חייב שהצטברו נגדו חובות ותיקי הוצאה לפועל שאינו יכול לפרוע, יכול לנקוט במספר אפשרויות לטיפול בחוב: הגשת בקשה לאיחוד תיקים, בקשה להיות מוגדר כחייב מוגבל באמצעים ובקשה לפשיטת רגל. במאמר זה, נסקור את האפשרויות השונות ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות.
התשלום החודשי באיחוד תיקים אמנם גבוה יחסית - 3% מסך כל החובות - אך יש לאיחוד תיקים יתרונות רבים
מהו איחוד תיקים?
חייב שהצטברו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל שהוא מתקשה לפרוע אותם, רשאי לפנות להוצאה לפועל ולבקש איחוד תיקים. אם ראש ההוצאה לפועל יאשר את האיחוד, ייקבע לחייב צו תשלומים חודשי.
התשלום החודשי באיחוד תיקים אמנם גבוה יחסית - 3% מסך כל החובות - אך יש לאיחוד תיקים יתרונות רבים. ראשית, באיחוד תיקים מעוכבים כל ההליכים הקודמים, שנקטו בעלי החוב השונים נגד החייב. כך, למשל: ייפסקו הליכי עיקול חשבון הבנק והמשכורת, הגבלות שונות על רישיון הנהיגה והיציאה מהארץ. שנית, כל בעלי החוב בתיקים השונים נדרשים לקבל את צו התשלומים. הם אינם יכולים לנקוט נגד החייב בהליכים נפרדים, העשויים להקשות עליו יותר.
איחוד תיקים מאפשר לחייב להחזיר את חובותיו בזמן קצר יחסית, בתנאים המקדמים את יכולתו להשתכר כדי להחזיר את החוב.
חייב שהתשלום החודשי בשיעור 3% מסך חובותיו (הנקבע באיחוד תיקים) גבוה מיכולת ההחזר שלו, יכול לבקש להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים
מה ההבדל בין איחוד תיקים לחייב מוגבל באמצעים?
חייב שהתשלום החודשי בשיעור 3% מסך חובותיו (הנקבע באיחוד תיקים) גבוה מיכולת ההחזר שלו, יכול לבקש להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. אם בקשתו מאושרת, כל התיקים נגדו מאוחדים ונקבע לו צו תשלומים זמני, כמו באיחוד תיקים "רגיל". כך גם מוקפאים הליכים קודמים, שננקטו נגדו (הליכי העיקול על חשבון הבנק והמשכורת).
ההבדל העיקרי במצב של חייב מוגבל באמצעים הוא כי סכום ההחזר החודשי (צו התשלומים) מותאם ליכולת ההחזר שלו. לכן, הסכום נמוך מאוד, בדרך כלל מאות שקלים בחודש, ללא קשר לגובה החוב.
מאחר שצו התשלומים שנקבע נמוך, החייב עלול למצוא את עצמו משלם צו תשלומים חודשי "זמני", הנמשך בעצם שנים ארוכות. לעתים, עשרות שנים! כך, החוב שלו רק "עומד במקום" ואף תופח פעמים רבות, לאור הריביות הגבוהות בהוצאה לפועל.
בנוסף, מוטלות עליו מגבלות שונות, כגון: צו עיכוב יציאה מן הארץ, והגבלות על יכולתו להשתמש בחשבון בנק, לקבל אשראי ועוד.
היתרון העיקרי הוא המהירות היחסית שבה "חייב מוגבל באמצעים" מאושר, בנוסף לאפשרות לאחד תיקים ולהקפיא את כל הליכי עיקול המשכורת וחשבון הבנק
מהם יתרונות הגדרת החייב כמוגבל באמצעים?
כל עוד חייב מוגבל באמצעים מהווה הליך זמני או הליך ביניים, יש לו יתרונות נוספים, מעבר להתאמת גובה ההחזר ליכולת החייב. היתרון העיקרי הוא המהירות היחסית שבה "חייב מוגבל באמצעים" מאושר, בנוסף לאפשרות לאחד תיקים ולהקפיא את כל הליכי עיקול המשכורת וחשבון הבנק. כך, מרוויח החייב אוויר לנשימה כדי לנסות לסדר את ענייניו.
לעיתים, במקביל להליך איחוד תיקים או הכרזת חייב מוגבל באמצעים, יכול החייב לפתוח במשא ומתן עם הנושים ולהגיע להסדר עם כל אחד מהם בנפרד. יחד עם זאת, ברוב המקרים, צו התשלומים לא יוביל לסילוק החוב. החובות ימשיכו לתפוח ולגדול. במקרה זה - וזהו יתרון נוסף - תיפתח בפני החייב אפשרות לבקש להיות מוכר כפושט רגל.
לאחר שהחייב מבקש להכריז עליו כעל "פושט רגל", בית המשפט נותן לו צו כינוס, במסגרתו נקבע לו צו תשלומים זמני ל-18 חודשים, המותאם ליכולת ההחזר שלו
אילו יתרונות עומדים בפני מי שהוגדר כפושט רגל?
במקרה שהצטברו נגד החייב חובות ותיקים בהוצאה לפועל והוא אינו מסוגל לפרוע אותם, הוא יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל. הליך זה יוצא מטיפול ההוצאה לפועל ומתנהל מול בית המשפט.
לאחר שהחייב מבקש להכריז עליו כעל "פושט רגל", בית המשפט נותן לו צו כינוס, במסגרתו נקבע לו צו תשלומים זמני ל-18 חודשים, המותאם ליכולת ההחזר שלו. במהלך תקופה זו (18 חודשים) בית המשפט ממנה מנהל מיוחד, הקובע בסיומה האם לתת לחייב הפטר מלא של כל חובותיו או האם לתת לו הפטר מותנה, הכולל תוכנית תשלומים נוספת, מוגבלת בזמן, לכיסוי חלק נוסף של החוב.
כך או כך, מטרת ההליך היא מתן הפטר לכלל החובות של החייב בסיום ההליך, פרט למה שיחזיר בהסדר שנקבע לו. בסופו של יום, סך כל ההחזר של פושט רגל מגיע על פי רוב לכ-20-30 אחוז מסך החוב הכללי שלו. כל השאר נמחק. מדובר בהסדר מוגבל בזמן, המותאם ליכולת ההחזר של החייב, במסגרתו הוא מקבל הגנה מלאה מפני נושיו.
בתום התקופה - עד 18 חודשים לפי חוק, אך לעתים מעט יותר בשל העומס הרב בבתי המשפט - בית המשפט קובע דיון אליו מוזמנים גם כל הנושים. בדיון יוחלט האם להכריז על החייב פושט רגל לאלתר (מאותו רגע) ולמחוק את יתרת חובו, או האם לאשר תוכנית פירעון נוספת שהוכנה על ידי המנהל המיוחד
מהם השלבים של הליך פשיטת רגל?
נציג כאן את השלבים באופן כללי, ונזכיר כי כל מקרה שונה ויש לבחון אותו לגופו.
בשלב ראשון, חייב שהצטברו נגדו חובות העולים על 18,000 שקלים והוא אינו יכול לפרוע אותם, יגיש לכונס הנכסים הרשמי בקשה להכרזה כפושט רגל. בבקשה, יפרט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, הסיבות להיווצרות החוב והמאמצים שנקט כדי להחזיר את החוב. החייב יצרף לפירוט מסמכים שונים, כולל ויתור סודיות, ושאלון שישמש לקביעת צו התשלומים החודשי.
במקביל להגשת הבקשה לפשיטת רגל, על החייב לשלם פקדון בסך 1,600 שקלים לקופת כונס הנכסים הרשמי. לאחר הגשת הבקשה, מקבל החייב את אישור הכונס לפתיחת התיק בבית המשפט המחוזי. רק לעיתים רחוקות, הכונס אינו מאשר את הבקשה לכניסה להליך.
מרגע הגשת הבקשה לפשיטת רגל לבית המשפט, ניתנים צו כינוס וצו תשלומים זמני. בנוסף, יעוכבו הליכים שונים נגד החייב. במסגרת צו הכינוס, בית המשפט ממנה מנהל מיוחד, הבוחן את נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב, מצבו הכספי ונכסיו ותביעות החוב של נושיו. כל אלה מסייעים למנהל המיוחד לתת תסקיר האם ניתן להכריז על החייב פושט רגל.
במהלך כל אותו זמן, שבו פועל המנהל המיוחד, על החייב לשלם את התשלומים שנקבעו לו בצו הזמני, ולהגיש דו"חות דו-חודשיים בדבר הכנסתו והוצאותיו.
בתום התקופה - עד 18 חודשים לפי חוק, אך לעתים מעט יותר בשל העומס הרב בבתי המשפט - בית המשפט קובע דיון אליו מוזמנים גם כל הנושים. בדיון יוחלט האם להכריז על החייב פושט רגל לאלתר (מאותו רגע) ולמחוק את יתרת חובו, או האם לאשר תוכנית פירעון נוספת שהוכנה על ידי המנהל המיוחד.
במקרה שבדיון אושרה תוכנית פירעון, מקבל החייב הפטר מותנה. עם סיום התוכנית, כלומר לאחר ששילם חלק נוסף מהחוב, הופך ההפטר להפטר מלא המאפשר לחייב להתחיל את חייו מחדש, ללא עול החובות. כאמור, בסופו של ההליך נמחקים בדרך כלל 70-80 אחוז מהחוב, תלוי בנסיבות כל תיק לגופו.
במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי לבטל את הליך פשיטת הרגל. כך, למשל: חוסר תום לב מצד החייב, המנצל לרעה את ההליך
באילו מקרים יכול בית המשפט לבטל פשיטת רגל?
במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי לבטל את הליך פשיטת הרגל. כך, למשל: חוסר תום לב מצד החייב, המנצל לרעה את ההליך; או כאשר ניתנת הוכחה שהחייב יכול לפרוע את חובותיו ואין סיבה לתת לו הפטר.
מקרים נוספים העשויים לגרום לביטול ההליך: החייב לא עמד בצו התשלומים הזמני, לא הגיש את הדו"חות שחויב בהם או לא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד. כך, למשל: העלים נכסים, נקט פעולות מרמה וכו'.
בית המשפט רשאי גם לתת לחייב הפטר לאלתר של כלל חובותיו. זאת, במקרים שברור שאין לו נכסים או יכולת פירעון ממשית וכי הליך פשיטת הרגל לא יצמיח תועלת ממשית לנושים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח-2018) ייכנס לתוקף החל מספטמבר 2019
מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח-2018) ייכנס לתוקף החל מספטמבר 2019.
החוק כולל מספר שינויים בפרוצדורות ובהליכים שהוזכרו כאן, ומספר שינויים טרמינולוגיים חשובים אחרים.
מדוע מומלץ להיעזר בליווי משפטי בהליך פשיטת רגל?
הליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי מורכב, המחייב ליווי משפטי של עו"ד בקיא בתחום. הליווי המקצועי של מומחה בתחום עשוי לחסוך לחייב כסף רב.
כך, למשל: עורך דין בקיא בתחום יידע כיצד להשפיע על גובה תביעות החוב המוגשות למנהל המיוחד, במסגרת הליך הכינוס, ולהביא לכך שגובה החוב מראש יהיה נמוך יותר. ניסיון משרד הח"מ מעיד כי במקרים רבים אף ניתן להגיע להסדרים, במסגרתם ישלם החייב פחות מ-20 אחוז מסך החובות המקוריים שלו, לצורך קבלת הפטר מלא של יתרת החובות. מדובר בחיסכון בסך עשרות אלפי שקלים ולעתים מאות אלפי שקלים.
לסיכום: חובות שלא ניתן להחזיר הם "מכה" קשה. עם זאת, יש מה לעשות כדי להתמודד עם הבעיה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, בנוגע לשאלה מהו הפתרון העדיף מבין השלושה שהוצגו לעיל, בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי.
*יש לזכור כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
עו"ד רענן מרום, משרד מרום, עדני ושות' עורכי דין ונוטריון.
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
