את מה שכינתה שרת המשפטים "הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי" עורכי הדין, כמו גם לקוחותיהם, המהווים צד לסכסוך גירושים, חייבים להכיר. רפורמה זו, הכוללת שינוי והוספה של תקנות, נוגעות לכל המשפטים "האזרחיים" (לא פליליים), ובכללם גם סכסוכים משפחתיים הנידונים בבית המשפט לענייני משפחה. את השינויים, שחלקם מינוריים וחלקם משמעותיים יותר, חשוב מאד להכיר ולהבין כיצד הם ישנו, אם בכלל את התנהלותם של בני הזוג שמחליטים לפתוח בהליך גירושין.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות לפרטי פרטים את כל הקשור לסכסוך משפטי בין צדדים במחלוקת, לרבות אזהרות, תביעות, מהלך הדיון בבית משפט, הסכמי פשרה, גישור ועוד
מהן תקנות סדר הדין האזרחי?
תקנות אלה, שהינן רבות מאד ומגוונות ביותר, מסדירות את כל ההיבטים של סדרי הדין בבתי המשפט בישראל בתביעות אזרחיות. להבדיל מדין פלילי, שם בעלי הדין הם המדינה מול האזרח; במשפט אזרחי בעלי הדין הם תובע ונתבע החלוקים ביניהם בנושא מסוים, כשהתביעה יכולה להיות מוגשת מכוח דיני הנזיקין, דיני משפחה ועוד.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות לפרטי פרטים את כל מה שקשור לסכסוך משפטי בין צדדים במחלוקת, לרבות, אזהרות, תביעות, מהלך הדיון בבית משפט, הסכמי פשרה, גישור ועוד ועוד. בין כל התקנות הללו מצויות גם תקנות המסדירות את סדרי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה, שהן הערכאות המשפטיות המוסמכות לדון בסכסוכים משפחתיים, לרבות גירושין.
חלק ג'1 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בסדרי הדין בתובנות בענייני משפחה. מדובר בחלק נכבד ביותר, הכולל שלושה פרקים ועשרות רבות של סעיפים
מהן התקנות הנוגעות לבתי המשפט לסכסוכי גירושין?
חלק ג'1 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בסדרי הדין בתובנות בענייני משפחה. מדובר בחלק נכבד ביותר, הכולל שלושה פרקים ועשרות רבות של סעיפים המסדירים, בין היתר, את הנושאים הבאים: סמכות בית המשפט, כתבי טענות, בקשות ביניים, כללים הנוגעים למזונות, כללים הנוגעים להסדרי ראייה, כללים הנוגעים לחלוקת רכוש, כללים הנוגעים לגישור ופשרה, וכן כללים הנוגעים למערכת היחסים בין בתי המשפט לבין היחידות לסיוע הפועלות לצידן, ובין אלה לבין העובדים הסוציאליים לענייני משפחה המסייעים לבתי המשפט להכריע בשאלות השונות העולות לדיון בסכסוכי גירושין.
התקנות שייכנסו לתוקף בספטמבר 2019 ישנו כליל את האופן שבו מתנהלים דיונים בבתי משפט אזרחיים, לרבות בתי המשפט לענייני משפחה
מהם השינויים שבוצעו בתקנות סדר הדין האזרחי?
המונח "שינויים" אננו מתאים לתהליך שינוי התקנות, משום שמדובר בהחלפה של ממש של לא מעט מהתקנות הקיימות בתקנות חדשות. התקנות שייכנסו לתוקף בספטמבר 2019 ישנו כליל את האופן בו מתנהלים דיונים בבתי משפט אזרחיים, לרבות בתי המשפט לענייני משפחה ואת השלכותיהן נותר ללמוד עם הזמן.
התקנות החדשות מאריכות את תקופת מועד הגשת כתבי טענות לשישים ימים, אך כשמדובר בכתבי טענות בבית משפט לענייני משפחה, המועד להגשת כתבי טענות אלה יישאר שלושים ימים
מהם התיקונים המשפיעים על סדרי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה?
קשה לפרט ולמנות את כל השינויים הללו ולפיכך נזכיר שלושה שינויים מרכזיים:
שינוי אחד, הקדמת מועד הגשת כתבי טענות: תקנות 19 ו-221 לתקנות סדר דין אזרחי הקיימות כיום קובעות לגבי מועד הגשת כתבי טענות (כתב הגנה, כתב הגנה לתביעה שכנגד וכתב הגנה להודעה לצד שלישי) כי אלה יוגשו בתוך שלושים ימים. התקנות החדשות מאריכות תקופה זו לשישים ימים. בסעיף 258 לתקנות החדשות מוחרג בית הדין לענייני משפחה ונקבע שהארכת המועד לא תתאפשר כשמדובר בכתבי טענות בבית משפט לענייני משפחה. כלומר, בתובענות העוסקות בענייני משפחה ואשר מוגשות לבית משפט לענייני משפחה, המועד להגשת כתבי טענות, יישאר שלושים ימים. בדברי ההסבר לתקנות החדשות מבארת השרה ונציגיה את הגורמים שהביאו להחרגת תובענות אלה.
סכסוכי גירושים גוררים לעתים מחלוקות עזות ונסיונות של הצדדים לפגוע בצד האחר, ולכן קיצור התקופה להגשת כתבי הטענות תורם לזירוז מתן סעדים זמניים נדרשים
מהן הסיבות שהובילו להקדמת מועד הגשת כתבי טענות בבתי הדין למשפחה?
ראשית, טיבם המיוחד של ההליכים בבית משפט לענייני משפחה, שהם בעלי רגישות רבה ובעלי השלכות מרחיקות לכת על בני המשפחה - השלכות המקימות צורך לצמצום הזמן בו מתנהל ההליך בבית המשפט. שנית, קיצור התקופה להגשת כתבי הטענות תורם למטרה חשובה נוספת הייחודית לסכסוכי משפחה והיא זירוז מתן סעדים זמניים נדרשים. פעמים רבות סכסוכי גירושים גוררים מחלוקות עזות וניסיונות של הצדדים לפגוע בצד האחר. בשל כך, לא אחת נדרשים סעדים מיידיים, כמו צווי מזונות שיאפשרו קיום ראוי לילדים גם בתקופת המשבר; צווי הרחקה במקרי אלימות, שלמרבה הצער, אינם נדירים; צווים למניעת הברחת נכסים; צווי עיכוב יציאה מהארץ למניעת הימלטות עם הילדים המשותפים ועוד.
שלישית, ממילא ישנו עיכוב הליכים מובנה בכל תיק גירושים לאור ההסדר הקיים היום בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. לפי הסדר זה הצדדים מחויבים לפנות ליחידות לסיוע ליד בתי המשפט למשפחה לשם קיום פגישות מהו"ת בניסיון לפתור הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט טרם הגשת התובענה. להשלמת פעולה זו ניתנים לצדדים שישים יום, שמהווים תקופה ארוכה דיו בשלה מתעכב הדיון בהליך ולפיכך אין צורך בעיכוב נוסף ואף ראוי להימנע ממנו.
שינוי שני - הגבלת אורכם של כתבי הטענות: זהו שינוי המוחל על כל כתבי הטענות ולא רק אלה המוגשים במסגרת תובענה בבית משפט לענייני משפחה. במצב כיום אורכו של כתב הטענות איננו מוגבל, מה שהוביל להגשת כתבי טענות ארוכים ומפרכים, עובדה שהקשתה על שיפוט מהיר ויעיל. בעקבות השינוי כתבי הטענות יחולקו לשלושה חלקים שמאפייניהם ואורכם מפורטים בתקנות, כך: בחלק הראשון יופיעו פרטים טכניים ואורכו לא יעלה על עמוד; בחלק השני יפורטו העובדות בתמצית והוא לא יעלה על חמישה עמודים; ובחלק השלישי ייכלל פירוט העובדות והוא לא יעלה על שישה עמודים.
שינוי שלישי - חסל סדר תצהירים? שינוי נוסף המוחל על כל כתבי הטענות ולא רק על אלה המוגשים במסגרת תובענה בבית משפט לענייני משפחה הוא זה המתייחס לגביית עדויות במשפטים אזרחיים. לפי התקנות הקיימות כיום ניתן להגיש עדויות באמצעות תצהירים בכתב, מה שחסך הגעתם של עדים להעיד בפני בית משפט. לאחר מחלוקת ארוכה של המצדדים בביטול התצהירים לבין אלה שרצו לשמרם, עוגנה בתקנות החדשות פשרה המתייחסת לעניין זה, ולפיה, בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב, כשעליו לתת עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
לסיכום, הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי היא יסודית וכוללת; ויש בה כדי להשפיע גם על הצדדים לסכסוך גירושין שעניינם נדון בבית המשפט לענייני משפחה. שלושה מהשינויים הבולטים שחשוב להכיר הם הקדמת מועד הגשת כתבי הטענות, הגבלת אורכם ומתן עדיפות לעדויות בעל פה על פני תצהירים בכתב.
* עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, ייצוג מול בתי משפט לענייני משפחה, בתי דין רבניים וכן בתי המשפט המחוזיים, עריכת הסכמי גירושין, הסכמים לחיים משותפים וכן הסכמי ממון.
