אזרחים רבים חושבים שעבירות צריכת סמים "קלים" או סחר בסמים "קלים", כגון: גראס, מריחואנה, חשיש ועוד, מוגדרות באופן שונה בחוק, ביחס לעבירות סמים "קשים" (קוקאין, הרואין, קריסטל מת' וכו'). עם זאת, החוק כלל אינו עושה הבחנה כזו. יש להיזהר לפני שממהרים להודות בעבירת שימוש או סחר בסמים "קלים", מתוך מחשבה שמדובר במקרה קל.
בין עבירות הסמים, ניתן למנות עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שימוש בסמים, סחר בסמים, ייצור סמים ועוד
מהן העבירות הסמים הקיימות?
עבירות הסמים מוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973. בין עבירות הסמים, ניתן למנות עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שימוש בסמים, סחר בסמים, ייצור סמים, ייצוא ויבוא סמים, אספקת סם, הדחת קטינים לשימוש בסמים, החזקת כלים לשימוש בסמים ונתינת סמים לקטינים.
פקודת הסמים המסוכנים מונה רשימת "חומרים אסורים" ואינה מבחינה בין סמים קלים לקשים. כך, אין הפרדה בין גראס ומריחואנה לבין קוקאין והרואין למשל
כיצד מבחינים בין הסמים השונים בעבירות הסמים?
פקודת הסמים המסוכנים מונה רשימת "חומרים אסורים". החומרים המוגדרים בפקודה כסם מסוכן מפורטים בצורה מאד מדויקת, הכוללת את שם הסם, ואף את המולקולות הכימיות של הסם, המהווה חומר מסוכן. מבחינה זו, אין הפרדה בהגדרה של החומר המסוכן, בין סמים קלים או סמים קשים. כך, אין הפרדה בין גראס ומריחואנה לבין קוקאין והרואין וכו'. רובם ככולם נחשבים לפי הפקודה כסמים אסורים. לכן, יש להיזהר לפני כל הודאה במשטרה. גם אם מדובר בסמים שנחשבים בעיני הציבור "קלים", אין הדבר אומר בהכרח שגם הסנקציה עליהם תהיה קלה.
יש גם קבוצת עבירות נוספת, הקשורה לחומרים שאינם סם מסוכן אלא "תרופות מרשם". תרופות אלה אסורות לשימוש והפצה ללא אישורים ממשרד הבריאות
הכלל: מה שלא אסור - מותר
החומרים הנכללים בפקודה מעודכנים בצורה שוטפת, כדי שהפקודה תישאר מעודכנת, בהתאם לפטנטים החדשים של סמים, שמומצאים בשטח חדשות לבקרים. באופן כללי, מותר לכל אדם לצרוך כל מה שנראה לו מותר, אלא אם החומר אסור בחוק. לכן, כדי שחומרים ייחשבו באמת סמים, הם צריכים להופיע בפקודה. יש גם קבוצת עבירות נוספת, הקשורה לחומרים שאינם סם מסוכן אלא "תרופות מרשם". תרופות אלה אסורות לשימוש והפצה ללא אישורים ממשרד הבריאות.
החל מאיזה משקל לא מדובר בצריכה עצמית? אפשר לראות את ההבדל במשקלים שמצוינים לגבי כל סם בפקודת הסמים המסוכנים
מהו מדרג החומרה של העבירות, בין עבירות "לשימוש עצמי" לעבירות חמורות יותר?
חוק העונשין מבחין בין עבירות סמים קלות יחסית לבין עבירות קשות, מבחינה מהותית ומבחינה עונשית.
עבירות קלות: אחזקת סם לשימוש עצמי - על אף שהחוק אינו מבחין בין סמים קלים לסמים קשים, אפשר לראות את ההבדל במשקלים שמצוינים לגבי כל סם, בפקודת הסמים המסוכנים: החל מאיזה משקל, לא מדובר בצריכה עצמית. כך, למשל: ניתן לראות שליד קוקאין עשוי להיות מצוין משקל גרם אחד או שני גרם; ליד הרואין, מדובר ב-0.2 גרם; ובגראס מעל 15 גרם.
כאשר מדובר בכמות מעל מספר הגרמים המצוין, החזקה המשפטית תהיה שהחזקת החומר האסור היא לצרכים אחרים (כלומר: לצרכי סחר, ייצוא וכו'). ככל שמדובר בעבירה של שימוש עצמי העונש הוא עד שלוש שנות מאסר.
עבירות ממדרג ביניים: עבירה של החזקת סם בכמות שאינה לשימוש עצמי. בעבירה זו, על אף שהאישום אינו עולה עד כדי מדרגת ייצוא, ייבוא או סחר בסמים מסוכנים, עדיין מדובר בכמות שיש חזקה סטטוטורית שהיא אינה לשימוש עצמי. חזקה זו ניתנת לסתירה. לפעמים, ניתן להוכיח שהסם אכן לשימוש עצמי. במקרה זה, מדובר בעבירה הרבה יותר קלה מהחזקה שלא לשימוש עצמי.
עבירה מהותית של אחזקה שאינה לשימוש עצמי: עבירות של ייצוא וייבוא, סחר בסמים, ייצור (במעבדה כימית או גידול צמחים). מדובר בפשעים חמורים, העשויים להיות ברי ענישה, עד עשרים שנות מאסר. לגבי עבירת הייצור, יש לציין שכשמדובר בסם מסוג קנאביס, הפרקטיקה היא לא להתייחס לשתיל או שניים, כאל ייצור סם, אלא כאל שימוש עצמי, אך הדבר אינו מוגדר בחוק.
הלכה למעשה, סחר סמים הוא העבירה החמורה ביותר, שניתן להוכיח באמצעות ראיות לניהול פעילות כלכלית אמיתית של הפצה ומכירה, המערבת גורמים, מפיצים ורוכשים, כאשר לסוחר יש מספר טלפון שדרכו ניתן להשיג סמים, או שיש בבעלותו רשתות, כנופיות וכו'.
בעקבות מדיניות "אי ההפללה", האיום הפלילי לא הוסר לגמרי מצרכני הקנאביס. קנס מנהלי בסך 1,000 שקלים יוטל רק על מי שהודה בצריכת סם מסוכן, הודאה המתועדת במשטרה
מהי מדיניות "אי ההפללה" בנוגע לסמים מסוג קנאביס?
בשנים האחרונות, מדיניות "אי ההפללה" של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, קבעה כי בהחזקה עד 15 גרם, לא יינקטו צעדים פליליים כנגד צרכן הסמים, שזו עבירת הסמים הראשונה שלו. במקום זאת, יושת עליו קנס מנהלי. בפועל, אין מדובר בבשורה כה גדולה. האיום הפלילי לא הוסר לגמרי מצרכני הקנאביס. קנס מנהלי בסך 1,000 שקלים יוטל רק על מי שהודה בצריכת סם מסוכן, הודאה המתועדת במשטרה. המדיניות נכנסה לתוקף בשנת 2019, אך אינה חלה על קטינים, חיילים ובעלי עבר פלילי.
מי שנתפס בפעם השנייה, ייאלץ לשלם קנס כפול; ובפעם השלישית, הטיפול בעניינו יועבר ליחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל. המשמעות היא סגירת תיק, ללא כתב אישום, בתמורה לתנאים מסוימים, כגון הודאה ו/או שירות מבחן. בפעם הרביעית, המשטרה כבר תוכל להפעיל את סמכותה ולפתוח בהליך פלילי לכל דבר ועניין.
יודגש כי אין להתבלבל בין אי הפללה לבין לגליזציה. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. המשמעות של לגליזציה היא הסרת האיסור הפלילי. המשמעות של אי הפללה היא הותרת האיסור הפלילי, תוך כדי שינוי במדיניות האכיפה בחלק מהמקרים.
לסיכום: עבירות סמים נחשבות נושא מורכב בחוק הישראלי. ההבחנות בין עבירות הסמים הן הבחנות בין סוג העבירה ולא בין סוגי הסמים השונים. הפקודה מסדירה את כמות הסם הקובעת אם מדובר בעבירה קלה של שימוש עצמי, עבירה מדרג ביניים או עבירה מהותית חמורה. יש לשים לב שעל אף מדיניות "אי ההפללה" שנכנסה לתוקף, עדיין מוטלות סנקציות לא פשוטות על מחזיקי קנאביס לשימוש עצמי. לפני כל הודאה בשימוש בסם, יש להתייעץ בעורך דין פלילי מנוסה, כדי להבין את השלכות ההודאה, הן לגבי עבירות סמים קלים והן לגבי עבירות סמים קשים.
* עו"ד תומר אשש מתמחה במשפט הפלילי מזה למעלה מעשור ומחזיק בתואר ראשון מאוניברסיטת חיפה עם התמחות בדיני ראיות ובתואר שני, גם כן מאוניברסיטת חיפה עם התמחות בתורת השפיטה וניהול ההליך הפלילי
