על פי שיטת המשפט הנהוגה בישראל, נפגע עבירה, מי שנפגע במישרין מעבירה פלילית, הוא אינו צד להליך המשפטי הפלילי ורשויות החוק הן אלו שמגישות את כתב האישום, בשם מדינת ישראל, כנגד הנאשם. במקרים רבים, עבירה פלילית גרמה לנזק לרכושו, גופו ונפשו של נפגע העבירה.
לפי סעיף 77 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, רשאי בית המשפט לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לנפגע עבירה, אך מדובר בסכום פיצוי מוגבל, שיכול להגיע עד לסכום של 258,000 ש"ח בגין כל עבירה
פיצוי בהליך הפלילי לא נותן מענה לנזקים שנגרמו לקורבן
לפי סעיף 77 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, רשאי בית המשפט לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לנפגע עבירה, אך מדובר בסכום פיצוי מוגבל, שיכול להגיע עד לסכום של 258,000 ש"ח בגין כל עבירה, ולכן לא תמיד יש בפיצוי זה כדי לפצות את הניזוק בגין מלוא הנזקים שנגרמו לו עקב העבירה הפלילית.
כמו כן, המותב שיושב בדין, עוסק בהליך הפלילי, ולכן לא בוחן את הנזקים שנגרמו לניזוק על פי כללי הנזיקין של המשפט האזרחי.
נפגע עבירה פלילית רשאי להגיש תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם לו. תביעה זו יכולה להיות מוגשת נגד האדם הפוגע, גם אם לא הורשע בהליך הפלילי, והיא יכולה להיות מוגשת גם כנגד גורמים נוספים, מלבד הפוגע
במצב דברים זה, עומדות לנפגע העבירה שתי חלופות באמצעותן יוכל לתבוע פיצוי מלא בגין נזקיו
1. הגשת תביעה אזרחית - נפגע עבירה פלילית רשאי להגיש תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם לו. תביעה זו יכולה להיות מוגשת נגד האדם הפוגע, גם אם לא הורשע בהליך הפלילי, והיא יכולה להיות מוגשת גם כנגד גורמים נוספים, מלבד הפוגע, שיתכן שהיו אחראים לנזקים דוגמת מוסד ציבורי. התביעה יכולה להיות מוגשת בכל עת (בכפוף להתיישנות).
על התובע, הנטל להוכיח בפני בית המשפט, את קרות הפגיעה, זהות הפוגע, הנזקים שנגרמו ואת שיעור פיצוי הנדרש בעבור כל נזק שנגרם לו.
2. תביעה אזרחית נגררת לפלילים - סעיף 77 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984, קובע סמכות אזרחית נגררת לפלילית המאפשרת הגשת תביעה אזרחית כנגד המורשע בהליך הפלילי.
3. בדרך זו, יגיש התובע תביעה לפיצויים ממוניים כגון הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת ובגין נזקים שאינם ממוניים דוגמת כאב וסבל, אבדן הנאות החיים ולמעשה כל נזק שנגרם לתובע כתוצאה מהעבירה בה הורשע הנתבע. ככל שהנזק גדול יותר, כך גובה הפיצוי יהיה גבוה יותר והוא אינו מוגבל בסכום.
במאמר זה נתמקד וננסה להסביר את החלופה השנייה.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ניתן להגיש רק נגד אדם שהורשע בהליך הפלילי ורק לאחר שפסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ניתן להגיש רק נגד אדם שהורשע בהליך הפלילי ורק לאחר שפסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט. כלומר: פסק דין שלא ניתן עוד להגיש ערעור בגינו.
חשוב לדעת, כי את התביעה יש להגיש בתוך 90 יום מיום שפסק הדין הפלילי הפך לחלוט.
התביעה תידון בפני אותו הרכב שהרשיע את הנאשם בפלילים
ישנם מספר יתרונות בהגשת תביעה כזו וביניהם: התביעה תידון בפני השופט או המותב אשר בחן את הראיות ושמע עדויות במסגרת ההליך הפלילי, על בסיסן הוא גיבש את עמדתו והרשיע הנאשם בפלילים, שכעת הוא הנתבע בהליך האזרחי.
ביצוע העבירה ואשמת הפוגע הוכחו כבר
התובע לא נדרש להוכיח את קרות המקרה, משום שביצוע העבירה ואשמת הפוגע הוכחו כבר בהליך הפלילי.
פסק הדין הפלילי שניתן משמש כראיה חלוטה, ויראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי כאילו נקבעו בהליך האזרחי
פסק הדין הפלילי: ראיה חלוטה
פסק הדין הפלילי שניתן משמש כראיה חלוטה, ויראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי כאילו נקבעו בהליך האזרחי, כך שמבצע העבירה למעשה לא יוכל לסתור ממצאים אלה.
לכן, בית המשפט במקרה כזה לא ידון בשאלת האחריות לפגיעה בתובע. בית המשפט יראה בנתבע כאחראי, מכוח הרשעתו בפלילים, לכל נזקי התובע.
על התובע להוכיח את הנזקים שנגרמו לו ושיעורם
על התובע להוכיח רק את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעבירה הפלילית ושיעורם. במצב דברים זה, מתקצר משמעותית זמן ההתדיינות בבית משפט שכן השופטים מכירים את עובדות המקרה, שהובא בפניהם בהליך הפלילי, ואין כאמור, צורך לשוב ולהוכיח את ביצוע המעשה.
תביעה אזרחית הנגררת לפלילים הינה תביעה אזרחית לכל דבר ועניין. אשר על כן, היא תנוהל בבית המשפט כתביעה אזרחית "רגילה". סדרי הדין בה יהיו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי
סדרי הדין: בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי
תביעה אזרחית הנגררת לפלילים הינה תביעה אזרחית לכל דבר ועניין. אשר על כן, היא תנוהל בבית המשפט כתביעה אזרחית "רגילה". סדרי הדין בה יהיו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי מבחינת אופן הוכחת הנזק ושיעורו. כך, לדוגמא, על התובע הטוען לנזקים פיזיים ונפשיים לצרף לחוות דעתו חוות דעת רפואית לקביעת נכויותיו הרפואיות.
ייתכנו מצבים מסוימים בהם בית המשפט עשוי להקל בנושא זה, ולאפשר פטור מהגשת חוות דעת רפואית לקביעת נכותו עקב הפגיעה, מכח ס' 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולאפשר לתובע להתבסס על הנכויות שנקבעו לו במסגרת תביעה למוסד לביטוח לאומי שהגיש התובע בגין נכויותיו.
ישנם מקרים בהם בית המשפט פסק במסגרת תביעה אזרחית נגררת לפלילים, פיצויים עונשיים, המהווים סנקציה כספית על נתבע שהתנהגותו חמורה במיוחד ועשויים להתווסף לפיצויים שיקבעו בתביעה
פיצויים עונשיים כראש נזק עיקרי
ישנם מקרים בהם בית המשפט פסק במסגרת תביעה אזרחית נגררת לפלילים, פיצויים עונשיים, המהווים סנקציה כספית על נתבע שהתנהגותו חמורה במיוחד ועשויים להתווסף לפיצויים שיקבעו בתביעה. כך למשל, במקרה בו צעירה נאנסה במסגרת אונס קבוצתי במשך מספר ימים, כב' סגן הנשיא, השופט ש. ברלינר קבע, כי הנתבעים יפצו את התובעת בסכום של 1.2 מיליון ש"ח, מהם מיליון ש"ח בגין כאב וסבל ובגין פיצויים עונשיים אשר היוו את ראש הנזק העיקרי.
פסק הדין אשר ניתן בתביעה זו ניתן לאכיפה ככל פסק דין בתביעה אזרחית אחרת, לרבות פנייה להוצאה לפועל.
לסיכום: כאשר מוגשת תביעה אזרחית נגררת לפלילים נמנעת כפילות; נחסך זמן שיפוטי כשהשופט או המותב ששמעו את ההליך הפלילי הם המותב בהליך האזרחי, ולא רק שנחסכים חלק מההליכים אלא גם מסקנות וקביעות שניתנו במסגרת ההליך הפלילי ישמשו את בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי. לכן, בכל מקרה מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום כדי לקבל החלטה מושכלת בדבר האופן הנכון לניהול ההליך האזרחי.
* משרד עו"ד נועם דור אלמן מתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית. עו"ד נועם דור אלמן בעלת ניסיון רב בניהול תיקים של תביעות אזרחיות נגררות להליך פלילי.
** השתתפה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
