כל אחד מאיתנו, צעיר או מבוגר, עלול למצוא עצמו נפגע כתוצאה מנפילה במדרכה, שם כולל לתאונות המתרחשות ברחוב, כתוצאה ממפגעים שונים, כגון: מרצפות שבורות, שורשי עץ בולטים, בורות שאינם מכוסים וכו'. במקרים רבים, התאונה היא תוצאה של רשלנות הרשות המקומית, האחראית לטיפול במפגעים אלה.
על כל רשות מקומית מוטלת חובה ע"פ חוק לדאוג לכך שהמדרכות בתחומה יהיו תקינות וכי כל מפגע שנוצר בהן יתוקן. במקרים שבהם מדובר במפגעים שגרמו לנזק רציני, בית המשפט עשוי בהחלט לראות ברשות המקומית אחראית לנזק ואחראית לפיצוי הנפגע
האם האחריות חלה תמיד על הרשות המקומית?
על כל רשות מקומית מוטלת חובה ע"פ חוק לדאוג לכך שהמדרכות בתחומה יהיו תקינות וכי כל מפגע שנוצר בהן יתוקן. במקרים שבהם מדובר במפגעים שגרמו לנזק רציני, בית המשפט עשוי בהחלט לראות ברשות המקומית אחראית לנזק ואחראית לפיצוי הנפגע.
ניקח לדוגמה מקרה שטופל על ידי משרד הח"מ. אשה בשנות החמישים לחייה חזרה לביתה לאחר יום עבודה. היא החנתה את מכוניתה ברחוב, יצאה מהמכונית ולאחר 2-3 צעדים נתקלה במרצפת מדרכה שבלטה ממקומה, בשל שורש עץ שהרים את המרצפת.
האשה מעדה על המרצפת, נפלה ונפגעה בצורה קשה, שלא אפשרה לה ללכת לטיפול בעצמה. בעלה הגיע ולקח אותה לקופת חולים. לאחר הבדיקה, התברר שמפרק המרפק של ידה השמאלית נשבר. ניתן לה טיפול ראשוני. לאחר תקופת טיפולים נוספת, התברר שהיא סובלת משבר מורכב כתוצאה מהנפילה.
מהו הנזק שנגרם לנפגעת?
כיום, מפרק המרפק שלה נעול כמעט לחלוטין. היא אינה יכולה לקפל את ידה, אלא כיפוף קל מאוד. יתרה מכך, מאחר שלפני התאונה היא סבלה מנכות ביד ימין (היד השנייה שלה), הרי שלאחר הנפילה במדרכה היא הפכה לנכה בשתי ידיה!
אשה זו נאלצה להפסיק לגמרי את עבודתה כגננת בגן ילדים ומצאה עצמה מוגבלת כמעט לגמרי בכל תפקודי היום-יום שלה. מקור הפרנסה שלה נפגע לגמרי וכך גם יכולתה לדאוג לעצמה ולביתה.
את מי ניתן לתבוע בגין נזק שנגרם כתוצאה מנפילה במדרכה?
במקרה המתואר לעיל, הוגשו שתי תביעות לפיצוי בגין הנזק. תביעה אחת נגד המוסד לביטוח לאומי ותביעה שניה נגד הרשות המקומית.
מקרה שקרה: לאחר תהליך השיקום של הנפגעת, התגבשה הנכות הרפואית, כתוצאה מהתאונה ונקבעה בשיעור של 44%. לאחר שהופעלה תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי, תקנה שדנה בנכות התפקודיות ביחס למקצועו הספציפי של הנפגע, נוספו לה 22% ונקבעה לאותה אשה נכות משוקללת בשיעור 66%
מדוע הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי?
הנפגעת היתה בדרכה חזרה ממקום העבודה בעת התאונה. לכן, היא ביקשה להכיר בתאונה כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה. במשך השנתיים הראשונות, שבמהלכן עברה ניתוח מורכב ותהליך שיקומי ממושך, נקבעה לה נכות זמנית בשיעור 100%, בגינה קיבלה קצבת נכות מלאה.
לאחר תהליך השיקום, התגבשה הנכות הרפואית, כתוצאה מהתאונה ונקבעה בשיעור של 44%. לאחר שהופעלה תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי, תקנה שדנה בנכות התפקודיות ביחס למקצועו הספציפי של הנפגע, נוספו לה 22% ונקבעה לאותה אשה נכות משוקללת בשיעור 66%.
תקנה 15 מאפשרת להוסיף לנפגע אחוזי נכות בנוסף לנכות הרפואית, אם הפגיעה גורמת לנכות תפקודית, שמונעת ממנו לחזור לתפקידו במקום עבודתו
מהי נכות תפקודית? מהי תקנה 15?
תקנה 15 מאפשרת להוסיף לנפגע אחוזי נכות בנוסף לנכות הרפואית, אם הפגיעה גורמת לנכות תפקודית, שמונעת ממנו לחזור לתפקידו במקום עבודתו. התקנה מבחינה בנכות תפקודית הקשורה למקצוע של הנפגע ואף עשויה להכפיל ב-1.5 את אחוז הנכות הרפואית.
כך, למשל: פסנתרן שאחת מאצבעות ידיו נפגעה, אפילו אם מדובר בזרת, סביר להניח שתיקבע לו נכות תפקודית מאוד גבוהה, מאחר שהפגיעה בזרת פוגעת בשורש הפרנסה שלו כפסנתרן.
במקרה של הגננת שהובא לעיל, התקנה הופעלה במלואה. היא תקבל מהביטוח הלאומי קצבת נכות לכל חייה. המקרה של הגננת הוא מקרה מובהק של "גולגולת דקה". כלומר, מקרה שבו נכות קיימת (ביד השנייה) הופכת כל פגיעה חדשה לפגיעה בעלת השפעה רחבה יותר, ולנזק גדול יותר מהנכות הרפואית הקונקרטית של הפגיעה החדשה.
לאחר שנקבעה לנפגעת הנ"ל הנכות הקבועה, היא פנתה לתבוע את הרשות המקומית בגין רשלנות
מה היתה עילת התביעה נגד הרשות המקומית?
לאחר שנקבעה לנפגעת הנ"ל הנכות הקבועה, היא פנתה לתבוע את הרשות המקומית בגין רשלנות. כלומר, על כך שהרשת לא דאגה שהמדרכות בשטחה יהיו בטיחותיות ויצרה סביבה מסוכנת ובלתי בטיחותית לכלל הציבור ולתובעת בפרט, ועל כך שלא הנהיגה נהלי בטיחות ולא הציבה שילוט שמזהיר מהמפגע.
התביעה התבססה על עקרון "הודאת בעל דין" - גורם כלשהו שמתקן מפגע לאחר תאונה, נתפס כמי שמודה למעשה כי המפגע היה טעון תיקון ונתון תחת אחריותו
כיצד הוכחת עילת הרשלנות של הרשות המקומית?
התביעה התבססה על עקרון "הודאת בעל דין" - גורם כלשהו שמתקן מפגע לאחר תאונה, נתפס כמי שמודה למעשה כי המפגע היה טעון תיקון ונתון תחת אחריותו. התובעת הציגה תמונה של המדרכה לפני התיקון ולאחר התיקון וטענה שעצם העובדה שהרשות תיקנה את המפגע ואת המדרכה, מיד לאחר התאונה, מהווים הודאה באשמה מצד הרשות.
הנתבעת (הרשות המקומית) לא התכחשה לאחריותה (העדויות לא אפשרו לרשות להתכחש), אך טענה שהפיצוי שמגיע לנפגעת "נבלע" בתקבולים שקיבלה מהביטוח הלאומי.
רבים אינם יודעים, אך כאשר תובעים את הביטוח הלאומי על תאונת עבודה ובנוסף גם את הגורם הרשלן (במקרה זה הרשות המקומית), כל שקל שמתקבל מהביטוח הלאומי מתקזז מסך הפיצוי שהגורם הרשלן נדרש לשלם, והוא משלם רק את היתרה. לכן, במקרים רבים, תיקים כאלה נבלעים לגמרי בתקבולי המוסד לביטוח הלאומי.
במקרה הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. התובעת קיבלה מהעירייה פיצוי בסך 225 אלף שקלים. זאת, בנוסף ל-280 אלף שקלים ששולמו על ידי הביטוח הלאומי, באמצעות קצבת הנכות
האם בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת?
במקרה הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. התובעת קיבלה מהעירייה פיצוי בסך 225 אלף שקלים. זאת, בנוסף ל-280 אלף שקלים ששולמו על ידי הביטוח הלאומי, באמצעות קצבת הנכות.
מדובר בהישג משמעותי, לאור נסיבות המקרה. החלק הארי של הפיצוי בתביעות כאלה הוא הפסד השתכרות לעתיד. ככל שהתובע צעיר יותר והשכר שהוא עתיד להפסיד בעתיד גדול יותר, כך הפיצוי הצפוי גבוה יותר.
במקרה זה, הנפגעת ילידת 1959. נותרו לה שנים ספורות עד לפנסיה. עם זאת, כאמור, חרף גילה וחרף העובדה שקיבלה מביטוח לאומי 280 אלף שקל, היא קיבלה פיצוי נוסף מהרשות.
הגורם המרכזי שהביא להטיית הכף לטובת התובעת הוא העובדה כי פנתה לייעוץ משפטי, מיד לאחר האירוע, עוד לפני שהגיעה לטיפול רפואי ראשוני
מה סייע לתובעת בתביעתה?
מספר גורמים היטו את הכף לטובת התובעת: הצורך שלה לעבור לעיר אחרת, כדי שהבת שלה תוכל לעזור לה; ימי העבודה הרבים שבעלה החסיר, כדי לעזור לה; והעובדה שמדובר במקרה "גולגולת דקה".
ואחרי כל אלה: הגורם המרכזי שהביא להטיית הכף לטובת התובעת הוא העובדה כי פנתה לייעוץ משפטי, מיד לאחר האירוע, עוד לפני שהגיעה לטיפול רפואי ראשוני.
כיצד סייעה הפנייה המהירה לייעוץ משפטי?
במקרים רבים, רופא תורן במוקד חירום אינו מתעניין בנסיבות הספציפיות, בגינן אדם מגיע לטיפול. הרופא עלול לכתוב גרסה לתאונה שלמעשה פוגעת בסיכויי התיק מבחינה משפטית. לעיתים קרובות, כתוצאה ממה שהרופא כותב, כלל לא ניתן לנהל את התיק ולהוכיח את הקשר בין הפגיעה, המפגע והנזק שנגרם.
במקרה הנ"ל, כאמור, האשה פנתה מיידית לייעוץ משפטי לאחר התאונה, כדי לדעת איך להתנהל מול הגורמים הרפואיים ומול הרשויות. בזכות הפנייה לייעוץ משפטי, התיעוד הרפואי הראשוני פירט בצורה נכונה ומדויקת כיצד אירעה התאונה ואת הקשר בין המפגע לנזק. התיעוד "חסך" ממנה את הצורך להתמודד עם נוסח עמום שהרופא התורן במוקד החירום עלול היה לכתוב.
נסביר את חשיבות הייעוץ המשפטי באמצעות דוגמה נוספת, הפעם דוגמה הפוכה.
לקוח הגיע למשרד הח"מ לייעוץ משפטי, לאחר שכבר היה אצל רופא. הוא נפל במהלך משחק כדורגל, כתוצאה מהיתקלות במפגע בטיחותי. כשהזמנו את התיקים הרפואיים, גילינו שנרשם בהם שהלקוח נפגע כתוצאה מבעיטה בכדור. המסמך יצר בעיה, מאחר והיה על משרד הח"מ להוכיח כי אכן היה מפגע בטיחותי שהוביל לתאונה ולהסביר מדוע הרופא בחר לכתוב אחרת.
לאחר נפילה במדרכה: צלמו את המפגע עצמו, צרו קשר עם העירייה ודווחו על המפגע. חשוב גם להתייעץ עם עו"ד
מה כדאי לעשות לאחר פגיעה, כתוצאה מנפילה במדרכה?
1. צלמו את המפגע עצמו, סמוך ככל האפשר למועד התאונה.
2. צרו קשר עם העירייה או הרשות המקומית ודווחו על המפגע, רק לאחר שצילמתם את המפגע.
3. אם הרשות מתקנת את המפגע לאחר העדכון, צלמו את המקום גם לאחר התיקון. כך, תוכלו לטעון ל "הודאת בעל דין". התביעה נגד הרשות עשויה להתנהל מספר שנים לאחר התאונה. כך, תבטיחו לעצמכם שהרשות לא תוכל למסמס או להסתיר את אחריותה למפגע.
4. דאגו שהמסמכים הרפואיים בטיפול הרפואי הראשוני שאתם מקבלים הם מסמכים מפורטים, המסבירים את הקשר בין הפגיעה שלכם לבין המפגע הבטיחותי.
5. בשלב ראשוני ביותר, חשוב להתייעץ עם עורך דין: יש השפעות מרחיקות לכת לגרסה הראשונית ביותר שתמסרו לרופא שיבדוק אתכם. לכן, אם הדבר אפשרי, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי אפילו לפני הפנייה לטיפול ראשוני או מיד לאחר מכן.
לסיכום: נפלתם במדרכה? שימו לב מה גרם לנפילה! האם "סתם" עיקמתם רגל או שמא נתקלתם במפגע, כגון מרצפת חסרה, מרצפת מורמת או שורש עץ מורם? אם מדובר במפגע בטיחותי, הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא לפנות לייעוץ משפטי, אפילו לפני ביקור אצל רופא. כך, תוכלו למצות את הזכויות שלכם ביתק קלות, מול מי שאחראי על המדרכה.
* משרד עורכי דין לידור פוגל-אורן מתמחה בנזיקין, ביטוח לאומי ונזקי גוף.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
