בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמאגד ומסדיר בחוק אחד את דיני חדלות הפירעון של יחידים וחברות. המונח חדלות פירעון מתייחס למצב כלכלי בו ההתחייבויות והחובות של אדם יחיד או של חברה מסחרית גבוהים מהשווי הכולל של הנכסים שהם מחזיקים. דהיינו, לחייב יש יותר חובות מנכסים, ולכן אין לו יכולת כלכלית לפרוע את החובות שצבר, ודאי לא בטווח קצר.
בספטמבר 2019 ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שיאגד ויסדיר בחוק אחד את דיני חדלות הפירעון של יחידים וחברות
נטילת אשראי: חלק אינטגרלי מחיי הכלכלה
המחוקק מכיר בכך שנטילת אשראי מהווה חלק אינטגרלי, כמעט בלתי נמנע, מחיי הכלכלה בעולם. כולנו נוטלים אשראי בדרכים שונות, החל מנטילת הלוואת משכנתא, בעת רכישת דירה, וכלה בחלוקה לתשלומים בעת רכישת מוצרים או שירותים שונים. תמיד קיים סיכון כלשהו שהנכסים של מקבל האשראי לא יספיקו כדי לכסות את מלוא חובותיו. כאשר הסיכון הזה מתממש, האדם או התאגיד נקלעים למצב חדלות פירעון.
החוק החדש מבקש לעשות סדר בדיני חדלות הפירעון בישראל ולהתאים אותם לחיי הכלכלה המודרנית
חדלות פירעון - תאונה כלכלית
החוק החדש מבקש לעשות סדר בדיני חדלות הפירעון בישראל ולהתאים אותם לחיי הכלכלה המודרנית. בדברי ההסבר לחוק, נאמר כי צריך להתייחס לסיטואציה של חדלות הפירעון כאל תאונה כלכלית, ולהפסיק להתייחס לכישלון ביכולת לפרוע את האשראי, כפגם מוסרי, כפי שהיה נהוג עד כה.
שינוי התפיסה בנוגע לחדלות הפירעון מביא עמו בשורה בכל הנוגע לשיקום החייב. זו גם מטרתו הראשונה של החוק, כפי שנכתב בדברי ההסבר שלו, וכפי שעולה משמו של החוק החדש
השיקום כערך מרכזי בחוק החדש
שינוי התפיסה בנוגע לחדלות הפירעון מביא עמו בשורה בכל הנוגע לשיקום החייב. זו גם מטרתו הראשונה של החוק, כפי שנכתב בדברי ההסבר שלו, וכפי שעולה משמו של החוק החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - ההדגשה אינה במקור).
שיקום החייב משרת את טובתם של הנושים, מקדם ערכים חברתיים ומאפשר לחייב לצאת לחיים כלכליים חדשים, בהם הוא עובד לפרנסתו. לכן, החוק מתייחס לנושא השיקום כערך מרכזי. החוק גם מאפשר להעניק לחייב הכשרות כלכליות, כדי שיקנו לו את הידע והכלים, שימנעו ממנו להיקלע שוב למצב דומה. היכולת של אדם להתפרנס בכבוד כמובן תורמת לו, אך גם לבני משפחתו, לסביבתו ולחברה בה הוא חי.
החוק כולל התייחסות גם למקרים בהם החייב נקלע למצב כלכלי סבוך, לא בעקבות "תאונה כלכלית", אלא בשל התנהגות פסולה, חסרת תום לב או ניסיון לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון
התנהגות פסולה וניצול לרעה של הליכים
יחד עם זאת, החוק כולל התייחסות גם למקרים בהם החייב נקלע למצב כלכלי סבוך, לא בעקבות "תאונה כלכלית", אלא בשל התנהגות פסולה, חסרת תום לב או ניסיון לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. במקרים אלה, יחולו הסדרים אחרים מההסדרים החלים על חייב תם לב, ובכללם אמצעי הרתעה וסמכויות אכיפה ספציפיות עבור מצבים אלה.
שינויים בסמכויות של רשויות המדינה
מעבר לנושאים המהותיים, החוק עוסק גם במבנה של רשויות המדינה, המוסמכות לעסוק בחדלות פירעון, ובהם: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשויות האכיפה והגבייה. במסגרת זו, נעשו שינויים בסמכויות של הגופים, במטרה לקצר את הליכי חדלות הפירעון, לתת מענה מהיר לחייבים ולצמצם ככל הניתן את הבירוקרטיה סביב ההליכים.
יחול שינוי בסמכות של בתי המשפט המחוזי והשלום. תיקי חדלות פירעון של יחידים ינוהלו מעתה בבית משפט השלום, ולא במחוזי כפי שנעשה עד כה
הרחבת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל
כך, למשל: יחול שינוי בסמכות של בתי המשפט המחוזי והשלום. תיקי חדלות פירעון של יחידים ינוהלו מעתה בבית משפט השלום, ולא במחוזי כפי שנעשה עד כה. במקביל, עניינים רבים בהליכים אלה, שהם מנהליים במהותם, לא ינוהלו יותר בבית המשפט, אלא אצל הכונס הרשמי, תחת שמו החדש - "הממונה".
שינוי נוסף מרחיב את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל וקובע כי תיקים של חייבים בעלי חוב, מתחת לסך 150,000 שקלים, יתנהלו בפני הרשם, לא בבית המשפט ולא בניהול הממונה.
עם זאת, יש להדגיש כי לא כל השינויים הם בבחינת "בשורות טובות" לחייבים. כך, למשל, בעניין דירת מגורים של חייב
דירת מגורים של החייב
עם זאת, יש להדגיש כי לא כל השינויים הם בבחינת "בשורות טובות" לחייבים. כך, למשל, בעניין דירת מגורים של חייב: יש מקרים, בהם דירת המגורים של חייב היא הנכס היחיד שקיים בבעלותו, והיא חלק מהנכסים הנדרשים למימוש, כדי לכסות את חובותיו הכספיים.
כיום, חוק הגנת הדייר קובע בסעיף 33 כי אדם שהוא הבעלים של נכס בו הוא גר, וזכותו בנכס פקעה, בשל הליכי הוצאה לפועל, יוכר כדייר מוגן בנכס. המשמעות האופרטיבית של קביעה זו היא שמכירת דירת המגורים של חייב במצב כזה תעשה בסטטוס של מכירת דירה תפוסה.
כלומר, הבעלים החדש של הנכס הופך להיות בעלים של נכס עם דייר מוגן, הדייר שהוא החייב, משלם דמי שכירות חודשיים, אבל לא ניתן לפנות אותו מהנכס (בדרך כלל משך כל חייו) וחלות עליו הגנות נוספות מחוק הגנת הדייר.
סעיף 86א לפקודת פשיטת רגל
במקרה שהחייב אינו הבעלים או החוכר של בית המגורים, סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל מעניק הגנה מיוחדת לדירת המגורים. לפי הפקודה, כאשר הנכסים של החייב כוללים דירת מגורים שלו ושל בני משפחתו, רשאי בית המשפט להורות כי אלה לא יימכרו, עד שיוכח לבית המשפט כי יש לחייב מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותו סידור חלופי לצורכי מגורים.
בחוק החדש, ההגנה על דירת המגורים של החייב פוחתת. נראה כי ניתן יהיה למכור אותה ביתר קלות. החוק מאפשר לבית המשפט לממש את הנכס ולהוציא את דירת החייב למכירה בשוק החופשי, ללא מגבלות
ההגנה על דירת המגורים של החייב פוחתת
בחוק החדש, ההגנה על דירת המגורים של החייב פוחתת. נראה כי ניתן יהיה למכור אותה ביתר קלות. החוק מאפשר לבית המשפט לממש את הנכס ולהוציא את דירת החייב למכירה בשוק החופשי, ללא מגבלות. החוק אמנם קובע כי המכירה תתאפשר רק לאחר שבית המשפט בחן פרמטרים שונים, כגון: גיל החייב, גודל משפחתו וגיל ילדיו, ורק לאחר שבית המשפט ישוכנע כי יש לחייב ולבני משפחתו מקום דיור חלופי.
נצטרך אפוא להמתין ולראות כיצד ישפיע השינוי על החייבים, באילו מקרים יתיר בית המשפט למכור את דירת המגורים, ובאילו מקרים לא יינתן היתר
חייבים עלולים להישאר ללא קורת גג
נצטרך אפוא להמתין ולראות כיצד ישפיע השינוי על החייבים, באילו מקרים יתיר בית המשפט למכור את דירת המגורים, ובאילו מקרים לא יינתן היתר. בעיקר, נצטרך להמתין ולראות האם אנו עומדים בפתחו של עידן, בו החוק החדש משפר משמעותית במספר היבטים את מצבם של החייבים, אולם אלה עלולים להיוותר ללא קורת גג.
לסיכום: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שם לו למטרה לשקם את חייו הכלכליים של החייב, ומתייחס למצב של חדלות פירעון כתאונה כלכלית. החוק עתיד להכניס שינויים רבים בדיני חדלות פירעון. חלק מהשינויים אף עלולים להרע את מצבו של החייב. לכן, במקרה שאדם נקלע לחובות כספיים, מומלץ להיוועץ בעורך דין, המתמחה בדיני חדלות פירעון ובקיא בחקיקה החדשה בנושא.
* משרד עו"ד נתנאל אמויאל עוסק בדיני חדלות פירעון ובדיני משפחה. עו"ד נתנאל אמויאל בעל ניסיון רב בייצוג בהליכי חדלות פירעון של חייבים ומתמחה בתחום.
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
