבל גט, לא יאשר מתן גט על פי נוסח הסעיף, וזאת מחשש שאם הצדדים ייפגשו בדירה במשותף, הם עלולים לקיים ביניהם יחסי אישות.
הצדדים אימצו את המלצת השופט, שינו את נוסח הסעיף, כך שזמני השהות עם הילדים חולקו ביניהם, אך לא צוין בהסכם כי האב יגיע בהכרח לדירת האם, ותיקון הסעיף הסיר את המכשול בדרך לקבלת גט מצד בית הדין הרבני.
מחלוקת נוספת נגעה לתשלום המזונות. האם טענה כי גובה המזונות שהסכים לשלם האב נמוך יחסית, ובמסגרת הגישור הושג הסדר שלפיו יישא האב בעלות מחצית מהארנונה לדירת המגורים של האם.
כך הסכים האב מצד אחד לתשלום נוסף המגדיל את המזונות שמקבלת האם, אולם כתשלום ישיר שהיה לו קל יותר "לבלוע". כלומר, שלא כתוספת כספית "בלתי צבועה", שהאם יכולה לנצל כדי לקנות בגדים או לצורך טיפול קוסמטי.
בסופו של דבר, בזכות הליך הגישור, לאחר שמונה פגישות הצליחו הצדדים להתגבר על כל המחלוקות ביניהם, והשיגו הסכם גישור מוצלח, שלאחריו הם אף נותרו בקשר טוב.
לסיכום, כפי שעולה מן ההליך המתואר, לגישור בדרך לגירושין יש יתרונות רבים לעומת ניהול הליך בבית משפט. הגישור ידידותי, נעים יותר ותלוי בבני הזוג שמוצאים בעצמם פתרונות.
הליך הגישור הוא גם מהיר ויעיל יותר לעומת ניהול הליך בבית המשפט, ומאפשר חיסכון משמעותי לצדדים בכסף ובזמן. היתרון המרכזי של ההליך נעוץ בכך שהפתרון שמושג מוסכם על הצדדים, ולא נכפה עליהם בעל כורחם על ידי בית המשפט. הליך הגישור הוא וולנטרי, ניתן לבוא אליו עם עורכי דין או בלעדיהם, והחתימה על הסכם גישור נעשית רק בהסכמה מלאה של הצדדים. הליך הגישור גם אינו חוסם את הדרך לבית המשפט של הצדדים, ככל שאינם מגיעים להסכמות.
* הכותבת המתמחה בתחום דיני המשפחה, מוסמכת לניהול גישור, שימשה כמגשרת במסגרת הליך זה.
