החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע כי חובתו של אדם במזונות ילדיו תיקבע בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. כאשר מדובר בבני זוג מוסלמים, יחול בעניינם הדין השרעי. מה קובע הדין השרעי לגבי מזונות ילדים? האם וכיצד שונה הדין השרעי מהדין העברי? מה ניתן לעשות כדי לחייב את הבעל בתשלום מזונות? על שאלות אלה ושאלות נוספות נשיב במאמר זה.
פקודה 395 לדיני השריעה "אלאחקאם" המטיל חובה מוחלטת על האב במזונות ילדיו. התנאי היחיד למזונות הוא כי מדובר בילדים עניים שאין להם כסף ו/או הכנסה מכל מקור שהוא
מה קובע הדין האישי השרעי לגבי מזונות ילדים?
כאמור, פקודה 395 לדיני השריעה "אלאחקאם" המטיל חובה מוחלטת על האב במזונות ילדיו. התנאי היחיד למזונות הוא כי מדובר בילדים עניים שאין להם כסף ו/או הכנסה מכל מקור שהוא.
החיוב במזונות הילדים יהיה עד שהבן הזכר יסיים את לימודיו ויתחיל לעבוד. חובת הזנת הבנות היא עד נישואיהן, בקיום התנאי כאמור.
מדובר במזונות הכרחיים, כעולה משמם, שהן בגין צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים, הכוללים מזון, לבוש והוצאות דיור. בדרך כלל בגין כל הוצאה נוספת יש להגיש קודם כל לביה"ד בקשה ל"אישור", ואז לאחר קבלת האישור, ניתן לתבוע בגינה
מהן ההוצאות ה"מכוסות" על ידי מזונות ילדים לפי הדין השרעי?
מדובר במזונות הכרחיים, כעולה משמם, שהן בגין צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים של הילדים, הכוללים מזון, לבוש והוצאות דיור. בדרך כלל בגין כל הוצאה נוספת יש להגיש קודם כל לביה"ד בקשה ל"אישור", ואז לאחר קבלת האישור, ניתן לתבוע בגינה. חריג לנאמר הינו הוצאות דחופות, שהמתנה עד לקבלת האישור יש בה כדי להסב נזק רב.
יתרה מזו, לפי דיני השריעה, האב מחויב בתשלום המזונות ההכרחיים באופן בלעדי, ללא קשר לרמת ההכנסה של האם וללא תלות במצבו הכספי.
ההבדל המרכזי בין הקביעות במערכות הדין השונות, נעוץ בעובדה לפיה חובת המזונות על האב בדין השרעי היא חובה מוחלטת, שאינה משתנה לפי גיל הילדים, אלא תלויה במצבם הכלכלי. לעומת זאת, בדין העברי חובת המזונות מושפעת מגיל הילדים
האם וכיצד שונה הדין השרעי בדיני מזונות מהדין העברי?
ההבדל המרכזי בין הקביעות במערכות הדין השונות, נעוץ בעובדה לפיה חובת המזונות על האב בדין השרעי היא חובה מוחלטת, שאינה משתנה לפי גיל הילדים, אלא תלויה במצבם הכלכלי. לעומת זאת, בדין העברי חובת המזונות מושפעת מגיל הילדים.
כך, לפי הדין העברי, חובת המזונות המוטלת על האב היהודי היא חובה מוחלטת, המושתתת על האב עד הגיע הילדים לגיל 6. לאחר מכן, המזונות הן מדין צדקה. שיעור המזונות מדין צדקה המוטלים על האם ועל האב נקבע בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
גם בית דין שרעי וגם בית משפט לענייני משפחה, שהינו בית משפט אזרחי, מוסמכים לדון בתביעת מזונות של אם מוסלמית, התובעת מזונות בשם ילדיה
איזה בית משפט מוסמך לדון בתביעת מזונות של אם מוסלמית?
גם בית דין שרעי וגם בית משפט לענייני משפחה, שהינו בית משפט אזרחי, מוסמכים לדון בתביעת מזונות של אם מוסלמית, התובעת מזונות בשם ילדיה. מאחר שלבית הדין השרעי ולבית המשפטי לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בכל הסוגיות הכרוכות בגירושין, בכפוף למרוץ הסמכויות.
הכוונה היא שהערכאה אליה מוגשת תחילה פנייה של מי מהצדדים מקבלת (מעצם הפנייה) את הסמכות לדון בעניין. לפיכך, בפועל, כאשר אחת הערכאות (בית משפט לענייני משפחה או בית דין שרעי) החלה לדון בעניין שקיים בסמכותו, מנועה הערכאה השנייה מלדון באותו עניין, לפי עיקרון "כיבוד ערכאות".
חשוב לציין, כי על אף שבית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט אזרחי ולא דתי, בענייני מזונות יחול הדין האישי. בפועל, המשמעות היא שגם בית משפט לענייני משפחה יחיל את הדין השרעי על תביעת המזונות ומחויב להחיל את הלכות השריעה, בבואו לפסוק מזונות לצדדים מוסלמיים.
כאשר בית המשפט קובע בפסק דין (כלומר: "פוסק") כי על האב לשלם את מזונות ילדיו ואף קובע, כמובן, את שיעור המזונות, האב מחויב לכבד את פסק הדין ולשלם את המזונות בשיעור ובאופן שקבע בית המשפט
מהי המשמעות של פסק דין למזונות?
כאשר בית המשפט קובע בפסק דין (כלומר: "פוסק") כי על האב לשלם את מזונות ילדיו ואף קובע, כמובן, את שיעור המזונות, האב מחויב לכבד את פסק הדין ולשלם את המזונות בשיעור ובאופן שקבע בית המשפט.
בפועל, למרבה הצער, במקרים רבים אבות אינם מכבדים את פסקי הדין למזונות והאשה נאלצת לגדל את ילדיה ללא סיוע כלכלי תוך שהיא נושאת לבדה בעול הכבד.
בפני אם שאינה מקבלת את תשלום המזונות מן האב, עומדות שתי דרכי פעולה: 1. הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי; 2. פתיחת תיק בהוצאה לפועל
כיצד ניתן לחייב אב סרבן לשלם מזונות?
בפני אם שאינה מקבלת את תשלום המזונות מן האב, עומדות שתי דרכי פעולה: 1. הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי; 2. פתיחת תיק בהוצאה לפועל.
תביעה למוסד לביטוח לאומי: על האם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, על גבי הטופס המיועד לכך ולצרף את המסמכים הדרושים. החיסרון בדרך זו הוא כי ביטוח לאומי משלם לאם את המזונות על פי תקרה מסוימת. לעיתים, אין מדובר בסכום המלא שנפסק בפסק הדין. בנוסף, התשלום תלוי בהכנסת האם, באופן שיש בו כדי להגביל את האם ולמנוע אותה מלהתקדם.
פתיחת תיק בהוצאה לפועל: פתרון אחר הוא פתיחת תיק בהוצאה לפועל כנגד האב, במסגרתו על האם לנקוט בהליכים שונים, לצורך גביית חוב המזונות, כגון: עיקול משכורת, עיקול מיטלטלין וכו'. חשוב לציין כי במקרים שבהם פנתה האם למוסד לביטוח לאומי ונמצאה זכאית לקבלת קצבת מזונות נמוכה מהסכום הנפסק, היא יכולה לגבות את ההפרשים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.
אם החוב נוצר טרם ניתן צו כינוס לנכסיו של האב, יקבל חוב המזונות עדיפות על פני כל חוב אחר. פירוש הדבר כי האם תוכל לקבל את מלוא התשלום
מה ניתן לעשות במקרה שהאבא אכן אינו מסוגל לשאת בתשלום המזונות?
במקרים בהם האב חסר יכולת כלכלית, סביר שהוא ינקוט הליכי פשיטת רגל, בשל מצבו הכלכלי או בשל רצון לחמוק מחובותיו. כך או כך, מצב זה עלול להעמיד את האם בפני שוקת שבורה. יכולתה של האם לגבות את תשלום המזונות מהאב תלויה במועד היווצרות חוב המזונות.
כך, אם החוב נוצר טרם ניתן צו כינוס לנכסיו של האב, יקבל חוב המזונות עדיפות על פני כל חוב אחר. פירוש הדבר כי האם תוכל לקבל את מלוא התשלום. לעומת זאת, במקרה שהחוב נוצר לאחר מתן צו כינוס, חוב המזונות אינו מקבל קדימות על פני חובות אחרים. בית המשפט יהיה זה שיחליט כמה כסף מקופת הכינוס יוקצב לתשלום חוב המזונות.
* עו"ד היבא זועבי עוסקת במעמד האישי, הדין השרעי ודיני משפחה וירושה.
** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.
