תסקיר הינו תוצאות חקירה של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין (עו"ס) לגבי אבחנת מערכת משפחתית. כך, למשל: בעת מינוי אפוטרופוס, בקשה לפסול דין, סכסוך גירושין לעניין משמורת ילדים ועוד.
התסקיר נערך לפי צו של הערכאה המשפטית, בהתאם לסעיף 2 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955 (חוק הסעד).
תפקידו של העו"ס, כידו הארוכה של בית המשפט, להניח בפני בית המשפט תמונה כוללת, אודות מצבו של הקטין או האדם
מהן הסמכויות המוקנות לעו"ס במסגרת חוק הסעד?
סעיף 3 לחוק הסעד מקנה לעו"ס סמכויות רחבות, לצורך הכנת התסקיר. הוא מוסמך להיכנס לכל מקום בו נמצא הקטין או האדם, ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או האדם.
סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מקנה סמכות לעו"ס, לצורך הגנתו של קטין, פסול דין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, לחקור כל אדם שיש לו ידיעות הנוגעות לאותו אדם ללא צו בית משפט.
במספר חוקים ניתנו לעו"ס סמכויות להיכנס לכל מקום בו נמצא אדם וכן לחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לאדם ללא צו בית משפט (סעיף 12 לחוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו-1966; סעיף 22 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960; סעיף 5(ב) לתקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות), תשכ"ב-1962).
תפקידו של העו"ס, כידו הארוכה של בית המשפט, להניח בפני בית המשפט תמונה כוללת, אודות מצבו של הקטין או האדם. לשם כך, העו"ס אמור לאסוף וללקט מידע מגורמים שונים, המכירים את האדם ובני המשפחה, כגון: גורמי חינוך ורווחה, בני משפחה, מורים, רופאים, מכרים ושכנים, מעבידים, מוסדות ציבור וכל גורם אחר שהעו"ס סבור כי יש ברשותו מידע רלוונטי, שיכול לתרום לתמונה הכוללת.
תפקידו של העו"ס לרכז את המידע מהגורמים השונים, ולהניחו בפני בית המשפט, בצירוף המלצה טיפולית לטובת האדם, לרבות המלצה על מינוי אפוטרופוס.
העו"ס מסכם את ממצאיו והמלצותיו בתסקיר, הכולל המלצות, כגון: מינוי אפוטרופוס, פסול דין, משמורת, חלוקת זמני שהות של קטין וכו'. בסיום כתיבת התסקיר, מעביר העו"ס את התרשמויותיו לבית המשפט ולבעלי הדין
מה כולל הליך יצירת התסקיר?
עם קבלת צו בית המשפט, מתחיל העו"ס באיסוף מידע מהגורמים הבאים:
• מוסדות חינוך, בריאות, רווחה וגורמים נוספים בקהילה;
• פגישות ותצפיות עם כל בני המשפחה;
• בדיקת רישום פלילי, במידת הצורך;
• ביקורי בית;
• התייעצות והדרכה.
העו"ס מסכם את ממצאיו והמלצותיו בתסקיר, הכולל המלצות, כגון: מינוי אפוטרופוס, פסול דין, משמורת, חלוקת זמני שהות של קטין וכו'. בסיום כתיבת התסקיר, מעביר העו"ס את התרשמויותיו לבית המשפט ולבעלי הדין.
במקרים בהם מדובר בתסקירים מורכבים, מתכנסת ועדת תסקירים מקצועית, שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, עו"ס (אחד או יותר) פסיכולוג/ פסיכיאטר. הוועדה כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לזמן לצורך כתיבת התסקיר בני משפחה, גורמי טיפול נוספים, ידידים של המשפחה וגורמים נוספים.
התסקיר הינו חוות דעת משמעותית, בבוא בית המשפט לתת החלטה, לעניין טובתו של אדם שמונה לו אפוטרופוס, פסול דין, קטין וחוסה. סמכות ההחלטה הסופית והפעלת שיקול הדעת נתונה אמנם בידי בית המשפט, אך לא בנקל יסטה בית המשפט מהמלצות שהועלו בתסקיר. מכך, עולה אפוא כי העו"ס עשוי לחרוץ את גורלו של האדם ושל בני משפחתו.
על פי הנחיות משרד הרווחה, עו"ס מסרבים לנוכחות עו"ד, הן בעת המפגשים לצורך עריכת התסקיר והן בוועדת התסקירים, בטענה כי מדובר בהליך טיפולי. בכך, לכאורה, הם פוגעים בזכות יסוד של כל אזרח להיות מיוצג
האם קיימת זכות ייצוג ע"י עורך דין, לבני המשפחה המופיעים בפני העובד הסוציאלי?
על פי הנחיות משרד הרווחה, עו"ס מסרבים לנוכחות עו"ד, הן בעת המפגשים לצורך עריכת התסקיר והן בוועדת התסקירים, בטענה כי מדובר בהליך טיפולי. בכך, לכאורה, הם פוגעים בזכות יסוד של כל אזרח להיות מיוצג.
עניין זה הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6099/18 פלוני נ' פלונית (13.5.19). משרד הח"מ ייצג בתיק את העו"ס, המשיבה 4. בית המשפט דן בשאלת זכות הייצוג בתסקיר ובוועדת התסקירים.
בבג"ץ 6099/18 האמור, עתר המערער - אב לבן בוגר (שמונה עליו אפוטרופוס) - וטען לפגיעה בזכותו לייצוג, בשל סירוב העו"ס ומשרד הרווחה, לייצוג ע"י עו"ד, בעת עריכת המפגשים עם העו"ס, לצורך עריכת התסקיר וכן בוועדת התסקירים.
טענת העו"ס היתה כי היא בעלת תפקיד, הממונה על ידי בית המשפט, כדי להוות זרוע ארוכה של בית המשפט. עליה להביא בפני בית המשפט תמונה שלמה לגבי אדם, משפחתו, מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי והסוציאלי ולתת המלצה בדבר טיפול.
לכן, ככל שיש טענה בעניין עריכת התסקיר, לרבות נושא הייצוג, היה על העותר להביא את הטענה מלכתחילה בפני בית המשפט שהורה על הגשת התסקיר.
זאת ועוד: מטרת העו"ס היא להגן על טובתו של אדם. העו"ס משמשת פה לאדם. בדברי ההסבר להצעת חוק הסעד חודד פן זה של עבודת העו"ס: "פקידי הסעד יהיו לפה לקטינים ולחולי נפש אלה, ומחמת בקיאותם המיוחדת וגישתם המקצועית לבעיותיהם של אלה, יש בחוות דעתם משום הדרכה יעילה וטובה יותר לבית המשפט" (הצעת חוק 222, כ"ט בכסלו תשט"ו, 24.12.1954).
כדי שהעו"ס תביא את הדברים בפני בית המשפט בצורה יעילה, ניתנו לה סמכויות רחבות בסעיף 3 לחוק הסעד בעת עריכת תסקיר, כך שהיא תוכל להניח בפני בית המשפט את התמונה המלאה לגבי האדם, באופן בלתי אמצעי
מהם האיזונים הקיימים במסגרת חוק הסעד, בנוגע לפעילות העו"ס מכוח החוק?
כדי שהעו"ס תביא את הדברים בפני בית המשפט בצורה יעילה, ניתנו לה סמכויות רחבות בסעיף 3 לחוק הסעד בעת עריכת תסקיר, כך שהיא תוכל להניח בפני בית המשפט את התמונה המלאה לגבי האדם, באופן בלתי אמצעי.
ה"לקוחות" של העו"ס הם בית המשפט והמטופל (כלומר: הקטין או האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס). לכן, לכאורה, אין זכות לבני המשפחה, בפרט כשמדובר באדם בגיר שהוריו אינם אפוטרופוסים שלו, לייצוג בעת המפגשים לצורך הכנת התסקיר.
בנוסף, בחוק הסעד כבר נעשה איזון, כדי שלא לפגוע בזכויות של צדדים בעניין התסקיר.
ראשית, הצדדים רשאים להיפגש ולהיוועץ עם עו"ד לפני הפגישה עם העו"ס ולאחר הפגישה. שנית, סעיף 4 לחוק הסעד נותן זכות לצדדים, להשמיע כל טענה לגבי הכתוב בתסקיר. שלישית, סעיף 5 לחוק הסעד מסמיך את בית המשפט להורות על חקירת עו"ס, אף אם לא נצטווה לערוך תסקיר. בדרך כלל, בית המשפט נעתר לבקשה לחקירה עו"ס.
כבוד השופט נעם סולברג קיבל את טענות משרד הח"מ, בעניין זכות הייצוג, בעת עריכת תסקיר. " העו"ס לסדרי דין אינה דנה ולא מכריעה בסכסוך בין הצדדים, ואינה גורם המחליט בעניינו של אדם, אלא היא גורם ממליץ לבית המשפט"
מה קבע ביהמ"ש לאחרונה, בעתירה בה נתבקשה זכות ייצוג בפני העו"ס?
כבוד השופט נעם סולברג קיבל את טענות משרד הח"מ, בעניין זכות הייצוג, בעת עריכת תסקיר.
ביהמ"ש ציין: "... מטרת כינוסן של ועדות התסקירים היא לגיבוש המלצה באשר למינוי אפוטרופוס, לשמש את העו"ס לסדרי דין לצורך התייעצות וסיוע בגיבוש המלצות ודרכי התערבות במקרים מורכבים. זו ועדה טיפולית מקצועית. כיוצא בזה, ההליך המתקיים לפני עו"ס לסדרי דין אינו הליך שיפוטי ולא מעין-שיפוטי. העו"ס לסדרי דין אינה דנה ולא מכריעה בסכסוך בין הצדדים, ואינה גורם המחליט בעניינו של אדם, אלא היא גורם ממליץ לבית המשפט. משמונתה עו"ס על-ידי בית המשפט, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה בקשר לעניין זה, כפי שציין ב"כ המשיבה 4, בית המשפט יעשה כחכמתו ויתן הוראות מתאימות. על רקע האמור, ברי כי ככל שתהיינה לעותר בעתיד טענות ביחס לתסקיר המשלים, לכשיוגש לבית המשפט לענייני משפחה, כי אז יוכל לטעון את טענותיו במהלך דיון מהותי בהמלצות שיובאו לפני בית המשפט לענייני משפחה, זכותו-זו לא תקופח. בכלל זה, יוכל ב"כ העותר לחקור את העו"ס לסדרי דין על המלצותיה... העותר יוכל גם לטעון טענות בקשר לתוכן פגישותיה של העו"ס לסדרי דין עמו".
לסיכום: הסמכות לדון בזכות הייצוג היא סמכות של בית המשפט הדן בהליך וממנה את העו"ס לסדרי דין, לצורך עריכת התסקיר. כך, אם יפנו בני משפחה מבעוד מועד לבית המשפט, שהורה על הכנת תסקיר, ייתכן כי זכות זו תעמוד לעותר.
חשוב לזכור, כי לעיתים, לאחר שהעו"ס או ועדת התסקירים מגבשים דעה ונותנים המלצה על דרך הטיפול או בדבר מינוי אפוטרופוס, קשה מאוד לשנות המלצה זו בבית המשפט. לכן, במקרים מתאימים, ראוי שהעו"ס או ועדת התסקירים תאפשר ייצוג עו"ד למי מבני המשפחה ואת נוכחותו במפגשים עם העו"ס ובועדת התסקירים.
* עו"ד מאיר בורוס, בן דוד אברהם הכהן, משרד עו"ד, ייצג בבג"ץ את העו"ס לסדרי דין.
