שיתוק מוחין הוא הלקות הפיזית הנפוצה ביותר אצל ילדים. שכיחות המקרים באוכלוסייה מצביעה על כ-3 מקרים בכל 1,000 לידות.
שיתוק מוחין (סי.פי - CP) הוא למעשה מונח רפואי אשר מתייחס לקבוצת ליקויים נוירולוגים הנגרמת כתוצאה מפגיעה במוח ופוגמת בהתפתחות התנועה והיציבה
ליקויים נוירולוגים כתוצאה מפגיעה במוח
שיתוק מוחין (סי.פי - CP) הוא למעשה מונח רפואי אשר מתייחס לקבוצת ליקויים נוירולוגים הנגרמת כתוצאה מפגיעה במוח ופוגמת בהתפתחות התנועה והיציבה. ההפרעה נוצרת בשל נזק מוחי או התפתחות לקויה של אזורים במוח אשר מפקחים על התפקוד המוטורי של הגוף.
בדרך כלל שיתוק מוחין בא לידי ביטוי אצל ילדים בשנה השנייה או השלישית לחייהם
איחור בהתפתחות המוטורית
הפגיעה תהיה במרבית המקרים בשרירי הגפיים ולעתים תלווה גם בהפרעות תקשורתיות, אפילפטיות, הפרעות חושיות או קוגניטיביות. מידת המוגבלות משתנה ממקרה למקרה ויכולה לנוע על הסקלה שבין מוגבלות קלה ומוגבלות קשה של שיתוק בארבעת הגפיים יחד עם מגבלות נוספות. בדרך כלל שיתוק מוחין בא לידי ביטוי אצל ילדים בשנה השנייה או השלישית לחייהם. במרבית המקרים זה יופיע כאיחור בהתפתחות המוטורית או שונות בהתפתחות המוטורית (למשל תינוק שמתהפך בגיל מוקדם מידי מהמקובל).
הליקויים שעלולים להיגרם יכולים לבוא לידי ביטוי במספר צורות:
שיתוק מוחין ספסטי (cp), הוא נוקשות של השרירים וקושי בתנועה, שגם נוקשות זו יכולה להתבטא במספר אופנים ובדרגות שונות של חומרה
75% מהלוקים בשיתוק מוחין לוקים בשיתוק מוחין ספסטי
1. שיתוק מוחין ספסטי (cp), הוא נוקשות של השרירים וקושי בתנועה, שגם נוקשות זו יכולה להתבטא במספר אופנים ובדרגות שונות של חומרה לדוג': המיפלגיה - כאשר הפגיעה היא בצד אחד של הגוף (יד ורגל), דיפלגיה - כאשר הפגיעה היא רק בפלג גוף תחתון, ברגליים וקוודרופלגיה כאשר הפגיעה היא בכל ארבעת הגפיים. 75% מהלוקים בשיתוק מוחין לוקים בשיתוק מוחין ספסטי המאופיין מאופיין בטונוס מוגבר של הגפיים.
2. שיתוק מוחין אתטואידי ( athetoid) הוא רפיון של השרירים ותנועות בלתי רצוניות.
3. שיתוק מוחין אטקסיה (ataxic) הוא חוסר יציבות, בעיות שיווי משקל וקואורדינציה.
בעיות שמיעה, ראיה פיגור שכלי ואפילפסיה
4. תופעות נוספות שעלולות לקרות כתוצאה מן הפגיעה המוחית: בעיות שמיעה, ראייה, בעיות בתקשורות ושפה, פיגור שכלי, אפילפסיה, הפרעות חושיות והתנהגותיות, בעיות נשימה, קושי בשליטה על סוגרים, הפרעות אכילה, עקמת, בעיות הורמונליות שונות ועוד.
פעמים רבות הליקויים הם תוצאה של רשלנות רפואית
הליקויים עצמם יכולים להיגרם במהלך ההיריון, בזמן הלידה או בשנותיו הראשונות של התינוק. ופעמים רבות הם תוצאה של רשלנות רפואית.
קיימים מספר גורמי סיכון שעלולים לגרום לשיתוק מוחין טרם הלידה (במהלך ההיריון), בעת הלידה עצמה וגם לאחריה. בין הגורמים יכולים להיות: מצוקה עוברית (כמו כריכה של חבל התבור), מחלות שונות של האם ועוד
קיימים מספר גורמי סיכון
קיימים מספר גורמי סיכון שעלולים לגרום לשיתוק מוחין טרם הלידה (במהלך ההיריון), בעת הלידה עצמה וגם לאחריה. בין הגורמים יכולים להיות: מצוקה עוברית (כמו כריכה של חבל התבור), מחלות שונות של האם (כמו דלקת קרום המוח, אדמת) או זיהומיים וראליים תוך רחמיים, פגמים מולדים בהתפתחות המוח של העובר, לידה מוקדמת, פגות, משקל תינוק נמוך (פחות מ-1,000 גרם), חוסר אספקת חמצן למוח הילוד, לידת מכשירים (ואקום או מלקחיים), בעיות במערכת העצבים המרכזית, חבלה קשה בראשו של התינוק, פגיעה מוחית המונעת הגעת חמצן למוח, צהבת יילודים, דלקת קרום המוח אצל התינוק, ועוד. מבין גורמי הסיכון לידה בגיל הריון מוקדם (low gestational age) הינה גורם הסיכון המשמעותי ביותר וכמחצית מהילדים עם שיתוק מוחי נולדו פגים.
חלק מגורמי הסיכון צריכים לעורר חשד אצל הרופא
חלק מגורמי הסיכון צריכים לעורר חשד אצל הרופא המטפל במהלך ההריון ובמעקב אחריו וחלקם ניתנים למניעה על ידי הצוות הרפואי במהלך הלידה. אם הרופא שאצלו נעשה מעקב ההריון או הצוות הרפואי בלידה לא פעלו באופן סביר, ייתכן שהתוצאה המצערת של שיתוק מוחין היא רשלנות רפואית.
במהלך ההריון הרופא המטפל חייב להיות ער לתוצאות הבדיקות שמבצעת האם, ולתסמינים אחרים אשר עלולים להעיד כי משהו אצלה אינו כשורה
מתי שיתוק מוחין עלול להיות תוצאה של רשלנות רפואית?
במהלך ההריון הרופא המטפל חייב להיות ער לתוצאות הבדיקות שמבצעת האם, ולתסמינים אחרים אשר עלולים להעיד כי משהו אצלה אינו כשורה. הכוונה למחלות של האם או זיהומיים בתוך הרחם במהלך ההריון דוגמת אדמת, הרפס ועוד. הרופא המטפל עלול להתרשל גם במעקב שהוא עושה אחר העובר בבדיקות כמו סקירת מערכות, אי אבחון של מוצקה עוברית כאשר ישנה בעיה עם חבל התבור או הפרדות שליה.
גם מהלך הלידה עלול להתנהל בצורה רשלנית כמו לידה מהירה מידי או ממושכת מידי, חוסר אספקת חמצן למוח העובר, ניהול רשלני של לידת מכשירים
לידה מהירה מידי או ממושכת מידי
גם מהלך הלידה עלול להתנהל בצורה רשלנית כמו לידה מהירה מידי או ממושכת מידי, חוסר אספקת חמצן למוח העובר, ניהול רשלני של לידת מכשירים (וואקום או מלקחיים), קבלת החלטה שגויה בדבר המשך לידה וגינלית במקום ניתוח קיסרי.
בנוסף, רשלנות יכולה להתרחש גם במעקב ובאופן הטיפול ביילוד שיבוא לידי ביטוי בהפסקות נשימה, פרכוסים, דימומים, דלקת קרום המוח של התינוק.
יש לציין כי ישנם גורמים נוספים הידועים שיכולים לגרום לשיתוק מוחין גם לאחר הלידה, כמו: חבלה בראשו של התינוק, הידבקות במחלה הפוגעת ישירות במוח, לדוג' דלקת קרום המוח ועוד.
בין היתר ניתן לתבוע פיצויים עבור טיפולים רפואיים ופרה רפואיים, כאב וסבל, טיפולים שיקומיים, התאמת דירת המגורים, מכשור מיוחד, עזרה, ליווי, השגחה, אובדן השתכרות עתידי ועוד
תביעה נזיקית שיכולה להסתכם במיליוני שקלים
שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית יאפשר להגיש תביעה נזיקית שיכולה להסתכם במיליוני שקלים בשל חומרת הנזק והמגבלות הקשות מהם סובל מי שחי עם שיתוק מוחין. בין היתר ניתן לתבוע פיצויים עבור טיפולים רפואיים ופרה רפואיים, כאב וסבל, טיפולים שיקומיים, התאמת דירת המגורים, מכשור מיוחד, עזרה, ליווי, השגחה, אובדן השתכרות עתידי ועוד. בכדי שבית המשפט ייעתר לתביעה כזו יש צורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לכן חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בדגש על רשלנות רפואית בלידה.
מאחר שהילד אינו בעל כשרות משפטית ואינו יכול לתבוע לבדו, תקופת ההתיישנות תחל עם הגיע הילד לגיל 18, רק אז תחל הספירה של 7 שנים עד להתיישנות ולכן הוא רשאי להגיש תביעה נזיקית עד הגיעו לגיל 25
תקופת התיישנות ארוכה יותר
בתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית בלידה יש תקופת התיישנות ארוכה יותר מתביעות נזיקין אחרות, מאחר שבדרך כלל התביעה מוגשת בשמו של הילד ובגין הנזקים שנגרמו לו. מאחר שהילד אינו בעל כשרות משפטית ואינו יכול לתבוע לבדו, תקופת ההתיישנות תחל עם הגיע הילד לגיל 18, רק אז תחל הספירה של 7 שנים עד להתיישנות ולכן הוא רשאי להגיש תביעה נזיקית עד הגיעו לגיל 25.
לסיכום, שיתוק מוחין הוא הלקות הפיזית הנפוצה ביותר בקרב ילדים מדובר בליקוי נירולוגי הנגרם כתוצאה מפגיעה במוח ומשפיע על תפקודים מוטוריים, קוגניטיביים והתנהגותיים ברמות פגיעה שונות מילד לילד. הסטטיסטיקה מצביעה על כך ש-3 יילודים מתוך 1,000 ילקו בשיתוק מוחין. פעמים רבות הפגיעה היא תוצאה של רשלנות במעקב אחר ההריון או במהלך הלידה עצמה. לכן מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום בכדי לבחון את המקרה הפרטני ולבדוק האם מדובר ברשלנות שניתן היה למנוע.
*משרד עו"ד איל בלזר מתמחה בנזקי גוף, רשלנות רפואית, דיני עבודה ודיני ספורט. עו"ד איל בלזר בעל ניסיון רב בניהול תביעות נזקי גוף בשל רשלנות רפואית בלידה.
**סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
