הסטטיסטיקה מלמדת כי 1 מתוך 5 אזרחים ימצא את עצמו לפחות פעם אחת בחייו בתחנת משטרה, כמתלונן, כמוסר עדות או כנחקר. ההליך הפלילי למעשה "נולד" בחקירת המשטרה. החקירה היא השלב החשוב ביותר בהליך, מאחר שבמהלכה מתגבשים פרטי כתב האישום. במהלך החקירה, נבנית התשתית הראייתית נגד החשוד, העשויה בסופו של יום להוליד כתב אישום ולבסס הרשעה בבית המשפט.
קיימים שלושה סטטוסים למעמד נחקרים בחקירה משטרתית: מתלונן, עד וחשוד
באיזה סטטוס ניתן להימצא בחקירת המשטרה?
לא כל מי שנחקר בתחנת משטרה חשוד בביצוע עבירה. קיימות מספר אפשרויות במהלך החקירה.
מתלונן: מי שמגיש תלונה על כך שבוצעה כלפיו עבירה.
עד: מי שהיה עד לביצוע עבירה ומוזמן למסור עדות על מה שהיה עד לו.
חשוד: אדם שנחשד בביצוע העבירה, כנגדו נערכת החקירה.
כיצד אדם יכול לדעת אם הוא חשוד בביצוע עבירה?
חוקר משטרה מחויב להגיד לחשוד כי יש לו זכות שתיקה וזכות היוועצות. מדובר בשתי זכויות עיקריות העומדות לחשוד בביצוע עבירה פלילית.
שתיקה בחקירה אמנם אינה גוררת אחריה הפללה, אבל בהתאם לחוק הישראלי, השתיקה מהווה חיזוק לראיות התביעה
זכות השתיקה
במסגרת זכות השתיקה, החשוד רשאי שלא לענות על אף אחת מהשאלות, ולהגיד שהוא שומר על זכות השתיקה. עם זאת, חשוב לדעת: שתיקה בחקירה אמנם אינה גוררת אחריה הפללה, אבל בהתאם לחוק הישראלי, השתיקה מהווה חיזוק לראיות התביעה. לכן, לפני בחירה בשתיקה במהלך החקירה, מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין, כדי לבחון האם אכן כדאי לעשות שימוש בזכות השתיקה באותו מקרה.
הזכות להימנע מהפללה עצמית, לעומת זכות השתיקה
בנוסף, יש לציין כי זכות השתיקה שונה מהזכות להימנע מהפללה עצמית, זכות העומדת לכל אדם (מתלונן, עד, חשוד), הרשאי שלא לענות על שאלות מסוימות, שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (כלומר, את העד או המתלונן). לעומת זאת, חשוד זכאי שלא לענות על אף שאלה, אף אם היא אינה מפלילה אותו וזאת תוך עשיית שימוש בזכות השתיקה.
כשחשוד מבקש להיוועץ בעורך דין, אבל חוקרי המשטרה אינם מאפשרים לו בפועל להיוועץ, מומלץ להגיד לחוקר: "אני מאוד מעוניין לשתף איתך פעולה, אבל קודם אני רוצה להתייעץ עם עורך הדין שלי"
זכות ההיוועצות בעורך דין
קיימת טעות נפוצה בציבור, לפיה אם אדם יבקש לראות עורך דין לפני החקירה, הוא ייחשב כאשם, או שהרצון לראות עורך דין ישמש נגדו בפני חוקרי המשטרה או בית המשפט. חשוב לדעת שזהו אינו המצב המשפטי: הזכות להיוועץ בעורך דין קמה לחשוד על פי חוק. לכן, אם אתה מבין שאתה חשוד בביצוע עבירה, מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין, כדי להבין באיזה קו הגנה כדאי לנקוט, מה מומלץ להגיד בחקירה ומה לא להגיד בחקירה, שכן עצם עשיית השימוש בזכות להיוועץ בעורך דין לעולם לא תשמש לחובת החשוד.
מה מומלץ לעשות במקרה שחשוד מבקש להיוועץ בעורך דין, אבל חוקרי המשטרה "מושכים את הזמן" ואינם מאפשרים לו בפועל להיוועץ בעו"ד? במצב כזה, מומלץ להגיד לחוקר "אני מאוד מעוניין לשתף איתך פעולה, אבל קודם אני רוצה להתייעץ עם עורך הדין שלי!" - וכלל לא לשתף פעולה בחקירה, לפני המפגש עם עורך הדין.
מומלץ להיזהר מכל מיני הבטחות או ניסיונות שידול של חוקרים, המנסים לגרום לחשודים להודות במיוחס להם, מתוך חשיבה כי הדבר יוביל לסיום החקירה ולשחרור החשוד
האם כדאי להודות במסגרת חקירה?
באופן כללי, במשפט הישראלי, הודאה בביצוע עבירה מהווה מבחינת בית המשפט "מלכת הראיות". ברוב המקרים, על סמך הודאה של חשוד בביצוע עבירה, בצירוף "דבר מה נוסף" - תמיכה ראייתית קלה ביותר - אפשר להרשיע אדם בביצוע עבירה. לכן, מומלץ להיזהר מכל מיני הבטחות או ניסיונות שידול של חוקרים, המנסים לגרום לחשודים להודות במיוחס להם, מתוך חשיבה כי הדבר יוביל לסיום החקירה ושחרור החשוד, מאחר שלמעשה הודאה בביצוע עבירה מהווה תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום ואף לגיבוש הרשעה.
יש להיזהר ממדובבים בתאי מעצר. המדובב הוא אדם שנכנס עם החשוד לתא המעצר ופותח עימו בשיחת "חולין" תוך שהוא חותר בהדרגה לקבל פרטים על העבירה בגינה החשוד עצור
תרגילי חקירה
עניין נוסף, שמומלץ לתת עליו את הדעת, הוא עניין תרגילי החקירה. הנחת היסוד היא שחוקרי המשטרה אינם "חברים" של החשוד ואינם מחפשים את טובתו. המטרה היחידה שלהם היא לגבש מולו תשתית ראייתית, שתספיק להגיש נגדו כתב אישום ולהרשיעו בדין. לאור זאת, יש להיזהר משיחות מסדרון בין חשוד לחוקר, העלולות להיות מתועדות בצורה כלשהי. בנוסף, יש להיזהר ממדובבים בתאי מעצר. המדובב הוא אדם שנכנס עם החשוד לתא המעצר ופותח עימו בשיחת "חולין" תוך שהוא חותר בהדרגה לקבל פרטים על העבירה בגינה החשוד עצור. כך, המדובב מוציא מידע מהחשוד ולעתים אף מחלץ ממנו הודאה בביצוע עבירה. מדובר בראיות שישמשו נגד החשוד לאחר מכן בבית המשפט.
אם אתה חשוד בביצוע עבירה, לאחר החקירה חשוב שתקרא את פלט החקירה לעומק, את השאלות והתשובות. שים לב שלא הוסיפו או החסירו פרטים, וכי לא הוציאו דברים מהקשרם
חתימה על חקירה
בסופו של יום, כל חקירה מתועדת באופן ידני או ממוחשב. אם אתה חשוד בביצוע עבירה, לאחר החקירה חשוב שתקרא את פלט החקירה לעומק, את השאלות והתשובות. שים לב שלא הוסיפו או החסירו פרטים, וכי לא הוציאו דברים מהקשרם.
אם החקירה אינה משקפת את מה שנאמר, יש לבקש מהחוקר לתקן את הדברים, באופן שישקף היטב את החקירה ואת מה שנאמר בחקירה. אם פלט החקירה אינו תואם את מהלך החקירה בפועל, ניתן לכתוב "מסרב לחתום כי מה שנכתב אינו מה שנאמר". אי חתימה על פלט חקירה עשוי לסייע לחשוד לאחר מכן בבית המשפט. המונח "גרסה כבושה" מתאר גרסה שנאשם מעלה בפני בית המשפט לראשונה, גרסה שאין לה שום תיעוד בחומר הראיות.
בתי המשפט נוטים לדחות גרסאות כבושות, בטענה שמדובר בגרסה שהתפתחה מאוחר, כדי לסייע לנאשם להימלט מהאישום נגדו. במצב שהחשוד כותב "מסרב לחתום כי מה שנכתב אינו מה שנאמר", הוא פותח פתח לטענה שונה בפני בית המשפט, מאחר שיש לו תיעוד לכך שכבר במועד קודם הוא לא הסכים עם מה שנכתב כתיעוד נכון ואמיתי של החקירה.
לסיכום: במאמר זה, מתוארות פעולות המשטרה בעת חקירה והזכויות שיש לחשוד בביצוע עבירה. התנהלות נכונה של חשוד בחקירה עשויה להוביל לכך שהתיק נגדו ייסגר, או לכך שהתשתית הראייתית שקיימת נגדו לא תהיה מוצקה כדי להרשיעו בדין, מה שיוביל לסגירת התיק נגד החשוד או לאפשרות להגיע להסדר טיעון מקל בהמשך, אם יוגש נגדו כתב אישום. לכן, בכל מצב של הזמנה לחקירה, מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי ותיק ומיומן, כדי להגדיל את סיכויי החשוד להימנע מכתב אישום.
* עו"ד חזי כהן מתמחה במשפט פלילי, בייעוץ, ליווי והכוונה לחשודים בחקירת משטרה
