שוק העבודה בישראל כיום הוא שוק רווי: ברוב המקצועות קיימת הצפה. השכלה אקדמית כבר אינה מבטיחה יציבות כלכלית. כדי להתקיים במציאות כזו, יש צורך ביצירתיות ובפתרונות כלכליים שונים. כך, למשל: רבים מאתנו נסמכים על הלוואות בנקאיות והלוואות חוץ בנקאיות ועל אמצעי מימון נוספים. רובנו לוקחים חלק בתרבות האשראי, המוסיפה לתחושת היכולת שלנו.
התנהלות על בסיס אשראי יוצרת לפעמים תחושה פיקטיבית של רווחה ושל יכולת כלכלית גבוהה בהרבה ממה שיש לנו בפועל. כך, בשעה שהחשבונות השוטפים משולמים באמצעות אשראי והלוואות, נוצר "בור" כלכלי, לעתים בור עמוק מאוד, בשל ההתחייבויות הכספיות השונות, החזרי הלוואות והוצאות בלתי צפויות החורגות מהשוטף. הבור הכלכלי עלול להגיע למאות אלפי שקלים!
שכיחות האשראי הניתן לצרכנים שונים, לצד יוקר המחייה הגבוה בישראל, עלולים להעמיד כמעט כל אדם בפני סכנת קריסה כלכלית. אכן, למרבה הצער, משפחות רבות מוצאות את עצמן במצב של חדלות פירעון, קבלת מכתבי התראה מנושים, אזהרות מהוצאה לפועל וכיוצ"ב.
בדרך הקשה, רבים מגלים כי הבנק שהיה בעבר נדיב בהצעות ההלוואה והאשראי, פתאום נחמד הרבה פחות ואף מתחיל לבטא חוסר סבלנות מצדו למצב שנוצר ולכך שהחוב אינו נפרע. כך, בלית ברירה, רבים שוקלים לפנות להליכי פשיטת רגל, במטרה ליצור הסדר חובות ולפתוח דף כלכלי חדש.
שכיחות האשראי הניתן לצרכנים שונים, לצד יוקר המחייה הגבוה בישראל, עלולים להעמיד כמעט כל אדם בפני סכנת קריסה כלכלית ופשיטת רגל
האם פשיטת רגל באמת מאפשרת לפתוח דף חדש?
בקרב הציבור הרחב קיימת תפיסה שגויה, הרואה בפשיטת רגל הליך משפיל, מבזה וחסר כל ודאות ביחס לתוצאותיו. ההליך נתפס כהליך העלול להימשך שנים רבות, להתיש את החייב ולפגוע בו, יותר מאשר לסייע לו. הדבר היה נכון במידת מה בעבר, אך בעקבות רפורמה שנכנסה לתוקף בשנת 2013, פני הדברים שונים!
הרפורמה הכניסה ודאות וסדר להליכי פשיטת הרגל, ותחמה את תקופת ההליך, כך שיסתכם ב-5 וחצי שנים, לכל היותר (כמובן, בכפוף לחריגים). בעקבות כל אלה, הליך פשיטת רגל בהחלט יכול לשמש כיום כהליך שיקום כלכלי אמיתי.
הרפורמה מ-2015 תחמה את תקופת הליך פשיטת הרגל כך שיסתכם ב-5 וחצי שנים לכל היותר, למעט חריגים
מיהו פושט רגל?
למעשה, הליך פשיטת הרגל הוא הליך שיקומי, שבמסגרתו החייב פונה לבית המשפט, בבקשה להכיר באי היכולת שלו לפרוע את חובותיו לנושים שונים ולהפוך לפושט רגל, כדי להתמודד עם חובות אלה.
הסדר פשיטת הרגל נקבע לגופו של מקרה, וכולל החזרים של החוב, המותאמים ליכולת החייב. באופן כללי, ניתן לומר שמדובר בהליך שבסופו חלק משמעותי מהחובות צפוי להימחק (אלא אם כן החייב אינו עומד בהתחייבויותיו המצומצמות, שנקבעו במסגרת ההליך).
הסדר פשיטת הרגל נקבע לגופו של מקרה, וכולל החזרים של החוב, המותאמים ליכולת החייב
מי רשאי להגיש את הבקשה לפשיטת רגל?
כל מי שחובותיו עולים על 17,514 שקלים יכול להגיש בקשה להכיר בו כפושט רגל. בתנאים מסוימים, גם נושה יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד החייב. כדי לפתוח בהליך, יש לשלם אגרה בסך כ-1,600 שקלים (גובה האגרה משתנה מעת לעת).
בעלי התפקידים באישור הבקשה הם בית המשפט המחוזי, כונס הנכסים הרשמי ומנהל מיוחד חיצוני, המתמנה מטעם כונס הנכסים הרשמי.
מה כולל הליך אישור הבקשה להיות מוכר כפושט רגל?
הבקשה עצמה כוללת "תצהיר הסתבכות" של החייב, בו הוא מפרט את נסיבות ההסתבכות הכלכלית ומה גרם לה. על החייב לצרף אסמכתאות להוכחת האמור בתצהיר. לאחר הגשת הבקשה, יש מספר שלבים שעל החייב לעבור. רק לאחר שיעמוד בכל השלבים, יוכרז החייב כפושט רגל. הצעד הראשון, לאחר בדיקת הבקשה, הוא מתן צו כינוס.
בקשה לפשיטת רגל כוללת "תצהיר הסתבכות" של החייב, בו הוא מפרט את נסיבות ההסתבכות הכלכלית ומה גרם לה, כולל אסמכתאות
מהו צו כינוס?
צו הכינוס - כשמו כן הוא. הצו מורה על כינוס "רעיוני" של כל נכסי החייב, לטובת כונס הנכסים הרשמי. הכונס מחליט כראות עיניו מה ייעשה בנכסי החייב בהליך פשיטת הרגל, תוך שהוא שם לנגד עיניו את הצורך לאזן בין טובת הנושים לבין שמירה על זכויות החייב.
החייב שולח הודעה לכל נושיו אודות פנייתו להליך פשיטת רגל (ההודעה צריכה לצאת תוך 60 יום לכל המאוחר), ועל הנושים להגיש את תביעות החוב שלהם לכונס הנכסים תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. מרגע שהבקשה הוגשה וניתן צו כינוס, חל איסור מוחלט על החייב לפרוע חובותיו לאף נושה (זאת, כדי למנוע "העדפת נושים" אסורה). במקביל, גם לנושים אסור לפעול כנגד החייב וללחוץ עליו.
הכונס מחליט מה ייעשה בנכסי החייב בהליך פשיטת הרגל, תוך שהוא שם לנגד עיניו את הצורך לאזן בין טובת הנושים לבין שמירה על זכויות החייב
מהן המגבלות המוטלות על החייב מרגע מתן צו כינוס?
חייב שניתן לו צו כינוס מוכרז כלקוח מוגבל בבנק, הוא אינו יכול להחזיק כרטיס אשראי, מוטל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ והוא אינו יכול להקים חברה ו/או להיות בעל עניין בתאגיד.
כעבור תקופה מסוימת מרגע מתן הצו, החייב נקרא לחקירה אצל המנהל המיוחד. מטרת החקירה היא לנסות לזהות "חורים" בגרסת החייב מול הגרסה הכתובה בבקשה שהגיש. המנהל המיוחד לומד להכיר את החייב ולהבין את מניעיו ואת דרך ההתנהלות שיצרה את חובותיו. זאת, כדי לוודא שהבקשה הוגשה בתום לב. בהמשך, החייב נדרש להגיש אחת לחודשיים דו"ח אודות הכנסותיו והוצאותיו.
המנהל המיוחד לומד להכיר את החייב ולהבין את מניעיו ואת דרך ההתנהלות שיצרה את חובותיו כדי לוודא שהבקשה הוגשה בתום לב
מתי ובאילו תנאים ניתן צו פשיטת רגל?
הדיון בבקשתו של החייב צריך להתקיים תוך 18 חודשים מרגע מתן צו הכינוס. במסגרת הדיון בבקשה מציע המנהל המיוחד תוכנית פירעון לסיום התיק.
תכנית הפירעון מבוססת על יכולותיו הכלכליות של החייב על בסיס הדוחות שהגיש, גילו של החייב, מצבו המשפחתי והפוטנציאל האישי שלו כפי שהתרשם ממנו המנהל המיוחד התכנית התוכנית תקבע בדרך כלל לתקופה של עד 3 שנים נוספות. לאחריהן, החייב מקבל הפטר מיתרת החוב.
מהם השיקולים העיקריים הנלקחים בחשבון במתן צו פשיטת רגל?
השיקולים העומדים לנגד עיניי המנהל המיוחד ובית המשפט כוללים את בחינת יכולותיו הכלכליות של החייב, מצבו המשפחתי, תום ליבו בעת יצירת חובותיו ותום ליבו במהלך ההליך כולו. הסיכוי לסיים את ההליך מבלי להינזק יתר על המידה גדול באופן משמעותי, אם החייב עומד נאמנה בתנאי ההליך ומשתף פעולה עם המנהל המיוחד.
על אף מגבלותיו של הליך פשיטת הרגל, עדיין מדובר באחד הכלים ההומניטריים והחברתיים ביותר שניתן להעניק לאזרח במדינה מתוקנת
האם חייבים להיעזר בעורך דין בהליך פשיטת רגל?
אין דרך אידיאלית אחת לניהול הליך פשיטת רגל. בפועל, יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לדרך ההסתבכות, הנכסים הקיימים של החייב, גיל החייב ומשתנים רבים אחרים. עורך דין המצוי בתחום יידע להתאים לכל חייב את התכנית המתאימה לו, לגודל החוב שלו וליכולותיו הכלכליות, ולסייע לו בהתנהלות מול כונס הנכסים, המנהל המיוחד ובית המשפט.
לסיכום: חשוב לזכור כי על אף מגבלותיו של הליך פשיטת הרגל, עדיין מדובר באחד הכלים ההומניטריים והחברתיים ביותר שניתן להעניק לאזרח במדינה מתוקנת, כדי "לצאת" מחובותיו ולא לתת לחובות להרוס את חייו וחיי משפחתו.
* במאמר זה סקרנו את הקווים הכלליים של ההליך, אך איך לראות במאמר ייעוץ משפטי מסוג כלשהו. יש לגשת לעורך דין, כדי לקבל ייעוץ בהתאם לנסיבות כל מקרה.
** עו"ד עידן קולב עוסק בחדלות פירעון וגבייה, מלווה חייבים בהליך פשיטת רגל.
*** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
