פסיקה: האם תשלם מזונות לאב שמחזיק במשמורת

רוחות של שוויון ממשיכות לנשב מכיוונו של בית המשפט לענייני משפחה: בהחלטה תקדימית שניתנה לאחרונה על ידי נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, חייב האחרון אם חרדית שחזרה בשאלה בתשלום מזונות לבעלה לשעבר שנושא במשמורת על הילדים.

ההחלטה היא צעד נוסף, ומרחיק לכת אף יותר, על רקע ההלכה התקדימית שקבע בית המשפט העליון בפרשת פלונית (בע"מ 919/15). בפרשה זו נקבע, כי הורים המשתכרים שכר זהה ומחזיקים במשמורת משותפת על הילדים, יישאו באופן שוויוני גם בנטל תשלום המזונות. 

מקרה שקרה: היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, כאשר האם חזרה בשאלה והחלה לנהל אורח חיים חילוני. בני הזוג התגרשו, והגיעו להסדר ביחס לרכוש המשותף, אולם סוגיית מזונות הילדים לא הוכרעה ביניהם

גירושין כואבים לאחר חזרת האם בשאלה

סיפורם של בני הזוג קשה וכואב. השניים שהשתייכו למגזר החרדי נישאו זה לזה בחודש אוקטובר 1996 והתגרשו בתחילת 2013. מהנישואין נולדו להם שישה ילדים, כאשר ארבעה מהם קטינים (בני 11,15,16 ו-18), והשניים הנותרים בגירים.

היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, כאשר האם חזרה בשאלה והחלה לנהל אורח חיים חילוני. בני הזוג התגרשו, והגיעו להסדר ביחס לרכוש המשותף, אולם סוגיית מזונות הילדים לא הוכרעה ביניהם. בינתיים, האב נישא בשנית, ומגדל את ילדיו מנישואיו הראשונים עם אשתו החדשה.

באוגוסט 2017 הגיש האב את תביעת המזונות לבית המשפט. האב דרש לחייב את גרושתו במזונות ילדים, נוכח ירושה גדולה בגובה 1.2 מיליון שקלים, שהיא קיבלה מסבתה

האב: "האם ירשה מסבתה 1.2 מיליון שקל"

באוגוסט 2017 הגיש האב את תביעת המזונות לבית המשפט. האב דרש לחייב את גרושתו במזונות ילדים, נוכח ירושה גדולה בגובה 1.2 מיליון שקלים, שהיא קיבלה מסבתה.

האב גולל בתביעתו את מערכת היחסים המורכבת בתוך המשפחה, כאשר על רקע מצבה הנפשי הקשה של האם נטל גידול הילדים הוטל עליו. לדבריו, אשתו לשעבר מתעלמת מכל אחריות שלה כלפי הילדים ולא משתתפת כלל בהוצאות שלהם. 

האב תיאר בתביעתו הוצאות גבוהות מאוד, בגובה של יותר מ-15,000 שקלים, שהוא מוציא עבור הילדים מדי חודש - בזמן שהאם אינה נושאת בתשלומים השונים.

לדבריו, הוא מממן בעצמו טיפולים פסיכולוגים שבועיים יקרים לילדים, על רקע מצבם הנפשי, חגג לשלושה מהם אירועי בר מצווה יקרים, ומממן בעצמו את כל הוצאותיהם, אף שאשתו לשעבר היא בעלת יכולת לעבוד ולהתפרנס.

האב טען בתביעתו, כי הוא מפעיל עסק עצמאי והכנסתו עומדת על 10,000 שקלים בחודש, אולם על רקע הוצאותיו הכבדות על הילדים הצטברו לו חובות כבדים בסכום של יותר משלושה מיליון שקל. 

האב ביסס את תביעתו על הלכת בע"מ 919/15, וביקש להתחשב בהלכות הקיימות הקובעות כי בתביעת מזונות רשאי בית המשפט להתחשב גם בהכנסות האם.

לטענת האם, סכום זה איננו מספיק לה לרכוש דירה או לכלכל את עצמה, היות שהיא איננה עובדת באופן מסודר, זקוקה לתרופות מיוחדות עקב מצבה הנפשי, ואף לקתה בינתיים בסרטן

האם: "האב מסית את הילדים נגדי"

בכתב ההגנה דחתה האם את תביעת האב כלפיה. לדבריה, היא אמנם קיבלה מסבתה ירושה בגובה של 1.2 מיליון שקלים, אולם נוכח חובות כבדים שצברה, נותרו בידיה 700 אלף שקל בלבד.

לטענת האם, סכום זה איננו מספיק לה לרכוש דירה או לכלכל את עצמה, היות שהיא איננה עובדת באופן מסודר, זקוקה לתרופות מיוחדות עקב מצבה הנפשי, ואף לקתה בינתיים בסרטן.
לדברי האם, טענות האב כלפיה אינן מוצדקות, שכן במסגרת ההסדר ביניהם בענייני רכוש, היא ויתרה לטובתו על עסק שיזמה והקימה, וכן על שתי דירות.

האם אף טוענת, כי בניגוד לטענת האב העסק שהוא מפעיל רווחי יותר מכפי שהוא טוען, והוא יכול למשוך ממנו גם 40 אלף שקלים בחודש. לטענת האם, היא נלחמה על כך שהילדים יישארו במשמורתה, ולשם כף אף שכרה דירה.

האם מפנה טענות שונות כלפי ההוצאות שמתאר האב בתביעתו וטוענת כי הן מופרזות, ואינן משקפות את ההוצאות האמיתיות של המשפחה. לדבריה, היא קונה עבור הילדים בגדים ונעליים, מממנת להם חוגים, נותנת להם דמי כיס, וקונה להם מתנות ליום ההולדת.

עוד טוענת האם, כי הילדים לומדים בישיבות וחוזרים לביתו של האב רק פעם בשבועיים, כך שגם מבחינה זו טענותיו ביחס להוצאות הנוגעות להם מופרזות.

האם מסכמת וטוענת, כי לאור מצבה הכלכלי הקשה, לא קיימת חובה בדין שלפיה עליה לשאת בתשלום המזונות, וההוצאות שתוארו על ידי האב הן מנופחות ומוגזמות. זאת ועוד, טענה האם כי אין לחייבה בתשלום, לאור הסדר הפשרה שאליו היא הגיעה עם האב, במסגרתו הוא קיבל על עצמו את מימון הקטינים תמורת חלקה ברכוש המשותף.

בית המשפט קבע, כי: "בנסיבות המקרה, בהם עול מזונותיהם של הקטינים מוטל מזה כ-6 שנים על כתפי התובע סבור אני כי מן הראוי והגיע העת שהאם תשתתף ותישא גם היא במזונות ילדיה"

בית המשפט: "הגיעה העת שהאם תשתתף במזונות"

במסגרת החלטתו, בחן בית המשפט את שאלת חיוב האם במזונות כאשר האב מחזיק במשמורת, והצביע על האופי התקדימי של המקרה: "מיעוט המקרים שבהם התבקש חיוב האם במזונות (בפסיקה) מלמד כי טרם נסלל הנתיב הראוי לכך".

כבר בתחילת החלטתו קבע סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נחשון פישר, כי: "לכשעצמי, סבור אני כי רוח הלכת בע"מ 919/15 תוביל לתוצאות שיווניות יותר עת עסקינן באב משמורן שתובע מזונות ילדים מהאם... מצבים שבהם תחויב אם במזונות הילדים, כאשר הם שוהים במשמורת האב, יורחבו".

פישר מדגיש בהחלטתו, כי לאור התקדים שקבע העליון: "תפיסת השוויון והצדק היא זו שמנחה (כיום) את בתי המשפט לענייני משפחה ללא הבחנה מגדרית איזושהי, כאשר ערך זה ביחד עם תפיסת טובתם ורווחתם של הקטינים ניצב כעליון בפסיקת משמורת והסדרי שהות".

לגופו של עניין, קבע בית המשפט בהחלטתו כי האב לא הוכיח כנדרש את מלוא ההוצאות שלהם טען. על פי החלטתו, לאחר שבחן את הכנסות הצדדים, את צרכי הקטינים ואת הסדרי השהות שלהם ולאור הפערים הכלכליים בין האב לאם, "לא מצאתי לחייב את האם לשאת בהוצאות הקטינים כפי שנתבעו בכתב התביעה".

על פי סגן הנשיא פישר, "לא הוכח בפני כי מדובר באם אמידה המסוגלת להשתתף בתשלום דמי המזונות של ילדיה". למרות זאת קבע השופט, כי הוכח שהאם מסוגלת להתפרנס למחייתה, יכולה לזון  את ילדיה ולו באופן חלקי, ועל כך יש להוסיף את סכום הירושה שקיבלה לאחרונה, ואשר ממנו נותר לה סכום של 700 אלף שקל.

בית המשפט קבע, כי: "בנסיבות המקרה, בהם עול מזונותיהם של הקטינים מוטל מזה כ-6 שנים על כתפי התובע סבור אני כי מן הראוי והגיע העת שהאם תשתתף ותישא גם היא במזונות ילדיה".

על רקע זה, קבע בית המשפט, כי האם תשלם לאב מזונות של 1,950 שקלים בחודש, ותישא במחצית עלות הישיבה לבן, כאשר יחל את לימודיו שם. סגן הנשיא פישר הדגיש כי תוקף החיוב יתבצע עד להגעת כל אחד מהקטינים לגיל 18 או עד לסיום לימודיו התיכוניים.

* הכותב המתמחה בתחום דיני המשפחה לא ייצג את מי מהצדדים במסגרת הליך זה.