חובות אמון בין בני זוג: הבעל לא היה חייב לגלות לאשתו שהוא הומוסקסואל

בפסק דין יוצא דופן קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בירושלים, כי אי גילוי נטייתו המינית של בעל לפני הנישואין אינו מקים עילת תביעה כלפיו 

אדם הומוסקסואל לא היה חייב לגלות לאשתו את נטייתו המינית לפני נישואיהם, ואי הגילוי לא נחשב להסתרה - כך קבע לאחרונה בהחלטה יוצאת דופן סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נמרוד פלקס (תמ"ש 18-06-23663 ט.ס. נ' ד.ס). בהיעדר עילה, מחק בית המשפט על הסף תביעה שהגישו נגד הבעל אשתו וחמותו לשעבר. בתביעה טענו השתיים להפרת חוזה הנישואין על ידי הבעל ודרשו ממנו פיצויים נזיקיים על מספר עוולות.

בתביעה טענו אשתו וחמותו לשעבר להפרת חוזה הנישואין על ידי הבעל ודרשו ממנו פיצויים

"תחזיר את ההוצאות על החתונה"

בני הזוג, בעל יליד הארץ ואשתו שעלתה לישראל מחו"ל, התחתנו בשנת 2006, והיו נשואים במשך עשור. במהלך הקשר בין השניים, נולדו להם שלוש בנות. 

המשבר בין בני הזוג פרץ בשנת 2015, ובעקבותיו טסה האשה לחו"ל יחד עם בנותיה. באמצע אותה שנה הגישה האשה לבית המשפט תביעת מזונות נגד הבעל, תביעה למתן משמורת על הבנות, וכן תביעה להעתקת מקום מגוריהן אל מחוץ לישראל.מנגד, הגיש הבעל תביעה מכוח אמנת האג, שבה טען כי הבנות נחטפו לחו"ל על ידי אימן ודרש להשיבן לישראל. עוד הגיש הבעל תביעה רכושית נגד אשתו.

במקביל להליכים המתוארים, הגישו האשה והחמות תביעת ענק בגובה 5 מיליון שקל נגד הבעל, שבה דרשו כי יפצה אותן על הנזקים הכלכליים והנפשיים האדירים שנגרמו להן, לטענתן, כתוצאה מ"הונאתן והטעייתן על ידי האיש טרם הנישואין".

במסגרת התביעה, טענו השתיים כי הבעל לשעבר הוא למעשה הומוסקסואל, "שחי חיים כפולים", כאשר מצד אחד הוא הציג את עצמו כאדם דתי-הטרוסקסואל, ומצד שני הוא "פעל מאחורי גבה של האשה, ניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי, נאף ובגד בה במהלך הנישואין, ניהל קשר עם מאהב, ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה".

לטענת האשה והחמות, התחזות הבעל והטעייתו את האשה הביאו אותה להינשא לו ולהוליד עמו ילדות, כאשר המטרה היחידה שעמדה בפניו, לשיטתן, היתה להשתלט על כספי האשה ומשפחתה ולהשתמש בה כ"סיפור כיסוי לדמותו האמיתית". השתיים ביססו את התביעה על שורה של עילות נזיקיות וחוזיות, ודרשו מהבעל, בין היתר, החזר על עלויות החתונה, החזר של דמי השכירות שהעבירה החמות במהלך הנישואין, כספי תמיכה נוספים שהעבירה החמות למשפחה בגובה מוערך של כמיליון שקל, הוצאות שהוצאו על חוקר פרטי, וכיסוי הטיפולים הפסיכולוגיים בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לאשה.

בית המשפט הבהיר כי קשה לקבוע איפה עובר הגבול בין מקרים של אי גילוי לגיטימי בין בני זוג למקרים שבהם קיימת חובת גילוי, שיש להכיר בתוצאותיה מבחינה משפטית

"האשה מוצאת פורקן בהליכים אינסופיים"

הבעל דחה את כל טענות האשה, וביקש לדחות את תביעתה על הסף מחמת התיישנות והיעדר שפיטות. לדבריו, מדובר בתביעת סרק קנטרנית שאין לה סיכוי ממשי. עוד ציין הבעל, כי על פי פסיקת ביהמ"ש העליון, ניאוף לא מקים עילת תביעה בנזיקין.

הבעל הכחיש את המיוחס לו בתביעה, וטען כי עצם הגשת התביעה לא נועדה אלא לפגוע בו ובבנות הקטינות של בני הזוג, ולכפות עליו להסכים לרצונות האשה בעניין המשמורת. "האשה מוצאת פורקן ונקמה בדרך של פגיעה בי באמצעות הגשת הליכים אינסופיים", טען הבעל בתביעתו. 

הבעל הכחיש שהיה בעל נטייה הומוסקסואלית טרם הנישואין, אך הדגיש, כי "גם אם תתקבל טענת התובעות, שלפיה הוא נאף עם בן זוגו במהלך הנישואין - אין בכך להעיד על כך שהיה בעל נטייה כאמור טרום הנישואין". לטענת הבעל, אין זה חריג שבני זוג עוברים תהליכים ומשברים במהלך הנישואין, ובית המשפט אינו יכול להיכנס ל"מרקם כה עדין בנפשם של צדדים, ולו משום שעברו משבר ". 

הבעל הוסיף והקשה על בית המשפט: "האם בכל מקרה של פירוק תא משפחתי, הצד שלכאורה בעטיו נוצר הקרע יהיה חשוף לתביעה על כך שהגיע למערכת הנישואין כאשר היו נטועות בו היסודות ליצירת אותו קרע? האם למשל", המשיך הבעל, "כאשר אחד מבני הזוג מגלה במהלך הנישואין נטיות לאלימות או הימורים של בן הזוג האחר - האם ניתן יהיה בידי בן הזוג לתבוע את בן זוגו ולטעון כנגדו, כי הגיע עם אותן תכונות לנישואין והסתיר אותן מפניו?!".

"קשה לקבוע איפה עובר קו הגבול"

בפסק הדין קבע סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נמרוד פלקס, כי יש למחוק את תביעה האשה והחמות על הסף בשל היעדר עילה. ביחס לחמות קבע בית המשפט, כי האחרונה דרשה שורה של סעדים כספיים מהבעל, אך לא פירטה בכתב התביעה את עילות התביעה שמכוחן היא טוענת לסעדים אלה.

סגן הנשיא פלקס קבע, כי גם עילת התביעה של האשה אינה ברורה דיה. לדבריו, על אף שהאשה מאשימה את הבעל בהתחזות ושקר, לכל היותר ניתן לטעון נגדו ל"רשלנות במחדל על כך שלא גילה על אודות נטייתו ועברו המיני הנטענים". 

פסק הדין מבקש לבחון את השאלה הרגישה מה היקף חובת הגילוי בין בני זוג. "ככלל", קובע בית המשפט, "כאשר בני זוג מחליטים להינשא חלה עליהם החובה לנהוג בתום לב זה כלפי זו... בין בני זוג נוצרים יחסי אמון מיוחדים, המבוססים על כנות וגילוי האמת". עם זאת, מבהיר בית המשפט כי קשה לקבוע איפה עובר הגבול בין מקרים של אי גילוי לגיטימי בין בני זוג למקרים שבהם קיימת חובת גילוי, שיש להכיר בתוצאותיה מבחינה משפטית. 

בית המשפט מזכיר בפסק הדין את עמדת הדין העברי, שלפיה חלה חובה על בן זוג לגלות מידע רק אם מדובר במום או בפרט מהותי ביותר לגבי אותו בן זוג, שאם "האדם הסביר" היה יודע עליהם, הוא היה מבקש להתיר את קשר הנישואין.

בית המשפט את התביעה על בסיס היעדר עילה, וחייב את האשה והחמות בהוצאות הבעל בגובה של 5,000 שקל

"העליון שלל ניאוף או בגידה כעילת תביעה"

"לעניינינו אנו - יש לתהות מה יאמרו אותם פוסקים, בנסיבות בהן נטען כי אדם הסתיר מאשתו את היותו הומוסקסואל", ממשיך השופט פלקס. "יחד עם זאת, עולה מטענות האשה כי השניים ניהלו חיי אישות נורמטיביים ונולדו להם ילדים. דברים אלה נועדו כדי להמחיש לנו עד כמה קשה להניח את אותו קו גבול". בית המשפט הסתמך בפסיקתו על פסיקה של בית המשפט העליון, שקבע כי בגידה או ניאוף במהלך חיי נישואין אינם מקימים עילת תביעה בנזיקין. הוא קבע כי: "הלכה למעשה, אי גילוי נטיותיו המיניות של הבעל "אינו אחר מאשר סוג של בגידה או ניאוף".

סגן הנשיא פלקס הקדיש פרק נוסף בפסק הדין לשיקולי מדיניות משפטית, וגם במסגרת זאת קבע כי "פתיחת פתח לתביעות בגין ניאוף ובגידה עשויה להביא, בדרגה גבוהה של סבירות, להצפה של מערכת המשפט בתביעות ולמשפטיזציה של חיי הנישואין".
בשורה התחתונה, מחק כאמור בית המשפט את התביעה על בסיס היעדר עילה, וחייב את האשה והחמות בהוצאות הבעל בגובה של 5,000 שקל.

* הכותב לא ייצג את מי מהצדדים במסגרת ההליך המתואר.