תוצאות בדיקת פוליגרף אינן מהוות בישראל ראייה חד משמעית קבילה מבחינה משפטית, אך יש להן משקל מבחינת חיזוק או החלשת שאר הראיות. לכן, אין להקל ראש בבדיקת פוליגרף.
מכשיר הפוליגרף הוא מכשיר המודד ורושם את המדדים הפיזיולוגיים של האדם הנבדק
מהי בדיקת פוליגרף?
מקור השם פוליגרף בא מיוונית ומשמעו רב (פולי) רישום (גרף). מכשיר הפוליגרף הוא מכשיר המודד ורושם את המדדים הפיזיולוגיים של האדם הנבדק בדיוק כמו המכשירים שבשימוש הרפואה בבתי החולים, בדיקת פוליגרף היא בדיקה פסיכו-פיזיולוגית, שמטרתה לזהות האם הנבדק דובר אמת או שקר, באמצעות שאלות פסיכולוגיות המשמשות כמאיצים לקבלת המדדים הפיזיולוגיים בכל ערוצי החישה, בהם שינוי בקצב ובנפח הנשימה, שינוי בהרכב הכימי של ההזעה, שינויים בלחץ הדם והדופק, אלו הם המדדים הבסיסיים הנמדדים בו זמנית במהלך בדיקת הפוליגרף.
הבדיקה מתבססת על המנגנון הפיזיולוגי ההישרדותי של האדם, הנקרא מערכת העצבים האוטונומית / אוטומטית שיש בכולנו, מנגנון זה פועל בשעת חירום, לחץ וסכנה, מערכת עצבים זו מפעילה את תת המערכת הנקראת מערכת סימפתטית הנותנת מענה מידי להתמודדות עם מצבי איום, לחץ וסכנה אליהם נקלע האדם, תוצאות הפעולה המתקבלות מפעילותה של מערכת זו באות לידי ביטוי באחד משלושת מישורי התגובה הבאות: האדם נכנס למצב בריחה מהאיום (Flight) או נכנס למצב בו הוא נלחם באיום (Fight) או למצב של קיפאון עד שיעבור האיום (freeze) בשפה מקצועית אלו שלושת מישורי התגובה במצב חירום F.F.F.
בימינו אנו בני האדם כבר אינם מאוימים ממש באופן פיזי כמו בעבר, האיום העיקרי כיום הוא שינויים לרעה במעמדנו ובכבודנו החברתי ואנו יוצאים תמיד למלחמה על שמנו הטוב, כך הוא הדבר כשאדם מגיע לביצוע בדיקת פוליגרף, פועל בגופו אותו מנגנון הישרדותי קדמון ואוטומטי, בדרך כלל כולם חוששים מבדיקה וכבר בשלב ראשוני זה ניתן להבחין אם הנבדק מתכוון לומר אמת או לשקר בבדיקה, לרוב הנבדק האשם שמתכוון לשקר בבדיקה מראה חשש בעיקר מתוכן השאלות שישאל בבדיקה ויחשוש מפני חשיפתו כשקרן דבר שיכול לפגוע במעמדו החברתי, לחילופין נבדק חף ודובר אמת יחשוש בעיקר ממקצועיותו, מומחיותו והבנתו של הבודק, כי זה יכול בטעות לקבוע שנאמר דבר שקר כאשר הנבדק אמר אמת לאמיתה.
ביהדות "בדיקת הפוליגרף" הראשונה המוכרת לנו, שילבה גם את ההיבט הפסיכולוגי וגם את ההיבט הפיזיולוגי, והיא מתוארת כבר בתנ"ך
האם ניתן לזהות שקר? מתי התקיימה בדיקת גילוי האמת המתועדת לראשונה בהיסטוריה?
ביהדות "בדיקת הפוליגרף" הראשונה המוכרת לנו, שילבה גם את ההיבט הפסיכולוגי וגם את ההיבט הפיזיולוגי, והיא מתוארת כבר בתנ"ך. בספר במדבר פרק ה' פסוק יב', מסופר על אשה החשודה בבגידה בבעלה שהובלה מיד אל הכהן הגדול, אשר נחשב כבר סמכא לקבוע מי דובר אמת ומי משקר (זהו מעין "בודק הפוליגרף" של אותה תקופה) אשר ערך מבחן הכולל חלק פסיכולוגי המבוסס על האמונה גדולה בו ובכל התהליך במקביל לחלק הפיזיולוגי המתקבל כתוצאה מהבדיקה כולה.
ההיבט הפסיכולוגי בא לידי ביטוי בעצם הענקת הסמכות בידי הכהן הגדול והאמונה האבסולוטית בתהליך כולו. כאשר הכהן נתן לה לפרוע את שערה, הלביש אותה בשק, השקה אותה ב"מים מאררים" (במדבר ה', פסוק כ"ב; מים מרים מאזור בית המקדש) וביקש ממנה להקיף את בית המקדש.
ההיבט הפיזיולוגי בא לידי ביטוי אם "צבתה בטנה" (מדדים פיזיולוגיים כהתכווצויות בבטן) ואז ידע הכהן הגדול שהתגובה הפיזיולוגית היא תוצאה של מתח וחשש מפני חשיפת השקר שלה, ומכאן הסיק שהיא אכן זנתה.
לאורך כל ההיסטוריה חיפשו בני האדם שיטות שונות שבאמצעותן יוכלו לזהות אם אדם דובר אמת או שמא הוא משקר
מהם מבחני גילוי האמת הנפוצים בתרבויות נוספות?
מאז ומתמיד, נתפס השקר כאסור ונחשב "מוקצה מחמת מיאוס". לאורך כל ההיסטוריה חיפשו בני האדם שיטות שונות שבאמצעותן יוכלו לזהות אם אדם דובר אמת או שמא הוא משקר.
בהתבסס על העובדה הפיזיולוגית כי בזמן שאדם דובר שקר הפה שלו יבש ואינו יכול לייצר רוק, ביססו הבדואים את מבחן החרב המלובנת בו נגעו עם חרב מלובנת בלשונו של החשוד, אם נדבקה החרב ללשונו הסיקו כי אמר שקר, לעומת זאת אם נשמעה צריבה של רוק על החרב ולשונו לא נדבקה הסיקו כי הוא דובר אמת, דומה מאוד הוא מבחן האורז אצל הסינים, בו נתנו לחשוד ללעוס חופן של אורז יבש, אם לא הצליח לייצר עיסה של אורז עם רוק הסיקו כי הוא דובר שקר.
מכשירי הפוליגרף של היום הם בעלי רמת דיוק גבוהה ביותר. המכשירים המשוכללים פועלים באופן ממוחשב וחלקם עם עד 14 חיישנים מיוחדים, המאפשרים לגלות תגובות רצוניות פיזיולוגיות שאינן מגיעות מתוך המערכת האוטונומית
מתי החלו לבצע בדיקות פוליגרף בעבר ואיך זה היום?
השימוש בפוליגרף ובמדידות פיזיולוגיות החל כבר משנת 1730. בתקופה זו, גאה הפשע ברחובות. וחוקרים גילו שיש קשר בין אמירת שקר לבין שינויים בדופק ובלחץ הדם בקרב העבריינים שנבדקו, כך כבר אז החלו לבצע בדיקות לחץ דם לחשודים.
בשנת 1921 נבנתה "מכונת האמת" הראשונה שמדדה בו זמנית את לחץ הדם והדופק, את ההזעה ואת הנשימות. מכונה זו שימשה בעיקר בחקירות פליליות.
בשנת 1959 ויקטור כהן מהשב"כ למד את מקצוע הפוליגרף במכללה לאבחון השקר בשיקגו וזה סימן את תחילת השימוש במכונת אמת בישראל.
מכשירי הפוליגרף של היום הם בעלי רמת דיוק גבוהה ביותר. המכשירים המשוכללים פועלים באופן ממוחשב וחלקם עם עד 14 חיישנים מיוחדים, המאפשרים לגלות תגובות רצוניות פיזיולוגיות שאינן מגיעות מתוך המערכת האוטונומית, ובכך לזהות מתי הנבדק מנסה לשבש את התוצאות, הם נקראים "אמצעים שכנגד" שיבוש בדיקה.
בתחום האזרחי חשוב להדגיש, כי נכון להיום אין בישראל חוק המחייב את כלל הציבור לבצע בדיקת פוליגרף
מהי התייחסות מערכת המשפט לתוצאות בדיקת פוליגרף?
לאחרונה פורסמו הנחיות במשטרת ישראל, המחייבות את אנשי החוק לבצע בדיקות פוליגרף, לצורך קבלת סיווגים ביטחוניים, עלייה בדרגה ובמסגרת "בדיקות יושר" תקופתיות.
חוץ ממשטרת ישראל גם בשב"כ, במוסד ובמצ"ח, ולמעשה בכל הגופים הביטחוניים במדינת ישראל נעשה שימוש נרחב בפוליגרף ושם השימוש הוא קביל.
לעומת זאת, בתחום האזרחי חשוב להדגיש, כי נכון להיום אין בישראל חוק המחייב את כלל הציבור לבצע בדיקת פוליגרף. מבחינה משפטית, בדיקת פוליגרף אינה נחשבת ראייה קבילה בפני עצמה ויש להבדיל בין משפט פלילי למשפט אזרחי לבין בתי הדין הרבני.
במשפט פלילי, רשאי השופט להתייחס לתוצאות הבדיקה כחיזוק או כהחלשת הראיות ולהעניק לה משקל ע"פ שיקול דעתו הבלעדי
במשפט הפלילי
במשפט פלילי, רשאי השופט להתייחס לתוצאות הבדיקה כחיזוק או כהחלשת הראיות ולהעניק לה משקל ע"פ שיקול דעתו הבלעדי. ישנם שופטים שמבינים, יודעים ומקבלים תוצאות בדיקות פוליגרף וישנם המחליטים שלא לקבל ולהשתמש בכלי חשוב זה.
במשפט האזרחי
במשפט האזרחי, נוהגים ע"פ הלכת ביאזי נגד לוי (ע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי), שבה קבע בית המשפט העליון, שבמקרים בהם הסכימו הצדדים שהסכסוך יוכרע בהתאם לממצאי בדיקת הפוליגרף, גוברת הסכמה זו על דיני הראיות ועל בית המשפט לכבד את ההסכמה.
עם זאת, גם כאן חייבים להתקיים שני תנאים:
בדיקת הפוליגרף נערכה בהסכמת שני הצדדים ושניהם מסכימים לקבל את תוצאותיה.
התוצאות חד משמעיות. לא בערך, לא אולי ולא כמעט.
בעניין זה, חשוב לציין כי אמנם לכל אחד מהצדדים שמורה הזכות לסרב לבצע בדיקת פוליגרף, אך עליו לקחת בחשבון כי סירובו עלול להוות כלי בידי עורך הדין של הצד שכנגד, שיציג את סירובו כ"ניסיון להסתיר את האמת".
לא די בכך שמכשיר הפוליגרף יהיה מתקדם ומדויק. כדי להבטיח את מהימנות התוצאות, נדרשת גם רמה גבוהה של מקצועיות מהבודק
מדוע בדיקת הפוליגרף אינה נחשבת מהימנה ב-100%?
בשנים האחרונות דובר רבות על מהימנותה/ אי מהימנותה של בדיקת הפוליגרף. חשוב לציין שתוצאות הבדיקה אינן תלויות רק במכשיר הפוליגרף בלבד, אלא במיומנותו ומומחיותו של בודק הפוליגרף.
מכשירי הפוליגרף שקיימים כיום הם בעלי רמת דיוק גבוהה ביותר. כאמור, המכשירים המשוכללים פועלים באופן ממוחשב וחלקם עם עד 14 חיישנים מיוחדים, המאפשרים לגלות תגובות רצוניות פיזיולוגיות שאינן מגיעות מתוך המערכת האוטונומית, ובכך לזהות מתי הנבדק מנסה לשבש את התוצאות, הם נקראים "אמצעים שכנגד" שיבוש בדיקה.
עם זאת, גם המכשיר המדויק ביותר בעולם לא ישקף את תוצאות האמת, אם לבודק אין מספיק ידע מקיף, הבנה ומיומנות בביצוע כל הליכי הבדיקה בצורה נכונה ומקצועית, כולל פענוח נכון של כלל הממצאים ו/או בניסוח השאלות הנכונות והמדויקות בכל בדיקה ובהתאמה לרמתו והבנתו של כל נבדק באופן מלא. לכל אלה ועוד יש השפעה מכרעת על התוצאות.
כך, למשל: השאלה "האם אתה בוגד באשתך?" היא שאלה בעייתית מאוד, העלולה להוביל לקבלת תוצאות לא מהימנות, מאחר שהמונח "בגידה" אינדיבידואלי ורחב מאוד. עבור אדם אחד, "בגידה" היא רומן ממשי עם מישהי אחרת, אך עבור אדם אחר "בגידה" היא כל שקר קטן, גם אם מדובר בשקר לבן (למשל: אדם שאשתו הכינה לו סנדוויץ' לעבודה וכששאלה אותו אם הוא אכל את הסנדוויץ' ואם הסנדוויץ' היה טעים, הוא ענה לה בחיוב, על אף שלא אכל או שהסנדוויץ' לא היה טעים, רק כדי לא לצער אותה) נחשב כבגידה באמון של אשתו.
לכן, לא די בכך שמכשיר הפוליגרף יהיה מתקדם ומדויק. כדי להבטיח את מהימנות התוצאות, נדרשת גם רמה גבוהה של מקצועיות מהבודק. זו הסיבה שבעטיה מהימנות בדיקת הפוליגרף נלקחת "בעירבון מוגבל".
לסיכום: לבדיקת פוליגרף יש משקל רב בהליך המשפטי, גם אם אינה מהווה ראייה בפני עצמה. לכן, אין להקל בה ראש. חשוב מאוד לבחור בודק פוליגרף מוסמך ומיומן ולא להתפתות ל"תוצאות מהירות" ו/או למחירים נמוכים. אם המחיר נמוך, דיוק הבדיקה נמוך וכידוע - אין ארוחות חינם.
בודק מקצועי צריך לבצע את כל הליך הבדיקה כולל בדיקת כיול, להבין ולהכיר את מעמדו ורמתו של הנבדק, להכיר את סוגי התרופות, הסמים ומחלות הנפש, לדעת לחבר שאלות פסיכולוגיות מדויקות ונכונות ובעוצמות הנכונות לכל נבדק, לדעת לתחקר ולחקור ולתשאל את הנבדק ואת הנושא הנבדק על בוריו, לדעת לנטרל גורמים משפיעים כמו פחד, חרדה, רגשי אשמה ועוד, לדעת להכיר את כל הסימנים והממצאים הפיזיולוגיים, לפענח את התוצאות במדויק ולהשתמש במכשיר מתקדם.
צריך לדעת ולזכור, כי השם הטוב שלכם ולעיתים גם כספכם וחירותכם תלויים במידה רבה בתוצאות הבדיקה, שלעיתים מהוות כמו גזר דין עבור הנבדק.
* עודד גוזלן הוא ראש תחום פוליגרף ביחידה הארצית לחקירות ולביטחון, מורה ומרצה לפוליגרף בחסות אוניברסיטת בר אילן.
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
